מה שהתאים  בזמנו  יתכן

שאינו מתאים להיום.......לא עובד יותר....

מסכימה איתך פוזית*

בע"ה

יפה מצידך שלמרות ההכל כתבת משהו לכבוד חברתך

החיים זה לא פיקניק ובחיים יש כל כך הרבה הפתעות

ויותר מכל החיים זה לא רק שחור או לבן

יש גם גוונים וצבעים : ורוד, כחול, אדום, ירוק...

ומי שלא רוצה לראות את הצבעים והגוונים הללו

מפסיד ובגדול.

עם זה אני מסכימה

תבורכי יקרה.

פרח אישה.

אישה פרח.....

אין הזמנות למילים

אין הזמנות לרגשות

כשאנחנו פתוחים לתחושות דברים קורים או שלא והכול נכון

וגווני הצבעים זה הכי מדוייק

אני רואה בהתניה שלה תלותיות שבאה ממקום של אגו

קוראים לזה "חברים שואבי אנרגיה"

ואותם כדאי לשחרר, ומהר...

*

שבת גשומה לנו

נויה

אהבתי...

יפה..

יש עוד צבעים בחיינו וצריך לצבוע גם בהם את חיינו....

שבת שלום.

נעים להכיר פרח אישה

פוסט מקסים עם תובנה יפייפיה

מהצד שלי אני רואה כאן מבחן חברות

שיש בו התנייה לספק /לתת/ להעניק/ לכתוב שיר למען חברתך

זה היא רוצה בכך, היא חלמה על זה ולא את

לא משנה מה היית עושה בשבילה- היה תקוע לה משהו אחד בראש- וזה השיר

שמחה בשבילך שלא כתבת בכח, שלא ריצית את המקום הילדותי שלה לרצות ולא להבין

שזה לא בא בשלוף וזה לא בא ממקום שלא מתחבר.

זה מזכיר לי קצת את האנשים שנעלבים שבן זוגי לא מוכן לפסל אותם או לפסל דברים בדיוק איך שהם רוצים

ומה שחברתך לא הבינה שהאהבה היא ללא התניות.. היא ללא גבול ולא קשורה באם תכתבי לה שיר או לא...

כנראה שזה מה שהיה צריך לקרות- שתלך ותתרחק ואולי תבין שהיא הייתה ילדותית וציפיות יש רק בכיתן

וגם אם לא- את הלכת אחרי הלב שלך...

מחבקת

רינה

* 

שכחת את הצבע הצהוב שהוא צבע חשוב ויפה.

אולי תכתבי גם עלי שיר :-)

איזו חברות זו

שאין הערכה למי שאת

ולא למי שהיא רוצה שתיהיה?

תודה לך

והיא הפסידה.

חברה טובה לא מבקשת / דורשת שיכתבו עליה שיר.

זה כמו לבקש מחמאה. או שזה מגיע ויוצא בטבעיות

או שלא.

כתיבה יפה...אהבתי.

אהבתי*

לכתוב שיר על זה משהו שבוחרים שבא מהלב

אבל ככה לומר את כל מה שיש לך זאת גם חברות.

הכל מתחיל בחיבור ראשוני שלפעמים נגמר מהר ולפעמים נמשך חיים שלמים

תהני מהחברויות שמתאימות לך ותבחרי במה שעושה לך טוב:-)

באופן אישי חושבת ששירים אי אפשר לכתוב על פי בקשה

כי הם נובעים עמוק מן הנפש (כך זה אצלי)

וגם אם היא היתה חברת נפש שלך לא תמיד מצליחים

להתחבר לתחושה של לכתוב שיר על כך.

ישנם מגוון רחב של חברויות וצריך לדעת לזכור עם כולן במישור נעים ושלוו

שאם זה לא כך אז אין טעם להיות שם.

מאוד ריגשת במילותייך

מאמינה שכל אחד ימצא משהו ממילותייך להזדהות איתו.

כך או כך, ריגשת ונגעת

בקר טוב חברה חדשה יקרה

זהבית

אשוב עם חידוש מלאי הכוכבים(-:

יכולה להבין את מה שחווית עם חברתך הטובה,

מאוד מבינה מאיזה מקום נובעת היצירה,

וכמה קשה ליצור בהזמנה.

קשרי חברות, ואפילו חברות טובה ונאמנה

לפעמים באים לסיום,

בעיקר במקום שבו מסתיימת ההבנה ויכולת הקבלה,

זה משאיר טעם חמוץ-מריר,

וגם אם הקשר אינו קיים במשך שנים הוא קיים בזכרון.

מאוד התחברתי לדברים שהעלית,

פעמים רהות אני מהרהרת על מהותה של חברות.

תודה

דבי

תודה על הפוסט והשיתוף..

לפעמים כל כך קשה להביע אהבה במילים

לפעמים החיים האלה כל כך מפתיעים

לפעמים השירים הפשוטים היפים הנוגעים

נולדים ממשב קל של געגוע...

