העולם נתפס בתודעתנו כמסה של רשמים אובייקטיביים וסובייקטיביים. הרשמים המרכיבים את המציאות האובייקטיבית נמצאים מחוץ לנו וסובייקטיביים בפנימיותנו. כדי להתנהל באופן יעיל עם המציאות החיצונית, קיים צורך להכיר את מרכיבי המציאות הפנימית. ההתנהלות מול העולם החיצוני לנו, היא צורך מובנה לביטוי אישי כמו הצורך לאכול או לנשום. תודעת האדם דומה לקרחון הצף במים שכ10% ממנו נראה ורובו אינו נראה ונקרא תת-מודע. החלק המודע הוא החלק הניצפה בהתנהלות ההישרדותית היום יומית. הכרת התכנים העמוקים יותר של תודעתנו מאפשרת לנו לחיות חיים שהם לא רק השרדות. כמו-כן מיצר התהליך המדיטטיבי רגיעה גופנית ונפשית וקשר יעיל יותר עם הסביבה. לא קיים אדם המסוגל להדחיק מחשבות פתע, רגשות ותנועה גופנית, לאורך זמן בלי לחלות.
בכדי להכיר את העולם הפנימי יש צורך להקשיב להכל. השימוש במילה הקשבה מיוחס לחוש השמיעה אולם מפאת מוגבלות השפה הכוונה היא עם להקשבה עם כל החושים. אי סלקטיביות בהקשבה לרשמים העולים בזמן המדיטציה, תאפשר כאמור לעיל, הכרה בקיומם של תכנים לא מוכרים ואף שימוש בהם לקדום איכות החיים. |
תגובות (15)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
התבוננות ברשמי כל תופעות
החיים, הכרתם, הבנתם
והתאמתם ליישומים הנדרשים.
פוסט נפלא,
תודה ששיתפת,
סופ"ש נפלא.
הקשבה עמוקה מלאה, עם כל החושים,,
תודה משה, על ההארות בנושא
לילה טוב שיהיה
כן.....
את גם שרה מהמקום הזה?ואני רק תיארתי את המקום הזה, הנושם, השקוף, הצלול והנוכח בחמקמקות שלו. רק לעצום עיניים, לשים לב לנשימה ואתה כבר שם....
דינה החבר אליפז נשמע טוב אם כי מאוד מקוטע. צריך לבדוק את פורמט הסאונד
הי תמי יקרה
את כותבת על דברים כבדים. כשכתבתי מה שכתבתי שמתי לב שלא כתבתי איך להגיע אל המרווח-המקום אותו תארת. הן בגלל כובד הענין והן בגלל המשפט "בפני עוור לא תשים מכשול"
וה"חלף" הוא הסכין שעוברת ומחליפה את צורת כל מה שעברה דרכווהרי השם המפורש אינו אלא ביטוי אונומטופאי של נשימה, הרגשת הציר הטבעי והשקט, עין הסערה של הקיום התמים והשלם, ההוה המתמשך של השהות בתוך הזמן.
כתבת מאד מאד יפה.
תודה!
מה דעתכם על קטע המדיטציה של אליפאז?
http://www.camoni.co.il/?idr=402&pid=869
במדיטציה (הקשבה, התבוננות, השקטה...),
יום הוא יום, לילה הוא לילה,
שחור הוא שחור ולבן הוא לבן..
שאיפה היא שאיפה, נשיפה היא נשיפה..
אין ערבוב, אין חצי, אין חלקי,,,
במדיטציה אין נכון, אין יותר,
זה מדויק, דק דק,
במדיטציה אין יום ואין לילה,
אין שחור ואין לבן
אין שאיפה ואין נשיפה,
אין מילים,,,
זה מדויק דק דק,
רגע זמן דקה מחשבה ידיעה קיום,
הכל מילים נישאות ברוח..
בתוך המיסתור, בתוך הסוד, בתוך התפישה,
ילד משתולל, קופץ זורק קומץ חול באויר,
חול הופך לזהרורי אור, קרן שמש נשברת לרסיסים קטנים,
משמעות מתפלחת בנקודת מחשבה, ורגע אחד הופך לקיום עצמאי,
ממען לעזוב, ממען ללכת, רוצה להשאר, מפחד להשבר..
בתוך האני מתקיים עולם.. וחצוצרות תוקעות כשהמלך עובר..
את הכי יודעת וכיף שאת
מדיצטיה זה הכי אחי!
בברכת הוממממממ לבוקר טוב.
על החתום,
אחת שיודעת.
וכל העם רואים את הקולות אותו המקום של ה"אחד" טרום ההתפצלות לחושים שבו מתקיים גם "ליט אתר פנוי מיניי" וגם מיקוד שלו. תודה שכתבת.
מדיטציה היא חובה ל-מי שמבקש להתקרב להבנת העולם הסובב והפנימי וכמובן לבורא.
כל הדברים שלובים יחד.
ברור שישנו מוטיב ההתרגעות. הוא חייב לבוא - אחרת כל ה "רעשים" מסביב ממשיכים להוציא את האדם מפוקוס.
בעוד שמדיטציה - גם מחזירה לו את המיקוד וגם משליווה אותו, הרי שהעיקר בעצם הוא טיהור הרעשים האינסופיים מהיום יום, חיזוק השקט הפנימי ומשם קלה הדרך - לצלילות הדעת, המחשבה , התפיסה ובטח שהתובנות.
לילה טוב :)