כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    תל אביבית נמרצת

    שוזרת את החיים לתוך המילים ומהמילים מחברת משפטים כידי לנסות ולתאר כיצד החיים האלה נראים בעיניי
    www.linurman.com

    שגיות כתיב או חיי תל אביבית נמרצת בצל חברתה הטובה, דיסלקציה

    26 תגובות   יום שני, 26/10/09, 19:15
     

     

    כל אדם שני שאני מכירה היום מכריז על עצמו בגאווה ובעיניים מלאות בדרישה לחמלה שהוא דיסלקטי. לאיפה שלא תסתכל יש דיסלקטים שלא יודעים לקרוא טוב שלא יודעים לכתוב נכון ש... ש... ש...

    אני מתחילה לחשוב שאולי הדור שלי פשוט לא נדרש להקפיד על כך יותר מדי בבית הספר או שאולי אנחנו פשוט קצת עצלנים בשביל לדייק והכול אצלנו "חפיף" ו"בקטנה". עובדה שאף פעם לא פגשתי בדיסלקטי מבוגר יותר מגיל 30. אז יש כל מיני אבחונים לדיסלקציה, יש לה הרבה צורות אבל פטרונות מעט מאוד.

     

    אבל אני רוצה לדבר כאן לא על המחפפים שאוהבים להישען על האופנתיות של המילה "דיסלקציה" (והפרעות ריכוז למיניהם) כדי להסביר את חוסר היכולת שלהם להקפיד במשהו. אני רוצה לדבר כאן על עצמי ועל עוד אנשים כמוני שבאמת ובתמים ולמרות כל המאמצים ורצון עז לכתוב נכון, עדיין שוגים בלי כוונה ומשלמים על כך ביוקר. וכשאני אומרת ביוקר אני מתכוונת לכך באמת.

     

    מי כמוני וכמוכם דיסלקטים יקרים יודע כמה קשים חיינו בעולם הביקורתי הזה שבו אנשים נשפטים על המעידות הקטנות ביותר. אילו ביקורת לא שמעתי, שאני לא מכבדת את קוראי, שאני לא רצינית, שאני מזלזלת, שאני לא ולא ולא ולא. איזה הערות עוקצניות קיבלתי בחיי מה"יודעי כל" האלה שרואים עצמם שליחים של החינוך ודואגים להעיר בכל הזדמנות אפשרית כדי להרגיש נעלים מאיתנו.

     

    אני והדיסלקציה שלי חברים ותיקים וקרובים מאוד. עוד מהילדות כשלמדתי בבית ספר, לא בארץ, קראתי לעט מדי, כתבתי לא נכון, הפכתי מספרים ואותיות וכולם תמיד כעסו עליי, ביקרו אותי ולעגו לי. הורי ניסו להרגיע, הם הבטיחו לי שכישרונות מאפילים על השגיות האלה, שזה לא כזה חשוב, שאנשים יבינו. גדלתי, עשיתי עליה, התבגרתי, למדתי עוד שתי שפות, סיימתי בית ספר, סיימתי אוניברסיטה ואז לא מזמן גיליתי כישרון שהסתתר מאחורי הפחד שהוחדר לי מהדיסלקציה שלי, שלא העיז לצאת החוצה ולהראות את פרצופו בגלל הביקורת הגדולה שהוטחה נגדי במשך שנים רבות. צחוקו של  גורלי, ההצלחה הכי לא הגיונית בחיי, נא להכיר - כישרון הכתיבה שלי.

     

    אף אחד בוודאי אפילו לא מנחש כמה קשה דרכו של מי שרוצה לכתוב אבל מוחו מעורטל בחוסר היכולת לכתוב נכון. אף אחד בוודאי לא מעלה על דעתו, איזו תחושה של חוסר הוגנות וחסר אונים יש בי על כך שעם הרצון העז שלי לכתוב אינני מצליחה להיפטר מהשגיות הארורות האלה, כל כך ארורות שאפילו יכולות בדיקת איות של תוכנות מחשב חכמות לא מצליחות לזהות. וזה לא בגלל שעברית היא לא שפת אימי, כמות הספרים שקראתי בעברית גדולה פי 100 מכמות הספרים שקראתי בשפות אחרות, תאמינו לי.

     

    היום כשאני משקיע את כל נפשי ונשמתי בבלוג הזה, וכל הפוסטים עוברים אצל חבריי על מנת לחסוך ממני את ההתמודדות הלא נעימה עם המעירים למיניהם, כמה הנבזיות ורוע לב אני פוגשת כשמתפספסות פה ושם השגיות המגוחכות שלי, עד כמה אנשים נהנים להטיח בפניי את שגיותיי, כמו בלוק בטון גדול ישר לפנים. כמה נהנים הם מההקנטות הקטנות האלה.

     

    למה נוכחותן של שגיות הכתיב קובעת כל כך הרבה בעיניי אנשים? למה על פיהם נקבע מי אני? למה אין סובלנות במיוחד היום בעולם שבו אף אחד לא טורח להקפיד על כלום ושגיות הרבה יותר קשות קוראות יום יום. בכל מקום שלא תלכו יש שגיות. שגיות בחיובים, שגיות בהבחנות, אנחנו אנשים ומעצם טבענו שוגים, אז למה דווקא על שגיות הכתיב צריך לשלם מחיר כל כך לא נעים ולא פייר? יותר מזה, למה מתייחסים בסובלנות לביטויים "נשגבים" ועילגים של מי שכלל אינו יודע לכתוב, למה מפרגנים על שירה ללא חריזה ועל כתיבה לא מקורית ולא ייחודים אבל על השגיות סוטרים סטירות גדולות?

     

    את הפוסט הזה אני לא אשלח לבדיקה אצל חבריי

    בפוסט הזה אני גאה בכישרוני ולא מתביישת בשגיותיי

    וכל מי שממש מתחשק לו להעיר לי, תיהנו.

    דרג את התוכן:

      תגובות (26)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/11/09 22:02:

      חברה יקרה שלי

      מוריד בפניך את כובעי על החשיפה.

      מי שאוהב אותך יאהב אותך איך שאת.

      חיבוק אמיץ אפילו שאינך צריכה.

       

        16/11/09 21:37:

      צטט: שקיפות בפס צר 2009-11-16 16:07:41

       אין כמו הדסלקטים!!! :) דווקא הבעיה הזו לרוב גורמת לנו להיות יותר יצירתיים. אני למשל לא למדתי כמעט ביסודי כי בכיתה ב' אובחנתי כלקוי למידה בטעות ולא כדיסלקט ובימים ההם מה שהיו עושים זה לשלוח לכיתה "הנכה" או הטיפולית או המאותגרים וכו':) ומכיוון שזה לא היה לרמתי פשוט לא הלכתי ללמוד! הייתי מסתובב שעות בבית הספר מכיתה ב' עד כיתה ז'. לא ידעתי אנגלית ולא ידעתי מתמטיקה ובקושי ידעתי לכתוב באופן סביר. למזלי הגדול בתיכון שאליו עברתי היו מורים מיוחדים והם היו מיוחדים כי הם בכלל לא באו מהוראה למשל מתמטיקה - המורה היה בכלל מרצה מהטכניון שזה היה תחביב שלו, או המורה לפיסיקה היה בכלל מהנדס מאל-אופ והמורה לאנגלית הייתה כל כך סקסית שאי אפשר היה שלא לרצות ללמוד אצלה:) (והיא הייתה בריטית עם הומור כל כך משובח, שזה היה ללמוד אנגלית כמו לצפות במלון של פולטי רק שג'ון קליז פתאום נראה הרבה יותר נאה).

       

      בסופו של יום או סופם של שנים, כיום אני בעצמי בוגר הטכניון ובשעות הפנאי מתנדב ללמד בשכונות מצוקה פחות טכני ויותר לפתוח צוהר לחלומות ושיאיפות שהם כל כך קרובים אבל כל כך רחוקים מהם שהם בכלל לא מעיזים (שעה ישבתי עכשיו על אם כותבים מאיזים או מעיזים:)  טוב, תכלס שניה אחת של בדיקה במנוע חיפוש). לצערי אנחנו כיום כל כך שיפוטיים כלפי כל דבר (וגם אני חטאתי בנושא, פעם הייתי פוסל דייט אם הגבה הימינית של הדייט לא הייה זהה בדיוק לשמאלית ואני לא מגזים) שהכל נמדד במדדים חומריים ואנחנו באמת קצת שוכחים להסתכל קצת בקנקן ובסוף (מי אמר 50% גירושין למשל?) מוצאים שהקנקן שלנו בכלל ריק מתוכן.

       

       

      כיום אני כלל לא מתרגש משגיאות הכתיב שלי. את כותבת נפלא, זורם משעשע ובהחלט מקומך בכתיבה  אם (או עם איך שתרצי:) ) ) הדיסלקציה. כשרון מתבטא בחווית הצופה או המקבל, זה כמו להגיד שציירים מוכשרים, אבל שלא היו מציירים בסגנון ראליסטי, הם "דיסלקטים" של אומנות הציור.

       

       

      וואוו איזה סיפור מדהים

      ואיך שאתה כותב

      פשוט אין לי מילים

      חיממת לי את הלב את הנשמה ואת הלבלב חחחח

      המון המון תודה

      אתה תותח!!!!

       

        16/11/09 16:07:

       אין כמו הדסלקטים!!! :) דווקא הבעיה הזו לרוב גורמת לנו להיות יותר יצירתיים. אני למשל לא למדתי כמעט ביסודי כי בכיתה ב' אובחנתי כלקוי למידה בטעות ולא כדיסלקט ובימים ההם מה שהיו עושים זה לשלוח לכיתה "הנכה" או הטיפולית או המאותגרים וכו':) ומכיוון שזה לא היה לרמתי פשוט לא הלכתי ללמוד! הייתי מסתובב שעות בבית הספר מכיתה ב' עד כיתה ז'. לא ידעתי אנגלית ולא ידעתי מתמטיקה ובקושי ידעתי לכתוב באופן סביר. למזלי הגדול בתיכון שאליו עברתי היו מורים מיוחדים והם היו מיוחדים כי הם בכלל לא באו מהוראה למשל מתמטיקה - המורה היה בכלל מרצה מהטכניון שזה היה תחביב שלו, או המורה לפיסיקה היה בכלל מהנדס מאל-אופ והמורה לאנגלית הייתה כל כך סקסית שאי אפשר היה שלא לרצות ללמוד אצלה:) (והיא הייתה בריטית עם הומור כל כך משובח, שזה היה ללמוד אנגלית כמו לצפות במלון של פולטי רק שג'ון קליז פתאום נראה הרבה יותר נאה).

       

      בסופו של יום או סופם של שנים, כיום אני בעצמי בוגר הטכניון ובשעות הפנאי מתנדב ללמד בשכונות מצוקה פחות טכני ויותר לפתוח צוהר לחלומות ושיאיפות שהם כל כך קרובים אבל כל כך רחוקים מהם שהם בכלל לא מעיזים (שעה ישבתי עכשיו על אם כותבים מאיזים או מעיזים:)  טוב, תכלס שניה אחת של בדיקה במנוע חיפוש). לצערי אנחנו כיום כל כך שיפוטיים כלפי כל דבר (וגם אני חטאתי בנושא, פעם הייתי פוסל דייט אם הגבה הימינית של הדייט לא הייה זהה בדיוק לשמאלית ואני לא מגזים) שהכל נמדד במדדים חומריים ואנחנו באמת קצת שוכחים להסתכל קצת בקנקן ובסוף (מי אמר 50% גירושין למשל?) מוצאים שהקנקן שלנו בכלל ריק מתוכן.

       

       

      כיום אני כלל לא מתרגש משגיאות הכתיב שלי. את כותבת נפלא, זורם משעשע ובהחלט מקומך בכתיבה  אם (או עם איך שתרצי:) ) ) הדיסלקציה. כשרון מתבטא בחווית הצופה או המקבל, זה כמו להגיד שציירים מוכשרים, אבל שלא היו מציירים בסגנון ראליסטי, הם "דיסלקטים" של אומנות הציור.

      צטט: נוגה 1 2009-11-06 20:38:13

      מצטערת על הכאב והצער שנגרם לך עקב הדיסלקציה.

      הבחירה שלך לגלות את כישרונך  בכתיבה , למרות הכל והיכן שהרגשת הכי פחות בטוחה-מראה על ביטחון, אומץ ושינוי בתפיסה.

       

       

      אין לך מושג כמה התגובה שלך כאן מחזקת ומפרגנת (ולא רק כאן, אני בכלל אוהבת את ההתייחסויות שלך לקישקושים שלי :-))

      המון המון תודה

      צטט: סמוג 2009-11-06 19:51:34

      ובכן אני דיסלקט שעבר את גיל 30 ומעולם לא הובחנתי  וכמובן בבית הספר חשבו שאני עצלן וכו' וכמוך למדתי לחיות עם גברת דיסלציה ולתת לה כבוד

      במקצוע שלי זה אפילו בעייתי אז אני מקפיד יותר אבל הפכתי את זה לכלי אני אומר לתלמידים שלי בפגישה הראשונה שאני שאני דיסלקט שאני לעיתים כותב בשגיאות ובסיקול אותיות ושהם מוזמנים לתקן אותי אז הדיסלקטים בכיתה מרגישים שיש מישהו שמבין אותם והם אפילו שמחים לתקן ולהעיר לי. שאני כותב מסמך חשוב אז אני נותן למישהו אחר לקרוא או כותב משאיראת זה להתבשללאיזה יום על אש נמוכה וקורא שוב ואז מגלה את השגיאות ובעיות הניסוח

      וחוץ מזה לכולנו יש מידי פעם פליטות קולמוס במיוחד בעידן המקלדת אז אין מה להתנצל ולהרגיש אשמים ועם מישהו מתקן אז להגיד לו תודה ללמוד ולהמשיך הלאה

       

       

      אני כל כך מבינה אותך

      גם אני לא אובחנתי כי כשלמדתי הייתי "עולה חדשה" וכולם חשבו שזה בגלל זה

      ואז היה 3 פעמים פסיכומטרי (וציונים ממש נמוכים)

      בגרויות באקסטרני (עם ציונים לא משהו)

      ותואר ראשון באוניברסיטה

      אז היום אני לא צריכה הוחכות ואיבחונים

      אבל לפעמים התגובות כל כך פוגעות.... ומנצחות אותי

      מכירה ומזדהה עם כל מה שכתבת

      תודה

      צטט: מקלידלאט 2009-11-06 17:16:23


      כל כך יודע על מה את מדברת

       

       


      ומה אתה עושה עם זה?
        6/11/09 20:38:

      מצטערת על הכאב והצער שנגרם לך עקב הדיסלקציה.

      הבחירה שלך לגלות את כישרונך  בכתיבה , למרות הכל והיכן שהרגשת הכי פחות בטוחה-מראה על ביטחון, אומץ ושינוי בתפיסה.

        6/11/09 19:51:

      ובכן אני דיסלקט שעבר את גיל 30 ומעולם לא הובחנתי  וכמובן בבית הספר חשבו שאני עצלן וכו' וכמוך למדתי לחיות עם גברת דיסלציה ולתת לה כבוד

      במקצוע שלי זה אפילו בעייתי אז אני מקפיד יותר אבל הפכתי את זה לכלי אני אומר לתלמידים שלי בפגישה הראשונה שאני שאני דיסלקט שאני לעיתים כותב בשגיאות ובסיקול אותיות ושהם מוזמנים לתקן אותי אז הדיסלקטים בכיתה מרגישים שיש מישהו שמבין אותם והם אפילו שמחים לתקן ולהעיר לי. שאני כותב מסמך חשוב אז אני נותן למישהו אחר לקרוא או כותב משאיראת זה להתבשללאיזה יום על אש נמוכה וקורא שוב ואז מגלה את השגיאות ובעיות הניסוח

      וחוץ מזה לכולנו יש מידי פעם פליטות קולמוס במיוחד בעידן המקלדת אז אין מה להתנצל ולהרגיש אשמים ועם מישהו מתקן אז להגיד לו תודה ללמוד ולהמשיך הלאה

       

        6/11/09 17:16:

      כל כך יודע על מה את מדברת
        28/10/09 07:53:

      כתיבתך כנה ומרגשת

        27/10/09 21:07:

      צטט: netrider 2009-10-27 20:20:36


      מענין.

      את חוזרת שוב ושוב על הרצון שיקבלו אותך, עם שגיאות הכתיב, אבל האם את מוכנה לקבל את הטעויות של האחרים?

      כי אם מישהו צחק עליך בגלל שגיאת כתיב - הוא טעה.

      ואם מישהו חושב שאת פחות אינטלגנטית בגלל השגיאות - הוא טועה.

      ואם מישהו חושב שאת פחות מוכשרת בגלל השגיאות - הוא טועה.

      ...

      האם את מוכנה לקבל את הטעויות של אותם אנשים???

      לקבל לא אומר להסכים איתם, רק לקבל שזכותם לטעות.

       

       

      אני מוכנה לקבל הכול

      הכול תלוי איך מביעים את זה

      כשמטיחים לך בפנים הערות לעגניות קשה לך לחשוב על הצד השני תסכים איתי

      קשתופסים טרמפ על זה שיש לי שגיות בשביל להקנית זה ממש לא טעות זאת סתם נבזיות

      ואין לי בעיה כשמתקנים אותי כי אני מאוד משתדלת לנסות ללמוד ולהשתפר

       

        27/10/09 21:03:

      צטט: כריסטינה 10 2009-10-27 15:47:34


      יקירתי תרגישי טוב עם עצמך... אני לא דיסלקטיט (לפחות לא הובחנתי) ועדיין כותבת עם שגיאות. עולה, אני מתרצת את זה ולא בצדק כי היום עברית היא שפת אם. למרות שאני תמיד פתוחה לתיקונים ומנסה ללמוד (אבל זה תמיד פורח מזכרוני). ואם כבר השתמשתי במילה "למרות" עד לפני כמה שבועות בודדים היתי כותבת אותה בא' (למראת) זה פשוט נראה לי מתאים יותר.

       

      תמשיכי לכתוב, את כותבת מקסים וסוחף והשגיאות שלך הן אפילו חינניות.

       

       

      תודה רבה על העידוד

      את גדולה!

       

       

        27/10/09 21:02:

      צטט: שקל תשעים 2009-10-27 00:51:50


      אני אהבתי את האאוטינג הזה...(:!

      יופי של פוסט(:

       

       


      נכון! ולימדו את כולם ביד קשה וכולם בסוף הצליחו, כמו אצלנו ברוסיה :-)

      הבעיה היא שאני נפלתי איפשהו בין הכיסאות בין החינוך הרוסי לחינוך הישראלי

       

        27/10/09 20:59:

      צטט: פאנג'ב 2009-10-26 23:56:57

      אני כזה!! אני כזה!!!

      אני דיסלקט חפיפניק!!!

       

       


      יש יש יש!!!!!
        27/10/09 20:20:


      מענין.

      את חוזרת שוב ושוב על הרצון שיקבלו אותך, עם שגיאות הכתיב, אבל האם את מוכנה לקבל את הטעויות של האחרים?

      כי אם מישהו צחק עליך בגלל שגיאת כתיב - הוא טעה.

      ואם מישהו חושב שאת פחות אינטלגנטית בגלל השגיאות - הוא טועה.

      ואם מישהו חושב שאת פחות מוכשרת בגלל השגיאות - הוא טועה.

      ...

      האם את מוכנה לקבל את הטעויות של אותם אנשים???

      לקבל לא אומר להסכים איתם, רק לקבל שזכותם לטעות.

       

        27/10/09 15:47:


      יקירתי תרגישי טוב עם עצמך... אני לא דיסלקטיט (לפחות לא הובחנתי) ועדיין כותבת עם שגיאות. עולה, אני מתרצת את זה ולא בצדק כי היום עברית היא שפת אם. למרות שאני תמיד פתוחה לתיקונים ומנסה ללמוד (אבל זה תמיד פורח מזכרוני). ואם כבר השתמשתי במילה "למרות" עד לפני כמה שבועות בודדים היתי כותבת אותה בא' (למראת) זה פשוט נראה לי מתאים יותר.

       

      תמשיכי לכתוב, את כותבת מקסים וסוחף והשגיאות שלך הן אפילו חינניות.

        27/10/09 00:51:


      אני אהבתי את האאוטינג הזה...(:!

      יופי של פוסט(:

        27/10/09 00:36:

      צר לי להרוס לך את הסטטיסטיקה 

       

      פעם פשוט לא היו  שולחים כל ילד שני לניצן ומכיוון שלא היו הקלות בבית ספר לא היה ממש טעם.

       

       

        27/10/09 00:18:

      Now, imagine what I sea(...) in mie(...) English klasses(...)

      and I love their spelling errors to bits!

       

       

        26/10/09 23:56:

      אני כזה!! אני כזה!!!

      אני דיסלקט חפיפניק!!!

        26/10/09 21:43:

      צטט: 356shirshir 2009-10-26 21:16:30

      אין במה להתבייש.....

      :)

      קראתי נהניתי ומה אגיד לך 

      צודקתת ..תמיד ימצא מישהו שיהרוס את המסיבה

       

       


      תודה לך יקירתי

      זה מחזק אותי מאוד

        26/10/09 21:42:

      צטט: ami10 2009-10-26 20:34:48

      יקירה..

      כתבי כל מה שבא לך

      ואיך שבא לך..

      מבטיח שתמיד אקרא...

       

       


      תודה על העידוד, עשית לי נעים בבטן

      וחמים בנשמה :-)

        26/10/09 21:41:

      צטט: ר' ברנוצה 2009-10-26 20:17:18

      מי שבודק אדם על פי סיקול אותיותיו כאילו היה בורר בחורה על פי בלונדינויותה.

       

       

      תודה רבה רבה רבה :-)
        26/10/09 21:16:

      אין במה להתבייש.....

      :)

      קראתי נהניתי ומה אגיד לך 

      צודקתת ..תמיד ימצא מישהו שיהרוס את המסיבה

        26/10/09 20:34:

      יקירה..

      כתבי כל מה שבא לך

      ואיך שבא לך..

      מבטיח שתמיד אקרא...

        26/10/09 20:17:
      מי שבודק אדם על פי סיקול אותיותיו כאילו היה בורר בחורה על פי בלונדינויותה.

      ארכיון

      פרופיל

      Lin Urman
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין