כותרות TheMarker >
    ';

    פרופיל

    bonbonyetta
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    מאיפה הכוח ?! מהכוכב האחד שהיצלתי... :-)

    67 תגובות   יום שני, 26/10/09, 23:16

     

     

    מאיפה הכוח ?!   מהכוכב האחד שהיצלתי...  

     

     

    לפני מספר ימים חרגתי מהרגלי ושלחתי מסר ללא קשר לפוסט או משהו (החשיפה האחרונה בדבר תעשיית הניסויים בבע"ח  בישראל) ואחד המסרים שקיבלתי בתגובה הפתיע אותי, והיה יוצא דופן :  "מאיפה הכוחות שלך להעסיק את הראש כל היום בנושאים עצובים? "  

     

    במכה ראשונה הוא לא נעם לי, אך כמה שיותר חשבתי עליו אהבתי אותו יותר, שכן הוא העיד על רגישות רבה של כותבו, והתייחסות אישית לאדם עצמו - אלי, מעבר לרגיל, ואין הרבה כאלה.  

    חשבתי  לעצמי: האם אני באמת כזו? האם זה מה שרואים בי? האם זה מה שהוא רואה בי? 

     

    יש  אצלי חומרים (פוסטים,תמונות,וידאו ועוד...) מגוונים, על נושאים שונים, עצובים ומבודחים, רציניים מושקעים, וקלים ומחייכים.

    אנשים, לרוב, רואים בעיניים ומגיבים לפוסט האחרון העדכני, וזהו.  הם אינם רואים את המדגם הכולל, התמונה המלאה. ובינינו, כמה מאתנו אכן הולכים אחורנית בפוסטים של גולש או תכניו האחרים (תמונות, וידאו, ועוד) ? לא הרבה....  

    אינני אוהבת להציג תמונה מלוקקת של פוצי קוצי, לכתוב "קלוצקאשסעס", או המון  על כלום, לשלב תמונות  ענק עם נצנצים שנלקחו ממקום אחר ואינם יצירה שלי למעשה....לא רואה טעם בזה.

    נכון, יש כאלה שעושים כך ואף מקבלים רייטינג ומיליוני כוכבים, אבל מה לעשות שלי זה לא נותן לי כלום ?!  

    שאני  אוהבת להרגיש שאני עושה משהו. ...?!

     

    וזו אחת הסיבות שאני כאן בקפה, להרגיש שאני עושה משהו לקידום מודעות דברים ומטרות שאני מאמינה בהם, למען יצורים חיים אחרים שאינם יכולים לעזור לעצמם, חסרי ישע, למען היותי יותר שלמה עם עצמי.  

    מודעות אכפתיות ואהבה לבעלי חיים  והתנגדות לאלימות היו בי מאז קטנות, כמו לדברים נוספים. 

     

    המון שנים ראיתי זאת ללא מילים, כפי שהורגלתי מהסביבה, ממוסכמות חברתיות, ממשפחה - ככורח המציאות, שככה זה ואין מה לעשות....והעובדה שנצרתי זאת בלב,  ולא עשיתי דבר חוללה בי שמות, וחדלתי להיות אני.    

     

    הייתי יציר מוסכמות החברה, עשיתי דברים מקובלים, נהגתי לפי הכללים - עד שלא יכולתי לשאת את עצמי, כי כשדוחפים יותר מדי למקום צר בסוף זה מתפוצץ.

     

    בסופו של תהליך ותוך כדי למדתי לקבל את עצמי, זה מה יש, גם אם זה מאד לא נוח (להיות שונה מכולם, להרגיש הרבה מכולם, ולראות מה שמעט רואים).  

     

    למדתי  שכמו בסיפור המפורסם "כוכב הים" זה  אולי לא יכול "לתקן את העולם" או לעצור תהליך ותופעה, אך זה משנה מאד לכוכב האחד שהצלתי .

    למדתי גם לראות את הדברים שונה, לעשות מה שאני יכולה, בין אם אני חושבת שזה יעזור או לא, כי במשהו ולו קטן זה תמיד עוזר ....  

    כך לכל הפחות אני בלב שקטה יותר, מה שיכולתי עשיתי.

    נורית ש. אומרת ומספרת על זה ב "על אמונה מסירה והתמסרות", על היכולת "למסור"....עשיתי ככל שביכולתי בין אם זה יעזור או לא, ואם אכן זה יעזור  ותהיה תוצאה, זה כעת לא בשליטתי, העברתי "שליטה", כעת עלי להחזיק אצבעות  ולהתפלל לתוצאה רצויה.  

    אם לא הייתי עושה דבר, איזו זכות מוסרית יש לי לבוא בטענות? להתפלל   ? לקוות   ? למחות    ?

     

    בכלל, אם אדם לא עושה דבר למען מה שהוא מאמין בו, איזה זכות יש לו אחר כך לקטר על שדבר זה אינו כפי שצריך להיות? 

    איזו זכות יש לו להתפלל למשהו באם אינו עושה ולו דבר אחד קטן לקדם זאת בעצמו?  

     

    נכון, פעמים רבות הראש שלי עסוק בדברים עצובים, מעצבנים  -  כי אני מסרבת להתעלם מהם, אני רואה אותם, ואם לא אעשה משהו, ולו דבר קטן זה יציק לי הרבה יותר.  

     

    פעמים  רבות  אחרות הראש שלי עסוק בדברים שמחים ומצחיקים, שטותיים, הגם שלא בכולם משתפים ...  

     

    אני אישית  נוהגת לשתף באלה שאני רואה בזאת תכלית, שאולי  זה יעזור למישהו, יעורר מודעות, יגרום ולו לאדם אחד לראות דברים באופן שונה,  יעזור ולו "לכוכב אחד", או סתם ישמח מי שזקוק לזאת - ואם עשיתי זאת....דייני.... 

     

     

    לא תמיד באפשרותי לעשות כל מה שאני רוצה, ובטוח רבים אחרים עושים הרבה יותר ממני, אך אם כל אחד יעשה משהו, מחווה, מעשה - קטנים ככל שיהיו, ואפילו זה "לא יעזור" או ישנה את התמונה הכללית או ימנע תופעה רחבת היקף - הרי בטוח הוא עשה את כל ההבדל לפחות עבור אותו "כוכב אחד קטן"  -  זה שהצליח להציל....... 

     

    הפוסט הזה מוקדש לך גל 34 (אמןההסוואה), ותודה על המסר ששלחת לי, מקווה שעניתי לשאלתך "מאיפה הכוחות" : מה"כוכב האחד שהצלתי"....

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (66)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        31/10/09 21:40:


      תמשיכי כמו שאת בונבונייטה

      ואין לך צורך להתנצל

        29/10/09 23:23:

      צטט: דידיה 2009-10-29 22:35:31


      "אינני אוהבת להציג תמונה מלוקקת של פוצי קוצי, לכתוב "קלוצקאשסעס", או המון  על כלום, לשלב תמונות  ענק עם נצנצים שנלקחו ממקום אחר ואינם יצירה שלי למעשה....לא רואה טעם בזה. " את לא יודעת כמה שזה נכון מה שכתבת! אוי צחקתי עכשיו כל כך כי יש פה מאות של כאלה והם כל כך מכוככבים... ועל מה ולמה? את באמת עושה משהו .....

      הכח בא מ"הבִּפְנימוׁ" כמו שאומר בן דוד שלי (הוא בכיתה א')

       

      תודה דידיה,

      תעשי טובה....?

      תביאי פה להכיר את בן דודה הזה שלך....נראה לי בחורציק לעניין...הכח בא מהביפנימו....

      יש להם בגיל צעיר לפעמים כאלה יציאות שאת עומדת המומה מולם ולא יודעתך איך ומאיפה הם מוציאים את זה....

       

        29/10/09 23:20:

      צטט: זורלי 2009-10-29 11:58:32

      מדהים בכמה אנשים את נוגעת ובאיזו עוצמה.  הרי זו ההוכחה לדרך שבחרת. מבינה ומזדהה כל כך עם הארה/הערה של גל, גם אני הייתי רוצה כוחות כמו שלך לעמוד מול האבלות של העולם אך לפעמים הדרך כלכך כואבת לי ומשתקת ואני לא מסוגלת לפעול ---- ומשום מה את כן!!! ועל כך אוהבת אותך ומחבקת, זורלי ידידתך

      תודה זורלי, מחבקת חזרה

      לא תמיד יש לי כוחות, אם היה לי תמיד בכל מקרים זה היה אחלה. לפעמים קורים דברים שמלווים אותך תקופה מאד ארוכה.

      מתי שהוא באיזו נקודה, את מוצאת אותם - את אותם כוחות שלא היו נראה קודם כדי לעמוד מול מה שנראה לך לא אנושי, לא צודק, ומעוות.

       

        29/10/09 22:35:


      "אינני אוהבת להציג תמונה מלוקקת של פוצי קוצי, לכתוב "קלוצקאשסעס", או המון  על כלום, לשלב תמונות  ענק עם נצנצים שנלקחו ממקום אחר ואינם יצירה שלי למעשה....לא רואה טעם בזה. "

      את לא יודעת כמה שזה נכון מה שכתבת! אוי צחקתי עכשיו כל כך כי יש פה מאות של כאלה והם כל כך מכוככבים... ועל מה ולמה?

      את באמת עושה משהו .....

      הכח בא מ"הבִּפְנימוׁ" כמו שאומר בן דוד שלי (הוא בכיתה א')

        29/10/09 22:33:

      צטט: רונן יחיאב 2009-10-29 12:46:01

      העניין הוא ש... (למרבה הצער) אנחנו כותבים למסכימים...

      שלום רונן

      תודה להארה ולהערה.

      צודק, ויש לי בהחלט כמה הצעות לתיקון המצב, שלחתי לך במסרים

        29/10/09 12:46:
      העניין הוא ש... (למרבה הצער) אנחנו כותבים למסכימים...
        29/10/09 11:58:


      מדהים בכמה אנשים את נוגעת ובאיזו עוצמה.

      הרי זו ההוכחה לדרך שבחרת.

      מבינה ומזדהה כל כך עם הארה/הערה של גל, גם אני הייתי רוצה כוחות כמו שלך לעמוד מול האבלות של העולם אך לפעמים הדרך כלכך כואבת לי ומשתקת ואני לא מסוגלת לפעול ---- ומשום מה את כן!!!

       

      ועל כך אוהבת אותך ומחבקת,

      זורלי ידידתך

        29/10/09 05:16:


      נשמה טובה !

        29/10/09 00:45:

      תודה וחיבוק

      שושי

      *

        29/10/09 00:05:

      כוכב ענק וחיבוק גדול

      בתקווה שיתנו לך עוד כוחות...

        28/10/09 21:57:

      אין עליך...

       

      פיני

        28/10/09 19:09:

      צטט: אצילית1 2009-10-28 16:50:40

      תודה בונבונייטה.. היכן מוצאים נשמה כמוך? כל כך איכפתית... נדיר במקומותינו. אוהבת

      תודה אצילית, יש עוד הרבה המון כמוני, פקחי עיניים תראי אותם סביב...

      יכול להיות שהם פשוט לא בקפה, אולי ברשת אחרת, או שהם פועלים בדרכים אחרות.

      לכל אחד הדרך שלו. כל זמן שאדם מנסה לעשות טוב לפעול למען מישהו אחר שזקוק לכך בכל דרך עם כוונה טובה מה זה חשוב כיצד ואיפה הוא עושה זאת, נכון ?  :-)

        28/10/09 19:04:

      צטט: הדב מהיער 2009-10-28 11:56:55

      כשהייתי בהודו הייתה לי שיחה מעניינת עם מישהו מכת הברהמינים. הוא סיפר לי שהוא לא אוכל כל דבר שהכנתו כרוכה בהרג יצורים, אפילו זעירים ככל שיהיו, כמו התולעים שיכולים להיהרג בזמן שעוקרים בצל, שום או תפוחי אדמה מן הקרקע. אני לא נוהג כמוהו, אבל בהחלט מעריך את הרגישות. הוא לא נראה כל כך רע, הברהמין הזה, כמו שהייתי אולי חושב. שאפו, גם לך (וגם לו...).

       

      אהלן דב

      תמיד נחמד לראותך מבקר וגם משאיר עקבות....

      אינני מגיעה לדרגה של מי שיפרת רחוקה מכך, מנסה לעשות הכי טוב שיכולה במסגרת החיים והמציאות שלי, וגם זה לא קל,,,,הרי חייים לאכול משהו, גם צמחונים... :-). אני מאמינה שכל זמן שאדם מנסה להיות יותר מודע, יותר מתחשב ומשתדל לפחות הוא על הדרך הנכונה...כל אחד ביכולות הקצב שלו...

       

        28/10/09 16:50:


      תודה בונבונייטה..

       .

      היכן מוצאים נשמה כמוך?

      כל כך איכפתית...

      נדיר במקומותינו.

      .

      אוהבת

        28/10/09 11:56:

      כשהייתי בהודו הייתה לי שיחה מעניינת עם מישהו מכת הברהמינים.

      הוא סיפר לי שהוא לא אוכל כל דבר שהכנתו כרוכה בהרג יצורים, אפילו זעירים ככל שיהיו,

      כמו התולעים שיכולים להיהרג בזמן שעוקרים בצל, שום או תפוחי אדמה מן הקרקע.

      אני לא נוהג כמוהו, אבל בהחלט מעריך את הרגישות.

      הוא לא נראה כל כך רע, הברהמין הזה, כמו שהייתי אולי חושב.

      שאפו, גם לך (וגם לו...).

       

        28/10/09 11:41:

      צטט: שרה 120 2009-10-28 11:28:27

      מילים כדורבנות. היכולת לעשות שינוי או לפחות הניסיון לעשות שינוי, זאת זכות שנפלה בחלקך ולא בכדי, לא כל אחד זוכה לעשות שינוי ומעשים טובים, אם כולנו נהיה קצת יותר אמפטיים לסובב אותנו, כולנו נזכה. המשיכי כך.

      נכון בהחלט שרה, תודה שבאת והגבת.  אכן כל אחד יכול לעשות משהו ולו קטן למען האחר....  :-)

        28/10/09 11:39:

      צטט: *רונן* 2009-10-28 08:02:50

      כל אחד מאיתנו הגיע לעולם למטרה מסויימת את נלחמת את מלחמתם של החלשים בעלי החיים תבורכי!

      תודה רונן, אך אינני רואה עצמי כך, כאמור יש אנשים פעילים עלומי שם שעושים באמת המון והרבה יותר. הנקודה היא כל אחד לעשות כמה שיכול. אחד קצת, אחד יותר, לא חשוב, העיקר ולו משהו קטן - לעשות....כל אחד יכול לעשות בדרכים רבות שאינו מעלה אפילו על דעתו....

      שכנה שלי למשל...שהעירה לי כל הכבוד שאני נותנת אוכל לחתול, הערתי תשומת לבה שגם היא יכולה ומבלי לקנות ולהוציא כסף, פשוט לחשוב על הדברים: למשל שאריות מרק עוף או שמן של טיגון שניצל (אצלי אין אני לא אוכלת בעלי חיים) היא יכולה לערב עם קצת לחם ולהוריד על עתון למטה ...הם יטרפו זאת ויודו לך מאד אמרתי לה....וואלה לא חשבתי על זה היא אמרה לי....

      הנה....כל אחד יכול, תאמין לי... :-)

       

        28/10/09 11:35:

      צטט: רק s 2009-10-28 07:04:42

      שיש לפעמים אנשים טובים , ולא רק כדי לקבל מדליה אלא באמת מתוך העשיה והרצון שלהם לעשות . כןכב ענק

      תודה להבנה s, ומוסיפה: כי קשה להם יותר שלא לעשות....   :-)

       

        28/10/09 11:32:

      צטט: המספרית 2009-10-28 00:27:03

      אני הייתי שולחת לו את השיר המפורסם - "איך זה שכוכב אחד מעז....איך הוא מעז! למען השם!"... ובשבילי- את הכוכב!!! מאחלת לך שיהיו לך תמיד כוחות לצאת חוצץ נגד עוולות ! אוהבת ומעריכה אותך! * אלומה

      תודה רבה חברה, לא תמיד יש הרי כוח לצאת נגד העוולות, כמה כבר אפשר? אבל כשיש כוח, אני לפחות משתדלת לעשות משהו, קטן גדול אבל משהו, ומקווה שזה יעזור..

      תודה למילים החמות ולחיבוק שאני חשה דרכן... :-)

       

        28/10/09 11:29:

      צטט: yulika 2009-10-28 00:03:20  אני מחכה בקוצר רוח לימים בהם רוב החברה יהיו:ביקורתיים, מודעיים, קשובים  ונאמנים לעצמינו.תודה יקרה.*

      תודה רבה חברה

      זו משאלת לב אוטופית ...אל תמתיני.  לעולם לא יהיו כולם אותו דבר או כפי שאת או אני או אחרים רואים...מה שאנו יכולים לעשות אנו עושים ומקווים לטוב...ועל זה בדיוק כתבתי...:-)

        28/10/09 11:28:


      מילים כדורבנות.

      היכולת לעשות שינוי או לפחות הניסיון לעשות שינוי, זאת זכות שנפלה בחלקך ולא בכדי, לא כל אחד זוכה לעשות שינוי ומעשים טובים, אם כולנו נהיה קצת יותר אמפטיים לסובב אותנו, כולנו נזכה.

      המשיכי כך.

        28/10/09 11:25:

      צטט: softcactus 2009-10-27 23:57:57

      דרך נהדרת להאיר את כולם.  הלוואי שהאור ילווה אותך תמיד ערב קסום  שלומי

      תודה סופט קקטוס, שלומי

      תודה לאיחולים.....אם האור קצת יעומעם אני סומכת עליך שתשגיח בזאת ותדאג לתוספת....:-)

        28/10/09 11:23:

      צטט: היועץ המשפטי 2009-10-27 23:41:42

      אמרתי לך כבר פעם ואין לי בעיה לומר זאת יותר מפעמיים הנוכחות והכתיבה שלך כאן בקפה היא כל כך חיונית וחשובה, שזה בדיוק מסוג המקרים שלא מבינים איך זה היה כאן קודם לפני שעלית לאויר ושיתפת אותנו בסיפורים האלה.

      אני בכלל לא מגדיר אותם "עצובים" עבורי הם חלק מסיפורי החיים. שלנו ושל בעלי החיים הסובבים אותנו תודה ותשמרי את הכוחות להמשך

       

      תודה יועץ להבחנה (או לאבחנה?) לגבי העצב והשמח, גם אני רואה זאת כמוך.

      את הכוחות להמשיך נותנים הרבה דברים, בין היתר "הרוח הגבית" מחברים, מגולשים, כמוך....  :-)

       

        28/10/09 11:18:

      צטט: ליריתוש 2009-10-27 22:45:05

      בונבונייטה, את פשוט מיוחדת במינה, ונכון, שאת עוסקת בנושאים לא קלים. אבל יש לך ייעוד, שאת מאמינה בו ואני חשה שבליבך יש גם סיפוק ושמחה ולא רק עצב. הנושאים שאת עוסקת בהם גורמים לי לעצור ולחשוב, שכן הזרם היומיומי לא תמיד מאפשר זאת. ועל כך לך התודה, שאצלך יש תכנים עם תוכן ממשי, אנושי, כן, שמדבר גם ללב של מי שלא מגדלת בעלי חיים. רק תמשיכי במה שחשוב לך, זה עובר דרך כל מילה שאת כותבת. ובעיני גם מאוד נכון להשתמש ברשת למען מטרות צודקות בעינינו - כל זמן שאנו כותבות מהלב.♥ 

      תודה ליריתוש,

      את מוזמנת תמיד לבקר, ואם חשת בביקורך שהדברים מדברים אל לבך, את מוזמנת להעביר את המסרים ואת מה שזה עורר בך  :-)

       

        28/10/09 11:15:

      צטט: Malliked 2009-10-27 22:43:15


      מזמן לא נהנתי לקרוא פוסט כזה. כל הכבוד על הכנות, המודעות, והאמונה.

      תבורכי חברה ! 

      תודה רבה, את מוזמנת תמיד   :-)

        28/10/09 10:40:

      צטט: ענף 2009-10-27 22:39:08

      הסבר ארוך. זאת את ואת מרגישה עם זה טוב...מספיק

      תודה לתגובתך ענף.....כפי שגם אתה בטח יודע, אדם צריך להרגיש טוב עם מה שהוא עושה..... :-)

       

        28/10/09 10:39:

      צטט: mzukan 2009-10-27 22:36:38

      לילה טוב לך  bonbongetta  מאוד שמחותי לקרוא את הפוסט הזה בו את מתארת במידה רבה של אומץ  את היותך בעבר כאחת שהולכת עם הזרם, צריך מדה רבה של כנות לחשיפה כזו, ויותר מזה ,שמחתי  שהיום את הולכת בדרכך גם אם איננה מקובלת,ואת מרימה את קולך, ואת מראה את הדרך שנראית לך ,ואת קוראת ללכת אחרייך כי זו הדרך המוסרית, ונראה שעשית נפשות לא מעטות לנושא שהוא בנפשך, וידוע שאהבה לחיות  עושה טוב קודם כל לאדם עצמו ,

      בלטפו את כלבו , מרגיע בעליו קודם כל את עצמו, ובהתעלל בבעל חיים, מעולל הוא עוולה לעצמו,  כך שגם אגואיסט גמור ,זוכה לתגמול מידי  כשיחסו לבעל חיים חיובי, וידוע גם שהחיבור לבעל חי,הוא כמו תראפיה ,השווה טיפול פסיכולוגי רק בלי העלות הגבוהה, והורה מוטרד שמתלבט אם לשלוח את ילדו  חסר המנוחה לפסיכולוג מומחה ,ייטיב עמו ,אם כתחליף יעניק לו חתול או כלב, כי האינטלגנציה הרגשית שלהם מפותחת טוב לאין שעור  מזו של כל פסיכולוג, הכלב נותן את עצמו עד הסוף, ולא עושה חשבונות של עכשיו זה כדאי לי או לא, והוא יאהב את בעליו בכל מקרה,ותמיד אתה מקבל כפליים ממה שאתה משקיע, באילו עסקים אתה כבר  נתקל במכפלות כאלו? לילה טוב לך יקירה בידידות ובחיבה אשר

      תודה מזוקן למילים החמות, לחיבוק שאני חשה שהן משדרות ולהבנה. אכן קלטת חלק מכוונתי, תודה.

      הדרך הזו עם זאת להיעזר עי עזרה לאחרים, להרגיע עצמך עי ליטוף כלב אינה המצאה או חדשה, רופאים עצמם ממליצים לאנשים מבוגרים או חולי לב סוכרת וכד' על החזקת בעל חיים בבית שכן הוא תורם את תרומתו.

