הטיפול בתא הלחץ  

בעת כתיבת ספר זה, התחלתי לקחת חלק בקבוצת ניסוי של בית-חולים אסף-הרופא על מנת לבדוק את השפעותיו של תא-לחץ כאמצעי טיפול באירועים כמו שאני עברתי. בתחילת ינואר 2009 הצטרפתי לניסוי במטרה לבדוק אם ישפיע על האזורים מסביב לצלקת האירוע במוחי. הגעתי למחלקה ההיפר-ברית (טיפול בלחץ גבוה) בבית-חולים אסף-הרופא, לאחר שקראתי כתבה בעיתון על רופאת ילדים שעברה תאונת דרכים קשה, נפגעה בראשה וכתוצאה מכך איבדה חלק מהזיכרון עד כדי כך ששכחה מילים.

תא הלחץ מטפל גם בבעיות זכרון.

אוכלוסיית הצוללנים מכירה היטב את תא הלחץ בגלל בעיות נפוצות של תסחיפי אוויר לכלי דם או כפי שקוראים לזה בשפתם, עצירות ד-קומפרסיה לא מספיקות.           

 לחמצן יש סגולות ריפוי רבות: הוא בעל תכונות אנטי-בקטריאליות, הוא מדכא זיהומים,

עוזר לייצר קולגן וכלי-דם חדשים, מסייע להפחית בצקות, מזרז היווצרות של רקמת

עצם חדשה ועוד. 

כשנכנסתי לתא-הלחץ גיליתי מבנה מתכתי אטום שמזכיר צוללת, או מטוס, כולל כסאות מרופדים. במקום דיילת יש אחות מלווה ובמקום חגורות בטיחות יש צינורות ומסכות חמצן.

 כשנכנסת סוף-סוף לתא הקטן, את מרגישה קצת כמו פיצה - מיטת הטיפול נמצאת על מסילה ואת נכנסת "ללחץ" במה שמרגיש קצת כמו טאבון. בעודי שוכבת שם חיכיתי שיעלו את הלחץ בתא בצורה מבוקרת לשתי אטמוספרות. כמובן שמדובר בלחצים גבוהים יותר מלחצי הסביבה הרגילה בה אנו חיים. העלאת הלחץ מתבצעת באמצעות הכנסת אוויר לתוך תא ודחיסתו כך שהשוהה בתא נמצא כל הזמן בסביבת אוויר דחוס, ונושם חמצן, אותו הוא מקבל ישירות באמצעות מסכה או ברדס, כך שהחמצן מגיע לגופו דרך הריאות ומשם לדם. קיים גם תא-לחץ שנדחס כולו בחמצן, כך שלשוהה בו אין צורך במסכה, מאחר שהוא שוהה כל הזמן בסביבה עשירה בחמצן.  בעודי מכוסה בסדין כדי שלא יהיה לי קר, מחוברת ביד לאביזר עשוי רצועת גומי ועיגול מתכת שמטרתו להגן עלי מפני חשמל סטטי, שכבתי בתא שישים דקות ומעליי לחצן מצוקה. כשתשכבו שם שעה שלמה מבלי לזוז אולי תתחילו לשיר כמוני, או שאולי תנסו לשכנע עוברי אורח שיקריאו לכם כותרות מהעיתון על מנת להעביר את הזמן איכשהו. כשזה לא הולך את מוצאת את עצמך סופרת פקקים וברגים בתא והרשו לי לעדכן אתכם: יש שם מאתיים ארבעים ושמונה פקקים לבנים מקובעים מסביב לחלונות התא, ועשרים ושלושה ברגים בגדלים שונים. האמינו לי, במצטבר הייתי שם שעות וספרתי כל בורג בקפידה. לקראת סוף הטיפול מורידים בהדרגה את הלחצים עד למצב של סיום התהליך ויציאה מתא הלחץ חזרה לשגרה...הלחוצה, אך לא ללא תוצאות. מבחינה קוגניטיבית אני מרגישה כיום שיפור רב הודות לטיפול הזה, במיוחד בכל הקשור לשיפור ביכולות הזיכרון.