כותרות TheMarker >
    ';

    שירים ומה שבדרך

    0

    נָעוֹת בִּמְהִירוּת הָאוֹר

    109 תגובות   יום ראשון, 25/10/09, 12:49

     
    הֵן רוֹדְפוֹת אַחֲרַי,
    נוֹשְׁפוֹת  בְּעָרְפִּי
    וַאֲנִי,
    מִבְּלִי לְהַבִּיט לְאָחוֹר
     שׁוֹמַעַת אֶת צַעֲדֵיהֶן,
    הֵן נָעוֹת 
    בִּמְהִירוּת הָאוֹר
    תְּחִלָּה,
    בִּצְעַדִים קְטַנִּים -
                      גְּדוֹלִים               
    כִּמְעַט אוֹתִי מַשִּׂיגִים
    בִּנְשִׁימוֹת כְּבֵדוֹת
    מְחִישָה צַעַדַי
    וְהֵן אוֹתִי מַשִּׂיגוֹת - 
                             הַדְּאָגוֹת.
    ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~
    (קצר יותר)
    לָמָּה תִרְדְפוּנִי
    נוֹשְׁפוֹת  בְּעָרְפִּי?
    מְחִישָה צַעַדַי
    וְחוֹשֶׁשֶׁת,
    נִשְׁמָתִּי מוּאֶצֶת לִפְרֹחַ
    שׁוֹמַעַת צַעֲדְכֶן
    מִבְּלִי לְהַבִּיט לְאָחוֹר.
    וְאַתֶּן בִּמְהִירוּת הָאוֹר
    אוֹתִי מַשִּׂיגוֹת –
                      דְּאָגוֹת.
    ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

    ישנה אגדה בכפר אינדיאני בגואטמלה. במידה ויש לך דאגות תחלוק אותן, טרם לכתך לישון עם בובות הדאגה. ספר לכל בובה דאגה אחת שלך. אח"כ תשים את הבובות מתחת לכר שלך . בזמן שאתה ישן הבובות ייקחו את הדאגות שלך ובבוקר תקום בלעדיהן. אורך כל בובה כ 2 ס"מ, עשויות פיסות נייר, בדים וחוטים. הקופסה בגודל של 4.5*2.5 ס"מ, עשויה קליפת גזע עץ. הבובות נמצאות בתוך קופסה עם פתק המספר את הסיפור שלעיל. 

     

    אַבָּא שֶׁל אִילִי תָּמִיד אָמַר: "אַל תִּדְאַג, יֶלֶד."
    אִמָּא שֶׁל אִילִי תָּמִיד אָמְרָה: "לֹא נִתֵּן לְשׁוּם דָּבָר לִפְגֹּעַ בְּךָ."
    אֲבָל לִפְעָמִים בַּלֵּילוֹת אִילִי חָשַׁב מַחְשָׁבוֹת מַדְאִיגוֹת
    עַל הָעֲנָנִים וְעַל הַגֶּשֶׁם וְעַל הַצִּפּוֹרִים הַגְּדוֹלוֹת בַּשָּׁמַיִם.
    עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד סָבְתָא נָתְנָה לוֹ מַתָּנָה קְסוּמָה וּמְיֻחֶדֶת בְּמִינָהּ:
    בֻּבּוֹת קְטַנּוֹת - בֻּבּוֹת דְּאָגָה - שֶׁאֶפְשָׁר לְסַפֵּר לָהֶן הַכֹּל לִפְנֵי שֶׁהוֹלְכִים לִישֹׁן.

     

    ספרו המיוחד והנפלא של הסופר והמאייר הבריטי אנתוני בראון
    ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

     

    *

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (109)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        30/10/09 07:54:


      תודה למככבים ללא תגובה

      שתהא שבת טובה וחמימה

      אביה

      * * * * * *

        30/10/09 07:51:

      צטט: בריל מרק 2009-10-29 22:55:11


      ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~
      (קצר יותר)
      לָמָּה תִרְדְפוּנִי
      נוֹשְׁפוֹת  בְּעָרְפִּי?
      מְחִישָה צַעַדַי
      וְחוֹשֶׁשֶׁת,
      נִשְׁמָתִּי מוּאֶצֶת לִפְרֹחַ
      שׁוֹמַעַת צַעֲדְכֶן
      מִבְּלִי לְהַבִּיט לְאָחוֹר.
      וְאַתֶּן בִּמְהִירוּת הָאוֹר
      אוֹתִי מַשִּׂיגוֹת –
                        דְּאָגוֹת.
      ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~
      האינדיאנים היו תמימים וילדותיים.
      אז הם שיחקו עם בובות.
      אבל הדאגות-זה רק לילדים גדולים.
      מרק.

       

      מרקי -

      תודה לתגובתך -

      וכנראה שדאגות רק לילדים גדולים

      שבת טובה

        30/10/09 07:50:

      צטט: מחשבות שבלב 2009-10-28 09:25:45


      ידוע משכבר שבבובות יש כח

      במיוחד בעולם הילדים..ודרכן

      אפשר להגיע לנפשם.

      ובאשר למבוגרים...אין הרבה ברירות..

      מלבד לעמוד מול הדאגות האלה

      ולהתעמת איתן .

      פוסט שגורם להזדהות רבה:)

       

      פנינה - דולאית - מחשבות שבלב

      מודה לכן מלב על התגובה

      שמחה שאהבתן

      ושבת טובה

        30/10/09 07:48:

      צטט: בונגו 2009-10-27 18:32:55


      אביה היקרה.חלק מהמניע ליצירה, היא דאגה.דואגת, משמע אכפת לך. זה מחדד את הרגישות ,שכנראה לא חסרה לך.אז תתחילי לדאוג, שתפסיקי לדאוג. ערב משובח לך.

       

       


      בטי - שמיים - בונגו

      מודה לכם מלב על התגובה

      שמחה שאהבתם -

      מקווה שיגיע היום

      בו אפסיק...לדאוג

      שבת טובה

        30/10/09 07:47:

      צטט: חייצוק 2009-10-27 12:06:15

      לבת הים הקטנה!

      מאז שעמדתי על דעתי,כשהייתי מודאג,או בכעס,

      הייתי הולך לכחול ים המיים,ושם כל הדאגות

      פשוט היו טובעות-ואחזור לביתי ללא כעסים,וללא דאגות
      השיר+ במיוחד הסיפור על הבובות ממש נהדר.

      חייצוק

      חביבוש - חייצוק - רונית

      מודה לכם מלב על התגובה

      שמחה שאהבתם -

      ואכן הים - מקום טוב להטביען

      תודה ושבת טובה

       

        30/10/09 07:45:

      צטט: קלועת צמה 2009-10-26 16:11:27

      המנחה לסדנת החשיבה החיובית אמרה שאף אחד לא יודע מספיק לגבי העתיד כדי להיות פסימי.

      הגיוני מאוד. אבל לדאגות יש דרכים עוקפות, והן מחלחלות.

      התחושות שאת מתארת כל כך מוכרות

      תודה על המידע לגבי הספר. יהיה מענין לקרוא בו.

       

      מירה

       

      אנה הו - אריאל - קלועת צמה

      מודה לכם מלב על התגובה

      מנסה לא להיות פסימית

      גם לא אופטיסימית

      אבל לפעמים מרגישה שהדאגות

      כל הזמן נושפות בעורפי

      ורוצה להיות רק אופטימית

      תודה ושבת טובה

        30/10/09 07:44:

      צטט: שטוטית_יצאהלסידורים 2009-10-26 11:04:36


      *

      לאן הולכות הדאגות?

      לעתים הן יושבות בראש שלנו ולא מניחות !

       

      תודה אביוש

      }{

       

      בלרינה - שטוטיה - יוני רווה

      מודה לכם מלב על התגובה

      שמחה שהייתם - אהבתם

      ואת הדאגות צריך להשליך ליך ליך

      שבת טובה

        30/10/09 07:42:

      צטט: דרך הצבע 2009-10-26 00:10:23

      אביה יקרה

      ואמא שלי הפולניה אומרת תמיד,

      הרבה עננים................קצת גשם

      מוסר השכל, אל תעשי עניין מהעננים

      הגשם מטפטף וחולף.......................

      תודה על שיר מ קסים שכתבת

      אסתי

      דרך הצבע

      גילה - איר - קרן אור -דרך הצבע

      מודה לכם מלב על התגובה

      שמחה שהייתם - אהבתם

      שבת טובה

        30/10/09 07:41:

      צטט: levana feldman 2009-10-25 22:33:53

      אביה יקרה,

      אני חייבת את הבובות האלה...

      רק הים מרגיע אותי קצת (-:

      הדאגות שלי לא יודעות לשחות טוב כמוני (-:

       

      לבנה - יאללה נראה אותך היום שוחה בים - תחרות???

               תודה לתגובתך ושבת טובה

      רונן - אאסוף את כולן ואטביען בים - תודה ושבת טובה

      מירי מרחוק - כשתגיעי לישראל אשמח לקבל בובה כזו:)

                       תודה לתגובתך ושבת טובה

        29/10/09 22:55:

      ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~
      (קצר יותר)
      לָמָּה תִרְדְפוּנִי
      נוֹשְׁפוֹת  בְּעָרְפִּי?
      מְחִישָה צַעַדַי
      וְחוֹשֶׁשֶׁת,
      נִשְׁמָתִּי מוּאֶצֶת לִפְרֹחַ
      שׁוֹמַעַת צַעֲדְכֶן
      מִבְּלִי לְהַבִּיט לְאָחוֹר.
      וְאַתֶּן בִּמְהִירוּת הָאוֹר
      אוֹתִי מַשִּׂיגוֹת –
                        דְּאָגוֹת.
      ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~
      האינדיאנים היו תמימים וילדותיים.
      אז הם שיחקו עם בובות.
      אבל הדאגות-זה רק לילדים גדולים.
      מרק.
        29/10/09 20:58:

      צטט: levana feldman 2009-10-25 22:33:53

      אביה יקרה,

      אני חייבת את הבובות האלה...

      רק הים מרגיע אותי קצת (-:

      הדאגות שלי לא יודעות לשחות טוב כמוני (-:

       

       

      מיכל פוזית - לביא

      מודה לכם מלב על התגובה

      שמחה שאהבתם

      סופשבוע נפלא

        29/10/09 20:56:

      צטט: RonArzi 2009-10-25 21:20:43

      זהו אביה,

      שמת את הדאגות בקופסת נס קפה

      וגם ישנת עליהן יומיים

      עכשיו הן שלנו - לא שלך יותר.

      עכשיו אדום יוצא כחול נכנס

      אדום יצא כחול נכנס

      אדום יוצא כחול נכנס

       

      דובי  - רפאלה - רון ארזי - מרום

      מודה לכם מלב על התגובה

      שמחה שאהבתם

      ואת הדאגות באמת אכניס לקופסא

      ואטביע בים:)

      סופשבוע נפלא

        29/10/09 20:55:

      צטט: סקיפר8 2009-10-25 20:12:47

      פן (לא פיטר) ושמא (לא ישראל לשון בחוץ)..חבריה הטובים של חביבת הקהל דאגה...
      אפשר לדמות בראשנו גינה נאה...ובה מטפחים דאגות ,ומזינים אותן בפחדים מכל הסוגים...מערבבים דמיון..מוסיפים צל הרים..
      ומקבלים מרשם לפרוזק..קריצה
      ומצד שני..ישנה גם ישנה דאגה חיובית שבעצם הימצאה מחממת את הלב..טוב לדעת שאי שם מישהו דואג לך..חיוך
      ואת אביה,..כבר נאמר עלייך הכל חיוך

       

      נעמי - סקיפר - ראובן

      מודה לכם מלב על התגובה

      סקיפררררררר תודה על תגובתך המורחבת

      חייכת אותי

      סופשבוע נפלא לכם

        29/10/09 20:52:

      צטט: Dave Love 2009-10-25 19:09:52

      אהבתי. חושב שהקצר מותיר רושם ניכר יותר.

       

      דייב - פיצפיצלה - אבו ג'ילדה

      מודה לכם מלב על התגובה

      שמחה שאהבתם

      סופשבוע נפלא

        29/10/09 20:51:

      צטט: נהר גועש 2009-10-25 18:58:40

      איזה מגניב..כמה הזדהיתי

      גם אני צריכה בובות כאלה

      בעצם מי לא..?

       

      דפני - רוויתוש - רון דון - יהודית מליק שירן - נהר גועש

      מודה לכם מלב על התגובה

      שמחה שאהבתם

      וסופשבוע נפלא

        29/10/09 20:48:

      צטט: רמיאב 2009-10-25 18:28:25


      אמרו חז"לנו:  "דאגה בלב איש ישיחנה".

      שיג ושיח עם אחרים יכול להביא לעתים למציאת מוצא.

      אפילו עצם השיח וחלוקת הדאגה עם בני אדם, מביא הקלה לנשמה.

      אין הכוונה לרוץ בראש חוצות ולשטוח את כל הצרות לכל דכפין...  

      מאחל לך שלא תהיי נרדפת ורק תרדפי לסייע בדאגות של אחרים.

      שבוע טוב,

      רמי

       

      דבי - רמי הב הב הב -

      מודה לכם מלב על התגובה

      שמחה שאהבתם

      וסופשבוע נפלא

       

        29/10/09 20:44:

      צטט: אורית גפני 2009-10-25 17:22:41

      יופי של שירים...

      יופי של אגדה...

      היו תקופות שבהן הייתי שמחה לקבל בובות שכאלה...:))

       

      תודה אביה !

       

       

      עמותת כמוך - אורית - יולי - ז ו ה ר

      מודה לכם מלב על התגובה

      שמחה שאהבתם שיר ואגדה

      סופשבוע נפלא

        29/10/09 20:43:

      צטט: sari10 2009-10-25 17:10:37

      אביה,

      פוסט מקסים.

      ובסיפור על הבובות,

      עשיתלי אסוציאציה.

      כשבני הבכור היה קטנטן,

      היה לו פחד ממכשפות,

      היה מתעורר בלילה בבעתה.

      קנינו לו בובה מכשפה מקסימה,

      תלינו בחדר,

      אמרנו לו שהיא מלכת המכשפות,

      ותגרש את כל אלו שמציקות לו.

      הוא רק צריך לקרוא לה.

      וזה עבד!!! צוחק


       

       

      שרי -

      אני מחייכת

      מכיוון שיש לי גם 2 בובות מכשפות בבית

      ואני ה...שלישית:)

      מקווה שהדאגות תברחנה

      סופשבוע נעים לך ותודה

        29/10/09 20:34:

      צטט: גרבו 2009-10-25 17:08:03


      הֵן רוֹדְפוֹת אַחֲרַי,
      נוֹשְׁפוֹת  בְּעָרְפִּי
      וַאֲנִי,
      מִבְּלִי לְהַבִּיט לְאָחוֹר
       שׁוֹמַעַת אֶת צַעֲדֵיהֶן,
      הֵן נָעוֹת 
      בִּמְהִירוּת הָאוֹר
      תְּחִלָּה,
      בִּצְעַדִים קְטַנִּים -
                        גְּדוֹלִים               
      כִּמְעַט אוֹתִי מַשִּׂיגִים
      בִּנְשִׁימוֹת כְּבֵדוֹת
      מְחִישָה צַעַדַי
      וְהֵן אוֹתִי מַשִּׂיגוֹת - 
                               הַדְּאָגוֹת.
      ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~
      אביה אהובה,
      כל כך מרגש ונוגע כתבת
      אני אהיה ה'בובה' שלך להיום
      ואגרש את כל דאגותייך.
      מחבקת יקרה שלי לשבוע רגוע.
      שלך,גרטה*

      גרטה

      תודה לתגובתך

      שמחה שהתרגשת והשיר נגע בך

      תודה על גירוש ה....דאגות

      סופשבוע נפלא

       

        29/10/09 18:26:

      צטט: ron294 2009-10-25 17:03:09

      כל החיים הם דאגה אחת ארוכה ונוקבת  הרודפת אותנו ככל שאנו ערים לקיומה, לפעמים אנו חשים כמו המשוררת רבקה מרים שכתבה: "לבדי ישבתי על יד אלוהיי שאותי במרחבים הגדולים איבד כמו פיסת שמיים ולחפשני לא בא, כאחת האבנים מוטלת הייתי ואנשים לא סולמות  משעינים אלי לטפס....." ואת בת הים ובת הרגש הסירי דאגה מליבך. הנה אני אחרייך בא להקפיא כל דאגותייך בכפור החורף הקרב, וכל דאגה תהייה לך לזרא.

      רחל נפרסטק - רון

      מודה לכם מלב על התגובה

      שמחה שהייתם איתי בדאגותיי

      אטביעם וזהו:)

      סופשבוע נפלא

       

        29/10/09 18:25:

      צטט: מיכאל 1 2009-10-25 15:48:40

      יפה מאד, יקרה.

      הדאגות הן המניע האנושי העיקרי לפעילות. מוטיב חשוב מעין כמותו. רק כדוגמא קטנה: הניתן לתאר מצב הילדים, ללא דאגת אמהותיהם?

      טיול על החוף - בריחה מצוינת מהן. המרחב העצום, מאפשר להן מקום מילוט מצויין.

      שבוע נעים, ובשורות טובות ! 

       

      קרן - סימונה - המון חרמון - רות3 - מיכאל

      מודה לכם מלב על התגובה

      ואכן טיול על החוף - זו בריחה מהדאגות

      תודה לכם

      וסופשבוע נפלא

        29/10/09 18:23:

      צטט: rotemran 2009-10-25 15:01:43


      הקושי שרובנו חווים בהתמודדות עם מחשבות, דאגות עתידיות מחד וצער על מה שחלף ועבר מאידך, גורם לנו סבל מיותר.

      גם אם לדאגות יש סיבות "מוצדקות" הרי כמו שכתבה הדודה מחדרה, עצם הדאגה אין בה כדי להשפיע לכאן או לכאן על נשוא הדאגה.

      לכן עדיף  שתודעתנו תשלוט על מחשבותינו במקום שהן תשלוטנה על  תודעתנו.

      הכלי לקנות שליטה כזו, הוא כלי עתיק יומין, שמשמש בהיקף רחב בודהיסטים, יוגים ועוד רבים אחרים שפשוט חיפשו כלי שימושי

      לחיים.

      הכלי הוא וויפאסאנה, מגוון שיטות שפותחו ע"י הבודהה, תהליך שנמשך 10-14 יום בשתיקה, בהדרכת מדריך מנוסה.

      התועלת, מתמשכת ככל שתרצו.

      אני משקיע בכך כ-20 דקות לשבוע ומונע מעצמי דאגות וכעס שהיו מנת חלקי קודם לכן.

      בבלוג שלי יש פוסט שעוסק בנושא יותר בהרחבה.

      עודד השודד - עמי - רן

      מודה לכם מלב על התגובה

      ולך רן תודה על תגובתך המורחבת

      אולי גם אני אעשה...וויפאסאנה:)

      שיהיה לכם סופשבוע נפלא

       

        29/10/09 15:09:

      צטט: סטאר* 2009-10-29 14:05:36


      היי אביה

      מאוד אוהבת את הכתיבה שלך.

      אל מול הדאגה אני מנסה לעמוד איתנה

      מביטה בה במבט חזק וישיר

      והיא - היא לפתע הופכת  לאוויר.......

      שאותו אני נושמת בנשימה כבדה

      וכך בכוחי להתמודד עם הדאגה הבאה. 


      סטאר

      מודה לך מלב על התגובה

      שמחה שאהבת

      ושמחתי לארח אותך לראשונה בביתי

      סופשבוע נפלא

        29/10/09 14:05:


      היי אביה

      מאוד אוהבת את הכתיבה שלך.

      אל מול הדאגה אני מנסה לעמוד איתנה

      מביטה בה במבט חזק וישיר

      והיא - היא לפתע הופכת  לאוויר.......

      שאותו אני נושמת בנשימה כבדה

      וכך בכוחי להתמודד עם הדאגה הבאה. 

        28/10/09 20:41:

      צטט: ליריתוש 2009-10-25 14:55:26


      אביה חברתי היקרה,

      הלוואי ויכולתי לעצור את הדאגות האלו, שיפסיקו את מירוצן אחרייך...

      להמיר אותן בכוכבים ירוקים מלוא שמי הקפה לרוב....

      לצערי לא אוכל, אבל עוד מעט ירדוף אחרייך כוכב בודד ממני....

      שכן כרגע חסרים לי, אלא אם תגיע בדיוק הפיה עם מטה החלוקה בידה....

      שיהיה לך שבוע קל, כמה שזה רק ניתן...

      חיבוק ממני.

      ליריתוש -

      מודה לך מלב על התגובה הרחבה

      אהבתי כל מילה

      והלוואי ולא תשאר אף דאגה

      ערב נפלא

       

       

        28/10/09 20:40:

      צטט: יהודית ש 2009-10-25 14:13:38


      שכנתי היקרה

      מאד קל להגיד

      לא לדאוג כל כך

      כי זה יעבור

      אך הביצוע כל כך

      קשה.....

      מנסיוני האישי

      אומרת זאת

      לכן מה שיכולה

      לעשות זה רק

      לשלוח איזה

      חיבוק וירטואלי

      ולהבין לרוחך....

       

      ריקי - אור - איציק - יהודית שכנתי

      מודה לכם מלב על התגובה

      הלוואי ולא היתה נולדת ה...דאגה

      והכל יהיה על מי מנוחות

      ערב נעים

        28/10/09 17:05:

      צטט: היועץ המשפטי 2009-10-25 13:30:54


      העקר שאת שומרת תמיד על אופטמיות. עם בובות בלי בובות. את מאד עקבית וטוב שכך.

       

       

      נילי - היועץ - סאלינה - שמעון באהבה

      מודה לכם מלב על התגובה

      וחייבת לשמור על אופטימיות

      עדיף מ...אופטיסימיות.....

      ערב נעים

        28/10/09 16:50:

      צטט: לחישת הלב 2009-10-25 13:16:08

      היי אביה היקרה לי.

      איני יודעת איך את תמיד מצליחה

      לקחתני איתך לעולם מיוחד.

      לעתים מופלא, ויש ימים שהוא

      קסום...כמו ברגעים אלה.

      משוטטת לי במעוף בין מילותייך.

      ומוקסמת מהכולות שלך לגעת בכל נושא,

      ולהפכו לשיר מופלא, ובתוספת

      הפירוש שאת מוסיפה מעשיר עולמי.

      סיפור קסום שלא הכרתי.

      כמה חבל שאין חנות לקניית

      בבות היכולות להקל עלינו

      את הדאגות.

      את כבר הצלחת להביא אלי

      רגעי נחת, ולהשכיח מתוכי

      את הדאגה התורנית.

      תודה לך יקרה לליבי....

      על דקות חולמניות,...

      חיבוק לשבוע מואר, וחבוק.

       

       

      יערית - הדודה מחדרה - לחישה אהובה

      מודה לכן מלב על התגובה

      שמחה שאהבתן

      ומאחלת שלא תדאגנה לעולם

      ערב נעים

        28/10/09 16:27:

      צטט: ליריקה- 2009-10-25 13:12:27


      רודפות אחרייך??

      בטוח שיש לך צבעי-הסוואה באמתחך, אמנית רב-גונית שכמוך.

      בלבלי אותן בלי-חשבון..

      :))

       

      ואהבתי את השיר הראשון.

       

      על ההמלצה, שמחתי לגלות.

      איזה כיף שיום יום ניתן ללמוד.

       

      יום גלי  ונהדר  אביה..

       

       

      רוחי - שחף - איציקלי - ליריקה

      מודה מלב על התגובות

      התמוגגתי ואהבתי

      תודה

       

       

        28/10/09 14:16:

      צטט: אני מיכל 2009-10-25 13:01:58


      אין עליך !!!!!!!!!!

      איזה עושר........

       

      המון חרמון - מיכל - לולי -קוביון

      תודה לתגובתכם

      והמשך יום נפלא

        28/10/09 09:25:


      ידוע משכבר שבבובות יש כח

      במיוחד בעולם הילדים..ודרכן

      אפשר להגיע לנפשם.

      ובאשר למבוגרים...אין הרבה ברירות..

      מלבד לעמוד מול הדאגות האלה

      ולהתעמת איתן .

      פוסט שגורם להזדהות רבה:)

        28/10/09 05:56:


      אזלו כוכבי

      ביחד עם הדאגות...

      כי לקחתי ברצינות

      את ענין הבובות....

        28/10/09 00:30:


      * אביה....

      מפתיעה כרגיל.

        27/10/09 20:26:


      אני אלופת הדאגות :-)

      כנראה זה משהו בגנים

      ערב טוב אביה .

       

       

        27/10/09 19:11:


      כמה נכון...אביה....דאגות מכלות אם נותנים לפחד להשתלט...

      והעיקר לא לפחד כלל

      פוסט חזק...

      בטי

        27/10/09 18:32:

      אביה היקרה.חלק מהמניע ליצירה, היא דאגה.דואגת, משמע אכפת לך. זה מחדד את הרגישות ,שכנראה לא חסרה לך.אז תתחילי לדאוג, שתפסיקי לדאוג. ערב משובח לך.
        27/10/09 15:39:

      אביה, יופי של שיר ויופי של רעיון.אהבתי.
        27/10/09 12:06:

      לבת הים הקטנה!

      מאז שעמדתי על דעתי,כשהייתי מודאג,או בכעס,

      הייתי הולך לכחול ים המיים,ושם כל הדאגות

      פשוט היו טובעות-ואחזור לביתי ללא כעסים,וללא דאגות
      השיר+ במיוחד הסיפור על הבובות ממש נהדר.

      חייצוק

        26/10/09 23:05:
       

      אביה יקרה, כל כך מבינה.

      דאגות גורמות לבלבול וחרדה,

      מעציבות את הלב,

      הם לא ישיגו אותך, מבטיחה

      תעבירי אותם לבובות הקטנות.

        26/10/09 16:11:

      המנחה לסדנת החשיבה החיובית אמרה שאף אחד לא יודע מספיק לגבי העתיד כדי להיות פסימי.

      הגיוני מאוד. אבל לדאגות יש דרכים עוקפות, והן מחלחלות.

      התחושות שאת מתארת כל כך מוכרות

      תודה על המידע לגבי הספר. יהיה מענין לקרוא בו.

       

      מירה

        26/10/09 16:02:

      נהנתי לקרוא.

      תודה.

        26/10/09 13:00:

      הייתי רוצה להשיג בובה כזו לעצמי.

      תודה יקירתי על פוסט מקסים.

      נשיקה

        26/10/09 11:59:
      התרגשתי לקרוא
        26/10/09 11:04:


      *

      לאן הולכות הדאגות?

      לעתים הן יושבות בראש שלנו ולא מניחות !

       

      תודה אביוש

      }{

        26/10/09 08:46:


      אביה יקירתי

      בוקר אור ~~ ותודה על גילוי הספר הזה

      אינני מכירה אותו

      אך נשמע שהוא ממש ברוח האימון :)

      שירך נפלא ~~ כמו תמיד .

      נשיקות

      אני.

        26/10/09 08:45:

      צטט: kobi345 2009-10-25 12:59:53


      ניסית, זה עובד?

       

       


      קובי יקירי

      כל דבר "עובד" או "לא עובד"

      אם אנחנו מחליטים שהוא יעבוד או לא.

      הכל נמצא בידיים שלנו :)

      בוקר אור ~~~

        26/10/09 06:54:

      וואו, הרעיון של הבובות מקסים.

       

      גם אני כזו, דואגת בלי הרף.

       

        26/10/09 04:21:

      *

       

      יפה  כהרגלך  כתבת נפלא.

       

        26/10/09 02:41:

      מקסימה

      ***

        26/10/09 00:10:

      אביה יקרה

      ואמא שלי הפולניה אומרת תמיד,

      הרבה עננים................קצת גשם

      מוסר השכל, אל תעשי עניין מהעננים

      הגשם מטפטף וחולף.......................

      תודה על שיר מ קסים שכתבת

      אסתי

      דרך הצבע

        25/10/09 23:40:

      תבריחי את הדאגות לכוון הים

      שם או שתטבענה או שתהפוכנה לגלים קלים ונעמים 

        25/10/09 23:20:

      איזה יופי אביה.

      ברחוב שלי יש חנות של העולם השלישי....מעודדים כל מיני פרויקטים ואפשר לקנות דברים יפים בחנות מדרום אמריקה

      אפריקה או הודו.

      בובות הדאגה נמכרות בערך חמש בתוך שקית מבד אינדיאני מקסים.

      אני מאד אוהבת לתת לחברי אותן במתנה.

       

      דש חם

       

      מירי

        25/10/09 22:33:

      אביה יקרה,

      אני חייבת את הבובות האלה...

      רק הים מרגיע אותי קצת (-:

      הדאגות שלי לא יודעות לשחות טוב כמוני (-:

        25/10/09 22:32:
      אסור  לקטוף  את  פרחי  הגן
      ואנחנו  קוטפים  גם  קוטפים,
      ומתוך  האסור  נולד  המותר
      ועמו  הגיעו  הדאגות.
      כתיבתך מופלאה
      השיר  מקסים  ואהוב  עלי  מאוד.
      *
      אריה
        25/10/09 21:59:
      פוזית*
        25/10/09 21:55:

      רעיון מצוין גם לגדולים.
        25/10/09 21:21:
      לפי דעתי בלילות הדאגות רק מיתגברות.. שכן כל ה'מגנים' שחבשת במהלך היום, מיתנדפים להם...:)
        25/10/09 21:20:

      זהו אביה,

      שמת את הדאגות בקופסת נס קפה

      וגם ישנת עליהן יומיים

      עכשיו הן שלנו - לא שלך יותר.

      עכשיו אדום יוצא כחול נכנס

      אדום יצא כחול נכנס

      אדום יוצא כחול נכנס

        25/10/09 21:09:


      ישנה אגדה בכפר אינדיאני בגואטמלה. במידה ויש לך דאגות תחלוק אותן, טרם לכתך לישון עם בובות הדאגה. ספר לכל בובה דאגה אחת שלך. אח"כ תשים את הבובות מתחת לכר שלך . בזמן שאתה ישן הבובות ייקחו את הדאגות שלך ובבוקר תקום בלעדיהן. אורך כל בובה כ 2 ס"מ, עשויות פיסות נייר, בדים וחוטים. הקופסה בגודל של 4.5*2.5 ס"מ, עשויה קליפת גזע עץ. הבובות נמצאות בתוך קופסה עם פתק המספר את הסיפור שלעיל
      במקביל רציתי להוסיף, לא אגדה....
      בכ0פר כלשהו נהוג כל בוקר לאסוף את ילדי הכפר וכל אחד מתבקש לספר את החלום שלו.
      והיה וילד מספר לדוגמא שבחלום  בא נמר לטרוף אותווהוא מאד פחד וסבל מסיוטים.
      זקני הכפר מלמדים אותו איך להתעמת עם הנמר ואם הנמר יבוא אליו שוב..
      עליו לנהוג כמו שלימדו אותו. לעמוד מול ולעשות לו פרצוף מאיים ולהבריחו.
      לא תאמינו..זה עובד.
      אהבתי את שירך וכל מה שהבאת עם השיר.
      *
        25/10/09 21:01:


       

                       וכשאוֹתִי וְהֵן  מַשִּׂיגוֹת , 
                       הֵן אוֹתִי מַפרות
       

                               הַדְּאָגוֹת.
                              

        25/10/09 20:46:

      דאגות דאגות

      כמה הן מתישות.

      שבוע טוב יקירתי.

        25/10/09 20:12:
      פן (לא פיטר) ושמא (לא ישראל לשון בחוץ)..חבריה הטובים של חביבת הקהל דאגה...
      אפשר לדמות בראשנו גינה נאה...ובה מטפחים דאגות ,ומזינים אותן בפחדים מכל הסוגים...מערבבים דמיון..מוסיפים צל הרים..
      ומקבלים מרשם לפרוזק..קריצה
      ומצד שני..ישנה גם ישנה דאגה חיובית שבעצם הימצאה מחממת את הלב..טוב לדעת שאי שם מישהו דואג לך..חיוך
      ואת אביה,..כבר נאמר עלייך הכל חיוך
        25/10/09 19:54:
      נפלאה את בדרכך*
        25/10/09 19:23:

      מקסים אהבתי...שבוע טוב
        25/10/09 19:12:

      רעיון מעולה !!!! ציפ
        25/10/09 19:09:
      אהבתי. חושב שהקצר מותיר רושם ניכר יותר.
      פוסט מדליק אישה יפה*תודה
        25/10/09 19:03:

      מאיפה משיגים את הבובות האלה

      אני צריך כמה כאלה ...:))

      זה עובד גם אצל הגדולים? :)))

      פוסט מקסים ...

      *

        25/10/09 18:58:

      איזה מגניב..כמה הזדהיתי

      גם אני צריכה בובות כאלה

      בעצם מי לא..?

        25/10/09 18:53:


      כתבת מקסים ומרגש.

      שולחת חיבוק גדול באהבה.

