| אני עד היום לא יודעת מה צריך לנצח- ההיגיון או הרגש. אני בכלל לא מבינה איך יכול להיות שיש רגש למרות שהוא נוגד כל היגיון ואי אפשר להגדיר לעצמך מה המקור שלו. היום הגעתי לפרשת דרכים שאני לא יודעת איך להמשיך ממנה, ואולי כאן אני צריכה את העולם האובייקטיבי (או הוירטואלי האובייקטיבי במקרה הזה- כל אדם שפוסט זה יקרה בדרכו).
אין הרבה אנשים טובים שאני מכירה שהם מאושרים. האנשים הבאמת טובים שאני מכירה, אלה שפועלים ממניעים טובים תמיד ומתאמצים לא לפגוע באחרים, שחושבים על כל דבר שהם עושים ואחרים עושים ומנתחים אותו כדי ללמוד ממנו על עצמם, ששומרים על ערכי מוסר גבוהים ואמיתיים ומאמינים בזוגיות בצורה הכי אמיתית שיש עם לתת את כולך כשאף אחד אחר בעולם לא מעניין אותך מלבד האדם שמולך ומה שמניע אותך זה הרצון לעשות לו טוב והטוב שהוא עושה לך בחזרה... האנשים האלה, הם האנשים שנשארים לבד הכי הרבה זמן, שהכי רע להם ברוב הזמן, ושכמעט לא מצליחים להגיע לאושר. לעומתם, האנשים האחרים שאני מכירה (ובהם האקסים שלי, לצערי) שלא הפסיקו לפזול לצדדים ולדבר על איך הם תמיד ירצו להשכיב כל בחורה שנראית סביר ומעלה ושאין לזה בכלל קשר לאהבה האמיתית שלהם.. או אנשים אחרים שבגדו כבר בבני ובנות זוג בעבר או צפויים לבגוד בעתיד, או סתם התייחסו אליהם/אליהן רע ורק גרמו להם להרגיש רע עם עצמם כל הזמן- חלקם מאושרים מאוד כבר גם במערכות זוגיות. אלו שעוד לא- עדיין יהיו מאושרים יותר ממני ויותר מהר ממני ומאנשים כמוני, התמימים שנהנים מזוגיות אמיתית, שלא מסתכלים לצד אפילו לשנייה בקשר כי פשוט אף אחד אחר לא יכול לעניין אותנו, שמקשיבים לכל מילה שיוצאת לאדם שאיתנו מהפה וחושבים איך להשתמש בה כדי לעשות לו טוב (כמו לקנות כל חטיף שהוא ראה בפרסומת ואמר שנראה לו טעים, או לקנות דיסק שהוא זרק מתישהו שהוא רוצה לשמוע בהזדמנות).. שכשאנחנו נשארים בבית שלו ביום שהוא עובד אנחנו מחליפים לו מצעים ומבשלת ארוחת ערב- רק כדי שיהיה לו טוב ובכל מחיר מצידנו. למה האנשים שלא עושים את זה בחזרה הם אלה שזוכים להיות מאושרים בסוף?
אמרו לי לאחרונה שככל שאני אמשיך לקוות שיהיה צדק בעולם ככה אני אהיה יותר אומללה. מה שמאמלל אותי שנים כבר, זה עצם הידיעה שצדק הוא לא דבר שאמור להיות כ"כ קשה ליישם אותו ושמוסר הוא לא דבר שכ"כ קשה לפעול לפיו. אם אני יכולה ועוד הרבה מסביבי, אני חושבת שגם אלה שלא עושים זאת יכולים, פשוט בוחרים לתרץ לעצמם שלא. כנראה שהאינטרס שלהם הוא שלא יהיה צדק, כי הם אלה שיפגעו ממנו. ובמצב הנוכחי הצדק אף פעם לא ינצח וכל אלו שאני מכירה שהוא מגיע להם לא זוכים לאושר, רק ההפך.
מצאתי את עצמי בפרשת דרכים של ייאוש. אם זה המצב, אני לא אהיה מאושרת אף פעם, לא משנה כמה אני אנסה ואלחם בדכאונות או אתאמץ בשביל עצמי ואחרים. החלק העצוב באמת הוא שהתובנות האלה הובילו אותי לרצות לחזור למקומות הרעים ולקשרים הרעים האלה. רע לי במילא, אז למה לא להשאר עם הרע שאיתם? ומצד שני, הרע שאיתם הוא בדיוק אותו רע שעכשיו, אבל לפחות שם יש אשליה מסוימת שמרגיעה אותי.
אין פה שורה תחתונה כי אין לי תשובות, רק שאלות. אם למישהו יש אני באמת יותר מאשמח לשמוע כל תגובה. |