כותרות TheMarker >
    ';

    אמריקנו כפול

    ארכיון

    וועידת ג'יי-סטריט

    12 תגובות   יום שלישי, 27/10/09, 03:11

     

    ג'רמי בן-עמי, מנכ"ל ג'יי סטריט, יכול היה לחייך אתמול בהקלה: למרות המתיחות והמחלוקות, הוועידה הארצית הראשונה של הארגון יצאה לדרך, כשמעל 1500 אנשים גודשים את אולמות המלון "גראנד היאט" בוושינגטון. מול המלון עמד לבדו בוב קונסט, נציג "שלום אינטרניישנל" שמתייצב עם שלטי מחאה בכל מזג אוויר מול הכנסים של המרכז ושמאלה. בדרך כלל הוא מוחה נגד אובמה ש"רע לישראל", הפעם הוא הוסיף שלט חדש: "ג'יי-סטריט – נאצים".  

     

    הוא שלח מייל לכל רשימת התפוצה, אך בערב פתיחת הכנס הצליח לגייס שלושה אנשים נוספים למחאה. ביום השני של הכנס, נשאר לבדו. ואילו בפנים, פעילי שלום לסוגיהם, פוליטיקאים, דיפלומטים, שדולנים, רבנים ורבות, יועצים פוליטיים, אמנים, סטודנטים, עיתונאים ובלוגרים מילאו את המסדרונות. בחלק מהחדרים בהם נערכו פאנלים, לא נשאר מקום, והם ארגנו מעגלים על השטיח בלובי, דנים בלהט על מצב פעילי השמאל בישראל ובארה"ב, החיבור לדת, התקשורת החדשה.  

     

     

    "לא יכולנו להיות נרגשים יותר", אמר בן-עמי. "זו אמת לידתה של תנועה עממית במדינה הזאת. מספר המשתתפים עלה על כל הציפיות שלנו. 148 אנשי קונגרס תמכו בארוע; הגיעו לפה 250 סטודנטים, כתבים מ-17 מדינות. זה מצביע על הריק שנוצר והשאיפה לקדם שלום בתקופה שזה יותר דחוף מאי פעם. יש מקומות שהדיון לא צריך ללכת אליו, כמו השימוש בדיויים מהשואה, אבל עדיין יש הרבה מקום להרחבת הדיון. מבחינתנו, זה האיום הקיומי הגדול ביותר שעומד מול ישראל. החזון שלנו מאוד פשוט – שתי מדינות לשני עמים על בסיס גבולות 67, ואפשרות לחילופי שטחים במקרה של ריכוזי התנחלויות קרובים לגבול. פתרון של מדינה אחת זה לא פתרון, זה סיוט. ברור שהאלימות יכולה לחזור, אבל אי אפשר לתת לקיצונים משני הצדדים למנוע עתיד טוב יותר לשני העמים".   

     

    אחד הכתבים שאל את בן-עמי את השאלה המתבקשת – איך אתם יכולים להיות פרו-ישראלים כששגריר ישראל מחרים את הכנס? "השגריר עושה טעות רצינית", אמר בן-עמי. "אנחנו חלק מהקהילה היהודית, והייתי רוצה שהיה מגיע לפה אפילו בשביל להביע את חוסר הסכמתו. אנחנו אוהבים את ישראל ואנחנו תומכים בה, אבל יש לנו שאלות לגבי המדיניות שלה. זה שהדרך שבה הקהילה הבינלאומית התמודדה עם דו"ח גולדסטון היה פגום, לא אומר שאפשר להתעלם ממהות הדו"ח ומחקירה עצמאית רצינית". כשנשאל, מה דעתו על הארוע הנגדי שארגנו השבוע הנוצרים המאוחדים למען ישראל, במעמד אלי ויזל, השיב בן-עמי: "בתור יהודים אמריקאים, אני חושב שיש לנו מעט במשותף עם סוג האנשים שהם חלק מהתנועה הזאת. אני לא חושבת שהברית הזאת היא באינטרסים הטובים של העם היהודי או ישראל".   

     

    לא כל המשתתפים הרגישו בנוח עם עמדות ג'יי-סטריט לגבי ההתנחלויות, דו"ח גולדסטון, גדר ההפרדה ואיראן. בתדרוכים עם חברי הכנסת הישראלים והכתבים, נאלץ להבהיר כמה מעמדות של הארגון. לפי התגובות של חברי הכנסת שהגיעו עד וושינגטון, הוא עמד במשימה.  "לי בכלל לא היתה התלבטות אם להגיע", אמר מאיר שטרית, חבר הכנסת מטעם "קדימה". הייתי בוועידת איפא"ק, ועכשיו אני בכנס הזה. זו טעות של הממשלה לא להגיע. אנחנו מופיעים בכל מני פורומים של מתנגדי ישראל, במדינות ערב – ולא נופיע בכנס של תומכי ישראל? התרשמתי שתמיכתם בישראל אמיתית ורצינית. שאלתי, למה הם מתנגדים להטלת סנקציות על איראן והם הסבירו שלא שהם מתנגדים לסנקציות – אבל צריך לעשות את זה בעיתוי הנכון, לא כשהנשיא שלהם מנהל דיאלוג עם איראן. כששומעים את ההסברים, זה פחות מרגיז".

      

     

    שגריר ישראל מייקל אורן אולי לא הגיע, אבל השגריר הירדני הנסיך זייד ר'עד זייד אל-חוסיין הסכים להגיע ליומיים בכנס, התייצב לדבר בפאנל המוקדש לדיון על הגישה האזורית הכוללת לסכסוך הישראלי-פלסטיני – ואפילו נאות  לשחזר את הפאנל בפעם השניה לאור הביקוש. "אני לא יכול להגיב על החלטותיו של שגריר ישראל", אמר בדיפלומטיות ל"הארץ". "זה ארגון חדש ואני אוכל לחוות דעתי על הוועידה אחרי שהיא תסתיים. אבל לנו כירדנים חשוב לנהל דיאלוג עם כמה שיותר ארגונים אמריקאים, בין השאר כדי להעלות את הסוגיות שמטרידות אותנו". התקררות היחסים בין ישראל לארצו, לדבריו, מאוד מטרידה את הירדנים. "יש תחושת דחיפות, אבל אם סנטור מיטשל מאמין שדרוש יותר זמן, אנחנו נותנים לו את הקרדיט. אנו רואים בשלום הצעה בת-קיימא, ומקווים שהסוגיות שמטרידות את כולנו, כולל המקומות הקדושים בירושלים, יבואו על פתרונן במסגרת שיחות על הסכם קבע".

     מבחינתם של טל שכטר ואיימי מייר, שני סטודנטים יהודים בני 21, מדובר בכנס של המיינסטרים. "זה קול המיינסטרים של הקהילה היהודית האמריקאית שבמשך שנים לא נשמע", אומר שכטר, סטודנט בניו-המפשייר קולג'. הוא משתייך לזרם הרפורמי, אך מקפיד לחבוש כיפה וציציות. "זה לא כנס של שמאל קיצוני מטורף. וזה מכסה את רוב האנשים שרוצים להיות פרו-ישראלים, אבל לא אנטי-פלסטינים".

     

     

     

    "אני לא חושבת שהיהודים הצעירים בארה"ב מתנתקים מיהדות ומישראל", אומרת איימי, סטודנטית באוניברסיטת מארילנד. "הם פשוט מעורבים בדרכים אחרות, כי במסגרת הקהילות המסורתיות אנחנו מרגישים שאנחנו לא שותפים לתהליך קבלת ההחלטות. אני חושבת שבמובנים רבים אנחנו יותר מעורבים מההורים שלנו שרק התייצבו לבית הכנס ורשמו צ'קים של תרומות. אנחנו מריגישים שזה ארוע מאוד חשוב, כי מדברים על נושא שהיה סוג של טאבו בקהילה. שזה די מוזר, כי על שאר הנושאים מדברים פה חופשי. אני חושבת שממשלת ישראל שולחת מסר לא נכון לחלק גדול מהקהילה בהתעלמות מהכנס, אבל אני מקווה שזה ישתנה בעתיד. הארגון עוד צעיר, וזה טבעי שאנשים יכולים להיות סקפטיים. אבל זו בהחלט הזדמנות שהם פספסו לדבר אתנו. הביקורת נגד ג'יי-סטריט זה בזיון, כי מדובר בנסיון לפלג את הקהילה. ישראל צריכה לפתוח את המטריה בצורה רחבה יותר ולכלול תחתיה יותר אנשים שאכפת להם".

    מנהיג התנועה הרפורמית, רבי אריק יופה, אמר בנאומו: "אם זה נכון שהשלום אינו אפשרי כרגע, זו לא סיבה לקדם מדיניות שתהפוך אותו לבלתי אפשרי לתמיד". הוא הזהיר מפני התמהמהות בפתרון שתי המדינות. "הציונות לא נולדה בשביל שהיהודים יהפכו למיעוט במדינה של מישהו אחר".     

      היום ומחר, בדומה למתכונת של וועידות איפא"ק, לאחר סדרה של פאנלים ודיונים, משתתפי הוועידה יצבאו על גבעת הקפיטול ויערכו מעל 200 פגישות בקונגרס. הם ינסו להבהיר לאנשי הקונגרס ועוזריהם מספר נקודות: שהקהילה היהודית האמריקאית לא מדברת בקול אחד; שמעורבות פעילה בתהליך השלום היא האינטרס הבסיסי של ארה"ב וישראל, ושבסוגיית איראן, יש תמיכה בדיאלוג אתה. לשלוש משפחות משכונת שייח' ג'ראח שהגיעו לוועידה היתה אג'נדה משלהם על הגבעה - "הם באו לספר את הסיפור שלהם, כדי לחזור לבתים שלהם ולנסות למנוע שינוי כללי המשחק וגירוש של 500 אנשים נוספים", הסבירה פעילת השלום אנג'לה ג'פרי-גולדסטיין שמלווה אותם בוושינגטון.

    שריהאן חנון (20), סטודנטית לפסיכולוגיה שנה שלישית, ממפוני שייח' גראח, אמרה כשחזרה מסיבוב של שמונה פגישות בקונגרס: "כבר שלושה חודשים אני גרה ברחוב, מתחת לעץ הזית מול הבית שלי שלא נותנים לי להתקרב אליו. אני לא יודעת אם האמריקאים יוכלו לעזור לנו. הם לא הבטיחו כלום, רק שאלו הרבה שאלות על מצבנו. אני מקווה שנוכל לחזור לבתים שלנו, כי זה לא חיים. מקווה שנוכל גם להציל מגירוש עוד 25 משפחות. זה הספיק לי, אם מה שקרה לנו היה קורה ליהודי אחד, כל העולם כבר היה מקים צעקה. אנחנו נדבר פה על מצבנו במשך 20 יום, ומקווה שכשנחזור, לא נצטרך להיות הומלסים".

    "ארוע הפתיחה היה מרגש מאוד", סיכמה קולט אביטל. "לעמוד בפני קהל של צעירים שכל מה שהם אמרו, שהם אוהבים את ישראל ורוצים לקדם את השלום. להיטות כזאת, זה משהו שלא ראיתי כבר הרבה זמן לא בארץ ולא פה. בזמן שאנחנו נזרקים מכל הקמפוסים, יש פה פוטנציאל אדיר. מזמן לא הרגשתי שמחבקים אותנו ככה. אם למישהו יש בעיה עם משפחות משייח' ג'ראח – זו גישה מוזרה מאוד. תמיד בכינו שאין שותף בצד השני, אבל הנה הם באים ומזדהים עם ארגון שרוצה לקדם שלום ופתרון שתי המדינות. מה רע בזה?"

    "זה לא חרם של ישראל על ג'יי-סטריט, זה חרם של ממשלת נתניהו", מדגיש הסוקר והיועץ הפוליטי ג'ים גרסטין. "הנשיא שלח ברכה, חברי כנסת מ"קדימה" ושמאלה באו. ממשל אובמה לוקח את הכנס ברצינות, אז מה זה אומר על ראש ממשלת ישראל?" המשך ההצלחה של הארגון תלוי, לדבריו, עד כמה הוא יצליח לנצל את המומנטום ולגייס כספים עבור חברי הקונגרס כדי "להוכיח שזו לא הצלחה זמנית". 


     


    וקצת מאלה שהגיעו מישראל -

     

    שלמה מולה, ח"כ מטעם "קדימה"

     "מה שחשוב זה לא מה שהממשלה חושבת, אלא מה שקורה פה. ביבי חושב שהמדינה מתנהלת בסדר, אבל הכל תקוע. אם ביבי חושב שהוא יכול לנצח את אובמה, הוא חי באשליות. מבחינה דיפלומטית, נתניהו, ליברמן והשגריר אורן עשו טעות פטאלית. חמישה חברי כנסת שבאו לכאן לא בהכרח מסכימים עם כל מה שנאמר כאן, אבל לא צריך להתחבא מתחת לשולחן בירושלים, שזה מה שהליכוד עשה. הארגון הזה כבר הצליח לבסס את עצמו, הפאנלים רציניים, זו התחלה טובה וזה מבטא את הפלורליזם בחברה האמריקאית. זה לא אומר שאנחנו פרו-פלסטינים, אבל זה ארגון חשוב וארוע חשוב".


    שלמה בן-עמי

    "היתה פה בעצם אנומליה. יהדות ארה"ב הם מהקבוצות האתניות היותר ליברליות, ועם כל תמיכתו של בוש בישראל הם לא הצביעו בשבילו. אבל הם היו מיוצגים על-ידי ארגונים שלא משקפים את העמדות של הרוב. ומחובתה של ישראל להתחבר לקבוצה שמייצגת אותם באמת. הם נאמנים לאינטרס הליבה של ישראל, אבל לא נסחפים אחר גחמות המתנחלים. כשרבין אלה לשלטון, הוא הבהיר לאיפא"ק שהוא זה שמקבל החלטות הנוגעות למדיניות ישראל. לא חייבים להסכים עם ג'יי-סטריט בכל דבר, גם לי יש ספקות לגבי התהליך כי הם חדשים בשטח, ואצלנו הגוף כבר מלא פציעות מהתהליך. אבל זו חובתה של ישראל להתחבר לזרם הזה של היהדות האמריקאית, שהם רוב על-פי כל סקר".

    ניצן הורוביץ: "זה דבר מדהים – במשך שנים, היה פרדוקס – רוב היהודים בארה"ב הם ליברלים, תומכים בשלום, זכויות האדם – אבל מהצמרת יצא קול אחר לגמרי. ובמשתתפים פה אני רואה רוב גדול של יהודי ארה"ב, וגישת נתניהו כלפי הארגון לא נכונה ומזיקה לישראל. יש פה ראשי תנועה רפורמית, נציגי תנועות נוער – זו הצלחה גדולה. ישראל צריכה לחבק אותם ולהבין שיש כל מני דעות בקרב היהודים האמריקאים, ולהבין שאנשים אלה הם בראש ובראשונה ציונים. אני מאמין שפתרון שתי המדינות זה האינטרס העליון של מדינת ישראל, וחשוב שיש כוח כזה בארה"ב שאומר את זה וגם נמצא בקו אחד עם הממשל. אי אפשר להחרים ארוע כזה רק בגלל שהם לא תומכים בהתנחלויות. הנתונים של סקרי הקהילה פה הם תמונת ראי של ישראל – 73% מהיהודים פה חושבים שאובמה עושה עבודה טובה ביחס למזרח התיכון, 88% תומכים במעורבות פעילה של ארה"ב בתהליך השלום. וכשארה"ב נכנסת לתמונה, זה לא מתווך נורווגי – לוחצים על הפלסטינים להפסיק את הטרור, לוחצים על מדינות ערב לתת גיבוי כספי לתהליך".  

    עמיר פרץ: "אני חושב שמדובר בארגון חשוב בתוך יהדות אמריקה, אין ספק שהרוח הצעירה שנושבת כאן נותנת אופי שהיה חסר עד היום לפעילות מול מדינת ישראל. ההחלטה של השגריר לא להגיע אינה החלטה נכונה – שגריר צריך להגיע לכל כנס שמזמינים אותו, גם אם מצפה לו שם עבודה קשה. זה תפקידו, להיות בקשר עם כל קצות הקשת. והארגון כאן מביע עמדות שחשובות למדינת ישראל. בפגישות עם הנהלת הארגון העלתי שאלות בנוגע לדו"ח גולדסטון ואיראן. האיום האיראני הוא איום אמיתי ואנו דורשים שג'יי-סטריט יעמוד לצדה של ישראל ללא סימני שאלה בעניין. אפשר לתת לנשיא אובמה זמן למצות הליכים דיפלומטיים, אבל צריך להיות ברור שהאיום הזה צריך להיות מוסר. לגבי דו"ח גולדסטון, אמרתי שזה לא מקובל שחיילי צה"ל יוצגו כפושעי מלחמה. בתור שר הבטחון לשעבר,אני יכול להעיד שבעבר ביטלנו מבצעים כדי לא לפגוע באזרחים פלסטינים חפים מפשע"

    .  

    הפאנל של חברי קונגרס הנערך באולם הגדול על רקע שלט הלוגו של ג'יי-סטריט, החל ברוח מבודחת, עם מחיאות כפיים מהקהל. כמה סיפרו על הלחצים שהופעלו עליהם לא להשתתף, שיחות אזהרה מחברים שהביעו חשש שזה יכול לפגוע בתמיכה בהם. "מבחינתי, האופציה לא להשתתף בכלל לא עלתה על הפרק", אמרה חברת הקונגרס ג'ן צ'קובסקי. "אני מעריכה את אלה שהתקשרו להזהיר אותי מתוך דאגה, אבל אני מרגישה שאנחנו זקוקים ליצירת מרחב לדיון מהסוג הזה. איך מישהו יכול להגיד שזה לא באינטרס של ישראל שנשב ונדבר על פתרון שתי המדינות? זו המטרה שלנו, יש רק חילוקי דעות לגבי איך מגיעים לשם. מתנהל אצלנו דיון כזה על אפגניסטאן - יותר כוחות, פחות כוחות, שיתוף פעולה עם אזרחים... קריאה בשמות ונסיונות הדרה - זה לא קונסטרוקטיבי וזה לא טוב לישראל. זה לא קונסטרוקטיבי לגרום לאנשים לבחור, או זה, או זה. אני חושבת שאנשים פה יותר פרו-ישראלים מתנתניהו. אף אחד לא רוצה שיתייגו אותו וישימו בקופסא - או שאתה בעד ישראל או נגדה. צריכים להכליל יותר".  


    חבר הקונגרס צ'רלס בוסטני, ממוצא לבנוני, היה חבר הקונגרס הרפובליקאי היחיד שהעז להתייצב בוועידה וגרף מחיאות כפיים בעמידה.

     

    אבל ככלל, לא הבנתי למה בכל כך הרבה פאנלים דנו כל כך הרבה בזכותו של השמאל היהודי האמריקאי להשמיע את קולו. אם הם חושבים שהם הרוב, ושלחלק מהם באמת אכפת - אין סיבה להתנצל על זה. אם, כפי שהם אומרים, זה דיון לגיטימי - למה צריך לטרוח כל כך להצדיק את הלגיטימיות שלו?


    אגב, אם הם אכן יצליחו לגייס כספים בשביל אנשי הקונגרס ואם היועץ לבטחון הלאומי של אובמה ג'יימס ג'ונס, שהבטיח שבוועידות הבאות תהיה נציגות של הממשל, יעמוד במילה שלו - בשנה הבאה לשגרירות יהיה קשה יותר להתעלם מההזמנה. כמובן, לג'יי-סטריט כדאי להתבגר ולוותר על נסיונות ההדברות עם השגרירות באמצעות מכתבים פתוחים. עם כל המתח שיכול להיות בין ממשל אובמה לממשלת ביבי, בין נציגי השגרירות לפקידי הממשל עדיין יש קו תקשורת ישיר שלא דורש מתווך. אבל הם צריכים לחדד יותר את הקול שלהם, כי הפונציאל של המותג החדשני כבר די מוצה בכותרות. וכדאי עם להסדיר כללי משחק ג'נטלמניים יותר מול איפא"ק. אף אחד לא מדבר על זה בקול, אבל כפי שהגדיר את זה אחד המשתתפים בכנס, "זו גורילה בחדר". אין שום סיבה לעשות דמוניזציה לאיפא"ק ואין שום סיבה להניח שג'יי סטריט יעלמו מהשטח עד השנה הבאה.

     

    הנה כמה דברים של הגנרל ג'יימס ג'ונס בוועידה:

    "זה כבוד גדול להיות כאן אתכם היום. ברצוני לברך אתכם על הכנס המרשים הזה, ויש לי הכבוד לייצג את הנשיא אובמה, ולוודא שבכנסים העתידיים גם יהיה לו ייצוג כאן", אמר בפתיחת דבריו, וזכה למחיאות כפיים סוערות.

    ג'ונס דיבר על חבריו הישראלים, על התרשמותו מהמקצועיות של צה"ל ומודעותו לדאגות האסטרטגיות והטקטיות של ישראל. החודשים הראשונים בתפקיד, אמר, לא היו קלים בטיפול באזור, "אך למרות האתגרים והתסכולים, היו גם הרבה רגעים של סיפוק גדול" – ביניהם המהפך שעברה ג'נין, "העיר שנשלטה בעבר על-ידי מחבלים".   "אני כאן לומר ללא דו-משמעויות – בטחונה של ישראל והשלום הם בלתי נפרדים", הדגיש. "הזמן לא בהכרח לצדנו – הצו הוא לשלום עכשיו. המחויבות של אמריקה לישראל זו לא סתם ססמה ולא משהו שהתחייבנו אליו בקלות. אך ההתחייבות הזאת לישראל ולשלום חזקה מאי פעם, גם מול האתגרים הרבים באזור. אם הייתי יכול לייעץ לנשיא לפתור בעיה אחת מבין בעיות רבות – זו היתה הבעיה הזאת (הסכסוך הישראלי-פלסטיני). זה המקום שבו עלינו למקד את מאמצנו".  ג'ונס התייחס ל"אתגר המשותף שלנו למנוע מאיראן להגיע לנשק גרעיני". הפגישה של סגן שרת החוץ ביל ברנס עם האיראנים בג'נבה במסגרת שיחות המאמצמות עם איראן "היו התחלה קונסטרוקטיבית, והקונסנסוס מסביב לעולם מתקדם בכיוון שלנו, אך הדרך עוד ארוכה", אמר והוסיף: "שלא יהיה ספק – השעיית העשרת אורניום האיראנית נותרה המטרה שלנו, ושום דבר לא ירד מהשולחן". היועץ לבטחון הלאומי דיבר על נכונותה של ארה"ב לדאוג לכך שישראל תזכה ל"יחס הוגן", ובהתייחסו לדו"ח גולדסטון, אמר ש"ישראל היא דמוקרטיה חזקה ותוססת, שיש לה את מלוא היכולת להתמודד עם בעיות הפנים שלה".  המטרה נותרה שתי מדינות לשני העמים, הצורך בעצירת הבניה בהתנחלויות, פירוק המחסומים שיאפשרו נורמליזציה של החיים של הפלסטינים. "הגישה שלנו לא מתרכזת רק בפתרון של סוגיות פוליטיות". "התקדמנו לקראת המשימה שהצבנו לעצמנו, אבל אנחנו חייבים לעשות הרבה, הרבה יותר. זה הזמן להתחיל במו"מ ללא תנאים מוקדמים. איננו יכולים לשכוח את תושבי עזה והמצב ההומניטרי שם, ואת תושבי הדרום של ישראל. המשימה שלפנינו לא תהיה פשוטה, יהיו התחלות כושלות ונסיגות, אבל נגיע לשם". מהכנס, ג'ונס המשיך לביקור בן יומיים במוסקבה, לשיחות על חידוש ההסכם לצמצום מאגרי הנשק הגרעיני של שתי המדינות.

     
    דרג את התוכן:

      תגובות (12)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/11/09 08:44:

      כבר אמרו כאן שהדיווח חשוב ומרשים - אני בהחלט מסכים.

       

      אני לא מופתע מהיחס של הצעירים היהודים האמריקאים המשכילים לישראל. הם חיים במערכת ערכים שונה לגמרי משלנו ושבלתי אפשרי להבין באמצעותה את מה שקורה במזרח התיכון. אין מה לכעוס עליהם, אנחנו חייבים להבין שישראל וישראלים נמצאים במקום נחות בסולם החשיבות של צעירים יהודים ביחס למימוש העצמי שלהם ולתחושת השייכות שלהם לתרבות האמריקאית.

      ישראלים שלא שהו תקופה ארוכה בארה"ב מצפים מיהודים אמריקאים להשתטח על רגליהם כשפוגשים בישראלי, בפרט כזה ששירת בקרבי. המציאות די מאכזבת מנקודת ראות זו. במובנים רבים, מהנסיון שלי בארה"ב, צעירים יהודים אמריקאים מרגישים מאוד מרוחקים ולא-שייכים למה שאנחנו מייצגים.

       

      בקיצור, אנחנו בעיקר צריכים להתמקד ביכולות שלנו, ולא של אחרים גם אם הם יהודים, וכן ללכת בדרכנו תוך בחינת מערכת הערכים שלנו כלפי עצמנו ולא כלפי אחרים. 

        31/10/09 20:20:

      נושא מרתק. יופי של דיווח מקיף ועשיר. נהניתי. תודה*
        30/10/09 11:02:

      יש בהחלט סיבה טובה לחזק את החבר'ה האלה. שתהיה אלטרנטיבה לשמרנות המנשבת אלינו דרך קבע מארה"ב.

       

      סיקור מעולה.
        28/10/09 13:49:


      הגזימו שם החברה

      אתם רוצים להחליט על כאן אז תהיו כאן

      בזמן שהם טוחנים המבורגרים ונוסעים בפאסון עם הפונטיאק אנחנו ניטחנים כאן עד דק

      אז נכון שיש להם חלק ניכבד בהשפעות על סיועים בתקציב מהאחות הגדולה

      אבל גבולות 67???

      למה לא להעביר את ערביי הגדה לירדן ולהחזיר את  צאצאי חברי הכנופיות לעירק וסוריה וירדן ולבנון במסגרת ושבו בנים לגבולם?

        28/10/09 05:36:

      Natasha, lets face it, the  concept of connection to Israel is no more then realization of self-delusions

      The religious fanatics connect to the the Jesus crowd and Brush their hair 50s style

      The liberals connect to the Green types and show their hair 70s style

      Amir Peretz smiles under his Safam and has a Duty Free Fantasy

      I am going to sleep because I have to work tomorrow and don't have time for J street but at night I dream about peace

      My father wake up in Israel, looking at his farm and the workers from Thailand make fresh coffee

      It is a new morning in America 

        27/10/09 20:37:


      סיקור מאוזן שכזה כבר לא ראיתי המון זמן

      אני מרגיש שבמקום שאפילו ישנה רמיזה של דמיון לשואה

      צריך להחרים לא להקשיב!

      " מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו"

      לצערי זה מוכיח את עצמו בכל פעם מחדש

      אמיר

        27/10/09 19:00:
      תודה על הכתבה. כל הכבוד על התרומה החשובה שלך לחשיפת הציבור בישראל למתרחש בארה"ב.
        27/10/09 15:27:


      מעניין מאוד, תודה.

       

      אני רואה שג'יי סטריט הופך להיות למרכזי יותר ממה שחשבתי. מעניין לראות האם גם הנוכחות האינטרנטית שלו תגדל.

        27/10/09 15:08:

      מדוע כל זב-חטם בן הנכר מרשה לעצמו להתערב בענייני ישראל?

      ישראל מעניינת אותם? שיעלו ארצה 

        27/10/09 14:20:
      כוכב על סיקור חשוב ומעניין שלא מצליח להגיע לעמודי החדשות בעיתון. המשיכי כך!
        27/10/09 10:53:
      אין מה להזדעק כשהממסד היהודי האורתודוקסי-לאומני השולט בציון מפנה כתף קרה לזרמים המרכזיים והמשפיעים של יהדות ארה"ב - הרפורמים והקונסרבטיבים, שמספריהם רק גדלים כל הזמן - גם בקרב לא יהודים שממירים את דתם לזרמים אלו בעקבות נישואי תערובת. לזרמים אלו יש גם נטייה שמאלית יותר, והם לא מרגישים כל כך שייכים לישראל 2009 - שדמותה כבר לא כל כך צחה וטהורה.