כותרות TheMarker >
    ';

    מעובד מתוך חוברת "מפעלי הצדיק" אודות הרה"ג חיים בן ר' משה חג'בי זצוק"ל - RABBI CHAIM BEN MOSHE CHAJBY kabbala


    חוברת "מפעלי הצדיק" הופצה ב 4000 עותקים לשם שמים ולזיכוי הרבים, ללא תשלום.
    חוברת זו יצאה לאור והודפסה לראשונה בכמות 4000 עותקים בחודש תשרי שנת תשס"ז 2006.

    הפקה ליקוט כתיבה ועריכה ישי חג'בי, נין לרה"ג. כל הזכויות שמורות למחבר הנ"ל המוציא לאור.

    * כל החומר שפורסם ויפורסם באתר זה, ברשות המו"ל.

    kabbalah.cafe.themarker.com

    ארכיון

    " הקיצו ורננו שוכני עפר "

    27 תגובות   יום ראשון, 25/10/09, 09:40

    ב"ה   


    "הקיצו ורננו שוכני עפר" 

    גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם - צדיקים במיתתם קרואים חיים.

       הנני מעלה לכם רשימה חלקית – של צדיקי אמת שנפטרו בחודש חשוון. 

     


     רשימה חלקית של צדיקים: מארץ ישראל, תימן, אשכנז, ספרד, מרוקו, פרס / אירן.זכותם תגן עלינו אמן.  

     

     


       רחל אמנו (אחת מארבע אמהות – שרה, רבקה, רחל, לאה)

     


      יום  : י''א מרחשון   אזור: בית לחםבעלה: יעקב אבינו. בניה: יוסף ובנימין. מתוך 12 השבטים.


    אביה: לבן. סבא: בתואל. אחותה: לאה.
    מהמקורות: (בראשית כ"ט/י"ז), "ויאהב יעקב את-רחל" בראשית כ"ט/י"חהקב"ה פתח את רחמה  "ותהר ותלד בן... ותקרא את-שמו יוסף לאמר, יוסף ה' לי בן אחר" (בראשית ל'/כ"ג-כ"ד), (רש"י).

    "...ותאמר רחל לכן ישכב עמך הלילה תחת דודאי בנך" (בראשית ל'/ט"ו)
    "ויהי בהקשותה בלדתה, ותאמר לה המיילדת אל-תיראי כי-גם-זה לך בן; ויהי בצאת נפשה כי מתה ותקרא שמו בן-אוני...ותמת רחל, ותקבר בדרך אפרתה היא בית לחם; ויצב יעקב מצבה על-קבורתה, היא מצבת קבורת-רחל עד-היום" (בראשית ל"ה/י"ז-כ').

     




     בנימין בן יעקב אבינו ורחל אימנו ע"ה

    יום: י''א מרחשון אזור: כפר סבא

    אביו: יעקב אבינו. אמו: רחל אמנו. בניו של בנימין: בלע, בכר, אשבל, גרא, נעמן, אחי, ראש, מפים, חפים וארד. רש"י מפרש מדוע לילדיו נתן שמות אלו (רש"י – בראשית מ"ג / ל').

     
      אחיו של בנימין: יוסף (מאמו). ראובן, שמעון, לוי, יהודה, יששכר, זבולון (מלאה). דן, נפתלי (מבלהה). גד ואשר (מזלפה).

    אחותו: דינה (מלאה). סבא: יצחק אבינו (מצד אביו), לבן (מצד אמו). סבתא: רבקה (מצד אביו).
    בתאריך י"א מרחשון שנת ב'ר"ח סמוך לבית לחם  "ותלד רחל ותקש בלדתה; ויהי בהקשתה בלדתה, ותאמר לה המילדת אל-תיראי כי-גם-זה לך בן; ויהי בצאת נפשה כי מתה ותקרא שמו בן-אוני, ואביו קרא-לו בנימין" (בראשית ל"ה / ט"ז-י"ח).

    בנימין הוא אחד משנים עשר שבטי ישראל.
    נמשל לזאב "בנימין זאב יטרף בבקר יאכל עד, ולערב יחלק שלל" (בראשית מ"ט / כ"ז).

    נפטר במצרים בעטיו של נחש בשנת ב'שי"ז ולא שלטה בו רימה.

    ארונו הועלה לארץ ישראל ביציאת בני ישראל ממצרים.
      

     


     אתר מומלץ לקריאה על צדיקים 

     


       http://www.ptz.co.il   

     


     מוסד "פעולות צדיק" בראשות הרה"ג יצחק רצאבי שליט"א

     






     הגאון המהרי"ץ זצוק"ל זיע"א


    נולד בארץ התימן בחודש חשוון בשנת תע"ד – נפטר בתאריך כ"ח ניסן שנת  ה'תקס"ה ביום שבת קודש סדר קדושים במנחה, זקן ושבע ימים בהיותו כבן תשעים שנה, לדאבון כל בני דורו.

