מדור חדש: שיר לשבת איפה כתבת את השיר שלך, מה הוביל אותך אליו וכמה זמן לקח עד שהוא נעשה שלם? מדור שירה חדש ב-nrg מעריב: שיר לשבת. והשבוע - שיר חדש של המשוררת אורנה רב-הון אורנה רב-הון | 29/10/2009 12:07     תִּקְוַת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם
וְשוּב מַסְלוּל מֵחָדָש.
חוֹזֶרֶת מֵהִצְטַלְבוּת רְחוֹבוֹת הַפַּחַד וְהַכַּעַס
מִפִּנַּת הַיֵּאוּש
מִסִּמְטַת הָאָבְדָן
מֵרְחוֹב חֹסֶר הַקִּיּוּם
אֶל הַבַּיִת הַגָּדוֹל בִּרְחוֹב הֶרְצֶל
פִּנַּת מְדִינַת הַיְּהוּדִים
שָׁם נִתְנָה לָנוּ תִּקְוָה גְּדוֹלָה
תִּקְוַת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם
 אורנה רב הון איך השיר נולד? "השיר נכתב ב-18 באוגוסט, קצת לפני ימי הסליחות. ישבתי במכונית, ובמוחי ובלבי עלתה הסיטואציה שבעקבותיה כתבתי יום קודם לכן שיר אחר. זו סיטואציה קשה מאוד מן העבר, שיש בה רצח רוחני, ושהיה קשה לי מאוד להשתחרר ממנה. שקלתי בתוך עצמי האם יש בי כוח, אומץ ורצון לסלוח.
"ואז פצח מכשיר הג'י.פי.אס ב"שיר" משלו: "ושוב מסלול מחדש". הקול המונוטוני והמרגיע של המכונה המדברת החזיר אותי להווה, מתוך הצטלבות הרחובות של העבר, הצטלבות היאוש, האבדן וחוסר הקיום, אל משהו גדול יותר, שנרמז במשפט "הבית הגדול ברחוב הרצל, פינת מדינת היהודים".
"המשפט הזה רומז אל הבית שבו התרחשו הדברים הללו, והוא גם בית שנבנה מתוך תחושת תקווה נפלאה של החלוצים הראשונים, שבאו לארץ השוממה הזו ובנו אותה מתוך כל היאוש והכאב הנורא שלאחר השואה. ההתלהבות שלהם סחפה אותי, והצלחתי להמיר את הכאב ברגש אחר, רגש של סליחה ואהבה".
אורנה רב-הון היא משוררת. חברה בוועד המרכזי של אגודת הסופרים העבריים, ויו"ר הוועדה לטיפוח השפה העברית של האגודה. הוציאה לאור ארבעה ספרי שירה עד כה.  עדכוני תרבות לסלולרי שלך |