נעלמתי ...ככה כותבים לי, ומה שנכון...נכון....לא יודעת מה קרה או למעשה אני יודעת חלק...המון דברים קרו לי טובים ופחות טובים ומה שאני יודעת זה, שהמחשב פשוט נמחק לי מהחיים...וזה לא שלא בא לי לקרא אתכם חברים...(ואתם מבינים למה אני מתכוונת). אבל אצלי בחיים הכל עניין של מוזות והמחשב...המחשב הוא לא תמיד הבחירה הראשונה...הוא בחירה בזמנים ממש אבל ממש פנויים...אז הייתה לי חתונה של אחותי ושלוש התקפי לב של אבי אחד אחרי השני וכמו שאתם כבר מבינים הדרמות המשפחתיות היו בשמיים וכן...זה נשמע מאוד שטחי בלי רגשות וכו "אנד" כ"ו, אבל ממש אין לי כוח להכנס לפרטים...אחכ חזרתי לבי"ס, לעבודה, ושמחתי על השיגרה שתחזיר לי את השלווה אבל אבוי, הודיעו לי שמקצצים, מורידים את התקן של ספרנית ואני צריכה לחפש את עצמי...נו אז זה לא בדיוק כך כי ברגע שהודיעו לי שמורידים את התקן, מנהלת בי"ס, שלא רצתה לוותר עלי נתנה לי תפקיד אחר...מדריכה טיפולית...מאוד מאתגר מחד אבל...ממש מתיש מאידך בקיצור ....מתחילה יום לימודים ריצה דאגות טיפול ולימודים עם הילדים להם אני אחראית. מגיעה הבייתה, וילדיי היקירים, מתנפלים מצפים למלוא תשומת הלב...לוקחת אוויר ממשיכה סדר יום ומגיעה לשעה תשע מותשת ובלי כוחות....עשיתי לי הרגל, תשע במיטה ספר או טלוויזיה לנקות את הראש....נו וגם זה נע ונד לפעמים תשע וחצי...וזהו אני נשפכת אל תוך הלילה המרגיע...ולא זו לא טרגדיה יוונית....זו מציאות חדשה שגוזלת ממני....אבל כשאחזור לשיגרה...אולי יהיה לי עוד טיפה זמן גם למחשב....אז שיהיה לכם רק טוב ותמיד תזכרו...זה מה שאני אומרת לעצמי...אין כמו הבריאות...זה הדבר הכי טוב שיש לנו בחיים... |