שלום אהוב, שלום יקיר, שלום חבר, שלום ידיד...

זהו.. הכל נגמר.. נגמר באמת עכשיו, בצורה הנכונה..

חשבתי שאנחנו יכולים להיות ידידים, והרי אפילו גם פה כתבו לי שזה דבר בריא ויפה מה שהיה בינינו...

אבל זה הרג אותי, זה הרס לי את הנשמה, השחיר לי אותה...

כל דבר בחיי הפך להיות עצוב, לא טוב...

ידעתי שאסור לי לקנא, קינאה היא דבר רע, אבל לא שלטתי בזה...

אני יודעת שעכשיו אני אמשיך להרגיש ככה, זה לא יעבור בדקה, אבל אם אני אתן קצת זמן לעצמי זה יעבור..

כשהוא היה כל הזמן מסביבי זה בחיים לא היה עובר...

עכשיו, סוף כל סוף, יהיו לי לילות רגועים, בלי לחץ שאולי הוא יגיע, או שמא אולי הוא איתה ויעדיף להישאר שם...

לקחתי את המפתח בחזרה, לקחתי את הפרטיות שלי איתו..

החזרתי לעצמי את החיים שלי..

פעם ראשונה, מזה כמעט 7 שנים, אני מרגישה בת אדם שלמה, אני כבר לא חלק ממישהו, אני כבר לא במערכת יחסים, אני כבר לא מעורבת עם מישהו במשהו, אני לבד, אני עצמי, יש לי אישיות משלי!

יהיה לי קשה להתמודד עם זה, אבל אני אסתדר...

אני רק מקווה שהמשפט שאומרים שזמן מערכת היחסים הכושלת הוא זמן הריפוי ממנה, הוא לא נכון, כי אם כן, נידונתי לעוד 7 שנות בדידות..

אבל נו.. מי סופר..:]

העיקר, שאני אהיה מאושרת..

http://www.youtube.com/watch?v=RalOXMvAkIM&feature=related