היה לי יום נהדר היום.

הדלקת בשן נרגעה, יצאתי מוקדם מהעבודה.

לא חשבתי היום שום מחשבה מיוחדת, פשוט זרמתי עם מה שהתרחש. 

התחלתי היום קורס (או סדנה) שמזמן רציתי לעשות, לאחר מכן פגשתי חברות לקפה.

בין לבין הבחור הצעיר התקשר.

דיברנו כעשר דקות, הוא דיבר ליתר דיוק. סיפר על עבודתו, סיפר וסיפר, מידי פעם שאל מה שלומי ומה חדש אצלי, אמרתי שאצלי הכל טוב, לא מעבר לזה. למעשה הוא לא שמע ממני שום דבר. הרגשתי שהשיחה ממש עברה על ידי כאילו לא היתה, ובאמת אני מרגישה שאם נדבר עוד בעתיד ואם לאו, זה היינו הך מבחינתי.

עכשיו אלך לישון עייפה אך מרוצה.

לא יצאתי להליכה כבר שבועיים.

כל יום יש לי תירוץ מצויין לדחות למחר.