    ( מתוך מבוא לשו"ת פעולות צדיק ) 

     תולדותיו

    בשנת ה'תע"ד ליצירה בחודש מר חשוון זרח השמש, בה נולד הודן ומאורן של-ישראל, הגאון  הגדול רבי יחיא צאלח זצ"ל, לאביו כה"ר יוסף זלה"ה תלמיד חכם וירא אלהים, בנו של הגאון רבי צאלח בן יחיא זלה"ה מחבר ספר פרי צדיק, הבדיקות ועוד. אמו הצדקנית בתו של הגאון רבי דוד קאפח זלה"ה . בעיר ואם בישראל צנעא בירת ארץ תימן.


     בבית גדולים אלה עלה ונתגדל מהרי"ץ, הוסיף עשר מעלות בקודש עד שלימים יצא טבעו בעולם. 


     על הולדתו של  מהרי"ץ מסופר:


    כשהיתה אמו של מהרי"ץ מעוברת בבנה זה הבכור, התאוותה שיהיה זה בן זכר,  צדיק ותלמיד חכם. כל הימים התפללה לה' שתזכה, ויהיה בנה זה הנולד לה, תלמיד חכם שיאיר את עיני ישראל בתורה.כאשר הגיעה העת ונולד בנה, לא היה קץ לאושרה של האם. אולם האשה הצדקנית לא הסתפקה בכך שחלקה הראשון של בקשתה התמלא. עקר רצונה היה בבן שיקדיש את ימיו ושנותיו לתורה. על כן לקחה את הרך הנולד והניחה אותו בחצרה, תחת רקיע השמים. ועל ידו שמה פך שמן. ועמדה להתפלל, אמרה לפניו: "רבונו של עולם, עשה למען שמך הגדול והקדוש, ויהיה הבן הזה תלמיד חכם גדול, ויצא שמו וטבעו בעולם, וצדיק יסוד עולם. עשה למען שמך, עשה למען ימינך, עשה למען תורתך, עשה למען קדושתך".  באותה שעה הקיפה על הילד ועל השמן שבע פעמים, ומיד ירד ניצוץ של אש מן השמים ונכנס בתוך פך השמן, והבינה שנתקבלה תפילתה עמדה והשקתה את השמן לילד.ואכן כבר מילדותו ניכר בגדלותו וצדקותו, התמדתו וחריפותו, ולא הניח מקרא ומשנה ותלמוד, הלכות ואגדות, זוהר וקבלה, שלא למדם. ארבעים יום התענה כדי להעמיד טעמי תורתינו הקדושה על אמיתתם. נבחר לראב"ד ומורה צדק לכל גלילות-תימן, וזכה לייסד תקנות טובות והנהגות ישרות, ולהעמיד מנהגי תימן על בריים. מהרי"ץ התפרסם כגאון רבני תימן ותפארתם, וישמעו אליו כל ישראל, שאחרי פסקיו והכרעותיו הולכים כהלכה למשה מסיני. כמוהו לא היה בתימן, ואחריו לא קם, שזכה ברוחב דעת ובינה יתירה, וזיכה את הרבים בעמלו ויגיעו. השאיר אחריו ספרים חשובים, כגון: "עץ חיים", שו"ת "פעולת צדיק", זבח תודה", שערי קדושה", שערי טהרה",



    זה שמי לעולם - סיפור מחיי מהרי"ץ זיע"א 

     


    שמו הפרטי של מהרי"ץ יחיא, ושם משפחתו צאלח, משמעותם: יחיא – חיים. צאלח – צדיק/טוב. בהקשר לשם זה מובא הסיפור הבא: בתימן היה שופט גוי ושמו "יחיא צאלח אלכבסי" ומושל בעיר צנעא. באו אליו הגויים ואמרו לו: לא יתכן ששמו של ראש היהודים יחיא צאלח, יהיה כשמך – זוהי פגיעה בכבודך ובמעמדך הרם! הזמין אותו מושל למהרי"ץ ואמר לו: שנה את שמך, כי לא יתכן ששמותינו יהיו שווים! אמר לו מהרי"ץ: זה שמי לעולם. אני איני משנה כלום. אם רצונך – תקרא לעצמך בשם אחר!ענה לו המושל: אני אומר לך פקודה זו, ואין לסרב לי – ואתה עיוור וחסר דעת!ענה לו מהרי"ץ: מום שבך אל תאמר, שאני עיוור בעיני השמאלית ואתה עיוור בעינך הימנית...! (מהרי"ץ התעוור בעת תפילתו על עצירת גשמים שמסר נפשו על צערן של ישראל, ואין כאן מקום להאריך).אמר המושל למהרי"ץ: צא החוצה וחכה עד שאפסוק עליך את הדין!מעשה זה היה ביום ששי, וכוונתו של אותו מושל רעה היתה, לעכב את הצדיק עד הערב, ולגרום לו לחלל את השבת. מה עשה מהרי"ץ? עשה יחודים נוראים עד שנעשתה כעין צורתו ממש ברחוב מול חלון ביתו של המושל. הלך לו מהרי"ץ לביתו כשהדמות שלו נשארת שם. (כי זאת לדעת, שמהרי"ץ מלבד גדולתו וגאוניותו בכל חלקי תורתינו הקדושה, היה לו יד ושם גם בנסתרות ובשמות הקדושים).המושל  היה פותח מדי פעם את חלון ביתו ומציץ החוצה לראות שמהרי"ץ לא הלך, ואמנם ראה את דמותו ונרגע. מהרי"ץ הכין עצמו לשבת ולהתפלל, ולמד כדרכו בקודש עד צאת השבת.במוצש"ק בא מהרי"ץ להבדיל והיה לו נר שעוה ומתחתיו בסיס נחושת. כתב הוא את שמו של אותו מושל רשע על נר השעוה והחל לומר את הבקשות שלפני ההבדלה. כיון שהגיע למלים: "וכל היועץ עלינו עצה שאינה טובה וכו' למען שמך גדעו, נתצו, בלבלו, טלטלו, הכריתו, החרימו, השמידו, הפר עצתו וקלקל מחשבתו", היה נועץ את המחט בשעוה, על כל מלה ומלה, ומכוין זאת על המושל.בביתו של המושל היתה בהלה נוראה. הוא התפתל מכאבים נוראים ואמר שמרגיש שנועצים מחטים בבשרו. לא הועילו שום רפואות ורופאים. וכך המשיל לעשות מהרי"ץ כפעם בפעם, עד שעלה עמוד השחר.אז כבה הצדיק את נר השעוה, זרקו לארץ ואמר: "כן יאבדו כל אויבך ה' יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את ה' הללויה."באותה שעה ניגף אותו מושל רשע. ברוך המקום שעקרו, וברוך מהרי"ץ שציערו. זכותו הגינה על דורו, וכן תגן עלינו ועל כל ישראל אכי"ר.   


