צודק.

הצבא לא צריך להיות פרה קדושה, גם עליו אפשר לוותר ולהשתבץ בשרות לאומי אחר.

כן ג'קו או לא, צריך לתת, גם אם אתה אמן/דוגמן או אחר. וזה לא רק למען המדינה אלא גם למען האזרח, ובכדי שלא לגרום לאחר להיתפש פראייר. כולם כאן שווים וצריכים לתרום, בדיוק כפי שכולם משלמים מס (אני נאיבית, אני יודעת. אבל ברמה העקרונית:)). זה עוד סוג של חובה ואיש לא פטור ממנה (אלא מטעמים אובייקטיביים שלא מאפשרים לתרום בדרך זו או אחרת)

מסכים במא אחוז עם הכתבה.

 

אלא מה? מה שאנחנו רואם אינו אלא תסמין. סימפטום.

 

מחול השדים הזה קורה כי מדינה והצה"ל  בפרט חולים. חולים מאוד. גם צבא וגם המדינה עדיין שבויים באידאולוגיה מיושנת ולא אקטואלית, הם לא מבינים שתם עידן של צבא העם ולכן קשה להם להתמודד עם המציאות.

 

לכן לכל הפיטפוטים על ההשתמטות אין חשיבות.

 

מה שצריך לעשות זה לבנות מחדש את צה"ל. צריך לבטל גיוס חובה או לפחות לתת לו אלטרנטיבה ראויה. צריך לצמצם תקופת שירות חובה עד שנה אחת בלבד (עם חריגות פה ושם) ולהקדיש אותה להכשרה בלבד (כלומר ללא מחסומים, מעצרים, והכנת מתנות פורים לילדי שדרות). יש לתת לאלה שמוכנים להמשיך בקרירה צבאית תיגמולים טובים, כגון פטור ממסים לכל תקופת השירות. יש להפריט את כל התחומים בצבא שאינם קשורים ישירות ללחימה.

 

הזמנים כבר השתנו הסביבה והציבור השתנו בהתאם. עכשיו תורו של צבא להתאים את עצמו לשינויים אלו.

 

צטט: רעות יפעת 2007-08-31 13:44:27

כבת של איש צבא אני מסכימה איתך

אך לדוגמא אבי, שנמצא בלא מעט ישיבות "בכירות" יגיד שכל עבודה היא באמת בסדר, העיקר שתתרם גם אם זה במסגרת של שירות לאומי, העיקר להתנדב למדינה ולא רק לקחת

 תסלחי לי, אבל לדעתי זאת השקפת עולם מעוותת.

מדינה היא גוף פקידותי, היא שודדת אותנו בלי בושה כל חיינו, אז לא צריך לקדש אותה ולהפוך את הצבא לקיבוץ או קייטנה.

 

דווקא משום שמגייסים את כולם ונותנים לעשות לא משנה מה, העיקר ש"יתרום" - הצבא ניראה כמו שהוא ניראה. 

מילים כדורבנות!

לשמחתי יצא בחלקי במהלך שירותי הצבאי לצאת לחל"ת (חופשה ללא תשלום) במסגרת שירותי הנח"לאי, ולמלא במשך שנה תפקיד של מדריכה בשומר הצעיר. במסגרת התפקיד ריכזתי את קן השומר הצעיר של קיבוצי סאסא-ברעם, והדרכתי בני נוער על סף שירותם הצבאי, ובמקרים רבים כאלה שיצאו לשנת שירות שלפני הצבא כמדריכים בתנועה. מובן מאליו שתפקיד זה נתן לי תחושה רבה יותר של מיצוי יכולותי האישיות וכן של תרומה אמיתית למדינה, תרומה נראית לעין ומספקת יותר מאשר להיות פקידה - תפקיד אותו מילאו בנות הגרעין שלי שחלקו עימי פרופיל רפואי דומה. ולרוב שם נעוצה הבעייה. הצבא פוטר בעלי פרופיל רפואי מסויים ממילוי תפקידים שלאו דווקא מצריכים כישורים פיזיים יוצאי דופן, ובכך גורם לירידה במוטיבציה, תחושה של ראש קטן וכיו"ב כמו שהזכרת בפוסט. מסכימה איתך שצריך להתחיל למצוא מסגרות נוספות לשירות המדינה שהן לא רק צבא.

 

ניצן

יופי, מסכים איתך. אני רק לא חושב שאנשים כאן רק לוקחים מהמדינה. ואני לא בטוח שהמדינה כל כך נותנת. יש לנו הנהגה שרק לוקחת מהמדינה, זה כן.

כבת של איש צבא אני מסכימה איתך

אך לדוגמא אבי, שנמצא בלא מעט ישיבות "בכירות" יגיד שכל עבודה היא באמת בסדר, העיקר שתתרם גם אם זה במסגרת של שירות לאומי, העיקר להתנדב למדינה ולא רק לקחת

אני בכלל לא בטוח שצריך לתת לצבא עדיפות על כוח האדם. ברור שמי שבריא עדיף שילך לקרבי. אבל במשך שנים הצבא התייחס לכוח האדם שלו כמובן מאליו, וההשתמטות היתה בגדר של כתובת שכתובה על הקיר. אני לא אשכח את הריבים שלי עם המפקדים שלי כשהסברתי להם (מה שהם סרבו לקלוט) שהיום (לפני 14 שנים) הליכה לצבא היא לא אוטומטית, ושהצבא חייב לשנות את ההתנהלות שלו.

אין סיבה להשתמט מהצבא, יש סיבות לא להתגייס לצבא.

רפואיות (תלוי איזה)

דתיות (ממש לא סיבה הגיונית)

מיעוטים (תלוי איזה)

חוסר התאמה (ניחא).

 

שירות לאומי הוא לפעמים הרבה יותר מועיל משירות בצבא כגון אחראי ממטרות(?).

וחייבים לגייס לשירות לאומי את כל מי שלא יכול/רוצה לעשות צבא.