      שבוע טוב ומלבלב יקירה!

       

       

        25/10/09 18:49:

      כלח כך מרגש ויפה מה שכתבת.

      תודה לך.

       

        25/10/09 18:28:


      אמרו חז"לנו:  "דאגה בלב איש ישיחנה".

      שיג ושיח עם אחרים יכול להביא לעתים למציאת מוצא.

      אפילו עצם השיח וחלוקת הדאגה עם בני אדם, מביא הקלה לנשמה.

      אין הכוונה לרוץ בראש חוצות ולשטוח את כל הצרות לכל דכפין...  

      מאחל לך שלא תהיי נרדפת ורק תרדפי לסייע בדאגות של אחרים.

      שבוע טוב,

      רמי

       

        25/10/09 18:17:


      אביה,

      אפשר להרגיש את עצמת הדאגות הנושפות בערפך,

      אהבתי את רעיון בובות הדאגה,

      מאמצת אותו.

      תודה,

      שבוע טוב ללא דאגות.

      דבי

        25/10/09 17:59:
      חמוד*
        25/10/09 17:50:

      אנטוני בראון סופר ילדים  בריטי דגול (לדעתי) ולנו יש מספר ספרים שלו...
        25/10/09 17:22:

      יופי של שירים...

      יופי של אגדה...

      היו תקופות שבהן הייתי שמחה לקבל בובות שכאלה...:))

       

      תודה אביה !

        25/10/09 17:10:

      אביה,

      פוסט מקסים.

      ובסיפור על הבובות,

      עשיתלי אסוציאציה.

      כשבני הבכור היה קטנטן,

      היה לו פחד ממכשפות,

      היה מתעורר בלילה בבעתה.

      קנינו לו בובה מכשפה מקסימה,

      תלינו בחדר,

      אמרנו לו שהיא מלכת המכשפות,

      ותגרש את כל אלו שמציקות לו.

      הוא רק צריך לקרוא לה.

      וזה עבד!!! צוחק


        25/10/09 17:08:

      הֵן רוֹדְפוֹת אַחֲרַי,
      נוֹשְׁפוֹת  בְּעָרְפִּי
      וַאֲנִי,
      מִבְּלִי לְהַבִּיט לְאָחוֹר
       שׁוֹמַעַת אֶת צַעֲדֵיהֶן,
      הֵן נָעוֹת 
      בִּמְהִירוּת הָאוֹר
      תְּחִלָּה,
      בִּצְעַדִים קְטַנִּים -
                        גְּדוֹלִים               
      כִּמְעַט אוֹתִי מַשִּׂיגִים
      בִּנְשִׁימוֹת כְּבֵדוֹת
      מְחִישָה צַעַדַי
      וְהֵן אוֹתִי מַשִּׂיגוֹת - 
                               הַדְּאָגוֹת.
      ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~
      אביה אהובה,
      כל כך מרגש ונוגע כתבת
      אני אהיה ה'בובה' שלך להיום
      ואגרש את כל דאגותייך.
      מחבקת יקרה שלי לשבוע רגוע.
      שלך,גרטה*
        25/10/09 17:03:
      כל החיים הם דאגה אחת ארוכה ונוקבת  הרודפת אותנו ככל שאנו ערים לקיומה, לפעמים אנו חשים כמו המשוררת רבקה מרים שכתבה: "לבדי ישבתי על יד אלוהיי שאותי במרחבים הגדולים איבד כמו פיסת שמיים ולחפשני לא בא, כאחת האבנים מוטלת הייתי ואנשים לא סולמות  משעינים אלי לטפס....." ואת בת הים ובת הרגש הסירי דאגה מליבך. הנה אני אחרייך בא להקפיא כל דאגותייך בכפור החורף הקרב, וכל דאגה תהייה לך לזרא.
        25/10/09 16:44:

      הסירי מלבך דאגה אחת - הכוכב שלי כאן:)
        25/10/09 16:44:
      תודה מקסים...
        25/10/09 15:48:

      יפה מאד, יקרה.

      הדאגות הן המניע האנושי העיקרי לפעילות. מוטיב חשוב מעין כמותו. רק כדוגמא קטנה: הניתן לתאר מצב הילדים, ללא דאגת אמהותיהם?

      טיול על החוף - בריחה מצוינת מהן. המרחב העצום, מאפשר להן מקום מילוט מצויין.

      שבוע נעים, ובשורות טובות ! 

        25/10/09 15:39:

      אהבתי...*
        25/10/09 15:37:


      אני התחברתי לגירסה הארוכה:)

      תודה על ההמלצה על הספר...

        25/10/09 15:33:

      את גדולה...

      את נהדרת..

       

        25/10/09 15:03:
      אין כמו הדאגות למרר את חיינו! סיפור נפלא הבאת לנו!
        25/10/09 15:01:


      הקושי שרובנו חווים בהתמודדות עם מחשבות, דאגות עתידיות מחד וצער על מה שחלף ועבר מאידך, גורם לנו סבל מיותר.

      גם אם לדאגות יש סיבות "מוצדקות" הרי כמו שכתבה הדודה מחדרה, עצם הדאגה אין בה כדי להשפיע לכאן או לכאן על נשוא הדאגה.

      לכן עדיף  שתודעתנו תשלוט על מחשבותינו במקום שהן תשלוטנה על  תודעתנו.

      הכלי לקנות שליטה כזו, הוא כלי עתיק יומין, שמשמש בהיקף רחב בודהיסטים, יוגים ועוד רבים אחרים שפשוט חיפשו כלי שימושי

      לחיים.

      הכלי הוא וויפאסאנה, מגוון שיטות שפותחו ע"י הבודהה, תהליך שנמשך 10-14 יום בשתיקה, בהדרכת מדריך מנוסה.

      התועלת, מתמשכת ככל שתרצו.

      אני משקיע בכך כ-20 דקות לשבוע ומונע מעצמי דאגות וכעס שהיו מנת חלקי קודם לכן.

      בבלוג שלי יש פוסט שעוסק בנושא יותר בהרחבה.

        25/10/09 14:55:


      אביה חברתי היקרה,

      הלוואי ויכולתי לעצור את הדאגות האלו, שיפסיקו את מירוצן אחרייך...

      להמיר אותן בכוכבים ירוקים מלוא שמי הקפה לרוב....

      לצערי לא אוכל, אבל עוד מעט ירדוף אחרייך כוכב בודד ממני....

      שכן כרגע חסרים לי, אלא אם תגיע בדיוק הפיה עם מטה החלוקה בידה....

      שיהיה לך שבוע קל, כמה שזה רק ניתן...

      חיבוק ממני.

        25/10/09 14:51:

      גם על דברים קשים את כותבת כול כך מרשים!!!!!
        25/10/09 14:24:

      רעיון נחמד

      ולואי שהיינו ישנים

      ללא הדאגות.

        25/10/09 14:13:


      שכנתי היקרה

      מאד קל להגיד

      לא לדאוג כל כך

      כי זה יעבור

      אך הביצוע כל כך

      קשה.....

      מנסיוני האישי

      אומרת זאת

      לכן מה שיכולה

      לעשות זה רק

      לשלוח איזה

      חיבוק וירטואלי

      ולהבין לרוחך....

        25/10/09 13:50:
      *
        25/10/09 13:48:


      שלא יגמר

      לעולם

      שבוע נפלא

      באהבה

        25/10/09 13:47:


      אביה  יקרה,

      אני  כל כך  מתחברת  היום  טוטלית

      לפוסט  שלך...

      כל כולו  עליי,  מלכת  הדאגות (אמנם  מוצדקות)

      קוראת  את  השירים  ומרגישה  כאילו  היכרת  אותי

      בגלגול  קודם  ואומרת  מה  שאני  חשה...

      והבובות  האלה...

      אנא  שתבואנה  ...תודה  על הכל....

        25/10/09 13:30:

      העקר שאת שומרת תמיד על אופטמיות. עם בובות בלי בובות. את מאד עקבית וטוב שכך.
        25/10/09 13:16:

      יש לי את הבובות

      קיבלתין מחברה שחזרה מדרום אמריקה

      לא השתמשתי בשרותן עד עתה

      מעניין שאת מספרת עליהן!

      מאחלת לך שכל דאגותיך יהפכו לבועות,יתעופפו ויעלמו!

      כתיבתך כה נוגעת!

        25/10/09 13:16:

      היי אביה היקרה לי.

      איני יודעת איך את תמיד מצליחה

      לקחתני איתך לעולם מיוחד.

      לעתים מופלא, ויש ימים שהוא

      קסום...כמו ברגעים אלה.

      משוטטת לי במעוף בין מילותייך.

      ומוקסמת מהכולות שלך לגעת בכל נושא,

      ולהפכו לשיר מופלא, ובתוספת

      הפירוש שאת מוסיפה מעשיר עולמי.

      סיפור קסום שלא הכרתי.

      כמה חבל שאין חנות לקניית

      בבות היכולות להקל עלינו

      את הדאגות.

      את כבר הצלחת להביא אלי

      רגעי נחת, ולהשכיח מתוכי

      את הדאגה התורנית.

      תודה לך יקרה לליבי....

      על דקות חולמניות,...

      חיבוק לשבוע מואר, וחבוק.

       
        25/10/09 13:15:

      אני דוגלת בתאוריה שהדאגות שלי לא יכולות בעצם לשנות את המצב.

      אז למה לדאוג?

      אוי כמה שקל להגיד וקשה ליישם...

      *

      לידיה


       

        25/10/09 13:15:


      אהבתי יותר את הגירסה המקוצרת...

       

      אלה הן טיבן של דאגות לרדוף ..ולרדוף

       

      אביה יקרה

      מאחלת לך שבוע טוב חסר דאגות

      זהבית

       

      אשוב

        25/10/09 13:14:


      פוסט מקסים

       

      דאגות לכו לכן

        25/10/09 13:12:


      רודפות אחרייך??

      בטוח שיש לך צבעי-הסוואה באמתחך, אמנית רב-גונית שכמוך.

      בלבלי אותן בלי-חשבון..

      :))

       

      ואהבתי את השיר הראשון.

       

      על ההמלצה, שמחתי לגלות.

      איזה כיף שיום יום ניתן ללמוד.

       

      יום גלי  ונהדר  אביה..

       

       

        25/10/09 13:08:


      אוהב מאד את הספרים של אנתוני בראון. אמנם הם נכתבו עבור ילדים, אך המסרים שם - גם לגדולים.

      אביה יקרה, תודה.

        25/10/09 13:08:

      פשוט תסתובבי ותביטי להן בעיניים -

        מבטיח לך שהן תעלמנה.

      והאגדה - אכן מקסימה

        25/10/09 13:04:


      אביה

      אהבתי...*

      רצה לקנות לאחיינית שלי

      את הספר.....

      תודה .

        25/10/09 13:01:


      אין עליך !!!!!!!!!!

      איזה עושר........


      יפה אביה,

      היכן משיגים בובות שכאלה?

      יש גדולות משני ס"מ?


      הסירי דאגה מליבך,

      חזור אחזור לככב.

        25/10/09 12:59:

      ניסית, זה עובד?

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      אביה אחת
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין