מקורות הסיפוק, סיפוק נפשי – מיני – פיזי – רצוני, אצטרה אצטרה... המניע העיקרי שלנו, בני האדם בימנו הוא הסיפוקים. מיידים או לטווח הרחוק, זה כבר פחות משנה. חיים את כל חיינו רק בשביל הסיפוק הבא.בעצם, אם נדייק, לא רק בימינו ויותר מזה – לא רק של בני האדם. כל צורה אנושית חכמה ככל שתהיה או חסרת יכולות אינטלקטואליות לחלוטין, מונעת בכל שנייה מחייה על ידי הניסיון לספק את רצונותיה וצרכיה.

ורק בשביל הפרוטוקול, כנראה לא סתם הסיפוקים הגדולים ביותר, המהנים ביותר – הם הצורך הקיומי, יכולת ההישרדות של אותה צורת חיים.

ואם נסבך קצת את העיניים, לצורת חיים מורכבת קצת יותר כמו האדם, יש צורך ביותר מידי סיפוקים קטנים וגדולים, גלויים או נסתרים – הם המנוע העיקרי שלנו.

נטל על החזה, מועקה, סתם שעמום, חוסר מיצוי, כמיהה לרגש שבקשר – כל אלה ועוד הם פשוט צרכים נפשיים שלא עלו על סיפוקם? אני מניח שכן, ואז מתחיל המסע שיוביל להשגת הסיפוק, למרות שהרוב לא באמת יודעים מה יספק אותם.

אז מה אנשים צריכים? אהבה? סקס? אוכל? מים? קריירה? משפחה?

מה כל אדם בפני עצמו צריך?
ותמיד יגיעו עוד צרכים חדשים שצריך לספק.

מעטה דק של נימוס מסתיר את האינטרסים האמיתיים שלנו, האינטרסים שיובילו לסיפוק הצרכים שאנחנו חושבים שאנחנו צריכים לספק.