
כִּי בּוֹדֵד הָאוֹר בְּמַסָּעָיו
כִּי בּוֹדֵד הָאוֹר בְּמַסָּעָיו, לַבְּקָרִים יִפְקַח שִׂפְתֵי פֶּרַח יָפֵז זְמִירוֹת שַׁחֲרוּר מְנַתֵּר עַל בַּד עֵץ הַתּוּת הָעֵירֹם, צִפּוֹר שְׁחוֹרָה וְדַקָּה בְּשִׁלְהֵי חֹרֶף חִוְרִים, שַׁלֶּכֶת עַכְשָׁו.
כִּי בּוֹדֵד מַסַּע הָאוֹר, דָּם זָהֹב יְפַעְפֵּעַ בִּוְרִידֵי הָעוֹלָם, מַתַּת-שֶׁמֶשׁ סוֹבֵב בְּמֶרְכַּבְתּוֹ הוֹלֵךְ מַעֲרָבָה תְּכוֹל רָקִיעַ אַפִּרְיוֹן לוֹ סוֹבֵב הוֹלֵךְ עוֹנוֹת אֲדָמָה, פּוֹרֵשׂ אַרְגְּוָן בַּאֲפָרֵי עֶרֶב.
כִּי בּוֹדֵד יִתְהַלַּךְ בְּמַסָּעָיו. הִנֵּה אוֹר לְיוֹם, וּכְבָר חֲשֵׁכָה מְלִיטָה פָּנֶיהָ בִּכְנַף אַדַּרְתּוֹ
מתוך הקובץ "פֶּתַח דָּבָר" [מִבחר שירים 2005-1973], הוצאת קֶשֶׁב לשירה |
תגובות (97)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
המון תודה, מיקית :-)
תודה, ארנה :-)
עודד יקר,
בודד האור במסעו, כך גם הפרט, ופסגותיו,
והארותיו. זו מהותו של האור.
תודה על שיר מדהים שהוביל אותי למחשבות
אפילו על בדידותה של ההצלחה.
תודה
עולם כטבעו נוהג.
תיאור יוצא מן הכלל של תמונת זמן בטבע הזורם כדרכו.
אמת, לולי
אוי הצחקת אותי שטוטינקה. תודה :-)
תודה, לולה :-)
בדידות היא חלק כביר מהוויתנו כבני אנוש
ככה נולדנו
וכך נפרד לשלום מן העולם...
אור ירוק:)
*
}{
עונג של כתיבה.
אשתוק ולא אוסיף :)
חן-חן :-)
בְּמֶרְכַּבְתּוֹ הוֹלֵךְ
מַעֲרָבָה תְּכוֹל רָקִיעַ
אַפִּרְיוֹן לוֹ סוֹבֵב
תודה מקרב-לב, מירה :-)
תודה, ליאורה :-)
עודד,
כמה יפה. ושונה מרבים אחרים.
אולי בגלל הרוח של הטבע והמיסטי ששורה עליו.
(אם כי ברור שהאור במסעיו יכול להיות
גם משהו מן הדובר).
במיוחד אהבתי את הסוף
בּוֹדֵד יִתְהַלַּךְ בְּמַסָּעָיו.
הִנֵּה
אוֹר לְיוֹם,
וּכְבָר חֲשֵׁכָה מְלִיטָה
פָּנֶיהָ בִּכְנַף אַדַּרְתּוֹ
וכמובן - את הכותרת. יפה-יפה.
נ.ב. תודה ששלחת אותי למילון ללמוד מהו ארגוון.
מירה*
יפייפה :)
חן-חן :-)
המון תודה, ורד :-)
כִּי בּוֹדֵד יִתְהַלַּךְ בְּמַסָּעָיו.
הִנֵּה
אוֹר לְיוֹם,
וּכְבָר חֲשֵׁכָה מְלִיטָה
פָּנֶיהָ בִּכְנַף אַדַּרְתּוֹ
תודה על השיר הנושק לאור
גם כאשר נתהלך בעלטה לחפשו .
ועוד אשוב .
עודד המוכשר,
פשוט מקסים...
נהנתי...
תודה..ורד.
חן-חן, רבקה :-)
תודה לך, דפנה :-)
תודה, קרן אור :-)
המון תודה, מירה :-)
תודה לך, שושי :-)
המון תודה :-)
תודה לך, תמר :-)
חן-חן :-)
חן-חן, מרוונת יקרה :-)
כי בודד האור במסעיו.
לכאורה סתירה פנימית - כי מי ייחס בדידות דווקא לאור?
נפלא, עודד.. פשוט נפלא!
רוב בני אנוש משתמשים בשמש בלשון נקבה ואילו אתה בחרת באור בלשון זכר.
תודה עודד.
אהבתי את הסוף
בו האור משמש
לחשכה מגן.
בכלל, למרות הבדידות,
הדגשת את העוצמה.
כִּי בּוֹדֵד מַסַּע הָאוֹר,
דָּם זָהֹב יְפַעְפֵּעַ
בִּוְרִידֵי הָעוֹלָם,
מַתַּת-שֶׁמֶשׁ
תודה*
"...כִּי בּוֹדֵד מַסַּע הָאוֹר,
דָּם זָהֹב יְפַעְפֵּעַ
בִּוְרִידֵי הָעוֹלָם..."
כל כך נפלא
מירה
כִּי בּוֹדֵד יִתְהַלַּךְ בְּמַסָּעָיו.
הִנֵּה
אוֹר לְיוֹם,
וּכְבָר חֲשֵׁכָה מְלִיטָה
פָּנֶיהָ בִּכְנַף אַדַּרְתּוֹ
המיקרוקוסמוס הפרטי שמצליח לחבוק את זוהרו של היקום ולשאתו למסעיו.
האור שמאפיל על החשכה באור האמת, אולי מסע אחר אמת פנימית הוא אחד משלוחותיו של אותו זוהר.
והשירה,
נהורא ונאורה יש לומר.
הצטרפתי למסע הבודד של האור וחשבתי על מסעו הבודד של האדם. נהניתי ממסע המילים ונשארתי בסוף עם המחשבה היפה הזו על החשיכה המליטה את פניה בכנף אדרתו של האור. איך זה יכול להיות? זה כל הקסם (:
תודה
תמר
(*) ח.
וואווו, יפיפה, עודדי, אחד הכי הכי יפים שלך...
ומסכימה עם הגדול בתורה, ר' שוקי, רק בלי שח''ל...
אולי זה הרבה יותר פשוט מכפי שאנחנו מתארים לעצמנו :-)
תודה, תמי :-)
תוהה אני לא פעם מדוע זה גורלו של האור , בדידותו !
ואף על פי כן לא נפרד הוא מכנף אדרתו .
אך מה זאת האדרת בהשוואה לבדידות ?
או שמא שאין לו לאור מלבד האדרת כי אור הוא אור .
מסובך ?
*
מַתַּת-שֶׁמֶשׁ סוֹבֵב
בְּמֶרְכַּבְתּוֹ הוֹלֵךְ
מַעֲרָבָה תְּכוֹל רָקִיעַ
אַפִּרְיוֹן לוֹ סוֹבֵב
הוֹלֵךְ עוֹנוֹת
אֲדָמָה, פּוֹרֵשׂ
אַרְגְּוָן בַּאֲפָרֵי
עֶרֶב.
שיר נפלא..
אוהבת את חמימות האור
ומתת השמש..
תודה, ספיר :-)
תודה, ענת :-)
תודה, טל :-)
חן-חן :-)
חן-חן, עדית :-)
המון תודה, אביה :-)
חן-חן, חניתה :-)
תודה, רומפי :-)
תודה, נעמי :-)
עודד היקר *
מקסים!
כל החיים המסע אל האור
במחזוריות של הטבע ליום חדש
לבד בתחושה של הכל אחד.
הִנֵּה
אוֹר לְיוֹם,
וּכְבָר חֲשֵׁכָה מְלִיטָה
פָּנֶיהָ בִּכְנַף אַדַּרְתּוֹ
ואחרי החשיכה
שוב אור ליום חדש,,
ממשיך במסע מואר
תודה עודד *
אני חושבת שהזכרת לנו שהאור בודד. מאיר ובודד.
מקסים עודד
כִּי בּוֹדֵד הָאוֹר בְּמַסָּעָיו,
לַבְּקָרִים יִפְקַח שִׂפְתֵי
פֶּרַח יָפֵז זְמִירוֹת
שַׁחֲרוּר מְנַתֵּר עַל
בַּד עֵץ הַתּוּת
הָעֵירֹם, צִפּוֹר
שְׁחוֹרָה וְדַקָּה בְּשִׁלְהֵי
חֹרֶף חִוְרִים, שַׁלֶּכֶת
עַכְשָׁו.
עודד היקר..
קוראת ונפעמת מעוצמת
האור במילות שירך.
כי בודד האור במסעותיו.
ואילו לי הארת לילי
בשיר קסום, ועוצמתי.
בכשרונך הרב נגעת בעמקי נשמה.
דימוי העונות כבשו אותי טוטלית.
תודה לך חבר יקר על רגעי עונג..
אהבתי.
והנה נסגר המעגל. בא הערב.
והחושך - גם הוא בודד, לא?
עד מחר בבוקר...
מתת האור לציפור
לענף הנם
לאדם.
בר (לא פר :)) יכולת לא מבוטלת להצחקות. (והאמת שמה שהוא מתאר מתחת לצחוק, גם אני הרגשתי )
עודד הנודד
כמה טוב ששבת
עונג לקרוא אותך
תודה
כִּי בּוֹדֵד הָאוֹר בְּמַסָּעָיו,כִּי בּוֹדֵד מַסַּע הָאוֹרכִּי בּוֹדֵד יִתְהַלַּךְ בְּמַסָּעָיו וּכְבָר חֲשֵׁכָה מְלִיטָה פָּנֶיהָ בִּכְנַף אַדַּרְתּוֹ
חן-חן, דבי :-)
המון תודה, גל :-)
שוב הצחקתנו...
תודה מקרב-לב, תמר :-)
בודד האור במסעותיו...
אהבתי ...*
חן-חן, נעמה :-) לא חשבתי על ההבדל הזה
נכון שהוא מצחיק, הר' תשוקי הזה?
חן-חן, לאה :-)
המון תודה, גרטה :-)
עודד,
מוקסמת מתאוריך את מסע האור,
דָּם זָהֹב יְפַעְפֵּעַ
בִּוְרִידֵי הָעוֹלָם,
מַתַּת-שֶׁמֶשׁ סוֹבֵב
בְּמֶרְכַּבְתּוֹ הוֹלֵךְ
תודה על החוויה
דבי
שפתך, עודד, עדינות התחביר, הראייה שלא כופה את עצמה מצליחה להעביר קרן אור בהירה, בודדה במסעה - מרטיטת לב.
נהדר.
אפרת היקרה
היש הנאה ומצווה גדולה מלהעלות בת צחוק על פניה של עלמה ברה. (לא פרה)
שוקי
כִּי בּוֹדֵד הָאוֹר בְּמַסָּעָיו,
אני רוצָה ללמוד מהאור שלך
להתמודד עם הבדידות שלו כל כך יפה
ולראות יופי אחר יופי אחר יופי..
איזה יופי של שיר!
תודה עודד.
תמר
מעניין לקרא את השיר במהדורתו האינטרנטית. חוויה שונה לגמרי מן הדף הלבן (עכשיו בדקתי: עמ' 197)
:))
*
נעמה
* הצחקתני
אַפִּרְיוֹן לוֹ סוֹבֵב הוֹלֵךְ עוֹנוֹתכמה יפה ומעודן התאור שלך את מסע האור, לעיתים אכן מעודן לעיתים סוער והסיום פשוט מדהים!
תודה עודד שאתה כאן עם שפע היופי הזה ו*
לאה
כִּי בּוֹדֵד מַסַּע הָאוֹר,
דָּם זָהֹב יְפַעְפֵּעַ
בִּוְרִידֵי הָעוֹלָם,
מַתַּת-שֶׁמֶשׁ סוֹבֵב
בְּמֶרְכַּבְתּוֹ הוֹלֵךְ
מַעֲרָבָה תְּכוֹל רָקִיעַ
אַפִּרְיוֹן לוֹ סוֹבֵב
עודד יקר,
תאור נפלא
אהבתי מאוד.
ערב מואר
גרטה.
תודה לך, בני :-)
תודה מקרב-לב, ר' שוקי. שמח שעברת את השיר בשלום :-)
המון תודה, זהבית :-)
חן-חן, אפרת :-)
כִּי בּוֹדֵד יִתְהַלַּךְ בְּמַסָּעָיו.
ואף על פי כן חבר אלי,
להאיר לי אור גדול ונהרה...
בני
תודה מקרב-לב, רון :-)
המון תודה :-)
ר' עוידד היקר
שבתי וקראתי את שירך שתי פעמים
בפעם הראשונה עצרתי במחצית
כי הריגוש הרטיט את כל חדרי לבי.
חיש הפסקתי. ופניתי ל"שחל"
לעשיית א.ק.ג.- עם הסיום אמר
לי הרופא שמעבר לקו הטלפון
כי לבי כשיר לריגושי השיר.
שבתי וקראתי שנית ואף נהניתי הנאה מרובה.
בריאות ואושר על כל ישראל.
שוקי
חן-חן, יפעת :-)
כִּי בּוֹדֵד יִתְהַלַּךְ בְּמַסָּעָיו.
הִנֵּה
אוֹר לְיוֹם,
וּכְבָר חֲשֵׁכָה מְלִיטָה
פָּנֶיהָ בִּכְנַף אַדַּרְתּוֹ
אין מילים נוכח קסם מילותיך
זהבית
מסע אמיתי של אור המזדקף והולך מעבדות לחירות
עוטף כל סביבך ושר בקול הבשורה.
נפלא
כִּי בּוֹדֵד יִתְהַלַּךְ בְּמַסָּעָיו.
הִנֵּה
אוֹר לְיוֹם,
וּכְבָר חֲשֵׁכָה מְלִיטָה
פָּנֶיהָ בִּכְנַף אַדַּרְתּוֹ
הכי מואר שיש
אהבתי מאוד מאוד
כִּי בּוֹדֵד מַסַּע הָאוֹר,
דָּם זָהֹב יְפַעְפֵּעַ
בִּוְרִידֵי הָעוֹלָם,
הטבע, כמו תמיד פועם מבעד למילותיך.
קסם הכתיבה והמבט.
המון תודה, אשר :-)
תודה :-)
ואף על בדידותו "שמש מרפא בכנפיה" "מחיה כל נשמה"
אהבתי את המסעות של האור על אף בדידותו עד אשר תליט חשיכה פניה בכנף אדרתו.
אשוב*
*
חן-חן, נעמה :-)
לכבוד הוא לי להיות פה הראשונה.
תודה.