זה היה הגשם שבישר על המוות הקרב,ענן שחור שמתקרב באופק..

הבטן מתהפכת ,הנשימות קצרות וקצובות משהו קורה שם בחוץ

משהו לא טוב...

עוד ערב רגיל בבית לא משהו מרגש במיוחד, שתי קוביות קרח בתוך כוס וויסקי

הרוח שמזיזה את הווילונות בחוסר רוגע מביאה עוד בשורה..

גשם מתחיל לטפטף שוטף את החלון מהאבק שהצטבר שם

אני נעמד מול החלון נושם כמה נשימות עמוקות מהאוויר הקר והבטן אינה נותנת מנוח

לראש מטורף מחשבה מהירה הבזקים של  פסיכופט..

כאלו הם חיי ,שקט מהול באקסטזה.

דברים רעים קורים בלילות כאלה שומעים על זה בחדשות ,אף אחד לא רוצה להאמין 

שזה קורה מתחת לבית שלו דמויות מוזרות שמסתתרות מתחת לברדסים ומסיכות

מחשבות על רצח מאחוריי חיוך ממזרי ..

זה היה הגשם שבישר על המוות הקרב ואף לא הקשיב.

אני יוצא למרפסת ומדליק סיגריה ,הגשם שוטף את פניי בעדינות נכנס לעיניי

מרטיב את שפתיי טיפות החיים האלה אינן מרגיעות את הלילה השחור

משהו קורה שם בחוץ זה היה הגשם שבישר על המוות ענן שחור שמתקרב באופק..

רעש מהקומה התחתונה שובר את דממת הלילה הארור רעש של חריקה מצמררת

 מאיצה את הלב ...

הסיגריה נשמטת מידי ונופלת על הרצפה אני מניח את הכוס בשקט על הדלפק

ואני מקשיב לרעש הבא שיבוא.

יש שם מישהו למטה ולא הזמנתי אף אחד שיבוא לבקר..

הקומה התחתונה חשוכה ואני שומע את צעדיו כמו צעדיו של חתול

 שמתקדם לאט לעבר טרפו.

אני מביט סביב מנסה לאתר משהו שאוכל לאחוז בו כדי להגן על עצמי

אני אוחז בבקבוק הוויסקי שהיה מונח שם על השולחן ונעמד בפינת החדר..

מדרגת העץ חורקת כשהוא מניח את רגלו עליה ,הוא בא בשבילי זה כבר בטוח .

אם זה היה סתם גנב הוא היה לוקח את כל מה שבא לידו ובורח

אבל הפעם הוא בא בשבילי..

הייתי צריך להקשיב לגשם שבישר על בואו ,זה היה הגשם שבישר על מוות קרוב

אבל לא ידעתי שזה יהיה המוות שלי.

צחוק הגורל ,אירוני משהו, תמיד צעדתי קרוב לגבולות והתגרתי במוות

כאלו היו חיי ,מי שמשחק עם השטן צריך לצפות לבואו .

אומרים ששינה היא הדבר הקרוב ביותר למוות אולי כאן אמצא את השלווה..

לברוח או לעמוד מולו ולהלחם ..

קומה רביעית אין לאן, רק פחדנים בורחים ,מעטים הם כאלה המביטים למוות בעיניים וצוחקים .

מדרגות העץ חורקות קרוב וקרוב יותר הוא כבר לא רחוק אני נעמד בפינת הקיר ליד המרפסת

אולי אוכל להפתיע אותו ולהוריד אותו לרצפה,אולי...

הדמות השחורה שלו מופיעה בדלת הכניסה לחדר האקדח שלו מנצנץ באור קלוש

אסור שישמע אותי נושם אסור שיראה אותי זז פישול אחד שלי ואני מחוסל ..

הוא נעצר בכניסה הוא יודע שאני פה בחדר הוא בטח לא מצפה שאני אלך בשקט

הוא בטח יודע שאני כבר מחכה לו..

חמישה צעדים איטיים והוא במרכז החדר אני לא רואה את פניו והוא מביט ימינה ושמאלה

הוא מניף את האקדח כלפיי המרפסת ומזיז אותו באיטיות ימינה ואז בתזוזה מהירה אחת הוא מכוון אותו אלי.

אני כבר לא נושם הוא לא יכול לראות אותי אבל הוא יודע שאני שם ..

שתי לוחמים אחד למען עצמו האחר למען בצע הכסף לא פוחדים

לא בוחלים באמצעים כדי להגיע למטרות

רק הפעם אני המטרה שלו..

אני מחליט להקדים אותו אני אוחז חזק בבקבוק שבידי מסיט את הווילון הצידה במהירות ורץ אליו .

יריות נורו החלון שמאחורי התנפץ קליעים ניתזים מכל עבר הבזקי האור מאקדחו הלוהט מעוורים .

שקט משתרר בחדר אני עדיין נושם מוטל על הרצפה,אותו אני לא רואה בסביבה..

הקליעים שהוא ירה חיררו פה את הכל .

אני שומע את הצחוק שלו מקצה המסדרון צעדיו מתחזקים הוא חוזר אליי..

אני לא יכול לזוז אני חלש מידי רק הטעם המוזר הזה בפה מבשר שלא הקשבתי לגשם ..

דם מעורבב בג'ין וקוקאין ..

הוא נעמד מעליי  ..

זה היה הגשם שבישר על המוות הקרב.

אני אומר לו שלא יוכל להרוג אותי אני חזק מהכל ..

הוא מחייך אלי ..

זו המחשבה שלך שהורגת אותך לאט לאט טעמו המתוק של החטא

שאתה מרגיש על קצה הלשון ..

זה היה הגשם שבישר על המוות הקרב היית צריך להקשיב לו .

זה היה הגשם...