את הכותרת מ'דרמה לדהרמה' הגיתי בזמנו, במהלך

אודישן לסדרת הטלויזיה משפחה חורגת שחיפשה מאמן.

את האודישן מן הסתם לא עברתי  אבל אני זוכר שקלטתי מיד שהם

מחפשים יותר דרמה ופחות חשיפה לתהליך של שחרור

אמיתי. עדיין זו היתה חוויה משעשעת.

דרמה כולנו יודעים (על בשרנו) מהי, אני מתכוון למערכות

יחסים טעונות רגשית. דהרמה קצת פחות.

אבל בגדול דהרמה זה מושג בודיהסטי (אבל בעצם אוניברסלי)

שמבטא שחרור מהיצמדות למעגל החיים הקרמתי.

מעגל חיים קרמתי כזה שמחייב התנסות בדרמות ארציות.

דהרמה היא בבחינת הבחירה לחיות מתוך אהבה, חמלה ואחדות

היא בבחינת הפטור מרכבת ההרים של החיים.

בכל אופן כך אני רואה את הדברים נכון להיום. זה האידאל.

במסגרת העבודה שלי עם עצמי ועם לקוחות אני

כל הזמן רואה עד כמה אנחנו נוטים להישאב

לדרמות של החיים. בזוגיות, בעבודה, במשפחה, בין חברים.

עכשיו אני בעצמי יצור דרמתי ודרמות מוסיפות

טעם לחיים שלנו. אבל אני חושב שאדם ששואף

לצמיחה לחיים מתוך שלווה, אדם שצועד בדרך

הדהרמה לצורך הענין, שמעונין בחירות פנימית

ראוי שבסוף כל דרמה ישאל את עצמו שאלות כמו

"מה אני יכול ללמוד על עצמי מהדרמה שבחרתי לקחת חלק בה?"

אני חושב שזה קשור לכך שאנחנו חיים את החיים

בין היתר כדי להשיג חוכמה דרך התנסויות.

הדרמות של החיים אם כך הן בעלות ערך למי

שיודע להפיק מהן ידע. וידע כידוע משחרר.

מודעות מרחיבה את חופש הבחירה שלנו, מעצימה.

כיוון שאני אלרגי לפוסטים ארוכים אני אפסיק

כאן ואנסה בפוסט הבא להתייחס לשאלה

כיצד אפשר להפיק לקח מדרמות רגשיות

בבחינת "מעז יצא מתוק" אם תרצו.