וכתוספת תמליל ראיון רדיו שערך רזי ברקאי עם אלהרר:

דודו אלהרר: אתה מתקשה בהבנת הנשמע, קודם כל אני לא עשיתי השוואה בין היטלר לאריק שרון, בוודאי לא רמזתי שהוא גרוע ממנו

רזי ברקאי: מה אני עד כדי כך לא מבין מה אמרת?

דודו אלהרר: לא עד כדי כך, אתה בדרך כלל לא מבין, לא מי יודע מה חדשה מסעירה

רזי ברקאי: הבנתי, כלומר זה שאתה מזכיר את היטלר ואחריו את אריאל שרון

דודו אלהרר: לא לא

רזי ברקאי: ואומר שאריק שרון להבדיל מהיטלר הוא הראשון שעורר בך שנאה כל כך גדולה, משום שהיטלר היה משוגע

דודו אלהרר: זה אתה מבין, זה אתה מבין

רזי ברקאי: אתה רוצה שאני אשמיע לך את הקטע עוד פעם?

דודו אלהרר: לא אני מכיר אותו בעל פה, בחייך אתה יכול להשמיע אותו עוד פעם, זה נורא נחמד, אני אוהב שאתה משמיע את זה

רזי ברקאי: בקיצור בשיחתנו שתימשך עוד כמה דקות, בשום פנים לא תחזור בך משום דבר שאמרת?

דודו אלהרר: תשמע, אמנון אברמוביץ לקח תפוח רקוב, בואש ומצחין וקרא לו אתרוג וכל התקשורת לרבות אתה אחריו, האתרוג הזה היה נבל רמאי רשע מרושע וכנראה גם גנב לא קטן, שהמילה שרץ טמא קטנה עליו

רזי ברקאי: דודו, כל זה עובר וכל זה שדיר, אפילו שאתה מכנה אותו גנב ושקרן

דודו אלהרר: נכון

רזי ברקאי: כל זה נגיד עובר במציאות חיינו המידרדרת לה, מה לעשות

דודו אלהרר: שום נגיד, אתה פשוט לא מתייחס לשאלה שלו

רזי ברקאי: מתי זה לא עובר

דודו אלהרר: אני אגיד לך

רזי ברקאי: שאתה אומר שבית משפט בישראל היה צריך לגזור גזר דין מוות על אריאל שרון ועל זרעו אחריו

דודו אלהרר: לא, אני לא אמרתי על אריאל שרון שבית המשפט היה צריך לגזור עליו מיתה, תבדיל בין הדברים, אני אמרתי שצריך היה לגזור מיתה על יוסי ביילין, על שטרנהל, על גדעון לוי, על אנשים האלה כן, למה? מפני שאני ציטטתי קודם את החוק והחוק אומר כל מיני דברים מעניינים מאוד ואם אתה תסתכל על החוק הזה, אז אתה תבין שהאיש הזה עבר על החוק עשה עבירה פלילית, איש לא מתייחס לזה, אבל היה צריך להעמיד אותו לדין, ואז הוא שואל אותי ואם אתה היית השופט? אני לא הייתי מקל בזה, הייתי מחמיר מאוד והייתי מוציא אותו להורג בכיכר העיר

רזי ברקאי: תגיד, זה לא סוג של עידוד לרצח הדברים שאתה אומר?

דודו אלהרר: לא, מה פתאום זה לגיטימי לחלוטין, אתה רוצה שאני אתן לך דוגמאות של אנשים מהשמאל שהתבטאו הרבה הרבה יותר חמור?

רזי ברקאי: כן תן לי דוגמא אחת

דודו אלהרר: אחת אתה רוצה?!

רזי ברקאי: כן

דודו אלהרר: אז אני אתן לך דוגמא אחת, "הכיפות הסרוגות עבורי הן כמו צלב הקרס על השרוול של החיילים הנאצים"

רזי ברקאי: מי אמר?

דודו אלהרר: שלמה גזית, אני אתן לך "החרדים יונקים מאותם יצרים אפלים שמהן ינקה הזוועה הנאצית פשיסטית"

רזי ברקאי: גסות רוח מאין כמוה

דודו אלהרר: זאת שולמית אלוני

רזי ברקאי: גסות רוח מאין כמוה, אני לא יודע אם אתה מצטט במדויק

דודו אלהרר: במדויק

רזי ברקאי: אבל אין ספק שזאת גסות רוח, השאלה האם זה תירוץ טוב בשבילך להשתמש בביטויים האיומים והנוראיים שאנחנו השמענו עכשיו

דודו אלהרר: אבל אני לא, אני לא השתמשתי, שום איומים ונוראים, אני בסך הכל אמרתי דברים מאוד מאוד לגיטימים, מותר להגיד את הדברים האלה, תשמע הצדקנות וההתחסדות תקעו יתד בתקשורת הישראלית וקנו בה אחיזה משמעותית, מדי יום אני שומע רדיו צופה בטלויזיה, קורא בעיתונים אמירות מקוממות שאין לי מילה אחרת בשבילם מלבד דברים מתועבים שראויים לכל גינוי ולכל הוקעה, להסתיגות מוחלטת, נו אז אני מגנה, אתה מגנה, הם מגנים, לא מזה נוושע הדוגמה הבולטת של הימים האחרונים, מהומה בעניין ילדי העובדים הזרים, כל ההתייחסות של התקשורת מעוררת קבס בחילה וגועל, מה הטענה, מסכנים ילדים שנולדו כאן, מדברים עברית, אינם מכירים מולדת אחרת ועוד כל מיני שטויות וקישקושים, מי שתומך בעובדים הזרים וילדיהם השוהים כאן שלא כחוק, תומך בעבדות במסווה של הומניות, תגידו שנח לכם לגדל דור שני ושלישי של עבדים, כל זאת שבשעה שלא נותנים לילדים יהודים אתיופים בפתח תקוה ללמוד עם

רזי ברקאי: כלומר אלה מאיתנו שחושבים שילדים שאכן גדלו בארץ על לא עוול בכפם, אף אחד הרי

דודו אלהרר: תומכים בעבדות

רזי ברקאי: לא סליחה, שאנחנו חושבים שהם צריכים להישאר כאן כי הם ישראלים כמוני וכמוך, זה אנשים שתומכים בעבדות

דודו אלהרר: בוודאי, בוודאי, הלו בשביל מה אתה רוצה שהם ישארו פה, מה אתה הומני מי יודע מה

רזי ברקאי: תגיד, אם

דודו אלהרר: מה חשבת על הילדים בגוש קטיף

רזי ברקאי: אם יוסי ביילין, אגב הילדים בגוש קטיף עברו טראומה איומה ונוראה, אבל מדינת ישראל דואגת

דודו אלהרר: איומה ונוראה?! כל המדינה עברה טראומה איומה ונוראה, אתה עוד לא יודע לאן זה יגיע, זה עוד כלום, זה שאתמול בכותל המערבי חיילים הניפו שלטים זאת התוצאה של הגירוש מגוש קטיף

רזי ברקאי: וגם את זה אתה מצדיק כמובן

דודו אלהרר: לא אני לא מצדיק, אבל אני אומר, זה אתם שהבאתם את זה על עצמנו, אתם.. זה עוד כלום, זה עוד ילך ויחמיר

רזי ברקאי: דודו שאלה לי אליך, תראה אם אוסלו הוא פשע ומי שהביא את אוסלו, מי שחתם על אוסלו זה יצחק רבין, ראוי היה שיצחק רבין ימות?

דודו אלהרר: לא מה פתאום, הנה עכשיו אתה מעלה את מה שאנחנו קוראים יום אידם, אתה יודע מה זה יום אידם?

רזי ברקאי: למה יוסי ביילין ראוי שימות שהוא עמד מאחורי אוסלו ומי שקידם את זה והמריץ את זה הרצח שלו לא מוצדק בעיניך?

דודו אלהרר: הרצח של רבין?

רזי ברקאי: המממ

דודו אלהרר: לא מוצדק, אני לא בעד רצח בכלל, אני בעד מיתה בחסות החוק, על פי דין

רזי ברקאי: אז אני אעזור לך אם כך, בית משפט ישראלי היה צריך להעמיד את יצחק רבין לדין ולגזור עליו גזר דין מוות?

דודו אלהרר: לדעתי רבין הובל באף, אבל זה סיפור מאוד מאוד קשה, אני רוצה להגיד לך, התחלתי להגיד לך שיום רצח רבין בשבילי ולא רק בשבילי הוא יום אידם, אנחנו קוראים לזה יום אידם, יום אסונם, זה יום האסון של השמאל, זה מונח ממסכת עבודה זרה שמתייחס ליום האסון של הגויים

רזי ברקאי: מה שמרחיק אותך מהיום הזה

דודו אלהרר: נכון, שלושה ימים לפני זה, לא מדברים איתם, לא מקיימים איתם קשרי מסחר, הם מלאים כעס, זעם

רזי ברקאי: אבל יום אידם זה אומר שזה גם לא יום זיכרון בשבילך

דודו אלהרר: לא לא לא, אני לא זוכר כבר, אני זכרתי כמה שנים אבל אחר כך הפסקתי לזכור כי

רזי ברקאי: כי מה

דודו אלהרר: כי זה כבר הפך להיות פסטיבל שהופך להיות קרנבל ועוד מעט יתחילו עם תופים ומחולות, לאט לאט זה מקבל את הפרצוף ה

רזי ברקאי: תגיד לא למדת כלום ממה שקרה לפני 14 שנים?

דודו אלהרר: ואתה לא למדת כלום?

רזי ברקאי: אני למדתי שיש

דודו אלהרר: מה למדת?

רזי ברקאי: יש דברים.. יש מילים שהורגות והמילים שאתה אמרת כלפי אריאל שרון ויוסי ביילין וזאב שטרנהל הם מילים הורגות

דודו אלהרר: והמילים שאתם אומרים יוםיום ושעה שעה במשך 97% מכל השידורים הם מילים הורגות עוד יותר, ואתם עושים רע מאוד רע מאוד למדינה, אתם חושבים.. תשמע אני רואה בדו"ח גולדסטון ברכה גדולה לעם ישראל, אני מקווה שהוא לא יהיה האחרון, הוא יביא לנו אני חושב את המזור
האמיתי, הוא חגיגה גדולה בשבילי, אני כל פעם שמח, אני מחכה רק שיתפתלו עוד ועוד ועוד ולא יוכלו לו ובסוף יכנעו לו, ואז יבוא עוד דו"ח אחד ועוד דו"ח אחד ואז אנחנו נתכנס בעצמנו ונהפוך להיות באמת עם לבדד ישכון

רזי ברקאי: בתוך הגאווה שלך לדברים האלה שאמרת שהשמעתי אותם, אני מבין שאתה גם מחכה שהיועץ המשפטי לממשלה יגיש נגדך כתב אישום, כי בשבילך זו הזדמנות

דודו אלהרר: אני כתבתי ליועץ המשפטי לממשלה מכתב מנומק ואני ביקשתי בעקבות יוזמת ז'נבה ליזום יוזמה חדשה, תראה יוסי ביילין וחבר מרעיו נפגשו עם ערבים בז'נבה ודיברו, על מה דיברו? איך עושים שלום, איך עושים שלום? בין היתר מעבירים את השטחים האלה לריבונות של הערבים
את השטחים האלה לריבונות יהודית, סחר מכר של קרקעות המדינה, עכשיו תראה, יוסי ביילין לא היה שר ולא חבר כנסת ולא שלוח מטעם המדינה, סתם יוזמה עצמאית פלילית לחלוטין, אז אני הצעתי

רזי ברקאי: זה לא מדויק היסטורית מה שאתה אומר

דודו אלהרר: לא לא, מדויק לחלוטין

רזי ברקאי: לא, אבל הוא עשה את זה בידיעתו של שמעון פרס ולאחר מעשה גם בידיעתו של יצחק רבין אבל עזוב

דודו אלהרר: ידיעה זה לא אומר, אני אזרח, אני צריך את הידיעה?! אני צריך שיהיה נייר שהוא יהיה שלוח רשמי

רזי ברקאי: אוקיי אז היועץ המשפטי לממשלה

דודו אלהרר: אז אני הצעתי יוזמה משלי, שאני קורא לה יוזמת ריאד, בסעודיה, אני רוצה ללכת לריאד לדבר עם הערבים ולהציע להם את כל אדמות המדינה, תאמין לי שאני אצליח לגייס מיליארדים, לא רק מסעודיה ולא רק מאיראן

רזי ברקאי: לך על זה

דודו אלהרר: גם האיחוד האירופי ישלם לי

רזי ברקאי: דודו לך על זה

דודו אלהרר: ואז אקים את מרכז אלהרר לשלום ונקים בניין גדול כמו מרכז רבין וכמו מרכז פרס, סוף סוף תהיה לי משכורת של שועה, אולי גם יהיה לי מטוס מנהלים ויהיה כיף

רזי ברקאי: אוקיי, דודו אלהרר אני מאוד מודה לך על השיחה הזאת

דודו אלהרר: אני גם מאוד מאוד מודה