הימים שבין לבין
בשנים האחרונות השתדלתי להיות רגע בתוך ליבי עם כולם - ולדלג על שלי.
מה בין אובדן לנטישה?
קשה לכעוס על המתים, על זה שהלכו בלי לאמר שלום. הזמן מערפל את הזכרון ומעצים את הגעגוע
למה שהיה ומה שלא.
אז אני פשוט מרשה לזה להיות, להרגיש, לכאוב ולדעת שמחר יהיה טוב יותר - כי זה מא שאני בוחרת
פוסטים פופולאריים
-
חיבור המחשבה והרגש
20/11/09 | 611 צפיות
-
בודהה-בר 2
28/10/09 | 1675 צפיות
-
גאות ושפל
30/11/09 | 703 צפיות
-
מעברים-4
19/2/09 | 754 צפיות
-
תכולת דירה למכירה
28/4/19 | 676 צפיות
-
המקום הבטוח
24/8/08 | 997 צפיות
פוסטים אחרונים
- תכולת דירה למכירה 28/4/19
- הצעה מענינת (?) 18/1/19
- מורה נבוכים 17/9/18
- דייטים בגיל השלישי 5/6/15
- דייטים בגיל השלישי 17/5/15
- דייטים בגיל השלישי 2/3/15
בודהה-בר 2
http://cafe.themarker.com/view.php?t=1287476 (הפרק הראשון)
מי זה היה? שאלתי את פרנסין, אין לי מושג אבל הוא tres sexy , אז ניפגש ונראה.
שובבה, אמרתי. למה לא? מצאנו חן זה בעיני זו, אני אוהבת ריגושים. ישבנו עוד שעה קלה פרנסין התנצלה שהיא צריכה לעזוב והציעה שאבוא אליה בבוקר ונבלה את היום ביחד. קבענו לשעה 10:00. למחרת בבוקר קמתי מוקדם. החלטתי ללכת חלק מהדרך לביתה של פרנסין ברגל ולשתות קפה באחד מה- brasseries שהיו פזורים לאורך המדרכות. הנאה צרופה ללכת ברגל לאורך גדות הסינה, דוכנים של פוסטרים ומזכרות. התישבתי באחד מבתי הקפה והזמנתי קפה או לה מסורתי בתוך קערית. לא התפתיתי להזמין גם קרואסון כי ידעתי שפרנסין תפתח שולחן שחבל יהיה להפסיד פירור- אז מוטב לשמור מקום. הגעתי לביתה של פרנסין. היתה לה דירה קטנה אך מרווחת, מרוהטת בטעם, אלגנטית ויחד עם זה נותנת מיד תחושה נעימה של בית. ריח קפה מהביל היה באוויר. פרנסין העמיסה עגלת תה יפהפיה עשויה פירזול עדין בכל טוב. מיני לחמים, קרואסונים קטנים בגודל של ביס, בריוש ,כמה סוגי גבינות ונקניקים, חמאה, קונפיטורות –מקצתן תוצרת בית- חגיגה קולינרית. היא יודעת לארח וזכרה את כל מה שאני אוהבת. היא מזגה קפה וקרבה קנקן קטן עם קרם פרש . הגישי לעצמך מה שאת אוהבת ויש לנו את כל הזמן שבעולם. פטפטנו מעט שאלה אותי על מעשיי בימים אלה, סיפרה מעט על בנה רישאר ועל עסקיו בהונג קונג, הוא בא לצרפת פעמיים בשנה והיא נוסעת פעם אחת כך שהם מתראים.לפתע תוך כדי שיחה שמעתי את עצמי אומרת – פרנסין את יודעת כמעט כל פרט על חיי ואני לא יודעת עליך כלום. היא הניחה את ספל הקפה על השולחן הביטה בי לרגע ואמרה. כן, את צודקת אולי הגיע זמן שאספר לך פרקים נבחרים... התאלמנתי מבעלי פיליפ לפני 15 שנים. נשארתי לבד, היתה לי עבודה שאהבתי וגם חברים שתמכו והיו לידי אבל הייתה לי תחושת בדידות קשה, בלתי נסבלת הרגשתי את הלב שלי כואב פיזית. השלכתי את עצמי לתוך העבודה, שעות על גבי שעות. רצינו לעבור דירה, רצינו לפתוח עסק ביחד ואני החלטתי להמשיך את כל מה שתכננו יחד.. עבדתי אז כמעצבת פנים, לפיליפ היה תפקיד בכיר במשרד החוץ הצרפתי, מה שחייב אותו לנסוע בכל העולם לעתים תכופות. אני הצטרפתי אליו מדי פעם ושילבתי את הנסיעות בעסקים כדי ללכת לתערוכות של עיצוב פנים ולקנות פריטים מיוחדים שאהבתי בחנויות לממכר עתיקות. וזה מה שעשיתי. מכרתי את הדירה שלנו ומצאתי דירה מקסימה והתחלתי לעבוד וגם למכור חלק מהפריטים שקניתי במסעותי. כל נושא הגברים כאילו נעלם, זו לא היתה החלטה מודעת זה פשוט כך קרה. לא חיזרו אחרי, לפחות לא שמתי לב לכך. בסך הכל נראה כאילו התאוששתי מהאובדן והדברים הסתדרו פחות או יותר כפי שרציתי. רישאר הגיע לעיתים קרובות יותר ולפעמים נשאר חודש, אמר שהעסקים מחייבים אבל אני ידעתי שהוא דואג לי.
ואז קרה משהו מוזר. ערב אחד קבעתי להפגש עם ידיד טוב של פיליפ בבודהה בר. לאחר שהגעתי הוא צלצל והתנצל שיש איזה מקרה חרום והוא לא יוכל להגיע. הייתי מאוכזבת מאוד כי לא רציתי להיות לבד באותו ערב, דבר שעד אז לא הפריע לי.
במשך היום ביליתי במחיצת אנשים ובערבים נהניתי להיות עם עצמי. החלטתי להישאר ולהזמין לי משקה . הברמן הכיר אותי מאחר ובאתי לעיתים קרובות, הביא לי קוניאק ופטפט אתי מספר דקות. בשלב מסוים התיישבה לידי אישה. קלוד הברמן הביא לה משקה העיף בי מבט והרים את גבותיו. לא הבנתי את המשמעות . היא הרימה את הכוסית באוויר הביטה בי ואמרה salu הרמתי את הכוס שלי ונדתי בראשי. היא לגמה מן המשקה הושיטה את ידה ואמרה Je m'apelle Nadia אמרתי לה נעים מאוד פרנסין. היא החלה לדבר על המקום, כמה היא אוהבת אותו וכו' כמה דקות של שיחת חולין. ואז הביטה בי במבט חודר ואמרה: גבירתי אני "רואה" דברים האם את מרשה לאמר לך מה אני רואה? לא כל כך ידעתי למה היא מתכוונת אבל אמרתי כן, בבקשה... נדיה לקחת את ידי, נשמה נשימה עמוקה עצמה עיניים ואמרה: |
תגובות אחרונות
-
barir
בתגובה על דקה של רוגע
-
alxm
בתגובה על דייטים בגיל השלישי
-
~גאיה~
בתגובה על דייטים בגיל השלישי
-
barzvi12
בתגובה על אני וצ'יקה
-
ריינה63
בתגובה על צ'יקה ואני
-
alxm
בתגובה על האשה שיודעת
תגובות (17)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה. שמחה שאהבת.
תודה יקירה
הגעתי במקרה...(או כמו שאומרים אין מקריות...)
ומאוד נהיניתי מהסיפור
ומאוד מאוד סקרנית להמשך...
יקירתי,כמי שמכירה אותך מעט... אין עליך. הכי יפה,מרגש וכה אותנטי שמסביר לי משהו ....
מאוד אוהבת ומעריכה אותך
אסתי
מחכה להמשך :-)
*
תודה על הביקור, ותודה רבה על הסיפור מאחורי בודהה-בר אזכור לבקר בלאטינו בר בביקורי הבא בפריז וגם ב- לה- קונטוו'אר.
תודה על הפירגון ועל האינפורמציה. אבדוק את המקום.
הסיפור האישי על רקע בודהה-בר הוא יפה (מחכה לפוסט ההמשך)...
בודהה-בר בבעלות יהודי עם חושים טובים. תקליטן הבית הוא אדם שעובד לטייל בעולם והצליח לשלב אהבה זו עם אהבה אחרת למוסיקה. הוא יצר סדרת דיסקים שהיו אוסף של שירים מהעולם וניגן אותם כתקליטם בבודהה-בר. שם התקליטן קלוד שאל (CLAUDE CHALLE). הבעלים פתח מקום נוסף וכיום בודהה בר הוא אחד מתוך ארבעה מועדונים בעלי אופי ותוכן שונים. ביליתי גם בבודהה-בר וגם בלטינו-בר הדרום אמריקאי. נהנתי יותר בלטינו-בר ולא משום שאני נמשך יותר לדרום-אמריקאי (להיפך). בבודהה-בר חטפתי כאב ראש, חשוך מדי והמוסיקה....המוסיקה אנטיתיזה למוסיקת עולם שקלוד ניגן בתחילת הדרך (ובהמשכה)...
החיים נמשכו, קלוד עזב את בודהה-בר והתגלגל בעוד כמה מקומות. הוא הפיק אוספי מוסיקה הנושאים את שמו ובשלב מסויים נחת בעיר האדומה היא מרקש. כמו בכל קהילה יהודית בעולם, הוא התחבר לאנשי העסקים היהודים (חלקם) והתחבר ליהודי צרפתי שפתח את השלוחה המקומית ל "לה-קונטוו'אר" הפריזאי. קלוד תיקלט במסיבות המועדון המצליח ובשלב מסויים דיבר על לפתוח מועדון משלו (במרקש). עבר זמן מה שלא שמעתי ממנו או עליו, ייתכן והמשיך להסתובב בעולם או שעסוק בפתיחת המועדון הבא :-)
שבת שלום
מהנה כתיבתך..
מפגשים נעימים..בדיוק מה שצריך יש ..בטעם..במילים..בבתי הקפה..
מחכה לבאות..
ולבנתיים..אלף..אלפי הבדלות..אך בכל זאת שווה ביקור..בודהה בר בתל אביב,אורגני,טעים להפליא..הכל..הכל..
תודה על הפירגון. ומה אתך, עושה אתנחתא?
תודה שיווה.
כמו תמיד, נהנית לקרוא אותך אליאן.
ממתינה להמשך. מעניין! *
סיפור מרגש
עם טעם לעוד
תודה יקירי.
משתדלת לנצל את חזרתה של המוזה
ממתין להמשך.
את כותבת נפלא
ברי, תודה שביקרת. זה לא הסוף, המשך יבוא...
.
בודהה בר בפריז אחלה של מקום.
לא הבנתי את הסוף כל כך..
אבל ההגעה לשם היתה מעניינת.
ברי