לפני שנות דור, מיד לאחר נישואיי.. עם כישורי חיים השואפים לאפס.. (למען האמת גם היום לא משהו...) החלטתי להפתיע את אישי ב"מרק עוף" מעשה ידי להתפאר...(זה עתה נישאנו...) קניתי תרנגולת שחוטה, מתה. באותם ימים רחוקים .. קנו עופות אצל הקצב,, תרנגולת כללה את כל חלקיה.. ראש צואר גוף רגליים כל חלקי הפנים בלתי מנוקים...והמון המון גועל נפש.... ואני במטבחי הקטנטן המשמש להכנת קפה וסנדוויצים בלבד.. לוקחת סיר פיירקס פיצפון...(מתנת חתונה) ממלאה במים, מנסה לדחוף את התרנגולת המתה לתוך הסיר.. קודם מכוון הרגליים.. לא נכנס.. הופכת ודוחפת קודם את הראש (כן כן, ראש של תרנגולת מחובר לצואר)חצי גוף התרנגולת בסיר, כולל הכנפיים וכל חלקי הפנים והרגליים מזדקרות להן אל על.. נו טוף, אמרתי בלבי, אבשל חצי חצי.. אחר כך אהפוך ואדחוף את הרגליים למרק.... הוספתי ירקות מוסיפה ירק ירוק, אפילו לא יודעת מה.. ופתאום ריח לא מוכר מתפשט בדירתנו הקטנה... מעולם לא הרחתי את הריח הזה...(כוסברה, לא נכנסה בימים ההם לביתם של אשכנזים...) מאד נבהלתי.. זה בטח רעל.. מרק העוף בבית הורי מעולם לא הריח כך....והמים מתחילים לרתוח...והתרנגולת שחציה בסיר וחלקה באויר הצח.. מפסקת רגליה.. חם.. חם.. רותח!!! היא זועקת.. ואני נבהלת.. ממהרת עם כוס מים קרים לצנן את רוחה.... ובעודי שופכת המים... רעש! נעלם לו הסיר.. נעלמה התרנגולת.. ואני שופכת מים על האש שבכיריים.. בתדהמה אני בודקת מסביב לא מבינה מה אירע ומגלה רסיסי יהלומים במיליונים פזורים על פני כל הבית... המטבח.. ההול.. הסלון.. וקודש הקודשים של כל זוג צעיר.. חדר המיטות ...ירקות חתוכים בכל מקום...והתרנגולת.. חציה כבר מבושלת, חציה עוד לא...רגליה פסוקות לרווחה.. רובצת לה בנחת על כסא בפינה והיא כולה נוצצת באלפי נגוהות מרסיסי הפיירקס התקועים לה בעכוזה.... מה קרה ממש לא הבנתי... את התרנגולת אחוזה בקצות אצבעותי השלכתי לאסלה.. שוב רגליה למעלה מפוסקות לרווחה...מורידה מים, אך התרנגולת תקועה... אינה יורדת.. בבטנה הפעורה גזר בצל וירקות לרוב... במטאטא אוספת רסיסי היהלומים (לפיירקס רותח לא מוסיפים מים קרים! כך נודע לי בדיעבד...) ואני, מאיין לי לדעת... לא הופיע כחומר לימוד לבגרות... מפעם לפעם מנסה עדיין להוריד התרנגולת באסלה... ולאט לאט מתחילה להציף את הדירה, במים שעולים על גדותיהם מהאסלה הסתומה..גם לשכנים מקומת הקרקע הגיעו.. לכשהגיע אישי מהעבודה, נדהם מהמהומה... השכנים בחוץ... הזכוכיות.. ריח הכוסברה.. הירקות שבכל פינה...והדירה עם הרהיטים החדשים,המוצפת... ואני יושבת לי בסלון בלב המאפלייה מיואשת וקוראת ספר... כמובן שהכל טופל... והשקט שב אל כנו......רק אז הבין האיש איזו כלה נהדרת הכניס אל ביתו.... -- כל הזכויות שמורות... |