כל חתול דומה לכל החתולים. כולם מתנהגים חתולית. ארבעה חודשים גידלתי גור חתולים והעברתי אותו לחברים במושב. כשנפרדתי ממנו כאב לי הלב. כשנעלם מחצר ביתם כאב לי הלב עוד יותר. גם עכשיו כואב לי. מה מיוחד בחתול הזה? תשומת הלב שלי הפכה את החתול הזה למיוחד- "שלי". בלעדי תשומת הלב, מדובר בהעלמותו או מותו של יצור אחד ממליוני סובלים או מתים. כמיהתי לחתול הביאה לפתחי חתול. כשאספתי אותו הוא נהיה לי חשוב. חייו נהיו בעלי ערך, גורלו-אחריותי. ארבעה חודשים טיפלתי בו ואהבתי אותו. היה ויכוח מתמיד סביב נוכחותו בבית אז ויתרתי. אמרתי:חצר במושב עם עוד חתולים זה מקום טוב לחתול. האם כאב הלב שלי חשוב? האם יש מקום לכאב לב כזה, בעולם שבו הכל שרויים בסבל? תמיד רגישה לסבלן של חיות קטנות.* נמלים, חלזונות, לטאות, ציפורים, גורי חתולים- מדוע הם פחות חשובים מבני אדם? למה יש חשיבות להנצחה של בני אדם ואין חשיבות לכל נמלה או פרפר? הבודהיסטים מתייחסים לכל הברואים בחמלה. הרבה אנשים לא שמים זין על חיות. הרבה אנשים לא שמים זין על אנשים. כשאני חושבת על זה באופן רחב הכל מאבד טעם. כמו להגיד לעצמי בגסות: יאללה, כבר. כולו חתול. חלאס. אבל הצער שלי עמוק ועתיק כמו העולם. חתול אחד דומה לכל החתולים. החמלה עליו מכילה את צערו של העולם. לאבד כל דבר וכל אחד – על זה מדובר בחיים. ........................................................................................................................* כשאני לוקחת בחשבון כל מיני גורמים אני מבינה- אני חיה קטנה. |