כותרות TheMarker >
    מעבר ל-
    cafe is going down
    ';
    TheMarker Cafeז ו ה רמה בין החדר השמאלי לימני של הלב...משפט קדום. זוהר גולדפרב

    מה בין החדר השמאלי לימני של הלב...

    0

    משפט קדום. זוהר גולדפרב

    משפט קדום. זוהר גולדפרב

    ‎47

    ספרים  

    81 תגובות   יום שישי , 30/10/09, 16:35

     

    "זֶהוּת בְּדוּיָה" נֶאֱמַר לִי

    "בְּאִישׁוֹן לַּיְלָה".

     

    לֹא אַכְחִישׁ

     

    אַךְ רָצִיתִי לְהֵחָלֵץ

    מִכַּבְלֵי לָשׁוֹן מְתַקְתַּקָּה

    אֵדֵי חֲנֻפָּה

    זוֹהֲרִים

     

    שֶׁלֶג הַלֵּב פָּנָה לְתוֹכִי

    רְדִידִים שֶׁל מַלְכוּת לְבָנָה

    אָמַר

    "אַתּ אוֹהֶבֶת"

    אָמַר

    "אַתּ יוֹדַעַת"

    "נוּמִי בְּתוֹךְ הָעַרְסָל"

    מֶשִׁי חִיּוּכִי הִרְעִיף עָלָיו נוֹחוּת

    וְאָז הִתְכַּנֵּס עִמָּדִי

     

    הוּא, הוּא הַמַּסִּיק.

    תּוֹכִי לֶהָבָה

     

    כָּעֵת רַךְ וְחַמִּים

    כָּעֵת זְמַן אַהֲבָה

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (81)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/11/09 17:02:

      זמן להאהבה, נפלא*
        1/11/09 16:39:

      פשוט wow...

      מ  ק  ס  י  ם!

      המשך יום נפלא יקירה.

        1/11/09 08:07:

      מילים .. אלף משמעויות..

      מלטפות ומחבקות..

      משתחררות ומשאירות מאחור את משחררן

      תודה.. שבוע מצויין 

       

        1/11/09 07:48:


      לגמרי

      זה זמן להתערסלות

      ואהבה :)

        1/11/09 01:18:

      נהנתי!!!!!!!!!!

       

      שבוע נפלא!

        1/11/09 01:03:

      הוּא, הוּא הַמַּסִּיק.

      תּוֹכִי לֶהָבָה

      כָּעֵת רַךְ וְחַמִּים

      כָּעֵת זְמַן אַהֲבָה

                   

      כשבקרבך בוערת הלהבה,

      זה הזמן הטוב לאהבה...

      (-;

      *

        31/10/09 20:30:

      איכשהו, השיר היפה והרגיש הזה מתחבר לי יפה ליומיים וחצי שהייתי בירושלים, שהיתה בהם אהבה. תודה.
        31/10/09 19:58:

      כָּעֵת זְמַן אַהֲבָה   (:

        31/10/09 18:13:

      צטט: zazen 2009-10-31 01:54:21

      שירתך נוגעת ומרגשת כתמיד . אני לא מגיב בדרך כלל אבל תמיד מתענג

       

       תודה לך!

        31/10/09 18:13:

      צטט: ליאורה בן יצחק 2009-10-31 02:45:09


      כשהקרירות נמסה הכל נפתח :)

      הניגודים יפים לי .

      תודה זוהר. ליאורה

       

       ליאורה, ליאורה

      לי

      אור

      ה

       

      לי

      אורה 

       

      תודה
        31/10/09 18:11:

      צטט: אקובילדינג 2009-10-31 03:37:57

      כעת זמן אהבה - החורף והגשם... אין רומנטי מזה.....

       

       

      כן, החורף..

      מאחלת לכל אחד ואחת את הטיפה נכונה והמאושרת שלו, שלה

        31/10/09 18:10:

      צטט: ashorer 2009-10-31 06:50:52


      מֶשִׁי חִיּוּכִי הִרְעִיף עָלָיו נוֹחוּת

      וְאָז הִתְכַּנֵּס עִמָּדִי

      הוּא, הוּא הַמַּסִּיק.

      תּוֹכִי לֶהָבָה

      כמו ומתלבטת בתחילה...לא בטוחה...חוששת מלשון חנופה או שמא מזהות בדויה

      וכשהערפל נמוק את יודעת...זה העיקר, את יודעת...

      מגיע זמן אהבה...

      ואת יודעת מה אני מאחל לך...

       יודעת, איש טוב, 

       

        31/10/09 18:09:

      צטט: פיצפיצלה 2009-10-31 08:28:54


      מעולה ...ציפ

       

       

      ציפ, תודה
        31/10/09 18:08:

      צטט: www.apoletevents.com 2009-10-31 10:39:36

      "כעת".

       

       כעת

      ההווה טומן בחובו את העבר והעתיד 

        31/10/09 18:08:


      מאד אוהבת את הכתיבה שלך.

      * ותודה,

      רותי.

        31/10/09 18:08:

      צטט: kobi345 2009-10-31 10:59:20

      אהבתי

      תודה 

       

       אוהבת

      בבקשה
        31/10/09 18:07:

      צטט: kobi345 2009-10-31 10:59:20

      אהבתי

      תודה 

       

       אוהבת

      בבקשה
        31/10/09 18:07:

      צטט: *עמית* 2009-10-31 12:18:41

      מענג לקרוא את שירך

      תרתי משמעחיוך 

       חיוך

      שיהיה לבריאות

      חיוך 

       

        31/10/09 18:06:

      צטט: שאול הוד 2009-10-31 13:49:12


      "כעת זמן אהבה"

      לוקח בשתי ידיים..

       

       אני מאחלת לך את זה בכל כל ליבי!

        31/10/09 13:49:


      "כעת זמן אהבה"

      לוקח בשתי ידיים..

        31/10/09 12:18:

      מענג לקרוא את שירך

      תרתי משמעחיוך 

        31/10/09 11:42:

      צטט: חסראל 2009-10-31 07:44:47

      צטט: ז ו ה ר 2009-10-31 01:43:40

      צטט: חסראל 2009-10-31 01:33:05

      ''"זֶהוּת בְּדוּיָה"נֶאֱמַר לִי

       

      "בְּאִישׁוֹן לַּיְלָה".

       

       

       

      לֹאאַכְחִישׁ

       

       

       

      אַךְרָצִיתִי לְהֵחָלֵץ

       

      מִכַּבְלֵילָשׁוֹן מְתַקְתַּקָּה

       

      אֵדֵיחֲנֻפָּה

       

      זוֹהֲרִים''

       

      -

      זהריקרה,

      ברשותך,אעשה קישור לשיר של מיקית:

      'לֹאכָּל אֶחָד נוֹלָד מְשׁוֹרֵר'

      -

      ''אֶפְשָׁר לְהִוָּלֵד כִּמְשׁוֹרֵר וְאֶפְשָׁרכְּלֹא-מְשׁוֹרֵר.

      [...] כָּךְ אָמְרָה הַבֹּקֶר הַמְשׁוֹרֶרֶת שֶׁבִּילַלֹא-מְשׁוֹרֶרֶת שֶׁבִּי,''

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=1289488

      -

      בשניהשירים ישנו מאבק כוחות פנימי: בין כוח שולל לכוח מחייב.

      בשניהםישנה בחירה - לחיוב.

      -

      ''כָּעֵתרַךְ וְחַמִּים

       

      כָּעֵת זְמַן אַהֲבָה''  [זו ה ר]

      -

      ''וּמֵאָזהַלֹּא-מְשוֹרֶרֶת מְנַסָּה לִכְתֹּב שִׁיר נֶחָמָה לַמְשוֹרֶרֶת''  [מיקית]

      -

      בסיום שני השירים, נדמה גם שלכותבותברור שהמאבק לא תם.

      הבחירה לחיוב היא אשרור זמני, לכאן ולעכשיו.

      והאושר? ...האושר (הידוע כלבן) מותנהבמאבק עם הסבל (השחור).

      וטעם היצירה, כמו טעם החיים, נגזר מהתניהזו.

      -

      כך אני מבין את השיר: 'משפט קדום'

      ח.

       

       

       

      מעניינת ההשוואתיות, אני רואה מעט שונה את התרחיש של מיקית שהוא יפיפה לטעמי מאד! ואת תרחישי שלי.

       

      אני מוותרת על האחיזה בהתניה שטעם החיים מותנה במאבק עם הסבל. לדעתי ניתן להיות באושר ללא הצורך במאבק, כל מאבק. 

       

      ומשפט קדום: משפט (בית דין)  קדום (כי התרחש בעבר ואחר כך קרו דברים אחרים נוספים)

       

       

       ראשית, הואיל ולא ציינתי. אז אהבתי. (*)

       

      שנית,  תכלית ההשוואה: להצביע על היסודות המשותפים - ללא קשר לתרחישים עצמם.

      עצם ההצבעה על היסודות (האנושיים) מצביע על ממד על זמני.

      בעוד תיאורי המצב הקונקרטיים בשני השירים נוגעים בכן ועכשיו. 

      לעניין 'החיים כמאבק' - נושא לדיון.

       

      אנא, ראי בהשוואה פרגון לשתיכן כיוצרות.

       

      ח.

       ראשית, תודה וחיוך.

      ברור לי שהחשבת את שני היצירות כראויות, ניתן לחוש את  זאת.

      כמו אם היה פסטיבל החוגג את הנושא המדובר, היית מניח אותנו באותה כפיפה..

      השראת הפסטיבל, כי הייתי אתמול בערב פסטיבל הליקון בנושא קו העימות ואותה ההופעה נגעה בהדברות דווקא, ולא בעימות. לכן הגעתי אליה.. והיו שם מיני ומיני שנקראו בקול, ואני ניסיתי להבין למה נערמו אלה ואלה באותו הסל.

      יש אלמנטים חיצוניים אובייקטיביים לבחירה ויש סובייאקטיבים המשנים את כל התמונה.

      ז.ג.

      (-: 

       

       

       

        31/10/09 10:59:

      אהבתי

      תודה 

      "כעת".
        31/10/09 08:28:

      מעולה ...ציפ
        31/10/09 07:44:

      צטט: ז ו ה ר 2009-10-31 01:43:40

      צטט: חסראל 2009-10-31 01:33:05

      ''"זֶהוּת בְּדוּיָה"נֶאֱמַר לִי

       

      "בְּאִישׁוֹן לַּיְלָה".

       

       

       

      לֹאאַכְחִישׁ

       

       

       

      אַךְרָצִיתִי לְהֵחָלֵץ

       

      מִכַּבְלֵילָשׁוֹן מְתַקְתַּקָּה

       

      אֵדֵיחֲנֻפָּה

       

      זוֹהֲרִים''

       

      -

      זהריקרה,

      ברשותך,אעשה קישור לשיר של מיקית:

      'לֹאכָּל אֶחָד נוֹלָד מְשׁוֹרֵר'

      -

      ''אֶפְשָׁר לְהִוָּלֵד כִּמְשׁוֹרֵר וְאֶפְשָׁרכְּלֹא-מְשׁוֹרֵר.

      [...] כָּךְ אָמְרָה הַבֹּקֶר הַמְשׁוֹרֶרֶת שֶׁבִּילַלֹא-מְשׁוֹרֶרֶת שֶׁבִּי,''

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=1289488

      -

      בשניהשירים ישנו מאבק כוחות פנימי: בין כוח שולל לכוח מחייב.

      בשניהםישנה בחירה - לחיוב.

      -

      ''כָּעֵתרַךְ וְחַמִּים

       

      כָּעֵת זְמַן אַהֲבָה''  [זו ה ר]

      -

      ''וּמֵאָזהַלֹּא-מְשוֹרֶרֶת מְנַסָּה לִכְתֹּב שִׁיר נֶחָמָה לַמְשוֹרֶרֶת''  [מיקית]

      -

      בסיום שני השירים, נדמה גם שלכותבותברור שהמאבק לא תם.

      הבחירה לחיוב היא אשרור זמני, לכאן ולעכשיו.

      והאושר? ...האושר (הידוע כלבן) מותנהבמאבק עם הסבל (השחור).

      וטעם היצירה, כמו טעם החיים, נגזר מהתניהזו.

      -

      כך אני מבין את השיר: 'משפט קדום'

      ח.

       

       

       

      מעניינת ההשוואתיות, אני רואה מעט שונה את התרחיש של מיקית שהוא יפיפה לטעמי מאד! ואת תרחישי שלי.

       

      אני מוותרת על האחיזה בהתניה שטעם החיים מותנה במאבק עם הסבל. לדעתי ניתן להיות באושר ללא הצורך במאבק, כל מאבק. 

       

      ומשפט קדום: משפט (בית דין)  קדום (כי התרחש בעבר ואחר כך קרו דברים אחרים נוספים)

       

       

       ראשית, הואיל ולא ציינתי. אז אהבתי. (*)

       

      שנית,  תכלית ההשוואה: להצביע על היסודות המשותפים - ללא קשר לתרחישים עצמם.

      עצם ההצבעה על היסודות (האנושיים) מצביע על ממד על זמני.

      בעוד תיאורי המצב הקונקרטיים בשני השירים נוגעים בכן ועכשיו. 

      לעניין 'החיים כמאבק' - נושא לדיון.

       

      אנא, ראי בהשוואה פרגון לשתיכן כיוצרות.

       

      ח.

        31/10/09 06:50:

      מֶשִׁי חִיּוּכִי הִרְעִיף עָלָיו נוֹחוּת

      וְאָז הִתְכַּנֵּס עִמָּדִי

      הוּא, הוּא הַמַּסִּיק.

      תּוֹכִי לֶהָבָה

      כמו ומתלבטת בתחילה...לא בטוחה...חוששת מלשון חנופה או שמא מזהות בדויה

      וכשהערפל נמוק את יודעת...זה העיקר, את יודעת...

      מגיע זמן אהבה...

      ואת יודעת מה אני מאחל לך...

        31/10/09 03:37:
      כעת זמן אהבה - החורף והגשם... אין רומנטי מזה.....
        31/10/09 02:45:


      כשהקרירות נמסה הכל נפתח :)

      הניגודים יפים לי .

      תודה זוהר. ליאורה

        31/10/09 01:54:
      שירתך נוגעת ומרגשת כתמיד . אני לא מגיב בדרך כלל אבל תמיד מתענג
        31/10/09 01:43:

      צטט: חסראל 2009-10-31 01:33:05

      ''"זֶהוּת בְּדוּיָה"נֶאֱמַר לִי

       

      "בְּאִישׁוֹן לַּיְלָה".

       

       

       

      לֹאאַכְחִישׁ

       

       

       

      אַךְרָצִיתִי לְהֵחָלֵץ

       

      מִכַּבְלֵילָשׁוֹן מְתַקְתַּקָּה

       

      אֵדֵיחֲנֻפָּה

       

      זוֹהֲרִים''

       

      -

      זהריקרה,

      ברשותך,אעשה קישור לשיר של מיקית:

      'לֹאכָּל אֶחָד נוֹלָד מְשׁוֹרֵר'

      -

      ''אֶפְשָׁר לְהִוָּלֵד כִּמְשׁוֹרֵר וְאֶפְשָׁרכְּלֹא-מְשׁוֹרֵר.

      [...] כָּךְ אָמְרָה הַבֹּקֶר הַמְשׁוֹרֶרֶת שֶׁבִּילַלֹא-מְשׁוֹרֶרֶת שֶׁבִּי,''

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=1289488

      -

      בשניהשירים ישנו מאבק כוחות פנימי: בין כוח שולל לכוח מחייב.

      בשניהםישנה בחירה - לחיוב.

      -

      ''כָּעֵתרַךְ וְחַמִּים

       

      כָּעֵת זְמַן אַהֲבָה''  [זו ה ר]

      -

      ''וּמֵאָזהַלֹּא-מְשוֹרֶרֶת מְנַסָּה לִכְתֹּב שִׁיר נֶחָמָה לַמְשוֹרֶרֶת''  [מיקית]

      -

      בסיום שני השירים, נדמה גם שלכותבותברור שהמאבק לא תם.

      הבחירה לחיוב היא אשרור זמני, לכאן ולעכשיו.

      והאושר? ...האושר (הידוע כלבן) מותנהבמאבק עם הסבל (השחור).

      וטעם היצירה, כמו טעם החיים, נגזר מהתניהזו.

      -

      כך אני מבין את השיר: 'משפט קדום'

      ח.

       

       

       

      מעניינת ההשוואתיות, אני רואה מעט שונה את התרחיש של מיקית שהוא יפיפה לטעמי מאד! ואת תרחישי שלי.

       

      אני מוותרת על האחיזה בהתניה שטעם החיים מותנה במאבק עם הסבל. לדעתי ניתן להיות באושר ללא הצורך במאבק, כל מאבק. 

       

      ומשפט קדום: משפט (בית דין)  קדום (כי התרחש בעבר ואחר כך קרו דברים אחרים נוספים)

       

        31/10/09 01:36:

      צטט: תמר רבנו 2009-10-31 00:22:35


      זוהר יקרה,

       

      לאט לאט

      בונה שירך

      את המגע

       

      כָּעֵת רַךְ וְחַמִּים

      כָּעֵת זְמַן אַהֲבָה.

      קטוע וקר

      מתקרב

      ומתחמם

      ומתחבר.

      תודה!

      תמר.

       יפה ראית איזה יופי,

      תודה 

       

       

        31/10/09 01:36:

      צטט: חסראל 2009-10-31 01:33:05

      ''"זֶהוּת בְּדוּיָה"נֶאֱמַר לִי

       

      "בְּאִישׁוֹן לַּיְלָה".

       

       

       

      לֹא אַכְחִישׁ

       

       

       

      אַךְ רָצִיתִי לְהֵחָלֵץ

       

      מִכַּבְלֵי לָשׁוֹן מְתַקְתַּקָּה

       

      אֵדֵי חֲנֻפָּה

       

      זוֹהֲרִים''

       

      -

      זהר יקרה,

      ברשותך, אעשה קישור לשיר של מיקית:

      'לֹאכָּל אֶחָד נוֹלָד מְשׁוֹרֵר'

      -

      ''אֶפְשָׁר לְהִוָּלֵד כִּמְשׁוֹרֵר וְאֶפְשָׁרכְּלֹא-מְשׁוֹרֵר.

      [...] כָּךְ אָמְרָה הַבֹּקֶר הַמְשׁוֹרֶרֶת שֶׁבִּילַלֹא-מְשׁוֹרֶרֶת שֶׁבִּי,'' 

      [מיקית]

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=1289488

      -

      בשני השירים ישנו מאבק כוחות פנימי: בין כוח שולל לכוח מחייב.

      בשניהם ישנה בחירה - לחיוב.

      -

      ''כָּעֵת רַךְ וְחַמִּים

       

      כָּעֵת זְמַן אַהֲבָה''  [זו ה ר]

      -

      ''וּמֵאָז הַלֹּא-מְשוֹרֶרֶת מְנַסָּה לִכְתֹּב שִׁיר נֶחָמָה לַמְשוֹרֶרֶת''  [מיקית]

      -

      בסיום שני השירים, נדמה גם שלכותבות ברור שהמאבק לא תם.

      הבחירה לחיוב היא אשרור זמני, לכאן ולעכשיו.

      והאושר? ...האושר (הידוע כלבן) מותנה במאבק עם הסבל (השחור).

      וטעם היצירה, כמו טעם החיים, נגזר מהתניה זו.

      -

      כך אני מבין את השיר: 'משפט קדום'

      ח.

       

       

       

       

        31/10/09 01:35:

      צטט: perach1 2009-10-30 23:20:29


      יפה לך זמן האהבה..

       

      ומה רבה הלהבה...

       

      (:

       רבה הלהבה, ויפה זמן אהבה לכל אחד

       

        31/10/09 01:34:

      צטט: arje 2009-10-30 21:37:28

      האהבה באה בה ה

       

       

       אריה, כמה נפלא לראות אותך כאן. שושן הזהב שלך מהלך עמדי בתוכי. עושה בו שימוש יותר מאשר במדיטציה עצמה.

        31/10/09 01:33:
      ''"זֶהוּת בְּדוּיָה"נֶאֱמַר לִי

      "בְּאִישׁוֹן לַּיְלָה".

       

      לֹאאַכְחִישׁ

       

      אַךְרָצִיתִי לְהֵחָלֵץ

      מִכַּבְלֵילָשׁוֹן מְתַקְתַּקָּה

      אֵדֵיחֲנֻפָּה

      זוֹהֲרִים''

      -

      זהריקרה,

      ברשותך,אעשה קישור לשיר של מיקית:

      'לֹאכָּל אֶחָד נוֹלָד מְשׁוֹרֵר'

      -

      ''אֶפְשָׁר לְהִוָּלֵד כִּמְשׁוֹרֵר וְאֶפְשָׁרכְּלֹא-מְשׁוֹרֵר.

      [...] כָּךְ אָמְרָה הַבֹּקֶר הַמְשׁוֹרֶרֶת שֶׁבִּילַלֹא-מְשׁוֹרֶרֶת שֶׁבִּי,''

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=1289488

      -

      בשניהשירים ישנו מאבק כוחות פנימי: בין כוח שולל לכוח מחייב.

      בשניהםישנה בחירה - לחיוב.

      -

      ''כָּעֵתרַךְ וְחַמִּים

      כָּעֵת זְמַן אַהֲבָה''  [זו ה ר]

      -

      ''וּמֵאָזהַלֹּא-מְשוֹרֶרֶת מְנַסָּה לִכְתֹּב שִׁיר נֶחָמָה לַמְשוֹרֶרֶת''  [מיקית]

      -

      בסיום שני השירים, נדמה גם שלכותבותברור שהמאבק לא תם.

      הבחירה לחיוב היא אשרור זמני, לכאן ולעכשיו.

      והאושר? ...האושר (הידוע כלבן) מותנהבמאבק עם הסבל (השחור).

      וטעם היצירה, כמו טעם החיים, נגזר מהתניהזו.

      -

      כך אני מבין את השיר: 'משפט קדום'

      ח.

       

       

        31/10/09 01:33:

      צטט: ron294 2009-10-30 20:51:02

      שֶׁלֶג הַלֵּב פָּנָה לְתוֹכִי

       

      רְדִידִים שֶׁל מַלְכוּת לְבָנָה

       

      אָמַר

       

      חשתי רסיסים של זוגיות מנופצת ובה קידות מנומסות  המשתדלות להושיט זרוע סדוקה  לערגה נעלמת.

       

      אסביר את עצמי, בראשית השיר  שולט הספק והנעלמים רבים הם, בחלק השני קיימת אווירת הפיוס כאילו המשורר החליט להסיר את האיפור, ובכל זאת חשים את המילים הלוחצות  על תוכן הוידוי. 

       

       

       שם השיר הוא משפט קדום ואכן הדמות מועמדת למשפט, גם מגוננת על עצמה, היא זכאית, ולאחר הסערה מגלה את שלוותה בתוכה, בתהליך.

      מאד מעניין לשמוע את חוות דעתך 

        31/10/09 01:30:

      צטט: איירין 21 2009-10-30 20:43:53


      מממהמהמת לי בכייף

       

      לא צריך מילים

       

      פשוט להתערסל

       

      ששש...

       

      פה זמן אהבה

       

       

       זורם נהגדר בעיניי

      ומפיץ אווירה  קסומה

       

       את שמחה, איזו תחושה יש ממך,

      נפלאה 

        31/10/09 01:28:

      צטט: באמת תלוי 2009-10-30 20:25:15


      " לכל - זמן

      ועת לכל חפץ "  : )

      http://www.youtube.com/watch?v=1HaVF3VMnK8

       

       נכון

        31/10/09 01:27:

      צטט: fanny-li 2009-10-30 20:24:46


      שיר כה יפה ועוצמתי

      עם המון אהבה

      מרגש ונוגעה לעומק הנפש

      נותן לחוש שיש אהבה

      כך אני אותו מבינה.

       יש אהבה בלב,

      ורוקמת את הדרך, מזמנת אהבה אל הלב

       

        31/10/09 01:26:

      צטט: טלינה 2009-10-30 20:07:58

      אלוהים חנן אותך במתת כה יפה, ישר-כח,נשמה,עלי והצליחי,טלי-טלינה

       טלטלוני מקסימה,

      לחוש בך גם כאן. איזה עולם נפלא. רק אושר ואמונה ושפע של רוך.

      בא לי לצעוק...תראו אותה...היא יפיפיה, היא אור זך!

       

        31/10/09 00:22:


      זוהר יקרה,

       

      לאט לאט

      בונה שירך

      את המגע

       

      כָּעֵת רַךְ וְחַמִּים

      כָּעֵת זְמַן אַהֲבָה.

      קטוע וקר

      מתקרב

      ומתחמם

      ומתחבר.

      תודה!

      תמר.

        30/10/09 23:20:


      יפה לך זמן האהבה..

       

      ומה רבה הלהבה...

       

      (:

        30/10/09 21:37:

      האהבה באה בה ה

       

        30/10/09 20:51:
      שֶׁלֶג הַלֵּב פָּנָה לְתוֹכִי

      רְדִידִים שֶׁל מַלְכוּת לְבָנָה

      אָמַר

      חשתי רסיסים של זוגיות מנופצת ובה קידות מנומסות  המשתדלות להושיט זרוע סדוקה  לערגה נעלמת.

      אסביר את עצמי, בראשית השיר  שולט הספק והנעלמים רבים הם, בחלק השני קיימת אווירת הפיוס כאילו המשורר החליט להסיר את האיפור, ובכל זאת חשים את המילים הלוחצות  על תוכן הוידוי. 

        30/10/09 20:43:


      מממהמהמת לי בכייף

       

      לא צריך מילים

       

      פשוט להתערסל

       

      ששש...

       

      פה זמן אהבה

       

       

       זורם נהגדר בעיניי

      ומפיץ אווירה  קסומה

        30/10/09 20:25:


      " לכל - זמן

      ועת לכל חפץ "  : )

      http://www.youtube.com/watch?v=1HaVF3VMnK8

        30/10/09 20:24:

      שיר כה יפה ועוצמתי

      עם המון אהבה

      מרגש ונוגעה לעומק הנפש

      נותן לחוש שיש אהבה

      כך אני אותו מבינה.

        30/10/09 20:07:
      אלוהים חנן אותך במתת כה יפה, ישר-כח,נשמה,עלי והצליחי,טלי-טלינה
        30/10/09 19:44:

      צטט: leagat 2009-10-30 19:17:21


       

      מֶשִׁי חִיּוּכִי הִעְרִיף עָלָיו נוֹחוּת

      וְאָז הִתְכַּנֵּס עִמָּדִי

      הוּא, הוּא הַמַּסִּיק.

      תּוֹכִי לֶהָבָה

      זמן אהבה

       

       http://www.youtube.com/watch?v=v6ZAqznBLV4

      מֶשִׁי חִיּוּכִי הִעְרִיף [הִרְעִיף] עָלָיו נוֹחוּת

      איך זה קורה על אף שקוראים כמה פעמים. העין מתעתעת. תודה לך. ותודה עבור השיר. זה ריגש אותי

        30/10/09 19:17:

       

      מֶשִׁי חִיּוּכִי הִעְרִיף עָלָיו נוֹחוּת

      וְאָז הִתְכַּנֵּס עִמָּדִי

      הוּא, הוּא הַמַּסִּיק.

      תּוֹכִי לֶהָבָה

      זמן אהבה

       

       http://www.youtube.com/watch?v=v6ZAqznBLV4

      מֶשִׁי חִיּוּכִי הִעְרִיף [הִרְעִיף] עָלָיו נוֹחוּת

        30/10/09 18:55:

      צטט: מיקית 2009-10-30 18:45:53

      זוהר יקרה,

      כמה יפה המוכנות לאהבה,

      הטבעיות שבה,

      החום העוטף אותה.

      והיטבת לתאר. תודה ושבת שלום.

       תודה מיקית יקרה,

      חום לך.. 

       

        30/10/09 18:55:

      צטט: מיקית 2009-10-30 18:45:53

      זוהר יקרה,

      כמה יפה המוכנות לאהבה,

      הטבעיות שבה,

      החום העוטף אותה.

      והיטבת לתאר. תודה ושבת שלום.

       תודה מיקית יקרה,

      חום לך.. 

       

        30/10/09 18:45:

      זוהר יקרה,

      כמה יפה המוכנות לאהבה,

      הטבעיות שבה,

      החום העוטף אותה.

      והיטבת לתאר. תודה ושבת שלום.

        30/10/09 18:42:

      צטט: saskia 2009-10-30 18:41:05

      אהבתי את השלג והחום ואיך הם מתערבבים כמו תמיד, בעולמנו המרכב.

      תודה

      נעמה

       

       עולם מלא תבלינים לנו,

      אכן.

      נעמה,

      תודה 

        30/10/09 18:41:

      אהבתי את השלג והחום ואיך הם מתערבבים כמו תמיד, בעולמנו המרכב.

      תודה

      נעמה

        30/10/09 18:28:

      צטט: אביביתה 2009-10-30 18:14:07

      הוא המסיק

      לא יכולתי לדייק יותר

      יפה.אהבתי 

       

       

      מקורותינו הפנימיים כשפועמים החוצה, אין נפלא מזה.

      התחשק לי לכתוב את זה ברבים.. (-:

      ויש נפלא מזה:

      כשמקור פנימי פוגש מקור פנימי ,

      חגיגה מרחפת

      אהבה גשמית מסוג אחר 

        30/10/09 18:26:

      צטט: איזק8# 2009-10-30 18:02:35

      אהבתי*

       תודה על ההתמדה!

       

        30/10/09 18:26:

      צטט: ΩmegosAC 2009-10-30 17:52:43

      אהבתי

      תמשיכי לשחק עם החרוזים

      ולחגוג את חג החיים יום יום

      ממני באהבה

       אני חושבת שאני יותר מתנדנדת עם משקלים מאשר משחקת עם חרוזים,

      אני ממש עושה כמיטב יכולתי לחגוג את החיים יום יום

      ואהבה,

      הו, אהבה..

      תודה 

       

        30/10/09 18:24:

      צטט: Dave Love 2009-10-30 17:48:11

      מעבר לכך שמדובר בשיר יפיפה ומרגש, הפעם המסר הסמוי משך את תשומת ליבי. יש בשיר משהו מיסטי, מעין פניה, הנחיה, קיראת כיוון. יכול להיות שרק בעיני הקורא, אך עדיין. התרשמתי מאוד.

       נכון,

      יש כאן סיפור פנימי שלם, התרחשות.

      אתה חד אתה,

      (-: 

       

        30/10/09 18:23:

      צטט: יהודית מליק-שירן 2009-10-30 17:42:53


      כָּעֵת רַךְ וְחַמִּים

      כָּעֵת זְמַן אַהֲבָה

      זוהר יקרה

      רכות, עדנה וחמימות נבטים משירך העוסק בזוגיות. כתוב נפלא*

       

       תודה יהודית על ביקורך כאן ,

      שבת חמה, טובה! 

        30/10/09 18:23:

      צטט: אתי ל 2009-10-30 17:40:35


      כָּעֵת רַךְ וְחַמִּים

      כָּעֵת זְמַן אַהֲבָה

      זהות בדויה או לא,

      כעת זמן אהבה...קריצה

      כתבת מקסים.

      שבת נפלאה.

       

       תודה אתי, זוכתי, לא בדויה ,נוכחת. זמן אהבה.כן

        30/10/09 18:22:

      צטט: irisoded 2009-10-30 17:38:27


      "זמן אהבה" - גם אני נעצרתי כאן, את כל-כך צודקת שבאה קודם מבפנים ורק אח"כ מלבישה עצמה החוצה.

      מאוד יפה כתבת.

       

       תודה!

      שבת טובה , חמה לך,

       

        30/10/09 18:14:

      הוא המסיק

      לא יכולתי לדייק יותר

      יפה.אהבתי 

        30/10/09 18:02:
      אהבתי*
        30/10/09 17:52:

      אהבתי

      תמשיכי לשחק עם החרוזים

      ולחגוג את חג החיים יום יום

      ממני באהבה

        30/10/09 17:48:
      מעבר לכך שמדובר בשיר יפיפה ומרגש, הפעם המסר הסמוי משך את תשומת ליבי. יש בשיר משהו מיסטי, מעין פניה, הנחיה, קיראת כיוון. יכול להיות שרק בעיני הקורא, אך עדיין. התרשמתי מאוד.

      כָּעֵת רַךְ וְחַמִּים

      כָּעֵת זְמַן אַהֲבָה

      זוהר יקרה

      רכות, עדנה וחמימות נבטים משירך העוסק בזוגיות. כתוב נפלא*

        30/10/09 17:40:

      כָּעֵת רַךְ וְחַמִּים

      כָּעֵת זְמַן אַהֲבָה

      זהות בדויה או לא,

      כעת זמן אהבה...קריצה

      כתבת מקסים.

      שבת נפלאה.

        30/10/09 17:38:


      "זמן אהבה" - גם אני נעצרתי כאן, את כל-כך צודקת שבאה קודם מבפנים ורק אח"כ מלבישה עצמה החוצה.

      מאוד יפה כתבת.

        30/10/09 17:37:

      צטט: דרך הרייקי 2009-10-30 17:35:22

      כשזה אמיתי

      הכל מרגיש נכון ומתאים ובזמן...

      איזה כיף !

      *

      נשיקה

      נויה

       זה מה זה נכון,

      זה נעים

      וקל

      וזורם

      זה קסם

       

       

        30/10/09 17:37:

      צטט: המון חרמון- הסוויטה. 2009-10-30 17:25:08


      יפה שירך,

      חם ונעים להתפרקד...

      אבל לא הייתי מסתמך,

      יותר מדי זמן על שלג הלב,

      כחומר בעירה.

       

      בני

       

       שלג הלב, הוא הניקיון שבליבי.

      זהו משפט, השיר הזה.

      הלב נקי בסופו של דבר, זורמת בו אהבה.

      שלג הלב היא.

      ואהבה, כפי שאתה יודע, מחייה בחומה, מאירה, מחממת.

      מסיקה: כשם עצם. מקור האור הוא החום עצמו. 

        30/10/09 17:35:

      כשזה אמיתי

      הכל מרגיש נכון ומתאים ובזמן...

      איזה כיף !

      *

      נשיקה

      נויה

        30/10/09 17:34:

      צטט: meirk11 2009-10-30 17:24:19


      התרשמות מקריאה ראשונה:

      הרגשתי מתחבר יותר ויותר ככל שהשיר התקדם.

      השיר כאילו התחיל צולע וסיים חזק מאוד.

       

       

       

       

      השיר מספר סיפור

      ונכון, השורות האחרונות מחבקות בתנודה שמיעתית בנועם.

      אתה יודע, אומרים: זוכרים את ההתחלה ואת הסוף. נראה לי במיוחד הסוף. 

        30/10/09 17:32:

      צטט: אביה אחת 2009-10-30 17:13:23


      ז ו ה ר

      יפה שירך

      וכייף להרגיש כך -

      כָּעֵת רַךְ וְחַמִּים

      כָּעֵת זְמַן אַהֲבָה

      תודה ושבת חמימה

      אשוב שוב

       תודה אביה,

      שבת נעימה גם לך!! 

       


      יפה שירך,

      חם ונעים להתפרקד...

      אבל לא הייתי מסתמך,

      יותר מדי זמן על שלג הלב,

      כחומר בעירה.

       

      בני

        30/10/09 17:24:


      התרשמות מקריאה ראשונה:

      הרגשתי מתחבר יותר ויותר ככל שהשיר התקדם.

      השיר כאילו התחיל צולע וסיים חזק מאוד.

       

       

        30/10/09 17:13:


      ז ו ה ר

      יפה שירך

      וכייף להרגיש כך -

      כָּעֵת רַךְ וְחַמִּים

      כָּעֵת זְמַן אַהֲבָה

      תודה ושבת חמימה

      אשוב שוב

        30/10/09 17:10:

      צטט: יערית 1 2009-10-30 17:07:02


      כָּעֵת רַךְ וְחַמִּים

      כָּעֵת זְמַן אַהֲבָה

      לעיתים יש את התחושה הבלתי מוסברת הזו

      שכעת הזמן הכי מתאים לאהבה

      כמה רכות ויופי במילותייך

      להתמוגג

      שבת שלום יקירה

      אוהבת'ך

      זהבית

      אשוב*

      כן, יש לעיתים את התחושה הזאת, מוכנות כזו לקראת אהבה, בשלות כזאת...זה נישא מהרוח שבפנים, החוצה

       

        30/10/09 17:07:

      כָּעֵת רַךְ וְחַמִּים

      כָּעֵת זְמַן אַהֲבָה

      לעיתים יש את התחושה הבלתי מוסברת הזו

      שכעת הזמן הכי מתאים לאהבה

      כמה רכות ויופי במילותייך

      להתמוגג

      שבת שלום יקירה

      אוהבת'ך

      זהבית

      אשוב*

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      ז ו ה ר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין
      • Technology by

      לחץ כאן כדי להוסיף דף זה למועדפים

      המועדפים שלי