אהבתי אותו. אותו ואת הצינור שלו. כל יום חמישי הוא היה מגיע לכאן, בודק מה שצריך לבדוק, דוחף מה שצריך לדחוף, מוציא את מה שצריך היה להוציא, והולך.

הייתי נהנית ממנו תמיד. ימי חמישי הפכו להיות ימי חדירה אולטימטיביים. תענוג מוברג.

מה שהכי אהבתי בכל העניין זה את התחת שלו. מבצבץ לו אי-שם ממכנסיים בגזרה נמוכה וחייכנית. תחת מופלא. חריץ אולטימטיבי.

ככה, במשך חודש, בימי חמישי הוא היה מגיע לכאן.

בעיה שנוצרה לה מתחת לכיור, או שכנראה זו אני שיצרתיה בכוח המחשבה שלי.

אין עוד בעולם כזה אינסטלטור  גברי, מקצועי ומסוקס. אין. הוא פשוט עושה עבודה נפלאה.

נפלאה וצינורית.

עכשיו, החשמל לא עובד כאן בדירה. נשרף נתיך.

אוף. רק שיהיה חתיך.   

(לכל החר... ששולחים הודעות אישיות. קיראו שוב את הפוסט. מכירים את המילה- ציניות?

תודה על ההבנה) .