ברחוב דפנה, ליד בית החולים, על המדרכה המלוכלכת, היתה מונחת נעל, אלגנטית, נקיה, מבריקה.

רק נעל אחת בסמוך לכביש, גרב שחורה השתרבבה מהנעל ונגעה קלות

במדרכה. נעל כמעט חדשה, במצב מצויין, לבד. עצרתי, הדלקתי סגריה, חוט עשן כסוף

דקות ארוכות עמדתי והתבוננתי, התאורה הדלוחה שעלתה מפנס הרחוב, הוסיפה הד של עצבות, לספור שהתחיל, התגלגל, והסתיים בנעל בודדה, כמעט חדשה וגרב.

הוא - תמונה א'

גבר גבוה, בשנות השלושים, מקריח מעט, מעטה זיפים אופנתי על מחספס את פניו,

חליפת עסקים מפוספסת,חולצה לבנה, עניבה צהובה , נעליים שחורות אלגנטיות,

הוא  יוצא ממכונית לבנה, נמתח קלות, מתבונן בעיון בנעל שמאל, מתכופף ושורך את הנעל.

היא - תמונה ב'

ליד הרמזור עומדת אישה צעירה, בידה היא אוחזת כוס , היא לוגמת קלות, עוברות שניה או שתיים טרם היא מעווה את פניה בכאב. הכאב עז כסכין החודרת בין צלעותיה וננעצת בגרונה.  

הכוס נופלת מידה, הנוזל נתז על רגליה, היא נותרת קפואה.

קומפוזיציה - תמונה ג'

בית קברות, שורת מצבות, כל אחת מספרת בשבחו של אדם, אישה וגבר עומדים

דוממים מביטים בשתיקה באבן מצבה , ידיהם שלובות, אוחזים בחוזקה זו בזה,

חולקים כאב ישן

ומצבה.

סיום 

נעל אחת בסמוך לכביש, בצד הרמזור, גרב שחורה השתרבבה מהנעל ונגעה קלות

במדרכה.