תופעה החוזרת ונישנת בחלל חיינו, שבה ועולה בעתות משבר, או ויכוח ציבורי  כלשהו,בענין כזה או אחר,או אז מגייסת התקשורת את אותם אנשים שבדרך מקרה חוו אסון אישי במשפחה. משפחות דוגמת וקסמן. אברהם. גולדווסר. שליט. ועוד. הורים נשים או אחים, הופכים לפתע לברי סמכא בכל דבר וענין,  ומהוים פתאם "אורים ותומים"בבחינת יועצים היודעים את כל התשובות, שלא לדבר על כך שהם נעשים באחת, בני שיח לשרים ראשי ממשלות ונשיאים. בבחינת אנו יודעים מה טוב ונכון לעשות.

החטא של התיקשורת מתבטא בצורה שהיא נותנת גיבוי  לאותם אמהות ובני משפחה, ברמז של בין השורות, שראוי שנקשיב להם, כי הם

יודעים מה טוב ונכון לעשות. שכיח מאד לחזות בבן משפחה נושא דברים מכל במה אפשרית .והגיבוי התקשורתי בהתאם.

ראש הממשלה ,חייב להקשיב לגברת גולדווסר למשל,כי היא יודעת טוב ממנו מה טוב למדינת ישראל.בנושא שליט למשל. ולא חשוב אם לאחר שחרור מאות מחבלים, ישובו הללו לפגע ולרצוח בנו לעשרות ומאות. התקשורת תדע לישר קו  ולטעון שהיא הזהירה מפני אפשרות כזו מין חכמת בדיעבד שלאחר מעשה. הרי אמרנו שזה עלול לקרות.המילה ,עלול,היא אם כל חטאת,כי ברגע שהוספת לאמירה נואלת ככל שתהיה את המילה ,עלול הרי שאתה מכוסה ,ותמיד תוכל לטעון ההיפך. האסון שניחת על המשפחות האומללות מהוה מעין גושפנקא להיותם ראויים כל דבר ובכל ענין ואנו מצווים להקשיב ולהישמעלקולה של חכמת  הידוענים.