פרח יפה שלי.

כ"כ התחברתי, והנבנתי את שעבר

עליך,

הכי נגעת בי כשכתבת שכתיבתך

לפני שנים הגיעה ממקום של צורך.

לעתים קשה לאחרים להבין זאת.

ולי הכל מאד ברור ומובן.

היום היתה לי הארה בזכות רשומתך.

קוראת שוב, ומבינה כמה קשה לעתים

להסביר לאחרים דבר שהוא כה מובן לך.

ועל כך....ועל שאת לי מודה

אני לך מעומק ליבי.

כמה חבל שהחברות היתה זמנית.

ולא חברות אמיתית כמו שלך

היה כ"כ מובן, וברור..

התחבתי...

בכל פעם אני נזכרת בקטע שקראתי

לפני שנים רבות..

ומביאה אותי אליך.

לאחר שרשמתי אותו להרבה

חברות כאן...

הוא כ"כ רלוונטי בכל פעם

רואה זאת מחדש...

יש חברים / אורה קוסנר.

יש חברים של יום-יום

יש חברים של שבת

יש חברים של פתאום

יש חברים של תמיד

יש חברים של לקחת

יש חברים של לתת

וכשיש מזל באמת

יש חברים של אמת.

תודה.

ומי שלא רוצה לראות את הצבעים והגוונים הללו

מפסיד ובגדול.

נכון ובעיקר אדום :)

נשיקה יקירתי..

ואני אומרת שחיים הם כן פיקניק

פיקניק לא מתוכנן

יכול להתחיל ביום בהיר ונפלא

ופתאום מתענן ובאה סופה

לכן מה שחשוב ביותר

זו החברה שבה אנו נמצאים באותם רגעים.

חברים כן בוחרים!

פרח אהובה, קודם כל תודה על ההזמנה

שנית, מתוך הכתוב זו לא היתה חברות
חברות לא נמדדת בכתיבת שירים לאגו

חברות נמדדת בעתות מצוקה ומשבר, והיא לא היתה לידך ולצדך

הלב מכתיב לנו מה להוציא החוצה

ואת הוצאת כאב, סבל, ייאוש ותקוה. תקוה שלא איבדת אף פעם

היא נתנה לך להתרומם ולנסוק מהניגון הפנימי שלך כל פעם מחדש.

אם "החברה"ביקשה שתכתבי עליה שיר והוא לא יצא, והחברות הזו התפרקה

אז דעי החיים מזמנים לנו שיעורים שמהם ניתן רק ללמוד. את היית עבורה "תחנה מוארת" שהיא לא השכילה לחסות באורך,לתמוך בך והנחמה היתה הכתיבה.

ואני חייבת להגיד לך, שהכתיבה שלך מאירה אותי, נוגעת בי, מקלה עלי במכאובי היד, מילותייך נותנות כוח של ריפוי.

עד עכשיו היתה דיאנה(באמת תלוי )בכתביה שממנה הופריתי והועשרתי, עכשיו הצטרפת אליה בניגון המואר של מילותייך. הן מחזיקות אותי יום שלם, מפרות, מעוררות עניין ומחשבה, הייתימגיעה אליך גם בלי ההזמנה. כי מילותיך עבורי בימים האלה, הן מתת אל. שיהיה לך יום נהדר ומואר. אשוב

*יפה כתוב מקסים

אהבתי

לא כל אחד הוא אנרגיה של שיר....

לדעתי זכית ... זכית בחברה כמעט לדקה

זכית בתיקווה

זכית במחשבה

ואולי .. מי יודע

יש הפתעות בחיים

(*)

פוסט יפה שנגע בי ממש..

נגע בחברויות האלו שאתה כ"כ אוהב בהם ועדיין אתה מצליח לייצר אי הבנה, חוסר תקשורת, קצרים לתקופות מסויימות..

אישית אני אוהבת את האנשים האלו, יש לי רגשי אשמה וגם להם והם תמיד בתודעה אבל..משהו חוסם..ולכל דבר יש סיבה ללא ספק!

הכתיבה היא עבור הכותב בראש ובראשונה.

ביטוי למחשבות, לדימיון, לרגשות ולזעקות...

כתיבה בהזמנה...לא בכל מחיר...לא אם זה גורם לכך להיראות מאולץ...

פרח את בעייתית

כותבת רק שירי דיכאון

כותבת רק כשרע לך

כותבת  רק כשמכאיבים לך

אולי אולי אולי

הגיע הזמן לגוון

הגיע הזמן לכתוב על אושר ועושר

על אהבות

על שמחות

על תשוקות

ניראה שאת יודעת בדיוק מה היה

למה זה קרה ואיך להמשיך.

קורה שנמצאים בחברות והיא אינה מתאימה לנו עוד.

זה היופי בחיים שאפשר לבחור.