| לאחר המבול יוצא נח מהתיבה עם משפחתו. נח, השורד את ההשחתה, שנבחר בגלל מידותיו להיות המשך לאנושות. היינו מצפים לטוב. אך לא כך, מיד אנו פוגשים את השחתת המידות האישית שלו ושל חלק ממשפחתו ובסיום הפרשה, את אנשי דור הפלגה. בסוף פרשת בראשית מוסבר לנו שהמבול בא כתוצאה מלקיחתם של בנות האדם ע"י בני האלהים "ויראו בני האלוהים את בנות האדם כי טבת הנה ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו...וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבת לבו רק רע כל היום" (בראשית ו, ב-ה). בני האלהים – מסביר רש"י, הם בני השרים והשופטים, הם בעלי הכוח והשררה שלוקחים את הנשים אשר בחרו. הרמב"ן מוסיף "אם כן יספר הכתוב, כי הדיינין, אשר להם לעשות המשפט, בניהם עושים החמס בגלוי ואין מונע אותם", ומסביר "כי אדם ואשתו יקראו בני האלהים". ועוד "כאשר הנה טובות יקחו אותן להם לנשים באונס. וספר הכתוב החמס, ואמר עוד 'מכל אשר בחרו', להכניס הנשואות לאחרים". גם אונס וגם לקיחת אשת איש. הרע המוזכר בפסוק מזוהה עם התנהגות לא מוסרית בעליל, התנהגות שטופת כח, זימה ויוהרה. פגיעה במרקם הבסיסי ביותר של החברה האנושית.המבול לא היה אמור לשנות את טבעו של האדם, כפי שמבטא זאת הפסוק במעין השלמה עם המצב "...ויאמר ה' אל לבו לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו..." (בראשית פרק ח, כא). המבול לא תיקן, רק מחק את הרשע שמילא את הארץ במעין מחיקת לוח שעליו יש להתחיל לכתוב מחדש. הוא נתן לאדם אפשרות להתחיל מההתחלה. גם אחרי המבול יש בחירה חופשית, והאדם צריך לדעת לבחור.מיד עם צאתו מהתיבה נטע נח כרם וישתכר. "וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלה: וירא חם אבי כנען את ערות אביו... וייקץ נח מיינו וידע את אשר עשה לו בנו הקטן: ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו" (בראשית ט, כא-כה). מה בדיוק התרחש שם אין אנו יודעים. ורש"י מסביר: "וירא את ערות אביו - יש אומרים סרסו ויש אומרים רבעו". אפשר להבין מהפסוק ומהקללה שהמעשה היה קשור לעריות. מיד עם התחדשות האנושות, עדים אנו למעשה של זימה, יצר ואיבוד דעת. שוב פגיעה במרקם האינטימי ביותר, הרגיש ביותר של האנושי. נח בחר לנטוע כרם, להיות איש אדמה, אך להשתמש בכרם באופן שלילי. "וישת"- שתה שלא במידה ונתבזה.העולם שראה נח, עולם שהשחית את דרכו, עולם יצרי, מדגים את אבדן המשמעת ואת הרצון הבלתי ניתן לריסון לכיבוש הזולת ולגזלתו. אולם נח, לא למד את הלקח. נח יכול לשמש אזהרה על עולם של אובדן משמעות וגבולות, בו גם הטוב חשוף להשחתה. המבול מלמד אותנו שאין לעולם ולנו תקנה מבחוץ. איכות החיים האישית, החברתית וסביבתית גם יחד קשורות לגורם פנימי. אם ברצונך לחיות בעולם טוב יותר יהיה עליך לעמול למענו, ולדעת לבחור בין יין המשמח את הלב לבין שתייה ללא גבולות. לבחור בין הרע והטוב. עלינו להבין ולהרגיש שעלינו בני אדם וחוה, מוטלת הבחירה לא להיחשב בעיני עצמנו כ"בני אלהים", שהכול מותר לנו. שבת שלום! |