0
--
א. שלי אהוב,
בזמן שאני כותבת לך את המכתב הזה, מציינים בארץ 14 שנים לרצח רבין. ואני חושבת לעצמי, וואו, איך הזמן עף כלכך מהר, זוכר? היית בן 4 אז. כמה חשוב שיש לנו לפעמים, נקודות ציון בהן אנחנו עוצרים כדי לחשוב ולהבין את המשמעויות של כל מה שקורה מסביב, ואיך הדברים משפיעים על כל אחד מאיתנו ועל כולנו כחברה. אתה כעת נמצא בדיוק במקום כזה, שנשמר כפי שהיה, כדי ללמד איזה שיעור. וכמו שאתה יודע - הלימוד הכי טוב קורה בחוויה, בעשיה. הייתי רוצה להיות איתך שם, לחלוק איתך את החוויה הזאת, מצד שני אני נזכרת, שאתה עוד רגע בן 18, שכבר יש לך נקודות ציון משלך שמתערבבות עם נקודות ציון שלי ושל כל מי שסביבך. וזה משמח אותי. ואני מחכה שתחזור ואז נשב ותספר לי הכל על המסע הזה.
מתגעגעת אליך מאדמאד באהבה גדולה, אמא
* א. ו א. מוסרים ד"ש ((:
-- |