יו.. סתיו.. השיר מוקדש לכל מי שיש בה ובו נשמה! שיודעת תנודות ושיודעת לזרום איתן גם בשלכת..

אז קצת קר ורוח, אז הנה חיבוק ומצב רוח :)

משפחה שכמותנו..מבעד למילים נחליאלים רגישים שעושים הרבה רוח..! חחח

נהיה לח וקריר, נהיים חיים, נהיה משהו אחר לגמרי!

מתרגשת על לשד עצמותיי ממש.

כמי שנמנית על אוכלוסיית האנשים האלרגים במדינה, מי שאלרגי ודאי יודע שאנחנו משמשים כ -ססמוגרף לשינויי מזג האויר.

למשל: לפני שיורד גשם (ולא משנ מה אומר דני רופ!) החוטם שלי מתחיל לרוץ כאילו נפתח ברז ואין לו מעצור.

זו תחושה לא נעימה, הגב מגרד בדיוק במקום שקשה להגיע אליו עם היד, האף מגרד, העיניים מרגישות לגרד, תחושה שאין מספיק וחמצן ושרוצים לישון, שרוצים סאונה, שרוצים שקט.

מצד שני: זו תחושה של רדאר אנושי :) כאילו מה, אנשים לומדים מדעי מזג האויר וזה אצלי בגוף! אני יודעת מראש בהתראה של כמה שעות!  כל אימת שמתחלף מזג האויר.

זה אצלינו במשפחה בין האחים, סוג של מכנה משותף, מעבר לכך שכולנו במשפחה הגרעינית כל אחד "טיפוס"

האחח הקטן מהנדס בחיל האויר (התגלמות הנפיחות והפלצנות ארוז ביהירות מזויעה!) , האמצעי (אסור להגיד בינוני) צייר מחונן (בלשון המעטה!)  גר ביפו ואנוכי - כל הזמן ילדה - ברוב אישה - יזמית בנשמה.

ואבא שלי? אבא שלי היה מעדיף שכולנו נהיה מהנדסים. או רופאים מדעני אטום וכפי שאני אכזבתי אותו בענק, אני לא שופטת כחצוב בחזון המשפחה. לימודי משפטים במדינת לבנטין נראים לי סיזיפיים, מכוערים ומשעממים! אולי לימודי הפילוסופיה של המשפט יש מצב שאלמד פעם. אבל אני?! שופטת?! אני שופטת גרועה אני שופטת את כולם לחומרה ומראש! בית שמאי - זה כאן! מהצד של אבא.

ואמא שלי? אמא שלי הייתה מעדיפה שכולנו נהיה שמחים! ונהיה ילדים טובים, מנומסים! ונביא לה נכדים.

אבל מעבר לרזולוציות הזעירות יש משהו בעונות השנה שמקסים את כולנו במשפחה ויש לנו סביב זה ענין.

כולנו מדברים על בואן, כולנו מחליפים חוויות ומבשרים ראשונים על בואן.

אבא שלי קונה מיד צמחים ופרחים עונתיים לגינה שלו (כן מסתבר שהגינה רק שלו!) וקונה ראשון את פירות העונה כאילו שהוא בתריאטלון של פירות וירקות וחייב לקחת גביע.

 אמא שלי (אהובית) - זו מהירות התשדרות אלי שעולה על כל טכנולוגיה "מאמאוש, הרגשת? הסתיו פה,בפ"ת ירד גשם? אצלינו ירד!"

"שלחת לניקוי יבש את הפוך" "יש לך אהיסטון?" " תכיני לך סיר עם אדים" " תלבשי חם" "איזה יופי סוף סוף סתיו, עוד מעט יבוא החורף!"

אני: "אימוש את מתרגשת?"

אמא: "כן, מאוד! איזה כיף!"

אח שלי הקטן המוכשר והחוצפן! "אחותי מה קורה, נותנת באלרגיות?"  " חחחחח"

אני: "אתה מסתלבט עלי?! המוח הצבאי עלה לך למוח ויש מזה ריח לא טוב! (שירשור מדיבור קודם שיש לנו שמסתיים תמיד בנפיחות שלו ובמורת רוחי) "

אח של האמצעי (לרוב..כשהוא בקשר) "אחותי, הייתי בים, את יודעת שאני גר ליד הים, את יודעת איזה יופי הים בסתיו"

אני: אחי, ציירת אותו?"

אחי: "אם אני אצייר כל מה שאלהים ברא אני אחיה עד 1000 שנה וזה לא יספיק לי, אני לא מצייר בים מה קרה לך את?!"

אני: "אז מה אתה כן מצייר?"

אחי: "מי יש לו זמן לצייר?! אני עובד"

"אבל את הציור של סבא חיים מכרתי ב 1000$ "

אני: אין לך טיפת בושה! אתה רציני? מכרת את הציור של סבא חיים?

אחי: "כן! תעברי נושא"

אני: אין לך סנטימנטים זה ציור ענק! אני הייתי קונה אותו!"

אחי: "מה נשמע ככה? איך הולך עם הסטרט אפ?"

אני: "תגיד, אתה דפוק?! מה מכרת את הציור של סבא?! אתה אומן מסריח פאקין אין לך גרם סנטימנט!"

אחי: "ציירתי לאיזה שמוק ביפו ציורים לבית, הרווחתי 4000$  חחח"

אני: "תגיד אתה מפגר או מה?! מה אני שואלת מה אתה עונה, אמרתי לך שאתה צריך ללכת לגלריות לשלוח דרך האינטרנט שואו קייס, מתי תלמד?!"

אחי: "עזבי אותך כולם זבל בארץ"

אני: "טוב, עזוב, תגיד..יש לך אהיסטון? יש לך שמיכות חמות?  מה אתה אוכל? אתה צריך ונטולין?"

 אחי: ,טוב אחותי, כשתעשי כסף תזכרי את אחיך הא?!  תגידי מה נהיה עם מה שא עושה כמה זמן לוקח לך? "

אני: "טוב אייל, תן גז! ודרך אגב מה ציירת לו? הוא ערבי או יהודי?"

אחי: "חחחח.....עוד לא למדת שכולם ערבים במדינה הזו..חחח ציירתי אותו כמו שראיתי אותו, חחחחחחחחח הוא נבל בתחלה ואחר כך אהב את זה, מ'כפת לי.. אמרתי לו מה אני מצייר זה מה שיוצא ממני, אתה לא מתחרט! - יצא שד!  ..חחחחחח"

אני: "והוא שילם לך בלי בעיות? מה אתה מצייר אנשים מוציא אותו שד?! אתה טמבל! ברמות!"

אחי: "הציור לא יודע לשקר, מי שמשלם על האמת מגיע לו את הכי טוב, יללה ביי תהיי בקשר, תעברי פה אני אזמי אותך לבירה"

אני: "יללה אתה והבירה שלך אני לא שותה בירה וחוצמזה תעשה כבוד..אחותך פיתחה מנוע של התאמה בין אנשים שלושה פטנטים, אז תנוח!"

אחי: "את והפוזות שלך - לא תשתני בחיים, תבואי נקנה לך יין מהמכולת"

אני: "תשמור על עצמך יא מלעון, צייר אנשים יפים"

אחי: "בסתיו, כולם נושרים, יללה תהיי בקשר"

****************

ומה בסה"כ אני רציתי:

לארוז שני תרמוסים ושנביצים טריים ולהעלות את הכלבים והתאומים למכונית וללגום מעט מטבע נדיב במיוחד.

אז כלבים יש! ילדים עדיין אין.

אולי אשכנע את כנרת להשכים קום עימי לחגוג את הסתיו.

להגיד לכן ולכם, שאם יש לכם ילדים, זו תקופה מקסימה ביותר להשכיב אותם לישון מוקדם מוקדם בערב ולהעיר אותם ממש עם עלות השחר וללכת לראות פריחות של סתיו.

תהנו לכם במשפחתיות שלכם ותשקיעו.

כי סתיו יש רק פעם אחת בשנה.

סתיו מקבץ לבבות שיהיה לכולנו,

מתרגשת מאוד,

אני.