אהבתי את הסרט, את הסרט ואת המשמעות,

לא האמנתי למשפט שנאמר בו,

לא חשבתי שזה נוגע אליי,

לא רציתי שזה יגע לי.

האמנתי שמדובר באחרים ולא בי

אבל הנה

גם לי זה קרה בפעם המיליון

ורק עכשיו אני מתחילה להבין,

גברים...

הם אכן נכים רגשית.

איי שם בפינה הם מקבלים את הרגליים הקרות

ומפחדים להודות

אבל אני גם שם בפינה זאת,

מחממת טוב טוב את רגליי

ומופתעת לגלות בפעם השלישית

שרק אני מוכנה להקריב את עצמי למענך.

דיי,

לא רוצה בזה,

אני רוצה להמשיך הלאה,

בלעדיך...

ללמוד לחיות שיש עוד אחרים,

שכן רוצים,

ששווים את ההקרבה והרצון.

מהיום אני אני מבטיחה להמשיך הלאה,

בלעדיך.