כותרות TheMarker >
    ';

    להיות או לא להיות? יומן משימות או פשוט לחיות

    13 תגובות   יום ראשון, 25/10/09, 00:32

    ליאו בבוטה בבלוג שלו - zenhabits, מעלה נקודה מעניינת: הייתכן שאנחנו מנהלים את חיינו על פי לוח משימות ככלי להדחקת חרדות? ליאו טוען שאנחנו מתכננים תכניות בכפייתיות מתוך ניסיון לשלוט בחיים ולמנוע הפתעות.

     

    אם אתם כמוני, מתכננים בסוף כל יום מה תעשו מחר, מציבים לעצמכם יעדים כל חודש וכל שנה, אתם כבר יודעים שהקשר בין המציאות לתכניות רופף ביותר. כמה פעמים היום שלכם התנהל כפי שתכננתם? כמעט אף פעם. כמו שליאו טוען: תמיד צץ איזה אימייל/טלפון/הנחתה מהבוס שהופכים את התכניות שלנו ללא רלבנטיות.

     

    עוד נקודה כואבת שליאו מעלה: ככל שהתכניות שלנו מפורטות יותר כך הסיכוי שמשהו ישתבש גדול יותר. ככל שהרזולוציה גדלה הפער בין התכניות למציאות מתרחב.

     

    המסקנה של ליאו היא שאין טעם לתכנן תכניות, ושצריך להפסיק לפחד מעתיד; דברים לא נעימים עלולים לקרות ועלינו ללמוד לחיות בשלום עם העובדה הזו. אנחנו צריכים לעשות את מה שאנחנו אוהבים ולתת לחיים לקרות.

     

    בעוד שאני מסכים עם הניתוח של ליאו - שתכניות משמשות אותנו להדחקת חרדות, אני לא מסכים איתו בכלל לגבי המסקנות.

     

    תכנון תכניות וניהול יומן משימות מחדירים בנו מוטיבציה, עוזרים לנו להישאר ממוקדים, ומזכירים לנו מה הם הדברים החשובים. חרדות הן אולי חלק מהתהליך אך החשש מהבאות אינו הגורם הבלעדי לתכנון תכניות.

     

    ולכן אני עדיין חושב שאין תחליף ליומן על כל צורותיו (מחברת או שירות און ליין). כדי לממש חלומות גדולים אשר דורשים מאיתנו להתעלות מעל זרם החיים, אי אפשר פשוט 'לזרום'. חייבים להיות ממוקדים ולהיעזר בכל כלי אפשרי שיעזור לנו להתקדם אל עבר המטרה.

     

    אז נכון שהפער בין התכניות לחיים גדול מאוד, אבל לפחות בעבורי, חיים ללא ניהול זמן ומשימות, פירושו לחיות חיים בינוניים ובסופו של דבר דיכאון.

     

    דבר אחד אני לוקח בכל זאת מהפוסט של ליאו והוא שהשליטה היא רק אשליה. העתיד צופה בין היתר גם דברים לא נעימים וזה חלק מהחיים וכשהם יקרו נתמודד איתם. בינתיים אני מתכנן תכניות ומתמקד בדברים החשובים לי באמת.

     

    How to Give Yourself to Whatever the Moment Brings, and Forget Stress - הפוסט של ליאו בבוטה

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (13)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/10/09 06:55:

      צטט: עזרא אוחיון 2009-10-25 18:09:01

      (1) פליקר:

       

      נדמה לי שמי שמתכנן תכנון מדוקדק צריך להתמודד עם רנדומליות ביתר שאת, ועם חרדות כמובן.

       

      כשאני מתכנן את המשימות למחר אני לא מתחייב בפני עצמי לגמור אותם, אני פשוט מסמן לעצמי מה אני צריך לעשות, חושב על זה קצת ורושם לי הערות.

       

      גיליתי לגבי עצמי שכך הרבה יותר קל לי להתחיל משימות ואני מבזבז פחות זמן על להיכנס לעניינים

       

      (2)  אורית: תודה :)

       

      (3) מוכר הסיפורים: מסכים. עכשיו איך מיישמים?

       

      (6) ישראלית: יש מעט דברים שמביאים סיפוק ושמחה כמו הישגים שהשגנו מעבודה קשה, ואלה לא חייבים להיות בהכרח ההישגים שהתכוונו אליהם מלכתחילה. אבל כדי לדחוף את עצמנו לנסות ולהתאמץ אנחנו זקוקים למטרות. זו דעתי.

       

      (7) עינת: בדיוק!

       

       

      בטח שצריך מטרה, איך אפשר לרצות משהו אם לא יודעים מה רוצים...קריצה

       

      השאלה היא לגבי המימוש, שם הסיפור הוא קצת שונה....

        25/10/09 18:24:

      צטט: עזרא אוחיון 2009-10-25 18:09:01


       

      (3) מוכר הסיפורים: מסכים. עכשיו איך מיישמים?


       

       בקשב פנימה והחוצה, ובלי פחד. עכשיו. הקשב פנימה הוא אל הרצון, וממנו אל הכוונה, הקשב החוצה הוא על-מנת לבחור איך-מתי-ועם-מי אנחנופועלים, ולפחד שמור מקום של כבוד - אבל לא משקל סגולי.

        25/10/09 18:09:

      (1) פליקר:

       

      נדמה לי שמי שמתכנן תכנון מדוקדק צריך להתמודד עם רנדומליות ביתר שאת, ועם חרדות כמובן.

       

      כשאני מתכנן את המשימות למחר אני לא מתחייב בפני עצמי לגמור אותם, אני פשוט מסמן לעצמי מה אני צריך לעשות, חושב על זה קצת ורושם לי הערות.

       

      גיליתי לגבי עצמי שכך הרבה יותר קל לי להתחיל משימות ואני מבזבז פחות זמן על להיכנס לעניינים

       

      (2)  אורית: תודה :)

       

      (3) מוכר הסיפורים: מסכים. עכשיו איך מיישמים?

       

      (6) ישראלית: יש מעט דברים שמביאים סיפוק ושמחה כמו הישגים שהשגנו מעבודה קשה, ואלה לא חייבים להיות בהכרח ההישגים שהתכוונו אליהם מלכתחילה. אבל כדי לדחוף את עצמנו לנסות ולהתאמץ אנחנו זקוקים למטרות. זו דעתי.

       

      (7) עינת: בדיוק!

        25/10/09 17:56:


      החשוב ביותר הוא לנהל א היומן והזמן ולא שהם ינהלו אותך.

      במידה ומשתמשים בזה בהיגיון ובמינון זה עוזר להכניס סדר למחשבות ולהבין איך מקדמים את זה

       

      אומנם ישנן מקרים שהיומן הופך ללא רללונטי כי הנושאים החשובים משתנים אבל זה גם מזכיר לנו מה דחקנו הצידה

      ומעורר את המחשבה מה עושים עם זה.

        25/10/09 17:09:

      אני מסכים עם חצי מהנאמר בפוסט ומה שעדה (ישראלית) אומרת

      ביטחון שנשיג את מה שאנו רוצים - זו באמת אשליה גמורה לדעתי שיש להרבה אנשים...

      הביטחון שניתן להשיג הוא ביטחון ברצון שלנו להשיג את המטרות שלנו ובנכונות ובשאיפה

      מה שיקרה יקרה בפועל - על זה אין לנו הרבה שליטה

      הדבר שיש לנו שליטה עליו הוא המחשבה שלנו שיכולה לגרום למעשים שיכולים לגרום לתוצאות...

      וגם את השליטה הזו מעט אנשים לוקחים לידיים ומי שלוקח הוא אדם חופשי ומאושר 

        25/10/09 16:02:

      פוסט מצויין לדעתי וטעמי:

       

      תכנון טוב מביא להגשמה גבוהה יותר,

       

      ביצוע טוב בא מכוונה שכיוונו אליה גבוה..

       

      ולחיות בינוני זה סתם בזבוז..

        25/10/09 15:41:


      ביהדות יש משפט (אני יודעת שאתה מכיר אותו...) "רבות מחשבות בלב איש ועצת השם היא תקום".

       

      יחד עם זאת אדם צריך לדעת מה הוא רוצה, כי רצון זה צינור לשפע (אותן אותיות),

      כך שמעבר לתכנון ,לדעתי מסויים, רשימת רצונות כמה שיותר מדוייקים והבנה שמלכתחילה היום כנראה יראה אחרת

      בהחלט אפשר לחיות חיים שמחים...חיוך

        25/10/09 12:34:
      ועוד מומלץ לקריאה: Beyond Civilization של דניאל קווין.
        25/10/09 12:16:


      חברים יקרים

       מי שרוצה לשחק משחק וגם לנצח

      כדאי מאוד שיהיו לו: חוקי המשחק , לוח משחק, כלי משחק

      ובעיקר  ש ו ת פי ם למשחק

      החומרה שבהווית המשחק נותנת את החופש

      השחקנים בעת המשחק נותנים את עצמם לחלוטין וחוקי המשחק

      לא עוצרים מבעדם  נהפוך הוא!! 

       

      לא רואה את עצמי חיה ללא תכנון חיי בקפדנות רבה

      וזורמת "על הבאב אללה"

      כן כן והתכנון נותן ליאת יכולת לנהל אתחיי כדי להצליח

      הלו....ומי לא רוצה להצליח ????

      רק לזרום אפשר רק לבד.

       אם אנשים ירצו להצטרף נצטרך להשתמש בלוחות השנה שלנו.....

      פשוט כדי לתאם

        25/10/09 11:42:

      שימו לב למקור הציטוט:

      הביטחון הוא בעיקרו אמונה תפלה. הוא אינו קיים בטבע, ואף בני אנוש אינם חווים אותו. הימנעות מסכנה אינה בטוחה יותר בטווח הארוך מחשיפה מוחלטת. החיים הם הרפתקה נועזת או לא כלום.

       

      הלן קלר

       

       

        25/10/09 05:17:
      כל מילה בסלע .
        25/10/09 01:10:

      יש הרבה אנשים שחיים ללא תכנון מדוקדק אלא יותר אמורפי ולא מדוכאים.

      הם "מפנים" יותר מקום בין אם בצורה מודעת ובין אם לוא לאקראיות להיכנס למערכות תכנון הזמן שלהם.

      אתה יודע מה התוצאה של הדברים האלה לבסוף?

      שפחות רנדומליות מופיעה להם בקלנדר ובטח ובטח שחרדות הן דבר שרחוק מהם.

       

      מי שמתכנן לעצמו באדיקות קפדנית עד לרמת הננו-שנייה את לוח השעות, מכניס את עצמו במו ידיו לסחרור מערכתי שמוביל חרדות

      ככה צריך לראות את הדברים.

      ויש כמובן את אלה שאין להם כל כךהרבה ברירות והעומס שנופל עליהם הוא רב ולכן תכנון מדוקדק הוא כורח המציאות עבורם.

       

      כל עוד יודעים שמדובר בתקופה זמנית (וזה אכן כך ברב המקרים) אפשר להינצל מאימת לוח השנה והשעון.

      ארכיון