כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    חינוך דרך הטבע

    בשנת 1632 קבע יוהאן עמוס קומניוס את עקרון היסוד של החינוך המודרני: חינוך הכול לכול, וטען כי הדרך לממש זאת היא בדרך הטבע. אך מהי הדרך הטבעית להוראה וללמידה?
    זו שאלת הבלוג.

    קווים לדמותו של בית הספר הטבעי המקיים

    25 תגובות   יום ראשון, 25/10/09, 15:30

    עיקרי הדברים, ב 25 משפטים, הכי קצרים והדוקים שהצלחתי.

    מקווה שמובן, אשמח לתוספות וסיוע בניסוח.

    הסברים מפורטים תמצאו בפוסטים המרוכזים במסגרת תחת שם זה בעמוד הבית שלי.

       

    בית הספר הטבעי מורה על פי הדרך הטבעית בה מתהווה למידה

    ובכך מקיים את היחיד, החברה והעולם.

     

    א. למידה (מודגשות 6 מילות מפתח)

    1. למידה היא יצירת קשרים עצביים, היא הבניית הדעת.

    2. הלמידה היא רציפה שכן כל קשר נבנה על יסוד קשרים קודמים.

    3. במובן זה למידה היא שינוי המתרחש לנוכח קליטה של משהו חדש.

    4. הקליטה מתבצעת בעת:

              התנסות תחושתית תנועתית - היוצרת קשר בין עצבי חדש.

              והמשגה - המתרגמת את הקשר העצבי לשפת בני האדם.

    5. לאחר שנוצר, חובה להשתמש בקשר (במה שנלמד) באמצעות הבעה, כדי שיתחזק וישרוד.

     

    ב. הוראה

    6. הוראה יוצרת למידה (קשרים) מתוכננת ורצויה.

    7. ההוראה תינתן במרחב מוקטן ומוגן, המאפשר לילד להתנסות ואף לטעות.

    8. ההוראה תציג תוכן המתפתח מתוך עצמו, כדי להתאים לטיבה הרציף של הלמידה.

    9. מבנה הדעת המתפתח בהוראה-למידה חולש על כול תפקודי האדם, ומלבד הבנה הוא גם: תנועה, מגע, חישה, רגש, חשיבה, הבעה, יצירה, התנהגות.

    10. מכאן שהוראה היוצרת למידה היא חינוך.

    11. ומכאן שבית הספר מתמחה בחינוך באמצעות הוראה.

      

    ג. תפקיד בית הספר

    12. מכלל פעולות "החינוך" בית הספר חייב להתמקד במה שבו הוא מיוחד ומוכשר לעשות: לחנך באמצעות הוראה.

    13. בית הספר לא יתיימר להחליף את ההורים והקהילה בסגולותיהם החינוכיות.

    14. אולם בתחום התמחותו עליו להיות מקצועי, נחוש וברור.

    15. ואין סיבה שישמש רק ילדים, אלא יהווה בית חינוך באמצעות הוראה גם למבוגרים.

      

    ד. מוקד הפעולה בבית הספר

    16. הילד אינו במרכז, שכן ראוי שינתן לו מרחב תומך להתנסות ואף לכישלון. ילד ממורכז יפתח יהירות.

    17. החברה אינה במרכז, משום שמיד היא דורסת את היחיד בשאיפתה לדמות האחת ה'נכונה'. חברה ממורכזת מפתחת יחידים פחדנים.

    18. הידע אינו במרכז, שהרי בי"ס (בשונה מהאקדמיה) מופקד על התפתחות הילדים ולא על התפתחות הידע. התרכזות בידע מפתחת בורות.

    19. התרכזות בלמידה עצמה - ביצירת קשרים בין עצביים - תמנע יהירות, פחדנות ובורות.

      

    ה. תחומי הלימוד

    20. לימודי האדם הם אלה המבנים דעת והם עיקר הלימוד בבית הספר. בהם חמש מגמות ערוכות בקורסים מתפתחים: מתמטיקה, עברית, שפה שניה ושלישית, תנועה ואומנויות. הצטרפות הילדים לפי רמתם והתקדמותם.

    21. לימודי החברה הם הפקה של מצבים חברתיים שבתוכם מזהה היחיד את מקומו וחשיבותו, ומכאן את מקומו של האחר. מתנהלים בקבוצות קטנות (12 ילדים), רב גילאי, עם מחנך. בהם ארבע מגמות: שיחה, מטלות משחק ואמת, תרבות ואזרחות.

    22. לימודי העולם (אודות העולם) ילמדו לפי קורסים נושאיים. תחילה נושאים כלליים (רב תחומיים) ולבסוף ממוקדים. הצטרפות התלמידים לפי בחירה ובהתאמה ליכולת ההפשטה וההכללה.

     

    ו. ולכן זהו בית ספר מקיים

    23. בית הספר מקיים את תלמידיו, בכך שהמורה אוהבת את הילדים ומאפשרת להם להשתנות באמצעות הוראה-למידה.

    24. בית הספר מקיים את המחנכים בכך שמעניק להם זכות ללמד ילדים. לא ללמד 'תוכניות' ובטח לא (אלוהים ישמור) ללמד 'חומר'.

    25. בית הספר מקיים את הקהילה בכך שאינו מנסה לעקוף אותה, אלא פועל מתוכה ומתוך תרבותה (על הטוב והטוב יותר שבה). בלי לקמט את זווית הפה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (25)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/11/09 16:06:

      תודה קרן על האתגר.

      זה מה שהתנסח אצלי:

       

      המקצועיות שמפעיל המורה בכיתה היא 'הוראה-למידה'.

      מכיוון שהלמידה היא אישית ורציפה, ברור שבהוראה יש התייחסות למצב של כל ילד וילדה, אבל הם לא במרכז, במובן זה שהם לא מנהלים את המערכת. יש לנו מה להעביר להם ויש להם מה ללמוד.

      כמו ברפואה: הרופא מתייחס לאישיות של החולה, אבל מפעיל עליו מקצועיות מיוחדת שהוא מומחה בה.

       

      גם התכנים הם חשובים, שהרי ההוראה לא נעשית בריק. צריך ללמד משהו, וללמוד משהו.

      אולם התכנים לא במרכז בית הספר (להבדיל מהאקדמיה) כי הם כלי שרת בידי המורה להורות ובידי הילד ללמוד.

       

      גם המתודות חשובות, וגם המרחב הפיזי וכו', כלומר יש הרבה משתנים שהם מעניינם של בית הספר. אולם כולם משרתים דבר אחד והוא התהליך המקצועי (הוראה-למידה) שבו מתמחה בית הספר.


      מהי המשמעות המעשית של התרכזות בלמידה עצמה, כאשר אין שום מרכז? אם המרכז אינו הידע, הייתי מצפה שהילד יהיה במרכז, והלמידה תתואם לצתרכיו, הבנתו וסקרנותו. אם גם הילד אינו במרכז, האם ישנו עולם ערכי שמרכז את הלמידה, שכן הלמידה עצמה היא התהליך, אך מהי המטרה?
        30/10/09 18:02:

      לא הסברתי את עצמי כנראה ..

      איך יכולת לחשוב ש'חרטא ברטא' יכיל הסבר מספיק?

       

      אני אספר לך משהו על ימי החינוך המסורתי:

      "אלה היו בתי כלא עצומים לילדים. בתלמוד תורה היותר נכבד שביניהם ישבו להם שמונה מאות תלמיד, כולם רזים, מטונפים, לבושים סחבות, יחפים, שהקדחת אוכלת אותם; רובצים בתוך חדרים צרים ונמוכים, תחת השגחת מורים מתנמנמים אוחזים בידיהם אלות... הילדים היו מבלים במוסדות כאלה הרבה שנים מחייהם ומשננים, מבלי להבין כלום, במקהלה, בצעקות מחרישות אוזניים, הרבה פסוקים מהתנ"ך שאותם היו מתרגמים ללדינו, שאף אותה לא הבינו..."

      (נרסיס לון, ביקור בקהילה היהודית באדרינה, תורכיה, שלהי המאה ה-19) 

       

      וזה עוד החלק הטוב. בנות, לא קיבלו שום חינוך בימי התפארת של החינוך המסורתי. גם בעלי לקויות ונכויות לא.

      תוחלת החיים הייתה אז 38 שנים, כך שממילא לא הייתי יכול לנהל איתך דיאלוג זה. 

      עשה טובה...

        30/10/09 17:01:

      צטט: גיל_82 2009-10-29 18:08:32

      'בחור פשוט' ו'פנים דיבור'

      תודה על גילוי הלב.

       

      היתרון בחשיפה רחבה [ותודה לעורכת] שמקבלים גם דעות מתנגדות.

      רעיונות אלו, חרטא ככל שיהיו, נשמעו בידי גדולי הוגי החינוך בחברה המודרנית, 400 מאות שנים אחורה.

      ועם זאת צריך להודות שהם לא 'תפסו' ולא קיבלו אחיזה במערכות החינוך הציבוריות בעולם המערבי.

       

      מכאן אני מניח שעמדתכם היא עמדת הרוב!

      (זה לא התחום היחיד שבו אני נמצא בדעת מיעוט במדינתנו החמודונת).

       

      לא הסברתי את עצמי כנראה ..

       

      איני חולק על תוכן הפוסט - ללא ספק מעניין  ומעורר מחשבה ..

       

      אלא על בתי ספר המנסים למכור "אויר" ומילים יפות .. בעוד שלדעתי יש לחזור למקורות ..

      כלומר , לחזור לחינוך המסורתי ולא ללכת לכיוון שלכם  ..

      די !  מערכת החינוך בסיחרור בגלל קיקושי קישקושים .. 

       

       

        30/10/09 01:22:

      תודה חנה

      שאלה שאין לי תשובה, רק עמדה:

      הפתרון הקטן הוא שכל הורה ישלח את ילדיו לבי"ס שבו הוא היה מוכן ללמוד. לפחות ביסודי ובתיכון יש היום שפע אפשרויות.

       

      הפתרון הגדול תלוי למיטב הבנתי באידיאולוגיה החברתית השלטת. ובזו הלאומית (אפילו לאומית לייט) אין מקום לטיפוח אמיתי של היחיד, מלבד המצטיינים.

      הנה דוגמה:

        

      בשנות העשרים והשלושים הייתה גישה חינוכית זו רווחת למדי, במידה רבה בתנועה הקיבוצית. בדיון שהתקיים בנושא בוועדת החינוך של הקיבוץ המאוחד טען טבנקין נגדה:

      "אין תנועה מהפכנית מפלסת לה דרך בלי לטפח את זיקת היחיד לערכיה [...] בנינו צריכים להיות מחונכים לכושר התישבותי, לאחווה ישראלית וליכולת לחימה [...] אם נקודת המוצא תהיה החשק של הילד תשתבש מטרת החינוך שלנו".

       

      החינוך הלאומי ניצח! 

      גיל,

      עד כמה החזון המושלם הזה הינו בר מימוש ?

      אני מאמינה בדברים, אך גם חושבת שהפער בין המציאות

      של היום לבין המטרה שאתה מציג כה גדול,

      עד כי השאלה הינה באיזו דרך ניתן להגיע ליעד,

      ולא בעוד מי יודע כמה שנים ? ...

      כוכב גדול כבר נתתי...   *

       

        29/10/09 21:08:

      צטט: גיל_82 2009-10-29 20:43:01


      תודה אנגל, גם זהר אוריין (לעיל) המליצה זאת, אז בדקתי, ויש דיון שלי בקהילה שלך:

       

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=725600

       

      אפשר לעדכן/לחדש אותו אם צריך

       

       

      הדיון שם מזמן . לפעמים צריך לרענן מסרים :)
        29/10/09 20:43:


      תודה אנגל, גם זהר אוריין (לעיל) המליצה זאת, אז בדקתי, ויש דיון שלי בקהילה שלך:

       

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=725600

       

      אפשר לעדכן/לחדש אותו אם צריך

        29/10/09 20:17:


      נאה דורש, נאה מקיים!

      (אולי כדאי שתעלה גרסה מותאמת לפורום הנושא את השם הזה בקהילת איכות הסביבה?)

        29/10/09 18:59:

      לשאלת המקורות:

      עמוס קומניוס: לא תורגם לעברית, תרגמתי פה מעט (ב 20 הפוסטים תחת המסגרת בעמוד שלי), ובספר שלי שיצא אוטוטו לאור. חפש magna didactica ברשת.

      פסטאלוצ'י: ממליץ על הספר 'מבשר החינוך החדש' של אדיר כהן (ושם בסוף רשימה ארוכה של הוגי חינוך רלוונטים נוספים).

      רוסו: הספר 'אמיל - או על דבר החינוך' יצא בתרגום לעברית בשנת 1944.

       

      דיואי ופיאז'ה - יש כחמישה ספרים בעברית לכל אחד מהם.

       

      שניים שהצליחו בגדול: פרובל, הוגה גן הילדים, ובאדן-פאול, הוגה החינוך לאזרחות באמצעות שדאות (צופיות). אין ספרות בעברית אבל יש מידע רב ברשת.

       

      ומשלנו (מראשית החינוך העברי):

      יצחק אפשטיין, ספר ישן 'מחקרים' ובו מאמר מקסים: "השיטה הטבעית - מה היא?"

      שמחה וילקומיץ - הספר 'המורה' מאת ריקליס.

      זוטא חיים - על 'החדר המתוקן' בגולה בספר 'דרכו של מורה'

      משה אביגיל (ביגל) - בספרו 'כל כתבי..' המאמר: "חינוך עמלני לאומי"

      מרדכי סגל - הספר "כשתילי זיתים - שיטת התהליכים"

        29/10/09 18:23:

      צטט: גיל_82 2009-10-29 18:08:32

      'בחור פשוט' ו'פנים דיבור'

      תודה על גילוי הלב.

       

      היתרון בחשיפה רחבה [ותודה לעורכת] שמקבלים גם דעות מתנגדות.

      רעיונות אלו, חרטא ככל שיהיו, נשמעו בידי גדולי הוגי החינוך בחברה המודרנית, 400 מאות שנים אחורה.

      ועם זאת צריך להודות שהם לא 'תפסו' ולא קיבלו אחיזה במערכות החינוך הציבוריות בעולם המערבי.

       

      מכאן אני מניח שעמדתכם היא עמדת הרוב!

      (זה לא התחום היחיד שבו אני נמצא בדעת מיעוט במדינתנו החמודונת).

       

      מי אלו אותם גדולי הוגי החינוך מלפני 400 שנה? אשמח לקבל שמות והמלצות לחיבורים שלהם בנושא.

      באמת מתוך סקרנות ועניין.

       

        29/10/09 18:08:

      'בחור פשוט' ו'פנים דיבור'

      תודה על גילוי הלב.

       

      היתרון בחשיפה רחבה [ותודה לעורכת] שמקבלים גם דעות מתנגדות.

      רעיונות אלו, חרטא ככל שיהיו, נשמעו בידי גדולי הוגי החינוך בחברה המודרנית, 400 מאות שנים אחורה.

      ועם זאת צריך להודות שהם לא 'תפסו' ולא קיבלו אחיזה במערכות החינוך הציבוריות בעולם המערבי.

       

      מכאן אני מניח שעמדתכם היא עמדת הרוב!

      (זה לא התחום היחיד שבו אני נמצא בדעת מיעוט במדינתנו החמודונת).

        29/10/09 18:01:

      תודה זוהר על המחמאה החמה

      (יש פוסט שלי תחת שם זה בקהילת סביבה מלפני זמן מה)

       

      ותודה עירית (המככבת האלמונית)

       

      ולמיכל: הטענה בפוסט שלך היא שמערכת החינוך מושפעת מהחברה יותר מאשר משפיעה עליה (הבנתי נכון?). אני נוטה להסכים (אם כי זה גם וגם). אני על כל פנים מניח שקידום אוכלוסיות אפשרי יותר באמצעות חינוך מבוגרים, מאשר חינוך זעטוטים. אלא שלחברה נוח יותר להפיל הכול על בתי הספר כארגון קיים וזמין לקבל את כל האשם במחלותיה.

        29/10/09 17:40:


      גיל קראתי את הפוסט הזה ועוד מספר פוסטים נוספים שלך ואני חייב לומר שמזמן לא ראיתי טקסט כל כך לא ברור ועם כל כך הרבה סיסמאות ותיאורים פסדו חינוכיים כמו שקראתי אצלך.

       

      ניסית להבין באמת את הגרעין של החשיבה שלך ואת היסודות החינוכיים עליהם אתה כותב והרגשתי אבוד לגמרי הן בגלל הניסוחים המעורפלים והלא ממוקדים והן מהמשפטים הגרנדיוזים של סטודנט שנה א' בתוכנית 'החממה' של סמינר הקיבוצים.

       

      סלט של מונחים ואמירות ניו איג'יות בטעם טבעי .

       

      יחד עם זאת כן הצלחתי לזהות סימנים של מחשבה אקסנציאליסטית כפי שאתה נהנה לכנות אצלך "בית ספר קיומי" .

       

      אשמח לקרוא דברים שלך ברורים יותר וממשיים יותר.

       

       

       

       

        29/10/09 17:13:

      סליחה על הביטוי אבל :

       

      חרטא ברטא !

        29/10/09 12:09:


      פוסט מדהים ומשכיל כדאי לך לפרסם גם אצל יאיר אנגל קהילת איכות סביבה .
        28/10/09 22:14:


      איריס (הקוראת המתמידה)

      שאלה מצוינת

      (את זה אומרים בדרכ כשלא יודעים את התשובה :)

       

      מערכת החינוך משרתת את החברה, ולכן פניה נוטים יותר לחינוך הלאומי (החברה במרכז) ולחינוך האקדמי (הידע במרכז). שני כוחות אלו ביטלו כל ניסיון חינוכי שאני מכיר שפעל נגדם. ואני מכיר די טוב את 400 שנות החינוך האחרונות.

      האם אפשר לשנות?

