כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    ניצה צמרת - עט להשכיר

    תנו לי את הרגע ואתן לכם את המילים...

    - כותבת ביוגרפיות -
    סיפורי חיים וספרים אישיים
    - כותבת ועורכת לדפוס ולאתרי אינטרנט כתבות תדמית, מאמרים לקידום

    - מרצה על סיפורי חיים ומדריכה סדנאות לכתיבה יוצרת
    - מתעדת מורשת למען הדורות הבאים .......ובינתיים כאן.



    כל פוסט היה או לא היה - הוא אני.
    אתם מוזמנים לצלול באוקיאנוס המילים שלי,לחבור לגלים,להתענג על הקצף, לגלות אוצרות אבודים בקרקעית לשוב בשלום אל החוף.

    איך עושים אהבה עם מנגוס?/ ניצה צמרת

    94 תגובות   יום חמישי, 30/8/07, 13:01

     

     

     

    ---------------------------

     

     

    מאז אני משמרת לעצמי מנגוס בבית. אני רוקחת אותו למעדן ואורזת בצנצנת. טועמת בכפית קטנה ומתמוגגת בכל יום מחדש.

     

     

    רוצים לדעת איך?

    נורא פשוט.

     

    מקלפים וחותכים 20 מנגוס לקוביות. מוצצים את הגלעין עד שיוצאת לו הנשמה וזורקים לפח. מניחים בסיר את הקוביות על חצי כוס מים וכוס סוכר. מוסיפים שני לימונים חתוכים עם הקליפה, התוך והגלעינים ( זה מקשה את המרקחת ) ומבשלים על אש קטנה. בוחשים מדי פעם במשך כשעה.

    בינתיים מרתיחים מים ושופכים אותם לתוך צנצנות נקיות שהונחו על קרש. שופכים את המים ומייבשים את הצנצנות במגבת נייר. יוצקים את המרקחת החמה לתוך הצנצנות וסוגרים במכסה מתאים.

    מכניסים למקרר ומזמינים אותי לטעום.

     

     

     

    ------------------------------------------------

     

     

     

     

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (90)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
      נועם? מאיפה הבאת את זה? לא ידעתי. תודה.
        2/10/07 13:42:
      יש עוד משהו במנגו שקשור באהבה. לא יודע אם זה עובד גם אחרי שמקמבנים אותו לכדי טקסטורות אחרות, אבל מנגו רגיל לא רק טעים, אלא גם גורם לנוזל הזרע להיות יותר מתוק.
        21/9/07 03:12:

      את כותבת מאוד יפה.

      תודה על המתכון.

       

       

      צטט: shulamit 2007-09-01 15:30:34

       

      צטט: לא-נרדו דה-ווינצ'י 2007-09-01 10:45:46

      איזה סיפור חמוד ויפה.

      כל הכבוד. ממש נחמד.נשיקה

       

      הי ניצה

      כנ"ל

      כל טוב

      נהניתי

       שולמית

      שלום וברכה אישה יקרה,

      תודה. אנחנו ממשיכים במסעות אל העבר. זה קצת יותר בטוח ומוכר מאשר העתיד.

      שבוע טוב

       

      צטט: לא-נרדו דה-ווינצ'י 2007-09-01 10:45:46

      איזה סיפור חמוד ויפה.

      כל הכבוד. ממש נחמד.נשיקה

      תודה רבה. זה היה סיפור לשבת ומחר יהיה עוד אחד.

       

      צטט: yaronct 2007-08-31 22:52:42

      בבסיס בצבא היה לנו שרת זקן שהיה יכול להרים בידיו שלושה חיילים בבת אחת מבלי שיתאמץ או ימצמץ בעיניו. תמיד בכל חודש אלול היה עובר בין החדרים דופק על החלונות וצועק - סאליחות, סאליחות, סאליחות, ומי שהיה לו דמיון בראשו יכל לדמיין את עצמו ברחובות ירושלים ולא במקום באיזה בסיס דפוק במדבר. סעדיה הזה, ככה קראו לו, כל פעם שבאנו אליו ושאלנו, סעדיה, מאיפה יש לך כל כך הרבה כוח? הוא היה עונה בשלו, עם אותה סיסמא כל הזמן - מנגו!! מנגו מעמיד את הזין חצי מטר!!, עושה לך ברזל!! תאכל מנגו כל יום, והפנים שלך יהיו חלקות כמו תחת של תינוק!! נחשי מה עושה בן אדם אחרי שהוא שומע את המנטרה הזו כל יום? אין צורך להרחיב, תמרה עושים עלי את היומית שלהם, וגם יובל כבר מכור....

      אני זוכר שהיינו קטנים, בחצר אצל הורי,  היה שיח פלפלים חריפים שאבא שלי לימד אותנו לאכול מבלי לבכות. אבל השכנים (הדפוקים, יש לומר) שלנו לא יכלו להתאפק, וכל פעם שהיינו יוצאים מהבית הם היו שולחים את הילדים להיכנס לחצר ולקטוף פלפלים. הדבר הכי מצחיק היה שבפלפלים לא צריך לחכות 22 יום בכדי שיבשילו. והילדים הקטנים היו טועמים אותם ומתחילים לבכות ולצרוח עד שההורים שלהם היו מחכים להורים שלי בתחילת הרחוב בכדי לצעוק עליהם למה הפלפלים שלנו כאלה חריפים...........הדבר הכי מוזר הוא, ששיח הפלפלים גדל באותה ערוגה של עץ הפיטנגו, ובדרך מוזרה - הפיטנגוים בעץ הזה היו מתוקים-חריפים. תופעה ייחודית ללא כל ספק. אין פלא שעד היום אני מעדיף חריף על מתוק. מלבד מנגו.....

      אני מכירה את הסעדיה הזה, הוא מסתובב בבסיסים מטעם מועצת הפירות, ואתה קנית את הלוקש שלו?

      מעניין.

      לגבי הפיטנגו החריפים, יש הרבה מאוד הגיון בוטני במה שכתבת.

      והנה התברר שלא רק מילים אנחנו אוהבים, יש לנו עוד אהבה משותפת.

        1/9/07 15:30:

       

      צטט: לא-נרדו דה-ווינצ'י 2007-09-01 10:45:46

      איזה סיפור חמוד ויפה.

      כל הכבוד. ממש נחמד.נשיקה

       

      הי ניצה

      כנ"ל

      כל טוב

      נהניתי

       שולמית

      איזה סיפור חמוד ויפה.

      כל הכבוד. ממש נחמד.נשיקה

        31/8/07 22:52:
      בבסיס בצבא היה לנו שרת זקן שהיה יכול להרים בידיו שלושה חיילים בבת אחת מבלי שיתאמץ או ימצמץ בעיניו. תמיד בכל חודש אלול היה עובר בין החדרים דופק על החלונות וצועק - סאליחות, סאליחות, סאליחות, ומי שהיה לו דמיון בראשו יכל לדמיין את עצמו ברחובות ירושלים ולא במקום באיזה בסיס דפוק במדבר. סעדיה הזה, ככה קראו לו, כל פעם שבאנו אליו ושאלנו, סעדיה, מאיפה יש לך כל כך הרבה כוח? הוא היה עונה בשלו, עם אותה סיסמא כל הזמן - מנגו!! מנגו מעמיד את הזין חצי מטר!!, עושה לך ברזל!! תאכל מנגו כל יום, והפנים שלך יהיו חלקות כמו תחת של תינוק!! נחשי מה עושה בן אדם אחרי שהוא שומע את המנטרה הזו כל יום? אין צורך להרחיב, תמרה עושים עלי את היומית שלהם, וגם יובל כבר מכור....

      אני זוכר שהיינו קטנים, בחצר אצל הורי,  היה שיח פלפלים חריפים שאבא שלי לימד אותנו לאכול מבלי לבכות. אבל השכנים (הדפוקים, יש לומר) שלנו לא יכלו להתאפק, וכל פעם שהיינו יוצאים מהבית הם היו שולחים את הילדים להיכנס לחצר ולקטוף פלפלים. הדבר הכי מצחיק היה שבפלפלים לא צריך לחכות 22 יום בכדי שיבשילו. והילדים הקטנים היו טועמים אותם ומתחילים לבכות ולצרוח עד שההורים שלהם היו מחכים להורים שלי בתחילת הרחוב בכדי לצעוק עליהם למה הפלפלים שלנו כאלה חריפים...........הדבר הכי מוזר הוא, ששיח הפלפלים גדל באותה ערוגה של עץ הפיטנגו, ובדרך מוזרה - הפיטנגוים בעץ הזה היו מתוקים-חריפים. תופעה ייחודית ללא כל ספק. אין פלא שעד היום אני מעדיף חריף על מתוק. מלבד מנגו.....
        31/8/07 22:38:

       

      צטט: taya1 2007-08-30 21:46:50

      סלט של מנגו, כוסברה ופלפל צ'ילי , מכירה ?

      מומלץ ביותר.

      את זה אני חיב לנסות!!

      היי איש. פיספסת מנגוס מתוקים? מה פתאום חמוץ?

      מוזר. אני צריכה להעביר לך היכרות מתקנת.

      ובננות? ממש סליחה אני לא אוהבת. יש לומר מתעבת. אני מצטערת אבל זו האמת.

      שבת שלום ונשיקות

        31/8/07 19:18:

      ניצונת מקסימה!

       

      המנגוס שלך + אדון הורוביץ המגניב מחזירים זכרונות מושבה

      (גם ראשל"צ היתה כזו פעם) - עוד לפני שבכלל ידענו שממנגו עושים עמבה.

      וכל הזכרונות האלה משכיחים את העובדה שהוא חמוץ לאללה, והסיבים שלו

      נתקעים בין השיניים.

      אבל המיץ הדביק, והכתם על הבגד שווים כל הרפתקה

      של "מים גנובים ימתקו"!

       

      תראי, ניצה, איך הבננה צהובה מקנאה במנגו!

       

      צטט: rina ray 2007-08-31 15:28:41

      יאמי. המנגו. הסיפור ובעיקר איך שאת כותבת.טוף. טוף מאד. 

       

      ממש אני לשמוע אותו מדברת. צחקתי.

      היי חביבתי, מה שלומך?

      יפה שאת מבקרת. העיקר שנהנית.

      תודה ושבת שלום

      לך, לאדם וליולי

       

      צטט: rebecca* 2007-08-31 14:07:28

      אוי ניצה את מקסימה!

      איך את שוזרת את כל הקונדס,

      המורא והפחד.נדנדה של רגשות

      בתוך מנגו אחד. איזה סיפור ילדות מופלא!

      אהבתי נורא

       

      מצחיק!

       

      "מנגוס צריך קוטפת ירוק ושמה בעשב קש עד להיות מוכן" 

       

      גם לי יש דוד הונגרי (אהה, כבר אמרתי לך) מכירה את השיבושים

      הקסומים בשפה :)

      היי חמודה, לא. הם דווקא היו הולנדים. אבל כולם דברו עברית עקומה, גם היקים, גם ההונגרים והרומנים וכולללם. אל תשכחי שלא היה אולפן. כולם הלכו לעבוד. ההורוביץ היו מאוד ותיקים הם בטח עלו 200 שנה קודם, מי יודע? הם נראו לי בני מאה בערך, בתור ילדה מה כבר ידעתי?

      ותודה על שאהבת. שמחתי לדעת.

       

      צטט: levana feldman 2007-08-31 11:52:44

      ניצה,

      איזה פוסט מדהים.

      מנגו פרי מדהים

      את מדהימה.

      אדון הורוביץ מדהים

      וזכרונות הילדות שלי, למרות שגדלתי בתל-אביב דומים.

      איך היינו מתגנבים לחצרות השכנים...וגונבים שסק, שזיפים...כל מיני...

      תודה.

      לקחתי זכוכית מגדלת כדי לקרוא את המילים הטובות שלך.

      אין ספק, לבנה היקרה, כי ילדותינו משיקה בהרבה מאוד תחומים ומקרים.

      שסק? כבר הזכרתי כאן את המחלה הזו ועוד כמה.

      ויש סיפור יפה על סברס שאני אספר פעם. תודה לך ושבת מנוחה.

      ממני

       

      צטט: אמנון_ג 2007-08-31 10:46:07

      איך עושים אהבה עם מנגו ?

       

      יושבים על המיטה אחד מול השני.

      ערומים.

      באמצע קערה עם מנגו בשלים, אגסים (רק בשלים) ענבים (רק מוסקט), אפרסקים לבנים, תאנים, ליצ'י, פסיפלורה.

       

      ומתחילים.

      רק בידיים. רק אחד לשני.

      אם מטפטף - ללקק.

       

      אם מתחילים ללקק במקום שלא טיפטף - רצוי לשים את הקערה על הריצפה ולהדליק את המזגן.

      וגם זה דבר שיר ואומר שיכול להיות פוסט המשך לאהבה. כמה יפה ואמיתי. כמה רומנטי. כיף לקרוא. לא פסה הרומנטיקה מהעולם ובזאת נחמתינו. תודה אמנון היקר.

       

      צטט: inspire 2007-08-31 08:51:39

      נפלאות דרכי הזיכרון. מקפל הוא בקפסולת זמן שבילי סיפורים, מראות כפריים, קולות מרוחקים, מבטים של שחקנים וניצבים של חייך, סלסולי ריחות, עקיצות טעמים ואלוהי דמיונות צבעוניים יותר מכל שסרט הוליוודי של היום יכול לבטא. הוא לעולם אינו דוהה, רק משביח צבעיו, מעגל פינותיו ומרכך קוציו. 

       

      והעוצמה הגדולה אף יותר ממנו, הזיכרון, טמונה בדיוק הפיוטי של ביטויו-הולדתו מחדש אל המרחב האישי והציבורי. ניצה, יקירתי, פרי יצירתך נקטף בשל ואינו מצריך הנחה בחציר אפילו לא לדקה. לקחת אותנו ביד דמיונית אל ההווה ההוא, באווירת "בית קטן בערבה", במקצב נערי מהמם בתיאוריו ואפילו (יו ביצ') שיסית בנו את גירוי החיך והטעם וכפתת אותם לזכרון הנפלא.

       

      מרקחת בוקר נפלאה, ציורית וטעימה להפליא הבאת לי לבוקר שכזה ועל כך תבורכי. 

      נ.ב. אם תעלי שוב למגדל המים ותביטי היישר מעל, תראי כוכב חדש מנצנץ במרחק.

      מוטי 

      מוטי,

      אתה קסום ומקסים, נקודה.

      התגובה הזו היא פוסט בפני עצמו על הנראטיב של המוח האנושי ונפלאות הזיכרון.

      ותודה על המילים, ההקשרים והתובנות האיכותיות שהבאת כאן.

      שבת שלום ומבורך, ממני

        31/8/07 15:28:

      יאמי. המנגו. הסיפור ובעיקר איך שאת כותבת.טוף. טוף מאד. 

       

      ממש אני לשמוע אותו מדברת. צחקתי.

        31/8/07 14:07:

      אוי ניצה את מקסימה!

      איך את שוזרת את כל הקונדס,

      המורא והפחד.נדנדה של רגשות

      בתוך מנגו אחד. איזה סיפור ילדות מופלא!

      אהבתי נורא

       

      מצחיק!

       

      "מנגוס צריך קוטפת ירוק ושמה בעשב קש עד להיות מוכן" 

       

      גם לי יש דוד הונגרי (אהה, כבר אמרתי לך) מכירה את השיבושים

      הקסומים בשפה :)

        31/8/07 11:52:

      ניצה,

      איזה פוסט מדהים.

      מנגו פרי מדהים

      את מדהימה.

      אדון הורוביץ מדהים

      וזכרונות הילדות שלי, למרות שגדלתי בתל-אביב דומים.

      איך היינו מתגנבים לחצרות השכנים...וגונבים שסק, שזיפים...כל מיני...

      תודה.

        31/8/07 10:46:

      איך עושים אהבה עם מנגו ?

       

      יושבים על המיטה אחד מול השני.

      ערומים.

      באמצע קערה עם מנגו בשלים, אגסים (רק בשלים) ענבים (רק מוסקט), אפרסקים לבנים, תאנים, ליצ'י, פסיפלורה.

       

      ומתחילים.

      רק בידיים. רק אחד לשני.

      אם מטפטף - ללקק.

       

      אם מתחילים ללקק במקום שלא טיפטף - רצוי לשים את הקערה על הריצפה ולהדליק את המזגן.

        31/8/07 08:51:

      נפלאות דרכי הזיכרון. מקפל הוא בקפסולת זמן שבילי סיפורים, מראות כפריים, קולות מרוחקים, מבטים של שחקנים וניצבים של חייך, סלסולי ריחות, עקיצות טעמים ואלוהי דמיונות צבעוניים יותר מכל שסרט הוליוודי של היום יכול לבטא. הוא לעולם אינו דוהה, רק משביח צבעיו, מעגל פינותיו ומרכך קוציו. 

       

      והעוצמה הגדולה אף יותר ממנו, הזיכרון, טמונה בדיוק הפיוטי של ביטויו-הולדתו מחדש אל המרחב האישי והציבורי. ניצה, יקירתי, פרי יצירתך נקטף בשל ואינו מצריך הנחה בחציר אפילו לא לדקה. לקחת אותנו ביד דמיונית אל ההווה ההוא, באווירת "בית קטן בערבה", במקצב נערי מהמם בתיאוריו ואפילו (יו ביצ') שיסית בנו את גירוי החיך והטעם וכפתת אותם לזכרון הנפלא.

       

      מרקחת בוקר נפלאה, ציורית וטעימה להפליא הבאת לי לבוקר שכזה ועל כך תבורכי. 

      נ.ב. אם תעלי שוב למגדל המים ותביטי היישר מעל, תראי כוכב חדש מנצנץ במרחק.

      מוטי 

       

      צטט: יריב גוטליב 2007-08-31 03:21:51

      ניצה. סיפור נהדר.

      נהדר עד כדי שכשהוא נגמר, קצת היה לי חבל.

      תודה 

      היי, משכתי אותך בחבל לכאן, אני חושבת שזו הפעם הראשונה שאתה מביע אומר אצלי. שמחתני מאוד. תודה

       

      צטט: אליה הדרורי 2007-08-31 03:04:06

       

       

      עכשיו הולכת הביתה, כן? מנגוס לא טוף עכשף. את לבוא עשרים ושתיים ימים, יהיה מנגוס  טוף".

      ניצה היקרה,

      נו והלכת אחרי עשרים ושתיים ימים ?

      המנגוס היה טוף,באמת ?

      מנגוס לא טוף עכשף.- נראה לי בכלל שהוא דיבר אנגלית והתכוון ל..

      man goes lot of ahsaf

      יכול להיות ?

       

       

      שוין. כבר המצאתי אגדה על מאן - גו הסיני ועכשיו אני מקבלת פרשנות מבית מדרשו  של רבי אליה הדרורי.

      ההורוביצים היו הולנדים. את הסיפור על תחנת הרוח שלהם אני צריכה לתפור מתהום הנשייה. אבל אני בטוחה שהם לא דברו אנגלית. אז הכל טוף. ולילה טוף.

        31/8/07 03:21:

      ניצה. סיפור נהדר.

      נהדר עד כדי שכשהוא נגמר, קצת היה לי חבל.

      תודה 

        31/8/07 03:04:

       

       

      עכשיו הולכת הביתה, כן? מנגוס לא טוף עכשף. את לבוא עשרים ושתיים ימים, יהיה מנגוס  טוף".

      ניצה היקרה,

      נו והלכת אחרי עשרים ושתיים ימים ?

      המנגוס היה טוף,באמת ?

      מנגוס לא טוף עכשף.- נראה לי בכלל שהוא דיבר אנגלית והתכוון ל..

      man goes lot of ahsaf

      יכול להיות ?

       

       

        31/8/07 01:13:
      תודה לברק ששלח אותי לקרוא אגדה לפני השינה.
      הרווחתי גם סיפור וגם בלוג לחזור אליו.
        31/8/07 01:01:

       

      צטט: ניצה צמרת 2007-08-31 00:49:08

       

      צטט: barak hachamov 2007-08-31 00:15:24

       

      צטט: ניצה צמרת 2007-08-31 00:14:01

       

       

      אז אין עץ על שמך בכל  היער הזה?

      לא יכול להיות, כמו שיש העץ הנדיב יש גם את העץ החכם.

      רוצה אגדה קטנה?

      אוקי

      על העץ החכם שמעתי מסבתא של נחום אייזנברג. נחום למד איתי בכיתה ד והיה לו נמש גדול מאוד בין שתי העיניים, כשהוא שאל את סבתא למה זה קרה לו, היא אמרה שעליה לשאול את העץ, כי אינה יודעת את התשובה לבדה. התשובה של העץ היתה שזוהי העין השלישית שנחום התברך בה בלידתו והיא תביא לו אור וישועה. אני לא האמנתי כל כך לסיפור הזה. אבל יום אחד שאלתי את אימא שלי למה מותר לאכול דגים ולשתות חלב ואיך זה שדג אינו בשר. אימא אמרה לי ללכת לשאול את סבתא של נחום שתשאל את העץ, כי גם היא לא ידעה. באתי, שאלתי ואחרי יום או יומיים הזקנה חזרה עם תשובתו של העץ החכם, ואני הלכתי הביתה וסיפרתי לאימא את מה שהעץ אמר,  הוא הסביר שמבין כל בעלי החיים הדג הוא היחידי שנוח לא לקח לתיבה. כשהשם אמר, "קץ כל בשר בא לפניי", צחק הדג בלבו, נשאר בחיים ומאז אינו נחשב לבשר . יום אחד היה לילה אפל וגשום ואני עברתי בצד הדרך ליד העץ. באותו רגע התחילו ברקים בשמיים ורעמים הדהדו ברקע. מאוד נבהלתי, אבל אז ראיתי שהעץ מואר על ענפיו המשתרגים באורו של הברק כמו מדורה שכבתה לאיטה רוחשת על גחליה. לפני שנה ראיתי בתערוכה ציור של עץ , שמים קודרים והבזק אור זורח מעליו. נזכרתי בעץ החכם של ילדותי, בסבתא של נחום ובדג  שמותר לאכילה עם חלב.

      לילה טוב.

      ניצה יקירתי,

      העץ החכם קרוי על שמך...

      גם רגישה ובעלת חושים חדים

      גם נשמה טובה

      וגם יודעת לכתוב מדהים

       

      סורי את הכוכב כבר נתתי קודם לא יכול לככב פעמים.

       

      צטט: r_bell 2007-08-31 00:19:52

       

       

      :)

       

      כתיבה נהדרת..

      החזרת אותי ארבע שנים אחורה לשבילים של ניקראגוואה, שבמרכז אמריקה

       

      המנגואים (ככה?)  שם גדלים על עצים ענקיים וגבוהיים, ממש גבוהים 

      הילידים שם מיומנים בשיטות לקטוף אותו והקטנים פשוט מחכים שהוא יפול ( יש כמות כל כך גדולה של עצים לאורך כל השבילים שהמנגו הירוק פשוט נמצא בכל מקום !

       

      הזן הזה של המנגו גדל על עצים ענקיים והוא מגיע לגודל שהוא טיפ טיפה יותר גדול מתפוח.

      הצבע שלו ירוק לחלוטין והוא עדיין מתוק וטעים באותה מידה

       

      זאת הייתה חגיגה שלמה :)

       

      מנגו בלי הגבלה !!!

      את היית נהנת :)

       

      ולמי שרשם על הפרי פיטנגו .. זה גם מעדן בפני עצמו..אבל אם אני לא טועה התענוג מהפירות מתחיל בחודש מאי ולא לפני...

       

       

       

       

       

       

       

       

      כבר קיבלתי הבטחה לאכול מנגו בניכר, את רק מחזקת את הרצון שלי למהר לגלות. ועל הפינגו רשם הבן שלי ואני התוודתי בפניו על כך שהקסם לא אבד.

      תודה יקירה, שמחתי לראות אותך כאן.

       

      צטט: barak hachamov 2007-08-31 00:15:24

       

      צטט: ניצה צמרת 2007-08-31 00:14:01

       

       

      אז אין עץ על שמך בכל  היער הזה?

      לא יכול להיות, כמו שיש העץ הנדיב יש גם את העץ החכם.

      רוצה אגדה קטנה?

      אוקי

      על העץ החכם שמעתי מסבתא של נחום אייזנברג. נחום למד איתי בכיתה ד והיה לו נמש גדול מאוד בין שתי העיניים, כשהוא שאל את סבתא למה זה קרה לו, היא אמרה שעליה לשאול את העץ, כי אינה יודעת את התשובה לבדה. התשובה של העץ היתה שזוהי העין השלישית שנחום התברך בה בלידתו והיא תביא לו אור וישועה. אני לא האמנתי כל כך לסיפור הזה. אבל יום אחד שאלתי את אימא שלי למה מותר לאכול דגים ולשתות חלב ואיך זה שדג אינו בשר. אימא אמרה לי ללכת לשאול את סבתא של נחום שתשאל את העץ, כי גם היא לא ידעה. באתי, שאלתי ואחרי יום או יומיים הזקנה חזרה עם תשובתו של העץ החכם, ואני הלכתי הביתה וסיפרתי לאימא את מה שהעץ אמר,  הוא הסביר שמבין כל בעלי החיים הדג הוא היחידי שנוח לא לקח לתיבה. כשהשם אמר, "קץ כל בשר בא לפניי", צחק הדג בלבו, נשאר בחיים ומאז אינו נחשב לבשר . יום אחד היה לילה אפל וגשום ואני עברתי בצד הדרך ליד העץ. באותו רגע התחילו ברקים בשמיים ורעמים הדהדו ברקע. מאוד נבהלתי, אבל אז ראיתי שהעץ מואר על ענפיו המשתרגים באורו של הברק כמו מדורה שכבתה לאיטה רוחשת על גחליה. לפני שנה ראיתי בתערוכה ציור של עץ , שמים קודרים והבזק אור זורח מעליו. נזכרתי בעץ החכם של ילדותי, בסבתא של נחום ובדג  שמותר לאכילה עם חלב.

      לילה טוב.

        31/8/07 00:19:

       

       

      :)

       

      כתיבה נהדרת..

      החזרת אותי ארבע שנים אחורה לשבילים של ניקראגוואה, שבמרכז אמריקה

       

      המנגואים (ככה?)  שם גדלים על עצים ענקיים וגבוהיים, ממש גבוהים 

      הילידים שם מיומנים בשיטות לקטוף אותו והקטנים פשוט מחכים שהוא יפול ( יש כמות כל כך גדולה של עצים לאורך כל השבילים שהמנגו הירוק פשוט נמצא בכל מקום !

       

      הזן הזה של המנגו גדל על עצים ענקיים והוא מגיע לגודל שהוא טיפ טיפה יותר גדול מתפוח.

      הצבע שלו ירוק לחלוטין והוא עדיין מתוק וטעים באותה מידה

       

      זאת הייתה חגיגה שלמה :)

       

      מנגו בלי הגבלה !!!

      את היית נהנת :)

       

      ולמי שרשם על הפרי פיטנגו .. זה גם מעדן בפני עצמו..אבל אם אני לא טועה התענוג מהפירות מתחיל בחודש מאי ולא לפני...

       

       

       

       

       

       

       

       

        31/8/07 00:15:

       

      צטט: ניצה צמרת 2007-08-31 00:14:01

       

       

      אז אין עץ על שמך בכל  היער הזה?

      לא יכול להיות, כמו שיש העץ הנדיב יש גם את העץ החכם.

      רוצה אגדה קטנה?

      אוקי

       

      צטט: barak hachamov 2007-08-31 00:03:45

       

      צטט: ניצה צמרת 2007-08-31 00:00:17

       

      צטט: barak hachamov 2007-08-30 23:43:06

       

      צטט: ניצה צמרת 2007-08-30 22:51:12

       

      צטט: barak hachamov 2007-08-30 22:36:39

      חולה על מנגו צמרת

      היי, צמרת זה רק בשירים ובברושים. מנגו זה עץ עם נוף רחב ואין לו   TOP . העיקר הבריאות .

      מה שלומו?

      נפל מהעץ

       

      צטט: ניצה צמרת 2007-08-30 23:59:05

      פעם פגשתי חכם סיני עתיק שכולם קראו לו  "מיסטר מאן גו".

      למה?

      כי הוא תמיד היה הולך. הולך לכאן, הולך לשם. הולך אנה ואנה. אף פעם הוא לא עצר לרגע, אף פעם הוא לא התישב לנוח בצל. רק הלך והלך.

      יום אחד, כדרכו  הוא הלך והלך עד שהגיע לעץ אחד. הוא המשיך ללכת, על הגזע ועל הענפים ותוך כדי הליכה גם טעם מהפרי ונאנק בעונג  רב, לא די בזה  וגם הריח שיבש את דעתו , הוא הסתחרר המסכן ונפל מהעץ.

      על גופו הכואב נפלו פרחי מנגו בריח מנגו ופירות מנגו בטעם מנגו ,מאז כמה צפוי קוראים לעץ הזה מנגו על שמו.

       

      בקיצור, אממממ, אני סקרנית לדעת מאיזה עץ אתה נפלת?

      לא ברור. אבל זה כאב.

      ואז אכלתי מנגו כדי להרגע.

      אז אין עץ על שמך בכל  היער הזה?

      לא יכול להיות, כמו שיש העץ הנדיב יש גם את העץ החכם.

      רוצה אגדה קטנה?

       

      צטט: ili - ili 2007-08-30 23:58:40

      גם לי עשית חשק למנגוס :-)

       

      חוץ מזה הייתי מבקשת הבהרה:

      מה קרה אחרי 22 ימים? קורץ

      על החשק והתאווה אני לא יכולה לקחת אחריות.

      ואני מבהירה ליתר ביטחון:

      הוא , ההורוביץ אמר לי בעצם שבעוד 22 ימים (בדיוק! כנראה) הפרי יהיה בשל למאכל.

        30/8/07 23:58:

      גם לי עשית חשק למנגוס :-)

       

      חוץ מזה הייתי מבקשת הבהרה:

      מה קרה אחרי 22 ימים? קורץ

        30/8/07 23:43:

       

      צטט: ניצה צמרת 2007-08-30 22:51:12

       

      צטט: barak hachamov 2007-08-30 22:36:39

      חולה על מנגו צמרת

      היי, צמרת זה רק בשירים ובברושים. מנגו זה עץ עם נוף רחב ואין לו   TOP . העיקר הבריאות .

      מה שלומו?

      נפל מהעץ

       

      צטט: אורדן, חגי אורדן 2007-08-30 22:39:56

       

      צטט: ניצה צמרת 2007-08-30 22:28:30

       

      צטט: אורדן, חגי אורדן 2007-08-30 22:01:45

       

      צטט: ניצה צמרת 2007-08-30 14:24:38

      יש לי שלושה חברים בקפה שהם א. י.

      אילן יואב

      אולמארט יאיר

      אורן ישראל

      והשאלה הנשאלת היא:

      האם שלושתם אוהבים מנגו?

      תודה לראשון מהסוף

      המתקת שוב את יומי.

      גם סיפור שמחייך אותי.

      וגם יחס שכזה לחברייך

       

       

      האמת היא שהייתי מוכרחה להמציא משהו מתוק לפחות כמו המנגו. דאגתי לך אתמול ושלשום כשנעדת מסיפור הבוטן שלי ( למה צריך רופא במשפחה). אבל זה כמובן נסלח ברגע שאתה מספר שהיטבתי עמך היום. תודה חגי. שמחתי לשמח.

       ניצה יקרה

      כשאין לי זולת סופרלטיבים שכבר השתמשתי בהם אני מעדיף לא להגיב. לא יאומן אבל אני בכל זאת לא אוהב לחזור על עצמי כשאני מודע לזה... :)

      אני קורא כל סיפור שלך בהנאה גדולה. 

      עכשף אני להיות שקטה.

      שבת שלום והרבה שלווה.

       

      צטט: barak hachamov 2007-08-30 22:36:39

      חולה על מנגו צמרת

      היי, צמרת זה רק בשירים ובברושים. מנגו זה עץ עם נוף רחב ואין לו   TOP . העיקר הבריאות .

      מה שלומו?

       

      צטט: dubi roman 2007-08-30 22:33:17

      ניצה , את מצליחה להביא ריחות נשכחים לעורר טעמים עסיסיים ולהאיר זכרונות ישנים,

      כמה נעים וכמה מוכר,

      מקום אחר, "סחיבה" שונה אבל כל כך מוכר,

       

      "למראית הדה ז'ה וו..."

       

      אהבה לך בחזרה,

       דובי

      האמת היא שחשבתי להוסיף תמונה של מנגו, יוצר בצילום כמוך אולי היה ממליץ לי לעשות זאת. אבל כשקראתי שוב לפני השיגור, החלטתי שהטעם והריח מנצחים את המראה במקרה הזה וויתרתי.

      מה דעתך?

      אני שמחה שאני מסבה לך עונג וזיכרונות ילדות צפים ועולים במקביל גם אצלך.תודה איש

       

      צטט: dee-dee 2007-08-30 22:27:45

      כיף. ציירת לי אותך כילדה, את היקים היתומים, הפחד על גג הבריכה ובעיקר את טעם המנגו.

      מחכה לסיפור הבא

      היי ענבל, תודה.

      חבל שאני צריכה לעשות דברים אחרים, אבל גם הם לטובה. הרי הכל נעשה בשמחה. מצד שני, הייתי באמת יכולה להיות יותר מאושרת אם רק הייתי כותבת. הסיפור הבא, בקרוב. מבטיחה.

       

      צטט: ניצה צמרת 2007-08-30 22:28:30

       

      צטט: אורדן, חגי אורדן 2007-08-30 22:01:45

       

      צטט: ניצה צמרת 2007-08-30 14:24:38

      יש לי שלושה חברים בקפה שהם א. י.

      אילן יואב

      אולמארט יאיר

      אורן ישראל

      והשאלה הנשאלת היא:

      האם שלושתם אוהבים מנגו?

      תודה לראשון מהסוף

      המתקת שוב את יומי.

      גם סיפור שמחייך אותי.

      וגם יחס שכזה לחברייך

       

       

      האמת היא שהייתי מוכרחה להמציא משהו מתוק לפחות כמו המנגו. דאגתי לך אתמול ושלשום כשנעדת מסיפור הבוטן שלי ( למה צריך רופא במשפחה). אבל זה כמובן נסלח ברגע שאתה מספר שהיטבתי עמך היום. תודה חגי. שמחתי לשמח.

       ניצה יקרה

      כשאין לי זולת סופרלטיבים שכבר השתמשתי בהם אני מעדיף לא להגיב. לא יאומן אבל אני בכל זאת לא אוהב לחזור על עצמי כשאני מודע לזה... :)

      אני קורא כל סיפור שלך בהנאה גדולה. 

       

      צטט: עידן צמרת 2007-08-30 22:11:56

      מנגו! פיטנגו! טנגו!

      כשהייתי קטן הייתי בטוח שסבא מגדל פלמינגו (פיטנגו)

      לגבי מנגו? כנראה שהאהבה לפרי עוברת בתורשה!

      כשאני אהיה גדול, מפורסם ועשיר אני אקח אותך לפורטו ריקו שם אכלתי מנגו כמו שלא אכלתי בחיים

       

      אני אגלה לך סוד, בדרך לקליניקה שלי יש שני שיחי פיטנגו. אתה כבר יודע שאני מגיעה לכל מקום על הדקה. אבל ברגע שראיתי את השיחים האלה בדרך, לא היה אכפת לי לאחר בפעם הראשונה כדי לזלול על אם הדרך. בפעמים הבאות הקפדתי לצאת מהבית יותר מוקדם והדבר היחידי שניתק אותי מהשיחים היה השעון המתקתק.

      מתי תגדל? והרי אתה כבר הענק הפרטי שלי.

        30/8/07 22:36:
      חולה על מנגו צמרת

       

      צטט: dananda 2007-08-30 22:08:57

      היה שווה לחזור,

       

      סיפור מעולה עם הרבה ריח וטעם,

      ותודה על המנגו.

       

      מתיקות 

      אז את כאן? הודעה זו נמסרה לעיתונות? אחלה. הצחקת אותי שם ואני עוד אחזור לאמפי ההוא. בפעם השנייה אני צוחקת יותר. ברוכה השווה / השבה. נשיקות

        30/8/07 22:33:

      ניצה , את מצליחה להביא ריחות נשכחים לעורר טעמים עסיסיים ולהאיר זכרונות ישנים,

      כמה נעים וכמה מוכר,

      מקום אחר, "סחיבה" שונה אבל כל כך מוכר,

       

      "למראית הדה ז'ה וו..."

       

      אהבה לך בחזרה,

       דובי

       

      צטט: סנונית 2007-08-30 22:08:48

      ניצה- הפוסטים של הם בשרניים, עסיסיים ומתוקים כמו הכתום הכתום ההוא.

      הקריאה לוותה בניחוח של פעם. הצלחת להעביר כל כך יפה את חדות הרגשות הילדותיים. 

      מתי את מוציאה ספר שלם של כאלו או של אחד ארוך?

       

      סופ"ש מקסים

      סנונית

      מי היה מאמין שאפשר לכתוב סיפור אהבה על מנגו ולגרום לאנשים געגוע וטעם בחיך? כיוונתי לטעם גדולים. תודה סנונית

       

      צטט: heleni 2007-08-30 22:02:47

      ניצת צמרת עץ המנגו!

      אני קוראת את סיפור המנגו שלך שמתנגן כל כך יפה עם מילותייך ו"המנגינה" של

      המנגו מוכרת ליאני חוזרת ביחד איתך למחזות ילדותי.

      במקום שגדלתי היה עץ תותים שזללנו והתלכלנו בסגול ועלים ירוקים שקטפנו לתולעי משי....והיה עץ שזיפים אדומיםשאפשר היה לבוא עם סל לקנות שזיפים אדומים ולאכול כל הזמן מהעץ עד שכאבה הבטן...

       

      חולת מנגו אנכי ואני קוראת מנגו ומזילה ריר....אין לי מנגו בבית, מלון?יש ענבים?י

      ש ויש מנגו - נדה.

      ואת יודעת מה? המנגו של פעם באמת היה טעים יותר כאילו שהמתיקו אותו בדבש

      אז קונפיטורת מנגו אני לא עושה אבל תשאירי לי צנצנת  פצפונת לטעימה.

      חיבוקיםםםםם 

      הלני

      אוי. כשאני אכתוב על התותים והשקדניות (כי פעם לא קרו לזה שסק) אני אודיע לך מראש כדי שתצטיידי וחלילה לא תהיה לך עוגמת נפש.

      שומרת לך. בטח.

       

      צטט: אורדן, חגי אורדן 2007-08-30 22:01:45

       

      צטט: ניצה צמרת 2007-08-30 14:24:38

      יש לי שלושה חברים בקפה שהם א. י.

      אילן יואב

      אולמארט יאיר

      אורן ישראל

      והשאלה הנשאלת היא:

      האם שלושתם אוהבים מנגו?

      תודה לראשון מהסוף

      המתקת שוב את יומי.

      גם סיפור שמחייך אותי.

      וגם יחס שכזה לחברייך

       

       

      האמת היא שהייתי מוכרחה להמציא משהו מתוק לפחות כמו המנגו. דאגתי לך אתמול ושלשום כשנעדת מסיפור הבוטן שלי ( למה צריך רופא במשפחה). אבל זה כמובן נסלח ברגע שאתה מספר שהיטבתי עמך היום. תודה חגי. שמחתי לשמח.

        30/8/07 22:27:

      כיף. ציירת לי אותך כילדה, את היקים היתומים, הפחד על גג הבריכה ובעיקר את טעם המנגו.

      מחכה לסיפור הבא

       

      צטט: אריה ג 2007-08-30 21:56:59

      הנה זה מגיע.. השלב הבא של תולדות האנושות...

       

      כאשר כולנו נוכל לשתף אחרים באמצעות פורומים כאלוו בחויות יפות של פעם

      כן של פעם.. כי החיים עושים את שלהם לחושים במסגרות והכללים הנוקשים הרבים של הישרדות בעולמנו

      וכמה טוב לשוב.. כן לשוב באמת לריגוש התמים והטהור כל כך,  ואחרי ששבנו אליו, לשתוף את עיני הרואים באורו...

       

      הרבה השגנו בחיינו אבל נדמה לי שכחברה איבדנו וממשיכים אנו לאבד את התמימות שלנו

      ועכשיו, אחרי שקראתי את הסיפור, סוף סוף יש מעין ניצוץ תקווה שאולי בכל זאת נצליח להחזיק מעמד ולהתחזק מחדש למען נרווה את גינותינו האישיים המשפחתיים והחברתיים במים המתוקים של סיפורים מעין אלו

       

       

       

       

      אריה,

      מי ייתן. באמת. ותגובה כזו שלוקחת אותנו למחוזות של תום ונעימות, היא תמצית הטוב שבאדם.

      אני מודה לך.

      חיממת את לבי.

      שבת שלום, איש יקר וכל טוב לך ולבני ביתך.

       

       

      צטט: taya1 2007-08-30 21:46:50

      סלט של מנגו, כוסברה ופלפל צ'ילי , מכירה ?

      מומלץ ביותר.

      קרועה על הכתיבה שלך ניצה. ממש .

      מתכון בבקשה. אפשר גם כאן.

      תודה טל יקרה, תמיד שמחה שאת אתי ואצלי.

       

        30/8/07 22:11:

      מנגו! פיטנגו! טנגו!

      כשהייתי קטן הייתי בטוח שסבא מגדל פלמינגו (פיטנגו)

      לגבי מנגו? כנראה שהאהבה לפרי עוברת בתורשה!

      כשאני אהיה גדול, מפורסם ועשיר אני אקח אותך לפורטו ריקו שם אכלתי מנגו כמו שלא אכלתי בחיים

       

        30/8/07 22:08:

      היה שווה לחזור,

       

      סיפור מעולה עם הרבה ריח וטעם,

      ותודה על המנגו.

       

      מתיקות 

        30/8/07 22:08:

      ניצה- הפוסטים של הם בשרניים, עסיסיים ומתוקים כמו הכתום הכתום ההוא.

      הקריאה לוותה בניחוח של פעם. הצלחת להעביר כל כך יפה את חדות הרגשות הילדותיים. 

      מתי את מוציאה ספר שלם של כאלו או של אחד ארוך?

       

      סופ"ש מקסים

      סנונית

        30/8/07 22:02:

      ניצת צמרת עץ המנגו!

      אני קוראת את סיפור המנגו שלך שמתנגן כל כך יפה עם מילותייך ו"המנגינה" של

      המנגו מוכרת ליאני חוזרת ביחד איתך למחזות ילדותי.

      במקום שגדלתי היה עץ תותים שזללנו והתלכלנו בסגול ועלים ירוקים שקטפנו לתולעי משי....והיה עץ שזיפים אדומיםשאפשר היה לבוא עם סל לקנות שזיפים אדומים ולאכול כל הזמן מהעץ עד שכאבה הבטן...

       

      חולת מנגו אנכי ואני קוראת מנגו ומזילה ריר....אין לי מנגו בבית, מלון?יש ענבים?י

      ש ויש מנגו - נדה.

      ואת יודעת מה? המנגו של פעם באמת היה טעים יותר כאילו שהמתיקו אותו בדבש

      אז קונפיטורת מנגו אני לא עושה אבל תשאירי לי צנצנת  פצפונת לטעימה.

      חיבוקיםםםםם 

      הלני

       

      צטט: ניצה צמרת 2007-08-30 14:24:38

      יש לי שלושה חברים בקפה שהם א. י.

      אילן יואב

      אולמארט יאיר

      אורן ישראל

      והשאלה הנשאלת היא:

      האם שלושתם אוהבים מנגו?

      תודה לראשון מהסוף

      המתקת שוב את יומי.

      גם סיפור שמחייך אותי.

      וגם יחס שכזה לחברייך

       

       

       

      צטט: תעלומה ושמה אישה 2007-08-30 21:42:36

      אוהבת לקרוא את הסיפורים שלך

       

      ו... עשית לי חשק למנגו!!!

      מזל שאני לא בהריון...

      קורץ

      תעלומה

      מהר מהר לפני שתיגמר העונה. ותודה רבה רבה.

        30/8/07 21:56:

      הנה זה מגיע.. השלב הבא של תולדות האנושות...

       

      כאשר כולנו נוכל לשתף אחרים באמצעות פורומים כאלוו בחויות יפות של פעם

      כן של פעם.. כי החיים עושים את שלהם לחושים במסגרות והכללים הנוקשים הרבים של הישרדות בעולמנו

      וכמה טוב לשוב.. כן לשוב באמת לריגוש התמים והטהור כל כך,  ואחרי ששבנו אליו, לשתוף את עיני הרואים באורו...

       

      הרבה השגנו בחיינו אבל נדמה לי שכחברה איבדנו וממשיכים אנו לאבד את התמימות שלנו

      ועכשיו, אחרי שקראתי את הסיפור, סוף סוף יש מעין ניצוץ תקווה שאולי בכל זאת נצליח להחזיק מעמד ולהתחזק מחדש למען נרווה את גינותינו האישיים המשפחתיים והחברתיים במים המתוקים של סיפורים מעין אלו

       

       

       

       

        30/8/07 21:46:

      סלט של מנגו, כוסברה ופלפל צ'ילי , מכירה ?

      מומלץ ביותר.

      קרועה על הכתיבה שלך ניצה. ממש .

      אוהבת לקרוא את הסיפורים שלך

       

      ו... עשית לי חשק למנגו!!!

      מזל שאני לא בהריון...

      קורץ

      תעלומה

       

      צטט: yoram marcus 2007-08-30 21:21:31

      ניצה, את חייבת את הסיפורים הכה-יפים ומרשימים שמצטברים, לאגד יחד, לא לאסופה, כי המו"לים של היום לא מוכנים אלא לדבר אחד - להוציא רומנים. זה הז'אנר המבוקש. יש קו מחבר בין הסיפורים שאנחנו זוכים הודות לך לקרוא, ועם הכישרון, הידע והמיומנות שלך תוכלי לערוך אותם ולהשלים, ולקשור ליחידה שלמה אחת שתהווה רומן.

      בברכה, יורם.

      היי יורם, אני מגיבה כאן על שתי התגובות שלך, תודה

      ראשית סיפורי עם הורוביצים לסוגם, רבים באמתחתי. מישהו בסוף ירים את הכפפה, או לסיפורי הדייטים המגניבים שהיו לי ונכתבו בחלקם כאן, או לסיפורי ילדות וכיוצ"ב. בינתיים אני כאן על הפלפורמה הזו . משובים ופרגון משמחים אותי מאוד. כמו גם השמחה שעוד אנשים ואתה היניהם נזכרים בחוויות ילדות ונרתמים לספר עליהן.

       

      צטט: יגאל שתיים 2007-08-30 21:00:58

      ולא לשכוח להשתמש בדנטאל פלוס - להוצאת סיבי הגלעין, כן ?

      כן, כן, בוודאי, זו המלצה מאוד חשובה. תודה יגאל.

      אגב, כשהמנגו רך אפשר לאכול אותו גם בלי שיניים

      צועק

        30/8/07 21:21:

      ניצה, את חייבת את הסיפורים הכה-יפים ומרשימים שמצטברים, לאגד יחד, לא לאסופה, כי המו"לים של היום לא מוכנים אלא לדבר אחד - להוציא רומנים. זה הז'אנר המבוקש. יש קו מחבר בין הסיפורים שאנחנו זוכים הודות לך לקרוא, ועם הכישרון, הידע והמיומנות שלך תוכלי לערוך אותם ולהשלים, ולקשור ליחידה שלמה אחת שתהווה רומן.

      בברכה, יורם.

        30/8/07 21:11:

      בוען נאכל - Physalis_peruviana

       בוען נאכל: Physalis_peruviana

       

      היי ניצה

      לי הסיפור, על ההורוביצים "היתומים" טובי-הלב, הזכיר משהו מילדותי:

      הייתה לנו שכנה שגרה בבית בודד גדול, שבו גן רחב-ידיים, עם בעלה שהיה מבוגר גם כן. בין הבית שלנו לשלה הפריד שדה קטן שבהמשך גם עליו בנו בית. היא תמיד, דאגה לטפח ולהשקות את הגן. קרוב לגדר הגובלת בשדה צמח שיח שאם לא תומכים בו היטב ענפיו ועליו שרועים על הקרקע ומתפשטים, ומפרחיו מתפתחים פרות דמויי עגבניות-שרי (ממשפחת הסולניים קרוב לוודאי), אבל צהובים כתמתמים, ומעט יותר קטנים. הפרות בתוך עטיף עשוי עלים ירוקים מאוחים זה אל זה, ויש להפשילם לאחור ולקטוף אותו מתוכם.

      לא זכור לי היום השם - פירטתי, שמא שוב תוכלי לסייע לי בזיהוי! הרי כבר הוכחת, שאין גבולות לידע שלך...

       הנה - תוך ההכתיבה נתתי את ההגדרה בגוגל ואיתרתי: "בוען נאכל" ("דובדבן היהודים"). רב-שנתי ואכיל. משפחת הסולניים, מוצא: צ'ילה ופרו. הפרי בשל כאשר צבעו צהוב-כתמתם, כשהוא עוד ירוק אין לאוכלו כי הוא עלול להיות רעיל (כידוע רוב צמחי הסולניים, למעט העגבנייה שהיא יוצאת-דופן, פרים רעיל).

      הם היו מאוד טעימים אם נמשיך, חמצמצים. ידעתי שיש 'כלל' כזה, שאם ענפים של עץ או שיח נושאי-פרות חורגים מעבר לגדר אל השטח הציבורי, 'מותר' לקטוף מהם כי הם ברשות-הרבים - כך עשיתי לעתים. באותו יום שוב קרבתי, והבחנתי במספר פרות בשלים, שכאמור היו כל כך טעימים! לא היה ברור הפעם אם הענפים שנושאים אותם באמת מחוץ לגדר, ולקחתי זרד יבש, כדי לגרוף אותם לכיווני בעוד כמה סנטימטרים וכך לקבוע עובדה... כמובן, תוך מבט מוודא ובודק שגברת וייס אינה בשטח. ברגע שרק נגעתי, הופיעה והתייצבה פתאום מולי מעבר לגדר גב' וייס. היא חייכה אליי, כתמיד, ואמרה מייד: אתה יכול לקחת! אתה יכול תמיד לבוא!

      והיא באמת רצתה שאבוא. זו הייתה הפעם האחרונה שניגשתי, שהתקרבתי. מעולם לא שכחתי! עד היום אני רואה את החיוך המזמין, בפניה מסבירי-הפנים.

      הם היו דתיים, הוא מילא תפקיד חשוב בעבר במועצה הדתית, אבל משום שנעשה חולני ומוגבל (היה גם בן שבשלב מסוים עזב את הבית ובהמשך נישא) היא, שנים רבות טיפלה במסירות רבה ובאהבה בו, בבית, בכל דבר.

       

        30/8/07 21:00:
      ולא לשכוח להשתמש בדנטאל פלוס - להוצאת סיבי הגלעין, כן ?

       

      צטט: כש-רונית 2007-08-30 20:35:02

      יופי יופי ניצה, סיפור מקסים מלא אהבה ומתיקות, סיפור בטעם מנגו וכוכב,,,

      היי רונית, מה שלומך?

      שמחה שאהבת, געגוע עם טעם וריח הם חומר נפלא למחשבה.

      תודה

       

      צטט: gbr001 2007-08-30 20:26:37

      סיפור מקסים

      הצלחת לתפוס ולשמר את האוירה והתמימות

      כמו שכיום את משמרת מנגו מן הסתם.

       

      תודה רבה

       

      גיל 

       אתה הרי צעיר, הנוסטלגיה הזו מדברת אליך?

      התודה היא לך.

       

      צטט: casiopea_s 2007-08-30 20:19:56

      אחחחחחחחחחחחחחחחחחח

      איך בא לי מנגו עכשיו.

       

      ניצה, ניצה, הפוסטים שלך מריחים, נושמים, חיים, וחושניים כל כך. (מלשון חושים. אפשר להשתמש בכל החושים כדי להסניף את הפוסטים שלך)

       

      נהדרת.

       

      הולכת להסתפק באפרסק עכשיו.

       

      נשיקה

      אפרסק? רחמנא לצלן, אוי לאוזניים ...

      הייתרון של המנגו מעבר לטעם הוא השם  המתנגן  מממממנננננגוגוגו  .

      ולהגיד אפרסק? ליד מילה כמו מנגו, ממש לא מתחשק ( : -

       

      צטט: ליאת זנד 2007-08-30 20:15:30

       

      לא מזמינים אותך. מזמינים אותי!!! מחייך

       

      הכי בעולם, אבל ממש הכי הכי, אוהבת אני מנגו. לא עשוי ולא משומר ולא עטוף ולא זלוף. מנגו טרי, זולג על הסנטר ועושה חגיגה בלשון ובכל חלל הפה.

       

      את זה כתבתי גם קצת על אהבה - לפרי ולעוד קורץ

      מתוקה, אני זוכרת שכתבת וכבר אז יצא לנו לשוחח בנדון ולהעלות ריר.

      אני חולפת על פני דוכני הפרי והירק בחובות, הריח הולך אתי לכל מקום.

      אמרתי לפ' שאני חולה. הוא נורא נבהל. אמרתי, אל תדאג, אני חולה על מנגו וגם ליאת... (:-

        30/8/07 20:35:
      יופי יופי ניצה, סיפור מקסים מלא אהבה ומתיקות, סיפור בטעם מנגו וכוכב,,,
        30/8/07 20:26:

      סיפור מקסים

      הצלחת לתפוס ולשמר את האוירה והתמימות

      כמו שכיום את משמרת מנגו מן הסתם.

       

      תודה רבה

       

      גיל 

        30/8/07 20:19:

      אחחחחחחחחחחחחחחחחחח

      איך בא לי מנגו עכשיו.

       

      ניצה, ניצה, הפוסטים שלך מריחים, נושמים, חיים, וחושניים כל כך. (מלשון חושים. אפשר להשתמש בכל החושים כדי להסניף את הפוסטים שלך)

       

      נהדרת.

       

      הולכת להסתפק באפרסק עכשיו.

       

      נשיקה

        30/8/07 20:15:

       

      לא מזמינים אותך. מזמינים אותי!!! מחייך

       

      הכי בעולם, אבל ממש הכי הכי, אוהבת אני מנגו. לא עשוי ולא משומר ולא עטוף ולא זלוף. מנגו טרי, זולג על הסנטר ועושה חגיגה בלשון ובכל חלל הפה.

       

      את זה כתבתי גם קצת על אהבה - לפרי ולעוד קורץ

      היי חמד, עכשיו אתה יודע מה להביא לי מתנה אם תבוא לארץ בעונה.

       יש מנגו אמיתי באמריקה, או מפלאסטיק עם בושם בריח הנכון?

        30/8/07 16:53:

       

      צטט: ניצה צמרת 2007-08-30 16:25:27

      ותודה לראשון מלמעלה ברשימת א' י' שלעיל

      מחייך

       האמת היא שאני לא ממש אוהב מנגו. אני ממש אוהב את הסיפור שלך ממש כאילו הייתי אוהב מנגו על אף שאני ממש לא.

      ותודה לראשון מלמעלה ברשימת  א' י' שלעיל

       מחייך

        30/8/07 15:18:

      mongoose- הייתה המילה הכי קרובה לי למנגוס אז כבר ציפיתי לפוסט אדוםקורץ

       

      בא לבקר ..

      נמיה? למה דווקא?

      אלה חידושים והמצאות שנפלאו מבינתי המצומצמת (:-.

       

      אתה יכול לבקר גם בסיפורים  מאתמול ושלשום ומוזמן לבוא גם מחר. 

        30/8/07 14:31:
      באתי לראות איך אפשר לעשות אהבה עם נמיה , גיליתי משו אחר אבל בכל זאת היה סיפור חמוד לאללה .

      יש לי שלושה חברים בקפה שהם א. י.

      אילן יואב

      אולמארט יאיר

      אורן ישראל

       והשאלה הנשאלת היא:

      האם שלושתם אוהבים מנגו?

      תודה לראשון מהסוף

        30/8/07 14:20:
      להבא, ילדה קטן עושה פיש לפני יוצא מהבית.

       

      צטט: itay_m 2007-08-30 13:50:02

      את כל הפוסט קראתי עם חיוך, גם בגלל הכתיבה והתוכן אבל גם בגלל שהזכרת לי את סבתי היקית ואת הדיבור והמבטא הגרמני שלה. היו לה כל כך הרבה הברקות...

       

      אחת האחרונות היו כשהיא הייתה באה אלינו כל שבוע ומתפעלת מחדש מהכלב- "או איזה נוצות יפות יש לו". שמו של הכלב צ'יפ אבל היא תמיד קראה לו הירש. ועוד הרבה...

      אנחנו היינו כל פעם צוחקים מחדש על השפה המיוחדת והיא היתה צוחקת יחד איתנו.

       

       

      סיפור יפה, אין על מנגו אחד הפירות הטעימים ביותר!!!  

      כלב עם נוצות?

       

      גאוני!

       

      מתה על המשפט הזה.

       

      ועל מנגו.

      תודה איתי.

       

      צטט: לוטרה 2007-08-30 13:36:56

      אוי ניצה'לה,

      שתהיי לי בריאה.

      א  ו  ה  ב  ת    מ  א   ו   ד,

      את מה שאת כותבת ו- גם

      מנגו.

      תודה תודה,

      לילינשיקה

      היי לילי,

      אני מאוד שמחה לדעת שסופ- סופ מישהו קורא אותי כאן,  מחייך

      והכי נעים לדעת שאת קוראת ואוהבת. זה סוג של תגמול בטווח זמן מיידי כמעט.

      חבל שאת לא כותבת. אני בטוחה שיהיה לי מעניין לקרוא אותך.

      תודה

       

      צטט: cg91 2007-08-30 13:17:18

      היה לנו עץ מנגו בחצר והיה מאד כיף לטפס עליו

      באשר לאכול

      נשארתי בעקשנותי עד היום לא לאכול אותו

      אבל כל השכונה הייתה מפלחת לנו

      אהבתי את הסיפור

       

      את מוזמנת לטעימה. אסור לוותר על העונג הזה. אין מצב שאני אוותר לך.

       

      צטט: אמביולנטית 2007-08-30 13:13:12

       

      אני כל כך נהנית לקרוא את הפוסטים שלך...

      אחלה סיפור (שומרת לעצמי את המתכון) מחייך

      איזה כיף. תודה.

      בקשר למנגו אל תהיי אף פעם אמביוולנטית. (:-

        30/8/07 13:50:

      את כל הפוסט קראתי עם חיוך, גם בגלל הכתיבה והתוכן אבל גם בגלל שהזכרת לי את סבתי היקית ואת הדיבור והמבטא הגרמני שלה. היו לה כל כך הרבה הברקות...

       

      אחת האחרונות היו כשהיא הייתה באה אלינו כל שבוע ומתפעלת מחדש מהכלב- "או איזה נוצות יפות יש לו". שמו של הכלב צ'יפ אבל היא תמיד קראה לו הירש. ועוד הרבה...

      אנחנו היינו כל פעם צוחקים מחדש על השפה המיוחדת והיא היתה צוחקת יחד איתנו.

       

       

      סיפור יפה, אין על מנגו אחד הפירות הטעימים ביותר!!!  

        30/8/07 13:36:

      אוי ניצה'לה,

      שתהיי לי בריאה.

      א  ו  ה  ב  ת    מ  א   ו   ד,

      את מה שאת כותבת ו- גם

      מנגו.

      תודה תודה,

      לילינשיקה

        30/8/07 13:17:

      היה לנו עץ מנגו בחצר והיה מאד כיף לטפס עליו

      באשר לאכול

      נשארתי בעקשנותי עד היום לא לאכול אותו

      אבל כל השכונה הייתה מפלחת לנו

      אהבתי את הסיפור

       

        30/8/07 13:13:

       

      אני כל כך נהנית לקרוא את הפוסטים שלך...

      אחלה סיפור (שומרת לעצמי את המתכון) מחייך