לפעמים אי אפשר שלא לקטר, בגדול, כמו מיסה אדירה בקתדרלה מעומעמת. ככה התחיל לו היום שהגיע לקרשנדו אדיר, בשניה שידו של הגנב נשלחה אל הנייד שלי, שנשאר בלי הגנה במכונית, אבל סוף מעשה במחשבה תחילה.
הבקר התחיל ממש בסדר. שעון העצר הנשימתי שלי (המשקל) רמז שאני בכיוון הנכון ועליתי על דרך המלך, מלאת גאווה הנחתי על עצמי בגלנטיות שמלת מעצבים חביבה בצבע האהוב עלי, ולא בטוח על זה שמשמיד כל חלקת צבע טובה, ומייעד לנו שני צבעים בקושי (לנו לבנות ) הגעתי לפגישה בזמן, הכל התנהל למופת, ואז כשירדתי ללמטה פגשתי מכרה רחוקה שמיהרה לספר לי שידידה טובה שלה הלכה בדרך כל בשר בגין צינטור. כן הבדיקה המורכבת שהפכה בדרך נס להיות שוות נפש וכל אחד זוכה בה כאילו כלום,נכנסה באסותא להצטנתר, ולא יצאה מהחדר אלא לבית הקברות. וכשאני מצומררת כולי מהסקופ, לא איכפת לי בכלל, שהעלמה מהעמוד הראשון של חדשות היום והשעה, ביקשה את ספרי "להיות אמא חורגת" וטרם חזרה אלי עם דברים אודותיו. לטוב ולרע.
המהמתי לעצמי שיר קטן של זמני מצוקה וניגשתי לשחרר את המכונית מהחניון. בעוד אני משלמת למכונה את המס, ומשאירה את המכונית פתוחה (למה לא ? ) נחנקת מצחוק איך האיש שלפני לא מסתדר עם השטרות והמכונה (סוף סוף יש לי תחליף אני חושבת) אני חוזרת למכונית ולא מבחינה שהטלפון הנייד נחטף.
מיהרתי הביתה כדי להתכונן לפגישה אחרת עם מישהו מהקפה בענייני עבודה, חיפשתי את הנייד כדי לשאול אותו אם הכל בסדר. הנייד לא נמצא. אני אף פעם לא מבינה למה המכשירים המתוחכמים האלה לא מזמזמים שהם נגנבים, או משילים פתק, אני לא אגיע לפגישה - נחטפתי. חיש קלי קלות נגשתי לנייח כדי להודיע לחברת הנייד ש.... ובמטה קסם גם זה לא עובד. חזרתי על קוד הפעולה בעת מצוקה. ניתקתי כל מיני מכשירים והפעלתי אחרים כלום. ירדתי לשכנה וטלפנתי להוט. אנטון , דומה ממש להוא מפצפונת, הודיע לי בקול חלש, שנווה צדק סובלת מליקוי חמור בקווים ברחובות.......כמובן שהרחוב בו אני גרה כיכב. תוך שעתיים הטלפון שלך יחזור לפעול הוא אמר לי בקול מעודד. תודה החזרתי, משתדלת לדחות את הספוק של הבכי ליותר מאוחר.
נו ועכשיו לחברת הנייד. עשרים דקות על השעון חיכיתי להודיע שהטלפון נגנב. המערכת יודעת לדייק את השאלה ברמה של מיקרוסקופ אטומי. וכשאתה לוחץ על הלחצן שמוביל אותך אל האיש שמטפל בניידים גנובים, אתה מחכה שעה. מישהו אמר לי פעם מה יעזור לבני האדם המחשבים המהירים. מה שחשוב הן האוטוסטרדות, שאלה יוכלו להעביר את הקבצים במהירות. עד אז המחשב הכי מהיר וזה הכי איטי יעבדו אותו דבר.
הבחורה האיתנה קבלה את התלונה, ניתקה את הטלפון מהרשת ופעלה בצורה הכי נהדרת שאפשר. אמרתי לעצמי דווקא רגעי השפל העמוקים ביותר ישמשו טוויסט ונקודת מפנה.
לא הצלחתי להודיע שאני בחיים לאיש שהיתה לי איתו פגישה. הכלבים נתנו בי מבט של baby תפסיקי לעשות עניין יהיה בסדר, תנוחי , תרגיעי, והכי חשוב תקני טלפון הכי מכוער שיש.
אז עכשיו שנקודת המפנה נעה בעוז, החלטתי להוריד ממני את המילים המיותרות בראשי אל דף הקפה, ואני הולכת להחליף טלפון בעצת הכלבים, שדעתם תמיד כדעתי. |