"לך לך." 

אברהם צווה לעזוב את ארצו ואת מולדתו,  את אביו ואת אמו ולצאת למסע למקום חדש, לגילויים אחרים, למולדת חדשה. צווה לצאת אל הבלתי נודע.

המסע הזה של "לך לך" מעבר לפעלים שטומן בתוכו ללכת ולעזוב וכו.. יש בו מסע חשוב לא פחות אם לא יותר של גילוי עצמי.

בעצם החיבור הזה של שני המילים "לך לך",  מתכוון הכותב לשלוח את אברהם למסע אל תוככי תוכו.

 "לך לך"  כלומר, לך אל תוכך ושם תעבור גילוי רוחני אשר ישנה אותך ואת החיים על פני האדמה, לך ולכל הדורות אחריך.

אלוהים, אחרי אכזבתו הגדולה מן האנושות מחליט להתמקד באדם אחד שדרכו יבורכו (או יקוללו) משפחות האדמה.

 ובאמת כל הדתות יהדות, נצרות ואיסלם, כולם רואים בו דמות נערצת.

ואכן עד היום אם נרצה או לא, אם נסכים או לא. במודע או שלא במודע,

הציווי הזה של "לך לך",  עובד על כולנו וכל אחד מאיתנו עובר תהליך זה או אחר של חיפוש פנימה ושל הכרות עמוקה עם ה"אני".

תהליך מרתק אם כי לא פשוט כלל.