       

      הנה משהו מעשי: שכל הורה יהיה צרכן נבון, וישלח את הילדים שלו למקום שבו הוא היה מוכן לשהות 12 שנים.

      אני התאמצתי לשם כך, כל אחד יכול.

       

       

        28/10/09 17:31:


      גיל היקר,

      על פניו הגישה שחשפת בפנינו, מקיימת את

      תהליכי ההוראה והלמידה באופן היעיל ביותר.

      אולם האם הינך חושב שניתן ליישמה בפועל?  האם אין זו גישה אוטופית?

      הרי פני החברה שלנו השתנו, מקומו ומעמדו של המורה השתנה.

      עולות בי הרבה שאלות ותהיות בהקשר לכך.

      בכל אופן, אני מודה לך על הפוסט המעניין ועל האפקט המחשבתי שהוא יצר אצלי.

       

        28/10/09 15:11:

      תודה אילה

      גישה זו, המכונה הפדגוגיה הטבעית, נהגתה לפני כ 400 שנה בידי עמוס קומניוס שלו הקדשתי 20פוסטים המרוכזים במסגרת בעמוד שלי.

      מאז ניסוה רבים וטובים בכול העולם - והיא הייתה שכיחה מאוד גם בחינוך העברי עד שנות העשרים.

      בסופו של דבר, החינוך הלאומי ("צורכי החברה במרכז") ניצח בחברה המערבית את כל הגישות האחרות.

       

      במחקרי (אינשללה יצא הספר לאור בספרית הפועלים עד האביב) חשפתי ותיארתי את ניסיונות היישום, במהלך השנים.

       

      הניסיון להציג תמונה רחבה ב 25 משפטים, יש לו יתרונות וחסרונות.

      כדי להדגיש שזה לא "אישי כזה", הוספתי לטקסט מספר רב של קישורים אל הפוסטים בהם נכתבו הדברים ביתר הרחבה.

        28/10/09 09:32:


      מאוד שלדי וראשוני, מן הסתם, באופן שזה כתוב כאן,

      אבל משובב את הנפש.

      הלוואי שיהיו כאלה, כמה שיותר.

           

      זה אני מאמין שלך? אישי כזה?

      או שיש כבר מקום שפועל ועובד לפי העקרונות או התפישה הזאת?

                

        27/10/09 18:55:

      צטט: גיל_82 2009-10-26 18:10:12

      תודה לעמותת כמוך על התגבה (השיווקית).

       

      ותודה אילנה.

      ניסחת ונימקת היטב (לדעתי) את אחת הנקודות העקרוניות.

       

      למי מיועד?

      למי שימצא עניין, אני חושב.

      כמו כל הבלוגים כאן שהם מבחינת שליחה על פני הים הענק של הרשת.

      מישהו יקרא, משהו קטן מכל הדברים ימצא חן בעיניו, 'יתחבר' לעולמו, אולי יעשה עם זה משהו.

      לא?

       

       תודה רבה על הפירגון

      אני בהחלט חושבת שמי שיעשה את ההבדל בין לימוד ללמידה ירוויח.

      אי אפשר רק להאמין שמישהו ימצא ויקרא

      רעיון טוב צריך לדחוף כך לימוד אותי כשהפכתי להיות מה שהפכתי להיותרגוע 

        26/10/09 18:10:

      תודה לעמותת כמוך על התגבה (השיווקית).

       

      ותודה אילנה.

      ניסחת ונימקת היטב (לדעתי) את אחת הנקודות העקרוניות.

       

      למי מיועד?

      למי שימצא עניין, אני חושב.

      כמו כל הבלוגים כאן שהם מבחינת שליחה על פני הים הענק של הרשת.

      מישהו יקרא, משהו קטן מכל הדברים ימצא חן בעיניו, 'יתחבר' לעולמו, אולי יעשה עם זה משהו.

      לא?

        26/10/09 00:22:

      אני חושבת שהעמדת התלמיד במקום הראוי לו

      נכונה ומחוייבת המציאות

      אני זוכרת שהבן שלי התחיל את לימודיו בבית הספר לטבע,

      תפסה אותי המנהלת לשיחה אישית והסבירה לי שהתלמיד הוא מרכז העולם

      והלמידה ממוקדת בתלמיד

      הגישה שלך שרואה את הלמידה כדרך המלך מאפשרת יצירת אהבת הלמידה

      סוג של קשר שיאחד את המורה והתלמיד ששניהם אוחזים באהבה הזאת.

      סליחה שאני שואלת, למי מיועד האני מאמין הזה 

      בלוג חינוך דרך הטבע

      רשימה

      פרופיל

      גיל גרטל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין