סיפורה של ילדה

0 תגובות   יום שישי , 30/10/09, 07:08

השם לא חשוב המקצוע הוא הגוףיש יומרו זונה יש יומרו מסכנה  יש אנשים שבלילה ישנים ויש נשים שבלילה עובדים וכך היא עוברת מלקוח ללקוח בעיניים מכובות שאומרות שאין לה כוח  האנשים שבאים לבין רגלה נכנסים היא עוצמת את ענה שילכו הכאבים היא חיבת להישאר ולעבוד במקצוע שיהיה לה כסף לאכול ולשבוע  ולא לא על עצמה היא חושבתיש לה בן קטן ומפגר שיושב ומחכה שתמלא את המקרר שתבוא בבוקר איים חיוך על השפתיים איים שקית של לחם וחלב  ומשקפים משקפים שמסתירות סיפור זוועות שאיש לא יודע ולא יוכל לראות  הסיפור שלה התחיל ליפני הרבה שנים כשהוא היה מגיע לחדרה בדמדומיםהיה נשכב מעלה מפסק את רגלה אומר לה שהיא יפה וחודר אל בין רגלה לא עזרו המילים הדמעות השידולים הוא תמיד היה מגיע באזור הדמדומים  היא הפסיקה להתקלח אולי ילך בגלל הריח אבל הוא למקלחת אותה מכניס בפנים ומקלח על מים חמים  ממש בלי רחמים ושוב בן הדמדומים אדומה על הפנים הוא פותח את רגלה וגוהר מעלה אבא אולי מספיק  הוא רק את עצמו מפיק והינה שוב הפרצוף על הכריתהיא לא תישכח את הרחות של קפה וסיגריות יום אחד נעמדה על הרגלים וחליטה החלטות בבית כזה עדיף למות מאשר לבכותאז לקחה את הרגלים וברחה אל הרחובות ושם ברחובות ברוחות וסערות היא חדלה לבכות כי נגמרו הדמעותנגמרו המילים אין רחמים יש אנשים שאת גופה הם רוציםוהיא להם נותנת את מה שהם רוצים בתמורה כמובן לכמה מזומניםשיהיה מה לאכול ואלי כמה משחקים היא יודעת שהשקט והשלווה יהיו רק בחלקה קטנה של קבר טרי של גופה מרוטה של אישה או ילדה שהגורל זנחה אז היא עוצמת עיניים בוכה לשמים ומלאכים קטנים באים לה איים כנפיים לוקחים אותה למעלה גבוה לשמים ושם על האדמה שוכבת הזונה שאת גופה מכרה לאדמה עכשיו היא יושבת אי שם בשמים ומזילה טיפות קטנות של מים על האנשים המסכנים שבחיים ועל הנשים שצועקות לאלוהים והילד המפגר קם על רגליו והלך לפגוש את אימה מהגשר של הנהר הוא קפץ ממעלה בצעקה מחרידה ואחרה נישמע רחש וחזרה הדממה עכשיו יושבים הם שם בין המלאכים ובוכים על נדכאים ועל אנשים שונים שיש להם סיפורים של זוועות והזנחה שאותם החברה זרקה בחרה להתעלם והם נמצאים בכל מיני חורים שם נמצאים הסיפורים של החייםסיפורים של אנשים של שורדיםואנחנו הקוראים מה נלמד מהמילים אולי נלמד לאהוב את הזולת אולי נלמד על האנשים שבשולים שהחברה שלנו זרקה אל המים ללא חבל הצלה  מזור וישועה ללא שביב של תיקווה ומקום על האדמה  זהו נגמרו לי המילים אפשר לכתוב עוד המון סיפורים אז תודה על ההקשבה וגם על הקריאה

שיהי לכם יום וחיים של אהבה

דרג את התוכן: