שירים ועוד שירים...
"ביקור בליל ירח"
"עט לאהוב"
ו"כמו מזכרת".
בספריי אלה חברו זה אל זה שירי אהבה, נוסטלגיה והגות.
הספר "כמו מזכרת" - כל כולו נוסטלגי. כל השירים בו
נושאים ניחוחות וטעמים נוסטלגיים מרגשים ומעוררי געגוע לבית, לשכונה... לימי התום.
לרכישת הספרים:
ניתן להשאיר כאן הודעה או לפנות אליי באמצעות לחצן "צור קשר" באתר האינטרנט :-
http://aurorahadad.wixsite.com/books
תגיות
סְתָו מְאֹהָב
בְּגוּף נִרְעַד וּפָנָיו - עָלֵי שַׁלֶּכֶת, בְּחִיּוּךְ קַל וְשׁוֹבָב אֶל חַדְרִי הַקָּט נָשַׁב - סְחַרְחַר וְקַר
וַאֲנִי, כְּמוֹ בְּהִסּוּס, פָּנָיו דָּחִיתִי בְּנִימוּס, אֶת הַחַלּוֹן לְאַט הִגַּפְתִי, מְיוּתָר וְלֹא נָחוּץ חִכָּה הוּא עֲרִירִי בַּחוּץ - כֹּה מְיוּתָם.
אִישׁ עִם מִטְרִיָּה בַּיָּד, בְּגוּף נִרְעַד, עַל דַּלְתִּי הֵקִישׁ בְּדַחַף, בְּבֵיתִי, בְּיוֹם אָפֹר, הִתְאָוָה לִמְצֹא מִקְלָט מִפְּנֵי הַקֹּר
וַאֲנִי, כְּמוֹ בְּהִסּוּס, פָּנָיו קִבַּלְתִּי בְּנִימוּס, אֶת דַּלְתִּי אַט-אַט פָּתַחְתִּי, כֹּה רוֹעֵד וּמְלֻחְלָח, הוֹשַׁבְתִיו אֶל מוּל הָאָח - לְהִתְחַמֵּם
וְהַסְּתָו לָטַשׁ עֵינָיו אַפְרוּרִי וּמְאֹהָב, עַל לֶחְיוֹ דִּמְעָה אִלֶּמֶת, בְּמַבָּט רָפֶה וּמַר, אָסַף רוּחוֹ בְּלֵב נִשְׁבָּר - וְהִתְעוֹפֵף... |
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הוא קנאי הסתיו הזה...
עכשיו אנחנו משקמים את היחסים :)
תודה דן יקר,
אורורה
איך בגדת בסתיו? :)
מקסים השיר סיפור*
תודה רבה,
אני אוהבת לראות את הסתיו מבעד לחלון השקוף, המוגף.
אוהבת לראות את ענפי העצים המתנודדים למשב הרוח, את הטיפות על החלון,
את השמים האפורים... ולהרגיש את החמימות הנפלאה שבבית לעומת הקור שבחוץ.
תודה על משובך... על משבך.
אורורה
תודה לכם זהבית, אשר וענתי,
חיממתם את לבי בתגובותיכם בלילה הקריר הזה.
אורורה
אורורה,
אהבתי את האופן בו את מאנישה את הסתו.
אני, אגב, פותח לו חלון כל אימת שהוא בא.
אוהב את מערבולות האויר שהוא יוצר בביתי (ובנפשי).
סְתָו בְּחַלּוֹנִי עָמַד
בְּגוּף נִרְעַד
וּפָנָיו - עָלֵי שַׁלֶּכֶת,
בְּחִיּוּךְ קַל וְשׁוֹבָב
אֶל חַדְרִי הַקָּט נָשַׁב -
סתיו מאוהב
בחיוך מבויש
בשיר יפהפה אורורה,,,
עם המלנכוליות שהוא מביא
אנו מפויסים כלפי עדינותו ,,, *
בְּמַבָּט רָפֶה וּמַר,
אָסַף רוּחוֹ בְּלֵב נִשְׁבָּר -
וְהִתְעוֹפֵף...
איננו אוהבים את הסתיו, עגמומי למראה ואוירה של עצבות...
ובכל זאת יש בו יופי רב...
אשוב*
לפתוח את הדלת בהיסוס ובנימוס
ובסוף לחוש בהתעופפות הגורמת לצביטה בלב
אהבתי את מילותייך ואת האנלוגיה שראיתי בהן
שבת שלום יקירה
זהבית
אשוב...