      ככה זה בחיים, כשעוזרים, נעזרים.... :-)

       

        28/10/09 10:33:

      צטט: anaatti 2009-10-27 21:34:59

      בונבונייטה,, היי את עצמך,,אדם מדהים ורגיש מלא חמלה והמון אהבה,, כאן זה מרחב ענק  ויש מקום לכל אחד בעולמו, אישיותו וטעמו,,, זה חשוב ונפלא המאמצים שלך להגברת המודעות  בקשר לבעלי חיים,,  הם לא יכולים לדבר ולהתלונן,,,

       ואת מביאה זאת קדימה לסדר יומינו,,  *

      תודה רבה ענאאתי....  :-)

      את מוזמנת לעזור ולהעביר הלאה המסרים במרחב הענק הזה....כמה רחוק שיגיעו הגלים יהיה טוב יותר.... :-))

       

        28/10/09 10:31:

      צטט: ההע 2009-10-27 21:24:54

      מודעות אכפתיות ואהבה לבעלי חיים  והתנגדות לאלימות היו בי מאז קטנות, כמו לדברים נוספים

      המון שנים ראיתי זאת ללא מילים, כפי שהורגלתי מהסביבה, ממוסכמות חברתיות, ממשפחה - ככורח המציאות, שככה זה ואין מה לעשות....והעובדה שנצרתי זאת בלב,  ולא עשיתי דבר חוללה בי שמות, וחדלתי להיות אני.    

      בונבונייטה את עושה המון למען בעלי חיים ותבורכי על כך  וגלגל חוזר הוא בעולם אותם בעלי חיים עושים גם למעננו כל כך הרבה..  ואת צודקת אם כל אדם יעשה מעשה קטן מחווה קטנה למען מטרה חברתית כלשהי..העולם שלנו יראה אחרת .

      תבורכי מכל הלב ציפי

      תודה ציפי

      לא בעיה, כל אחד יכול לעשות מחווה קטנה, צלוחית מים במקום קבוע לחיות רחוב, להסביר לילד שלהפחיד חיית רחוב שיותר קטנה ממנו זו לא חוכמה גדולה...לא סיפור...:-)))

        28/10/09 10:23:

      צטט: נטי ג. 2009-10-27 20:40:59

      תהיי גאה שיש בך את המודעות, הרצון והיכולת לשנות עבור אותם כוכבי ים רבים שאת  הצלת מצילה ותצילי.

      כן ירבו אנשים כמוך!

      תודה רבה נטי, כל אחד שעושה ולו מעט, מחווה קטנה, זה המון ועושה הבדל ענקי עבור מי שהוא עזר לו...

      לפעמים אנשים רואים אותי נותנת קצת מים ואוכל לחתול פה ושם "כל הכבוד"...אומרים...אני עונה, גם אתה יכול, זו לא בעיה גדולה, גם לא צריך לקנות כלום...פשוט לזכור שיש שאריות מזון שהם יכולים לאכול במקום לזרוק לשים נקי מסודר על חתיכה עתון ואח"כ לזרוק אותה לפח. קל ופשוט...:-)

       

        28/10/09 10:19:

      צטט: ישעיהו 0573186107 2009-10-27 20:36:27

      כעיתונאי וכשדר רדיו הפרובוקציה לעיתים מחלצת מידע חשוב מה שנקרא ריפוי בשוק ובהלם. ההכרח הוא אבי ההמצאה ורק מי שנשמתו מרגישה ורגישה יכול לחוש בתמונות המציאות צלילים צבע רגשות אמירות ואפילו משתיקות לעזור למיעוט לזר לנרדף לעיתים משקף משהו מבריחה או מחאה עצמית ולאו דווקא או לא רק מתוך כוונת סיוע.הוא שאל אותך שאלה מהיכן הכח ולא מה המניע וכל אחד מתלהב מהחוסר שלו. אני גאה בך ואל תקפידי עלי אם הפעם הארכתי.

      תודה לתגובתך ישעיהו. כן מה שאתה מדבר עליו מוכר לי, אלא שכאן אני בטוחה שלא זו היתה כוונת הגולש, ציינתי שהוא גם שלח המסר האישי כפי שצריך להיות - בצורה אישית. וכך צריך להיות. אני בחרתי לענות בפומבי.

      וכן, יש מקרים אכן כפי שאתה מספר עליהם, יש מקרים שונים, וגם התיאוריה שלך מוכרת, אלא שאין להשליך מאחד לגבי השני, ולא כולם כמובן אותו דבר מאותם מניעים....

      תודה למילים החזקות החמות

        28/10/09 10:13:

      צטט: talishia1 2009-10-27 20:27:24


      חיבוק גדול, נשמה יפה. חיבוק גדול (:

      תודה טאלשיה :-)

      אפשר בבקשה עוד אחד   ?!  ;-)

        28/10/09 10:10:

      צטט: דאז 2009-10-27 20:09:37

      אז מה? רצה לגרור אותך לתגובה והצליח?

      אני בטוחה שלא זו היתה כוונתו.

      כפי שכתבתי הוא נהג בהוגנות ושלח את המסר אישית. אני היא זו שבחרה לענות בפומבי...:-)

       

        28/10/09 10:08:

      צטט: Neora 2009-10-27 19:45:11

      אני מרגישה איזו נימונת של הסבר אצלך יקירתי? לא צריך את !! הכוכב שיאיר את הדרך לתיקון. כפרה עלייך.

       

      אהלן נאורה

      אני חושבת שמה שעניתי לנורית ש. יתן לך קצת ראייה אחרת, לפעמים זה יותר לספר על מה שעברת מאשר להסביר, לפעמים כשאת מוציאה זאת בכתב, יותר קל להסביר לעצמך....:-) תודה על המילים החמות חברה....

       

        28/10/09 10:04:

      צטט: עודד השודד 2009-10-27 18:56:56

      כל הכבוד!  *

      תודה עודד,

      תגיד עודד, מדוע מכל המילים בעולם בחרת את הניק הזה?  :-)))

        28/10/09 09:59:

      צטט: מלאך מקומי 2009-10-27 18:23:11

      כוכב גדול עגול ויפה וכלל לא קוצני

      תודה מלאך מקומי, ממך אני מוכנה לקבל כל דבר כמעט, גם אם הוא קצת קוצני....  :-)

       

        28/10/09 09:58:

      צטט: look11863 2009-10-27 12:01:25

      היי בונבונייטה את יודעת לפעמים מאוד חורה לי שעושים ערביי התרמה לכל כך הרבה אירגונים ובצדק זה עוזר לפעמים אבל.... כאן בארץ ישנם כמה אירגונים של בעליי חיים לא אמנה אותם ואף פעם לא היה משהו ...גדול איזה ערב התרמה מופגז באמנים...את יודעת שמת לב לזה?    אלי

      היי אלי

      דווקא עושים ועושים ערבי התרמה, ארועי אימוץ שגם בהם אפשר לתרום ולעזור...תרומה ועזרה אתה יודע זה לא רק בכסף...אפשר בדרכים רבות... והרבה פעמים יש לכל אגודה עמותה וארגון, נראה לי שאתה פשוט אינך יודע עליהם. 

      אם תרצה פנה אלי במסרים ואדריך אותך לאן לפנות כדי לדעת עליהם להבא..... :-) אין בעיה, אם אתה רוצה אעזור לך למצוא מה שהכי מתאים לך...  :-))

       

        28/10/09 09:54:

      צטט: נ.י.ל.י 2009-10-27 09:26:55

      מבינה אותך יקירה-מאד מבינה לי עושה טוב על הלב העש שנלכד בין החלון לתריס ושחררתי  או השניה שבה כיביתי מהר את ההלוגן כדי שהעש הגדול המרפרף בסלון לא ימשך אליו וזו רק דוגמה קטנטנה למה שיכול לעשות לי טוב על הנשמה.

      היי נילי

      תודה להבנה....הדברים המחוות הקטנים הם שעושים את כל ההבדל...נכון..? הנה לגבי העש...או פרפר או סתם ציפור שרק צריך לפתוח לה פתח לצאת לפעמים.... :-)

       

        28/10/09 09:54:
      שאפווווווווווו
        28/10/09 09:33:

      צטט: אביחי שמי 2009-10-27 09:21:17

      מודעות אכפתיות ואהבה לבעלי חיים  והתנגדות לאלימות היו בי מאז קטנות, כמו לדברים נוספים. 

      המון שנים ראיתי זאת ללא מילים, כפי שהורגלתי מהסביבה, ממוסכמות חברתיות, ממשפחה - ככורח המציאות, שככה זה ואין מה לעשות....והעובדה שנצרתי זאת בלב,  ולא עשיתי דבר חוללה בי שמות, וחדלתי להיות אני.     לוקח זמן לאדם להבין מהו ייעודו כאן בחיים (ויש דבר כזה ייעוד). אדם מבין זאת רק כשהוא חדל להיות הוא, כפי שהטבת לתאר זאת במילים, שמת את עצמך כקורבן על המזבח למען רווחת הכלל (כלל החיים והנושמים) ובכל זאת את מרגישה נכון ובטוח בדרך הזו משום שזו הדרך הנכונה לך וזו הדרך הנכונה לכל אחד מאיתנו, הדרך לתת ולא רק לקבל. *

      שלום אביחי שמי

      תודה למענך, נראה שאתה רואה את הדברים חזק מדי.

      יש אנשים שעושים ומקריבים המון, ויותר, הרבה יותר. על זה אני מדברת, על היכולת להשלים עם זה שלא יכולים לעשות יותר ולהציל ולעזור לכולם, להשלים עם זה שעושים מה שיכולים ומקווים לטוב.

      אולי לעומת אחרים שלא עושים ולא רואים זה נראה אחרת, כי למי שיודע רק לקבל לפעמים כך זה עלול להראות...

      ייעוד בחיים אינו תמיד להקריב הכל למען משהו, לפעמים הוא להדליק פנס למי שלא רואה, או רוצה לא לראות.... :-)

       

        28/10/09 09:23:

      צטט: נורית ש. 2009-10-26 23:43:39

      יקירה.

      קוראת אותך ושומעת בעיקר את הכנות שלך. אין צורך להסביר לאף אחד מי את ולמה את עושה את מה שאת עושה.

      זה כיף שאנחנו שונים כל - כך ומתעסקים בדברים שונים כל כך. ואת, עם עיניך המיוחדות הרואות הכל. כנראה חייבת לפקוח לנו את העיניים. ולא תמיד זה נעים. ולא תמיד בא לנו לראות. אבל זה שלנו קשה לא אומר בשום פנים ואופן שאת צריכה לכסות את עיניך (כאילו את יכולה). תודה על הביקורתיות שלך, תודה על האיכפתיות שלך, תודה על השובבות שלך והראייה המיוחדת שלך. אני באופן אישי נתרמת ממך מאוד מאוד ואוהבת אותך.

      תודה חברה,כשזה בא מהלב מרגישים.

      ונכון, אני יודעת שלא צריך להסביר, לא זה היה הצורך....

      לפעמים רוצים להוציא כדי לספר על תהליך משהו שעברנו....והרי פעם לא הייתי כך, והעיניים לא ראו הכל כי פחדו אולי שלא יוכלו להכיל את מה שרואות.

      לוקח זמן ללמוד לראות, לשים גבולות, ללמוד לעשות מה שיכולים, ולהשלים עם העובדה שלא יכולים לעשות הכל, או יותר....שיש גבול לאפשרויות, וכל מה שעושים עדיף תמיד על לא לעשות מאומה....

      תודה על המילים החמות המחבקות.

       

       

        28/10/09 08:02:

      כל אחד מאיתנו הגיע לעולם למטרה מסויימת

      את נלחמת את מלחמתם של החלשים

      בעלי החיים

      תבורכי!

        28/10/09 07:04:


      שיש לפעמים אנשים טובים , ולא רק כדי לקבל מדליה

      אלא באמת מתוך העשיה והרצון שלהם לעשות .

       

      כןכב ענק

        28/10/09 01:18:
      *
        28/10/09 00:27:


      אני הייתי שולחת לו את השיר המפורסם - "איך זה שכוכב אחד מעז....איך הוא מעז! למען השם!"...

      ובשבילי- את הכוכב!!!

      מאחלת לך שיהיו לך תמיד כוחות לצאת חוצץ נגד עוולות !

      אוהבת ומעריכה אותך!

      *

      אלומה

        28/10/09 00:03:
      אני מחכה בקוצר רוח לימים בהם רוב החברה יהיו:
      ביקורתיים, מודעיים, קשובים  ונאמנים לעצמינו.
      תודה יקרה.
      *
        27/10/09 23:57:

      דרך נהדרת להאיר את כולם.

       הלוואי שהאור ילווה אותך תמיד

       

      ערב קסום 

       

      שלומי

       

        27/10/09 23:41:

      אמרתי לך כבר פעם ואין לי בעיה לומר זאת יותר מפעמיים

       

      הנוכחות והכתיבה שלך כאן בקפה היא כל כך חיונית וחשובה, שזה בדיוק מסוג המקרים שלא מבינים איך זה היה כאן קודם לפני שעלית לאויר ושיתפת אותנו בסיפורים האלה.

       

      אני בכלל לא מגדיר אותם "עצובים" עבורי הם חלק מסיפורי החיים. שלנו ושל בעלי החיים הסובבים אותנו

       

      תודה ותשמרי את הכוחות להמשך

       

       

        27/10/09 22:45:


      בונבונייטה,

      את פשוט מיוחדת במינה, ונכון, שאת עוסקת בנושאים לא קלים.

      אבל יש לך ייעוד, שאת מאמינה בו ואני חשה  שבליבך יש גם סיפוק ושמחה ולא רק עצב.

      הנושאים שאת עוסקת בהם גורמים לי לעצור ולחשוב, שכן הזרם היומיומי לא תמיד מאפשר זאת.

      ועל כך לך התודה, שאצלך יש תכנים עם תוכן ממשי, אנושי, כן, שמדבר גם ללב של מי שלא מגדלת בעלי חיים.

      רק תמשיכי במה שחשוב לך, זה עובר דרך כל מילה שאת כותבת.

      ובעיני גם מאוד נכון להשתמש ברשת למען מטרות צודקות בעינינו - כל זמן שאנו כותבות מהלב.♥ 

        27/10/09 22:43:


      מזמן לא נהנתי לקרוא פוסט כזה. כל הכבוד על הכנות, המודעות, והאמונה.

      תבורכי חברה ! 

        27/10/09 22:39:

      הסבר ארוך.

      זאת את ואת מרגישה עם זה טוב...מספיק

        27/10/09 22:36:


      לילה טוב לך  bonbongetta  מאוד שמחותי לקרוא את הפוסט הזה

      בו את מתארת במידה רבה של אומץ  את היותך בעבר כאחת שהולכת עם הזרם,

      צריך מדה רבה של כנות לחשיפה כזו, ויותר מזה ,שמחתי  שהיום את הולכת בדרכך גם אם איננה מקובלת,ואת מרימה את קולך,

      ואת מראה את הדרך שנראית לך ,ואת קוראת ללכת אחרייך כי זו הדרך המוסרית,

      ונראה שעשית נפשות לא מעטות לנושא שהוא בנפשך, וידוע שאהבה לחיות  עושה טוב קודם כל לאדם עצמו ,

      בלטפו את כלבו , מרגיע בעליו קודם כל את עצמו, ובהתעלל בבעל חיים, מעולל הוא עוולה לעצמו,

       כך שגם אגואיסט גמור ,זוכה לתגמול מידי  כשיחסו לבעל חיים חיובי,

      וידוע גם שהחיבור לבעל חי,הוא כמו תראפיה ,השווה טיפול פסיכולוגי רק בלי העלות הגבוהה,

      והורה מוטרד שמתלבט אם לשלוח את ילדו  חסר המנוחה לפסיכולוג מומחה ,ייטיב עמו ,אם כתחליף יעניק לו חתול או כלב,

      כי האינטלגנציה הרגשית שלהם מפותחת טוב לאין שעור  מזו של כל פסיכולוג,

      הכלב נותן את עצמו עד הסוף, ולא עושה חשבונות של עכשיו זה כדאי לי או לא,

      והוא יאהב את בעליו בכל מקרה,ותמיד אתה מקבל כפליים ממה שאתה משקיע,

      באילו עסקים אתה כבר  נתקל במכפלות כאלו?

      לילה טוב לך יקירה

      בידידות ובחיבה אשר

        27/10/09 21:34:


      בונבונייטה,, היי את עצמך,,אדם מדהים ורגיש מלא חמלה והמון אהבה,,

      כאן זה מרחב ענק  ויש מקום לכל אחד בעולמו, אישיותו וטעמו,,,

       

      זה חשוב ונפלא המאמצים שלך להגברת המודעות  בקשר לבעלי חיים,,

       הם לא יכולים לדבר ולהתלונן,,,

       ואת מביאה זאת קדימה לסדר יומינו,,

       *

        27/10/09 21:24:

      מודעות אכפתיות ואהבה לבעלי חיים  והתנגדות לאלימות היו בי מאז קטנות, כמו לדברים נוספים. 

       

      המון שנים ראיתי זאת ללא מילים, כפי שהורגלתי מהסביבה, ממוסכמות חברתיות, ממשפחה - ככורח המציאות, שככה זה ואין מה לעשות....והעובדה שנצרתי זאת בלב,  ולא עשיתי דבר חוללה בי שמות, וחדלתי להיות אני.    

       

      בונבונייטה

      את עושה המון למען בעלי חיים

      ותבורכי על כך 

      וגלגל חוזר הוא בעולם

      אותם בעלי חיים עושים גם

      למעננו כל כך הרבה.. 

      ואת צודקת

      אם כל אדם יעשה מעשה קטן

      מחווה קטנה למען מטרה חברתית

      כלשהי..העולם שלנו יראה אחרת .

      תבורכי מכל הלב

      ציפי

        27/10/09 20:40:


      תהיי גאה שיש בך את המודעות, הרצון והיכולת לשנות עבור אותם כוכבי ים רבים שאת  הצלת מצילה ותצילי.

      כן ירבו אנשים כמוך!

       

        27/10/09 20:39:


      דליה אלעזר כתבה לי

      כל אדם

      הוא למעשה דלת חדשה הנפתחת לעולם חדש

       

      מה אם כן מאפיין את העולם שלכם....מה מעולמנו ייחודי שנחדש ממנו "לאחר"?

       

      מה משתקף ממפתן הדלת שלנו?

      נסו לדמיין מה עינכם רואות.....ואח"כ נסו לפרש ולהאניש הדמויות....

       

       

      אם נצליח לענות על השאלה....נעלה מדרגה גדולה להגשמה!

       

       אנסה לתת דוגמא "מעולמי":

      ממפתן דלתי רואה ים כחול מלא בסירות מפרש לבנות, על כ"א יש אדם הזורם עם הרוח לעבר קו אופק.

      ים כחול = שפע האינטואיציות ודרכי הריפוי

      סירות מפרש = כלי הנהגה עפ"י מחשבה

      אדם המנתב דרכו קדימה

      אם אחבר הכל ביחד אוכל לאגד את יעודי והגשמתי: לרפא אנשים ע"י חיבורם לאינטואיציות שלהם, למחשבה יוצרת מציאות לשם קידומם בהרמוניה נפשית....

        27/10/09 20:36:


      כעיתונאי וכשדר רדיו הפרובוקציה לעיתים מחלצת מידע חשוב מה שנקרא ריפוי בשוק ובהלם.

      ההכרח הוא אבי ההמצאה ורק מי שנשמתו מרגישה ורגישה יכול לחוש בתמונות המציאות צלילים צבע רגשות אמירות ואפילו משתיקות

      לעזור למיעוט לזר לנרדף לעיתים משקף משהו מבריחה או מחאה עצמית ולאו דווקא או לא רק מתוך כוונת סיוע.הוא שאל אותך שאלה מהיכן הכח ולא מה המניע וכל אחד מתלהב מהחוסר שלו.

      אני גאה בך ואל תקפידי עלי אם הפעם הארכתי.

        27/10/09 20:27:

      חיבוק גדול, נשמה יפה. חיבוק גדול (:
        27/10/09 20:09:
      אז מה? רצה לגרור אותך לתגובה והצליח?
        27/10/09 19:45:


      אני מרגישה איזו נימונת של הסבר אצלך יקירתי?

      לא צריך

      את !! הכוכב שיאיר את הדרך לתיקון.

      כפרה עלייך.

       

        27/10/09 18:56:
      כל הכבוד!  *
        27/10/09 18:23:

      כוכב גדול עגול ויפה

      וכלל לא קוצני

        27/10/09 12:01:


      היי בונבונייטה

      את יודעת לפעמים מאוד חורה לי שעושים ערביי התרמה

      לכל כך הרבה אירגונים ובצדק זה עוזר לפעמים אבל....

      כאן בארץ ישנם כמה אירגונים של בעליי חיים לא אמנה אותם

      ואף פעם לא היה משהו ...גדול איזה ערב התרמה מופגז באמנים...את יודעת

      שמת לב לזה?

      אלי

        27/10/09 09:26:

      מבינה אותך יקירה-מאד מבינה

      לי עושה טוב על הלב

      העש שנלכד בין החלון לתריס ושחררתי 

      או השניה שבה כיביתי מהר את ההלוגן כדי שהעש הגדול המרפרף בסלון לא ימשך אליו

      וזו רק דוגמה קטנטנה למה שיכול לעשות לי טוב על הנשמה.

        27/10/09 09:21:
      מודעות אכפתיות ואהבה לבעלי חיים  והתנגדות לאלימות היו בי מאז קטנות, כמו לדברים נוספים. 

      המון שנים ראיתי זאת ללא מילים, כפי שהורגלתי מהסביבה, ממוסכמות חברתיות, ממשפחה - ככורח המציאות, שככה זה ואין מה לעשות....והעובדה שנצרתי זאת בלב,  ולא עשיתי דבר חוללה בי שמות, וחדלתי להיות אני.    

       

      לוקח זמן לאדם להבין מהו ייעודו כאן בחיים (ויש דבר כזה ייעוד). אדם מבין זאת רק כשהוא חדל להיות הוא, כפי שהטבת לתאר זאת במילים, שמת את עצמך כקורבן על המזבח למען רווחת הכלל (כלל החיים והנושמים) ובכל זאת את מרגישה נכון ובטוח בדרך הזו משום שזו הדרך הנכונה לך וזו הדרך הנכונה לכל אחד מאיתנו, הדרך לתת ולא רק לקבל. *

        26/10/09 23:43:


      יקירה.

      קוראת אותך ושומעת בעיקר את הכנות שלך.

      אין צורך להסביר לאף אחד מי את ולמה את עושה את מה שאת עושה.

      זה כיף שאנחנו שונים כל - כך ומתעסקים בדברים שונים כל כך. ואת, עם עיניך המיוחדות הרואות הכל. כנראה חייבת לפקוח לנו את העיניים. ולא תמיד זה נעים. ולא תמיד בא לנו לראות. אבל זה שלנו קשה לא אומר בשום פנים ואופן שאת צריכה לכסות את עיניך (כאילו את יכולה). תודה על הביקורתיות שלך, תודה על האיכפתיות שלך, תודה על השובבות שלך והראייה המיוחדת שלך.

      אני באופן אישי נתרמת ממך מאוד מאוד ואוהבת אותך.

      ארכיון