     ***   


     המקובל רבי חיים בן רבי משה חג'בי זצוק"ל זיע"א     

    תרכ"ו - תש"י . ( 1865 עד 1949 ). 

      

    ''


     נקרא גם בשם  מארי' חיים מוסא חג'בי זיע"א                                              

     עלה לארץ הקודש מתימן בחודש תשרי שנת תש"י 

     ונפטר בחודש מרחשוון שנת תש"י .

    נטמן בעיר פתח תקווה בבית עלמין סגולה חלקה ד שורה מ.



    הרב הגאון מארי' חיים בן ר' משה חג'בי זצוק"ל

    נולד בסביבות שנת  1865 לערך, למשפחת תלמידי חכמים ורבנים.  
     בקטנותו לימדו אביו הרה"ג משה זצ"ל, תורה, הלכה, משנה, תרגום אונקלוס, מנורת המאור וספרי הרמב"ם, ואחר שלחו ללמוד בישיבה בעיר צ'נעא אצל גדולי צנעא וכבר אז בלט בחריפותו ובקיאותו ובמידותיו הטובות ורבים צפו לו גדולות וכך היה - גדול בתורה והגיע למדרגות גבוהות.

    גם עסק בדיינות שימש נשיא אב"ד ואף לימד והסמיך דיינים במחוז כוולאן שבתימן.  ביתו היה בית ועד לחכמים והיה ידוע ומוכר גם מחוץ למחוז 'כוולאן' ברחבי תימן.

    גם העמיד תלמידים הרבה והגדיל תורה בישראל,

    תלמידו סיפרו כי היה "יהודי קדוש" בעל רוח הקודש מלומד בניסים ובקיא בקבלה ובתורת הנסתר, בעל תואר "גמרן" תואר שלא כל הרבנים זכו לו, גאון בגמרא.


    גם כתב קונטרסים רבים - חידושים והבהרות בכתב ידו על התורה ועל הלכות שחיטה ומראה הבהמה וחלקיה, ועוד בעניינים בהלכה והיהדות, אך לצערנו עותקים אלו כיום אינם בנמצא.

    עסק בקבלה וברפואה ובס"ד ריפא חולים, היה בעל ניסים וקידש שם שמים ברבים.

    שימש בקודש בקהילת 'רבוע' ומחוז כוולאן, עוד בימי השלטון הטורקי בתימן וגם אחרי עזיבתם  ( עזיבת הטורקים את תימן ב 1916 בערך)




    עסק רבות בצורכי הרבים ובכל מקום שבו הייתה צרה ומחלה רח"ל שלחו אל כבוד הרב  חיים בן ר' משה חג'בי זיע"א והיה בס"ד פותר להם את בעייתם. 

     ***


     ידוע כי סגולה טובה להדליק נר בציון של מרא דאתרא המקובל רבי חיים בן ר' משה חג'בי זצ"ל זיע"א המלומד בניסים,  המתפלל לקדוש ברוך הוא ליד מצבת הצדיק ומדליק נר לכבוד הצדיק ומבקש מהשם יתברך שבזכות הצדיק יתקבלו תפילותיו, ומבקש מהצדיק שימלץ יושר בעדו לפני הקדוש ברוך הוא, זוכה לישועות. בדוק ומנוסה ויש סיפורים רבים על כך, ובלבד שיתפלל לאלקים מכל לבו, ויפרט מה בעייתו בעת תפילתו.  

     הרה"ג חיים בן ר' משה חג'בי זיע"א, נקרא גם בשם  מארי' חיים מוסא חג'בי זיע"א
    בעל ניסים בחייו ואף לאחר הסתלקותו אשר רבים נושעו בס"ד על קיברו,
    בעיר פתח תקווה, בית עלמין סגולה  חלקה ד  שורה מ.

    השיב נשמתו הטהורה לקונו זקן ושבע ימים כ חשוון תש"י . ( 1949 )

    זכה וגידל בנים צדיקים וענוותנים כמותו   

      "מתהלך בתומו צדיק אשרי בניו אחריו"


     הבנים של המקובל הרב חיים בן משה חג'בי זצוק"ל זיע"א

     בנו בכורו - הצדיק החסיד וסר מרע כל ימי חייו, ושמו כשם אביו, מארי' חיים בן הרה"ג חיים חג'בי זצ"ל, היה יהודי ירא שמים שקט בעל מידות טובות גומל חסד עניו מאוד וכל דיבורו בנחת אוהב את הבריות נח לבריות אוהב שלום ונמנע ממחלוקת, תלמיד חכם, ואף על פי שהיה שקט ולא התבלט ידעו הכל את גודל מעלתו, כל ימיו שתק ולא דיבר דברי חול אלא מה שהיה חייב, ובבית הכנסת על אחת כמה וכמה שלא דיבר דברי חול כלל. קולו עדין וערב ועל שפתיו שבח והודאה לאל במזמורי הלל. לתארו במילים לא נוכל אך ודאי שצמד המילים - צדיק נסתר - נאה לו. אשרי כל מי ששמעו קורא מזמורי תהילים וניגונו יוצא מהלב ונכנס אל הלב. 'אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה'..' עלה ארצה ב'מרבד הקסמים' שנת תש"י  נפטר ו תשרי, שבת קודש פרשת 'וילך' תשמ"ו, נטמן בבית העלמין סגולה בעיר פתח תקווה חלקה י"א שורה צ"ב.      
                                                                                                        
     בנו השני - הצדיק והחסיד וסר מרע כל ימי חייו מארי' משה בן הרה"ג חיים חג'בי זצ"ל, היה אחד מהדיינים שהסמיך אביו הרה"ג בתימן, אף הוא היה איש עניו מאוד ואף על פי שהיה גאון בתורה ובפוסקים וכי"ו לא החשיב את עצמו ומעולם לא הרים קולו, עיניו תמיד בספר ולא ביטל תורה, היה יהודי ירא שמים שקט בעל מידות טובות גומל חסד אוהב את הבריות נח לבריות אוהב שלום ונמנע ממחלוקת, קולו היה עדין וערב ותפילתו יצאה מהלב, בכל כיפור בקשו ממנו המתפללים לעמוד להם ש"צ במיוחד בתפילות 'לך אלי תשוקתי' 'יראים שלחוני' ו'כל נדרי' אשרי מי ששמעו קורא זאת. כל כיפור עשה אצל אחיו הבכור בעיר פ"ת בבית הכנסת 'בית יעקב' של צאצאי קהילת 'רבוע' כוולאן שבתימן. עלה ארצה בשנת תש"ט. נפטר ט טבת תשנ"ג. נטמן בבית העלמין סגולה בעיר פתח תקוה חלקה ח שורה קכ.  


    בנו השלישי - תלמיד חכם ובקיא מארי' יחיא בן הרה"ג חיים חג'בי זצ"ל, נפטר בגיל צעיר בתימן ונטמן בבית העלמין היהודי  'יהוד אל רבוע' בתימן.    

            זכות הצדיקים יגן עלינו אמן ואמן.  ת נ צ ב ה

    *** 

     עוד אתר -  מומלץ !!  צדיקים

    http://www.mytzadik.com/index.asp?safaid=6  

     

     


     המקובל מרדכי שרעבי זצוק"ל זיע"א


    עלה לארץ הקודש מתימן וחי בירושלים.
    יום: כ' מרחשון אזור: ירושליםאביו: ר' יהודה. אמו: מרת מרים.
    אשתו: הרבנית לאה (בזיווג שני).

    בילדותו התייתם מהוריו וגדל בעיר שרעב (תימן) בתנאים קשים של יתמות ועוני, כשעל חייו מאיימת כחרב מנופפת גזירת היתומים (יש חוק אצל המוסלמים שכל יתום יהודי שייך לאיסלם וחייב להתאסלם) – להעביר כל ילד יהודי יתום מדת אבותיו לדת האיסלאם! ב"ה הצליח לשרוד בעזרת הקהילה היהודית גזרה קשה זו,  אהבת התורה יקדה בעצמותיו ומשחר ילדותו עמל ויגע לזכות לכתר תורה. השקיע עצמו בים התלמוד, למד בעיון רב את דברי רבותינו ראשונים ואחרונים ובהיותו בגיל 8 חכמי עירו מינו אותו למארי המרביץ תורה. בהגיעו לגיל 15 עמד למבחן פומבי אצל חכמי שרעב על כל ארבעה טורים ומשנה תורה להרמב"ם ועבר בהצלחה מרובה אך למרות גינוני הכבוד שחלקו לו ושליטתו המלאה בש"ס, בארבעת חלקי שולחן ערוך וברמב"ם לא זחה עליו דעתו והמשיך להקדיש את עצמו לעבודה מתמדת על שלמות מידותיו, ביטול האנוכיות ואהבת ישראל. גם כשעלה לגדולה הוסיף לקדש עצמו בסיגופים ובתעניות, במשך 6 שנים רצופות עינה בצום את נפשו ממוצאי שבת עד ליל שבת והקדיש עצמו ללימוד התורה. בשנה השביעית פסק מהנהגתו בסוד הכתוב "שש שנים יעבוד, ובשביעית יצא לחופשי חנם" (שמות כ"א/ב') אז זכה למדרגה שכל מה שגזר התקיים. במאמרי פיו הקדוש ביטל גזרות קשות ורעות, עזר בעצה ובתושיה, פיזר נתן לאביונים, קרב רחוקים והביא פדות וישע לאלו ששיוועו לעזרה ולרחמים. התגורר בשכונת "מחנה יהודה" שבירושלים עיה"ק תובב"א. בשנים הראשונות לייסוד ישיבתו "נהר-שלום" נהג למסור שעור בקבלה קודם עלות השחר. באחד מימי חודש שבט נהג לקיים "תענית דיבור".
    החזיר את נשמתו ליוצרה בשנת ה'תשד"מ.
     

    ***  

    המקובל ר' אור שרגא

     


    יום: כ''ח מרחשון אזור: איראן

    אביו: ר' שמואל. בניו: ר' משה ור' שמואל. סבא: ר' קיאס (מצד אביו). מתלמידיו: ר' אליהו שמאי.
    נולד בעיר יזד (איראן). למד בקביעות עם שני ידידיו – ר' דרוויש מהעיר שירז (איראן) ור' משה מהעיר קשאן (איראן), כל מפגש נערך בעיר אחרת לסירוגין ובכל פעם היו השניים מהערים האחרות מגיעים בקפיצת הדרך. הדיר שינה מעיניו וכל לילה אף אחד לא הורשה להיכנס לבית מדרשו היות ולמד תורה מפי אליהו הנביא.

    הוענק לו התואר "מלא" [מ' בניקוד קובוץ ל' בניקוד קמץ] ראשי תיבות: מי לה' אלי, המציין חכם, שומר מצוות וירא ה' וכונה בפי היזדים  "מולא אור הראשון" אולם ברוב ענוותנותו היה אומר - אני רק "שרגא" (אור קטן).

    שימש כמוהל, שוחט, בודק ודיין, השתדל לסייע לבני עדתו, עודד את הקשר עם בני ארץ ישראל והתפרסם גם בקרב הגויים כצדיק וקדוש העושה נסים ונפלאות. על אף שר' ישראל (הבעש"ט) מעולם לא נפגש עמו, התבטא: 'יש לי ידיד במרחקים, הרב אור שרגא'. היה שר חשוב אצל השייח, בשנת ה'תקנ"ד השיב את נשמתו ליוצרה, על קברו נהגו יהודים וגויים להדליק נרות או שמן ולהתפלל ובעת האזכרה נוהגים אנשי קהילת יזד לשיר את השיר שחיבר בנו (ר' שמואל).
     

     


      רבי אברהם אזולאי ( הוריו ממגורשי ספרד )
    יום: כ''א מרחשון אזור: חברון

    אביו: ר' מרדכי.בנו: ר' יצחק (בעל "זרע יצחק"). נכדיו: ר' אברהם ישראל זאבי (מבתו), ר' אברהם יצחקי (מבתו) ור' ישעיה (מבנו). סבא: ר' אברהם (מצד אביו).
    נולד בשנת ה'ש"ל בפאס למשפחת חכמים מקשטיליה שגורשה מספרד. בילדותו שקד על לימוד התורה וגדל בין החכמים בעירו, אך לאחר שהחלו להצר ליהודי פאס ובכל יום רבים מתו החליט לעלות לארץ ישראל.
    בדרכו לארץ ישראל האניה טבעה, ר' אברהם ניצל ולזכר הנס שאירע לו עשה את חתימתו דוגמת אוניה. בהגיעו לארץ ישראל בשנת ה'ש"ס התיישב בחברון אך בשנת ה'שע"ט החלה מכת דבר ור' אברהם נמלט עם משפחתו לירושלים. לאחר שהחלה מגיפה גם בירושלים נדר כי אם ה' יעשה עמו חסד ויחזירו לחברון יכתוב ספר מכל החידושים שאסף במשך שנות חייו. בהגיעו לעיר עזה המגיפה נעצרה ור' אברהם החל לחבר את ספריו "בעלי ברית אברהם" ו"חסד לאברהם" כהודאה להשי"ת שהצילו ועשה עמו חסד. נסע יחד עם ר' צמח לדמשק (סוריה) להשתטח על קברו של ר' חיים ויטאל ולאחר שעשו ייחודים ר' חיים ויטאל נתן להם רשות לחפור בקברו ולהוציא את הכתבים שצווה לגנוז בקברו. ר' אברהם השיא את בנותיו לר' בנימין זאבי ולר' דוד יצחק וכתב פיוט על ר' שמעון בר יוחאי.
    באחד הימים בשנת ה'ת"ד הגיע הפחה מאיסטנבול (טורקיה) להתפלל במערת המכפלה, מרוב סקרנותו לדעת מה יש במערה הרכין את גופו וחרבו היקרה נפלה למערה. הפחה ציוה את אנשיו להביא את חרבו אך כל מי שהורידו בחבלים למערה פרחה נשמתו. לאחר שראה זאת הפחה ציוה על היהודים להשיב את חרבו והגורל נפל על ר' אברהם. מייד טבל במקוה, לבש תכריכים וישב כל הלילה עם אנשי חברון ללמוד קבלה. עם שחר נכנס לפתח המערה, השיב את החרב לפחה ונכנס לראות את תוך המערה. בהיכנסו נעמד מולו אדם שהזדהה כאליעזר עבד אברהם והודיעו שימתין עד שיבקש את רשות האבות להכניסו למערה, האבות נתנו רשות וכאשר ראה ר' אברהם כי זהו גן עדן לא רצה לצאת, האבות אמרו לר' אברהם כי כעת עליו לצאת אך מחר ישוב להיות עמם. ר' אברהם יצא וכל אותו לילה דרש לחבריו בתורת הקבלה והסוד, למחרת-יום שישי עם שחר טבל במקוה לבש תכריכים קרא קריאת שמע ונשמתו יצאה.
    מספריו: • אהבה בתענוגים: פירוש המשניות. • אור הגנוז. • אור החמה: על הזוהר. • אור הלבנה. • בעלי ברית אברם: על התנ"ך. • זהרי חמה: על הזוהר. • חסד לאברהם. • כנף – רננים: כוונות התפילה מהאר"י. • מעשה חושב. • קרית – ארבע.
     


     רבי חיים פינטו – השני
    יום: ט''ו מרחשון אזור: מרוקו
    אביו: ר' יהודה (ר' הדאן).בניו: ר' מאיר, ר' משה אהרון ור' רפאל. סבא: ר' חיים - הראשון (מצד אביו).
    נודע כצדיק נשגב שתפילותיו וברכותיו אינן שבות ריקם. שמו התפרסם והמונים פקדו את ביתו לבקשת ברכה, תפילה ועצה. באהבתו הגדולה לעניי ישראל חיזק ותמך כמנהג אבותיו בעניי מוגדור. נהג ללבוש מלבושים פשוטים, לשבת בין העניים, לעודד את רוחם, לשמחם וקרבם לתורה ומצוות. כל יום היה נכנס לביתו של אחד העניים, שואל מה הכינו לאכול ומבקש לאכול יחד איתם, לאחר ששימח אותם בירכם ונפרד מהם לשלום. לא אהב לאכול משולחנם של עשירים, היה אומר כי יראת ה' נקנית דווקא מתוך חיי עוני ודוחק ומוסיף 'היזהרו מבני עניים כי מהם תצא תורה'.  כל פעם שחילק צדקה לעניים נהג מייד לכבס את המטפחת בה הניח את הכסף, באחד הימים שאלוהו תלמידיו לפשר הדבר ור' חיים השיב 'הכסף הינו הלכלוך הגדול של העולם הזה, לכן כל פעם שאני מחלק את הכסף לעניים, מייד לאחר סיום החלוקה אני מכבס את המטפחת שלי מקליפות הלכלוך של העולם הזה'. נהג בכל מוצאי שבת קודש לערוך סעודת מלווה מלכה בה השתתפו רבים מאנשי העיר ובמהלכה ר' חיים היה לוקח את הכינור שלו ושר את הפיוטים של סבו (ר' חיים).
    כ – 4 שנים לפני הסתלקותו עבר ממוגדור לקזבלנקה, טרם נסיעתו קרא לבנו והודיעו כי הוא חש שעבים שחורים מכסים את שמי היהדות וגזירות נוראות מאיימות על כן יש להתחזק בעבודת ה' להתפלל ולהתחנן להעביר את רוע הגזירה או לכל הפחות להקל אותה ולו במעט.
    טרם הסתלקותו איבד את מאור עיניו אך תמיד ידע מי ניצב לידו וכיצד מראהו.
     כשנה לפני פרוץ השואה התבקש לישיבה של מעלה.
     


     ר' עמרם חסידא
    יום: ט''ז מרחשון אזור: צפת
    אביו: ר' משה נחום.
    נולד בשנת ה'תק"ן, מילדותו ניכר בגדולתו. לאחר שהתפרסם בגדולתו בתורה ובקדושתו נתווסף לו הכינוי 'חסידא'. בשנת ה'תקפ"ו עלה לארץ ישראל, באותה עת לא הטמינו אף אדם בבית החיים הישן בצפת מחוסר מקום אך ר' עמרם ראה ברוח הקודש מקום אחד פנוי ובו ניטמן לאחר הסתלקותו בשנת ה'תק"ץ בהתאם לבקשתו. כשעה לפני ההסתלקות בירך בשם ומלכות: 'ברוך אתה... המאיר לעבדיו מאור הגנוז מששת ימי בראשית' לאחר שזכה לראות את האור הגנוז מששת ימי בראשית. 


     ר' יהודה חסיד
    יום: ו' מרחשון אזור: נולד בשנת ה'שצ"ח בעיר שרליץ.
    ערך סיגופים, התנהג בקדושה ובטהרה וזיכך את גופו על מנת שיהיה ראוי לעלות לארץ ישראל. עבר מעיר לעיר ועורר את העם לתשובה ומעשים טובים, התפרסם כאיש קדוש ואלפי אנשים, ביניהם גדולי תורה דבקו בו. בשנת ה'ת"ס החל במסע עליה לארץ ישראל יחד עם 1,500 איש שהצטרפו אליו ובחודש חשוון ה'תס"א הגיעו לארץ. רכש חצר גדולה בירושלים על יד בית הכנסת של הרמב"ן וימים אחדים לאחר מכן החזיר את נשמתו ליוצרה.
    לאחר הסתלקותו הוקם על החצר שרכש בית כנסת בשם "חורבת ר' יהודה החסיד" אך בח' מרחשון ה'תפ"א נשרפו ביהכ"נ ו-40 ספרי תורה שהיו בו.
     


     ר' חיים הכהן
    יום: ד' מרחשון אזור: מרוקו
    בנו: ר' יוסף. נולד בעיר פאס (מרוקו) בח' מנחם אב ה'תקצ"ו.
    במוצאי חג סוכות ה'תרנ"ב החל לכהן כמו"ץ. בשנותיו האחרונות כהה מאור עיניו ולמד בעל פה עם בני הישיבה. לאחר ייסורים רבים שעבר הסתלק בשנת ה'תרפ"ה וביום בו הובא לקבורה ציוו רבני העיר לסגור את החנויות ואסרו לעסוק במסחר עד לאחר הקבורה.
     

     


      רבי דוד ומשה

    יום: א' מרחשון אזור: מרוקו
    אביו: ר' משה.שמו המקורי ר' דוד בן משה, אולם כונה בפי הכפריים ר' דוד ומשה
    חי בירושלים ונודע כתלמיד חכם מופלג ודרשן. מעת לעת יצא לחו"ל כשליח דרבנן על מנת לאסוף כספים עבור ישיבות ותלמודי תורה ובכל מקום התקבל בכבוד גדול.
    באחת מנסיעותיו בשנת ד'תתקכ"ב הגיע לכפר במרומי האטלס ונודע לו כי מגיפה המשתוללת במקום מפילה חללים יהודים ומוסלמים בכל יום. למרות הסכנה לחייו טיפל בחולים יחד עם עוזרו ובערב שבת יצא עם עוזרו אל מערה באחד ההרים והתפלל לרפואת החולים. מסר את גלימתו לעוזרו וביקשו לשוב לבד אל הכפר. בהגיעו לכפר גילה כי המגיפה פסקה והחולים הבריאו. במוצאי שבת יצאו בני הכפר אל המערה וראו שהפתח מכוסה בסלע ענק, החלו לומר פרקי תהילים ומעל המערה חזו מעין מנורת אש.
     

     


     אדמו''ר רבי ברוך האגר מסערעט-ויז'ניץ
    יום: ב' מרחשון אזור: בני ברק
    אביו: אדמו"ר רבי ישראל האגר. אמו: הרבנית הינדא.
    בנו: ר' משה. אחיו: ר' אליעזר, ר' מנחם מנדיל ור' חיים מאיר.
    סבא: ר' ברוך (מצד אביו). סבתא: הרבנית מרים (מצד אביו).
    הסתלק בשנת ה'תשכ"ד.
    מספריו: • מקור ברוך.
     

     


      ר' אריה לייב בעל היסורים
    יום: ט''ו מרחשון אזור: צפת
    מורו: ר' שניאור זלמן (אדמו"ר הזקן). גדל בעיירה טערקעש מוהליב. נמנה על תלמידיו של אדמו"ר הזקן, אשר אמר עליו אמר עליו כי הוא מופשט לגמרי מן העולם הזה. נקרא רבי לייבלי מחברון או רבי לייב בעל ייסורין. היה גדול בתורה, הצטיין ביראת שמים גדולה וחסידים רבים ביקשו להכתירו כ"רבי". מונה ע"י האדמו"ר הזקן להדריך ולנהל את האברכים הצעירים. - היה הראשון מחסידי חב"ד שהתיישב בחברון, לאחר מכן עבר לצפת.
    לפני הסתלקותו בשנת ה'תקצ"ז הבטיח לעזור לכל מי שיזדקק לישועה וישתטח על קברו ובפרט בערב שבת.
       

     


    אדמו''ר רבי אליעזר מדז'יקוב
    יום: ג' מרחשון אזור: פולין
    אביו: ר' נפתלי צבי מרופשיץ. אחיו: ר' אברהם חיים מלינסק ור' יעקב מקולביסוב.
    סבא: ר' מנחם מענדל רובין מלינסק (מצד אביו). סבתא: מרת בילה (מצד אביו).
    השיא את בתו עם בנו של ר' חיים מצאנז (בעל "דברי חיים") - ר' מאיר נתן.
    הסתלק בשנת ה'תרכ"א.
       

     


    ר' ישראל [הרוז'ינר]  
    יום: ג' מרחשון אזור: אוקראינה

    דרג את התוכן:

      תגובות (27)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        29/10/09 21:24:
      המקובל ר' אור שרגא


      יום: כ''ח מרחשון אזור: איראן

      אביו: ר' שמואל

       

      צמרמורת....

      קודם כל אור שרגא, זצ"ל הוא סבו של סבי עליו השלום

      וזהו שם נעוריה של אימי

       

      ושנית, תודה לך על בלוג מעשיר ומרגש.

        29/10/09 08:01:

      יפה *
        29/10/09 01:07:


      צדיקים במיתתם קרואים חיים.

      ידוע שהצדיק בא לעולם, כולם שמחים והוא בוכה,

      אבל שהוא מסתלק מהעולם, כולם בוכים והוא צוחק.

      יהי רצון שזכות קדושי ישראל תגן עליך ועל כל אשר לך

      ועל כל ישראל באשר הם שם.

        29/10/09 00:04:

      *

       

       

       

        28/10/09 07:22:


      איזה פוסט ארוך ומושקע...

      כל הכבוד למידע הרב...

      .

       


      פוסט מושקע , מלא אינפורמציה

      תודה לך

        27/10/09 19:49:


      אשריך.

      זיכית אותנו לדבר תורה.

      השפתיים דובבות.

      האור מאיר.

      שפע שמשפיע.

      כוכב.

       

        27/10/09 16:49:

        27/10/09 07:18:


      ישי,יישר כוח גדול!

      לזכות ולזכך..

        27/10/09 00:51:

      תודה על כל האינפרמציה החשובה.

       

        26/10/09 22:57:


      תודה שהבאת ,פוסט ממש מושקע

      .שבוע טוב ומבורך.

      שושנה

        26/10/09 21:39:

       . . . 

       מנעי קולך מבכי
      ועינייך מדמעה

      ושבו בנים לגבולם.

        26/10/09 14:40:

      ישי כל הכבוד על ההשקעה.

      יישר כוח.

      נהנתי לקרוא.

        26/10/09 11:58:


      ב"ה

      שלום לחברי הנכבד שי

      יפה עשית שהבאת את תולדות חייהם של הצדיקים הקדושים אשר בארץ המה.

      כתוב במדרש רבא (בראשית ג, ח): אמר רבי ינאי: מתחלת ברייתו של עולם צפה הקב"ה מעשיהן של צדיקים וכו'. "ויאמר אלהי"ם יהי אור" אלו מעשיהן של צדיקים.

      מחר בערב (ט' חשון) הוא יום הזכרון של זקני הקדוש רבי אברהם משה הגדול מפשוורסק זי"ע, ונתת לי רעיון לכתוב פוסט לזכרו.

      שנזכה להאור הגדול שיופיע ויושפע עלינו.

      כול טוב ידידך דורש שלומך הטוב, שלמה

       

        26/10/09 11:05:
      *
        26/10/09 09:48:
      תודה על דברים מעניינים*
        26/10/09 09:41:

      תודה לך יקר...
        26/10/09 09:36:

      מדהים, תודה רבה!
        26/10/09 08:10:

      שזכות הצדיקים תעמוד לנו בבריאות , חן וחסד , שמחת חיים ואהבת הזולת
        26/10/09 08:01:
      יהי זיכרם ברוך
        26/10/09 07:40:

      תודה על המאמר המושקע. החכמתי.

      טוב לשמוע סיפורי צדיקים ועל הנהגותיהם. 

       

      אילנה

        26/10/09 06:42:

      תודה שהבאת

      חשוב שנזכור ונזכיר

       

      יהא זכרם ברוך

      וזכותם תגן עלינו

       

      אסתר

        26/10/09 04:46:


      תודה רבה על המאמר המעניין

      לא אתפלא אם אחד משמות קרוב משפחתי

      שמות מוכרים מאד מהמשפחה התימנית

      אברר מחר עם אבי.

      תודה תבורך ותהיה בריא מאושר!

      אמן .

        26/10/09 02:26:


      רחל אמנו זתמוצ"ע. אמן.

       

      מגבלת 24 שעות.

       

      תודה עך הפוסט המאיר והמעורר.

       

        26/10/09 02:11:


      בע"ה

       

       

      תודה שהבאת

       

       

      פוסט ממש מושקע

       

      ברוך תהיה ישי.

        25/10/09 18:04:

      ישי היקר ,

      קראתי בשקיקה את הכתוב .

      אין ספק , החכמתי .

      תודה רב לך .

      שבוע מבורך !חיוך

       

      פרופיל

      קבלה וסגולות
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין