22 תגובות   יום שלישי, 27/10/09, 19:02

 

 

עברו להם כמה ימים, של רחמים עצמיים מהסוג שבדרך כלל מזמן תור לרופא המשפחה, צמרמורות שגורמות לבדיקה מחודשת של מזג האוויר מתחת לשמיכה.
ומזכירות עד כמה לא התגעגתה להרגשה.

 

בודק על מי אתה עובד, עליך או על עצמך ומתיי בכלל הגיעה הזמן לחזור אל השיגרה ולהפסיק את ההצגה?

 

בעוד נמשכת הבדיקה האם למצב האמורפי הזה יש מדיד חד חד ערכי ודיגיטאלי,
מגיעה שיחת טלפון, אותה מצבך לא מעניין. אך שיתוף פעולה בהחלט כן.

 

בזמן שמתנצלת על חוסר הניסיון, נזכר באותו משפט עטור הדר, מתוך התנ"ך לאיכות עצמה (ואגב, כן את, הגיעה הזמן להחזיר את הספר לבעליו).

מגיב ומבהיר שהניסיון אינו מכשלה, כול שחשוב הוא, האם העיניין מעורר אצלה השראה.

 

הפרטים מעניינים, אך לא לכאן הם שייכים, השיחה קלחה וזרמה.

למחוזות מרתקים היא נדדה.
המגרש, החוקים, המגבלות, ההגדרה להצלחה, הגישה, האסטרטגיה, הכול עלה.
אולי בכלל ממש יתרון שאין לה ניסיון.

 

מרותק נשאר ממה שכאן קרה.
דיון פורה וחידוד התובנה בתחום השייך למקצוענים בתחום מהשורה הראשונה. כול כך ממוקדת וברורה היתה התובנה שכלל נשכחה ההרגשה הדפוקה.

 

 

 


הבהרות לסקרנים: 

הספר - It's Not How Good You Are, Its How Good You Want to Be

נושא הדיון - ניסוח שיווקי בתחום התכנה, הכותב פנה לקבלת עזרה בתחום בו אין לו צל ירוק....

 

דרג את התוכן: