המטרה: א.ו.ש.ר (זרעים של א.ו.ש.ר לשעבר)
איך אני הופך דימיון למציאות. המסע שלי בדרך לא.ו.ש.ר.
*ועוד משהו, אני לא רוצה לרשום כל הזכויות שמורות (למרות שהן כן). אם את/ה מעתיק/ה מצטט/ת ממני זה בסדר ובכיף, בתנאי שתפנה/י קישור למקור ותיתן/י קרדיט. תודה.
פוסטים אחרונים
- הדלתות 29/4/20
- לבד. מונולוג. 19/6/18
- דיאלוג לבבי 20/3/18
- חיבוק 3/10/16
- תנינים של חרדה 10/4/15
- אפס מאמץ 10/2/15
ארכיון
0
תגובות (10)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
חשבתי פעם
חשבתי פעמיים,
הלוואי ולפעמים באמת זה היה חולף לידי ולא דרכי... ואצלך?
זה שעצמך מגיב אליך זה כבר טוב, השאלה היא האם הוא אומר לזה לחלוף דרכך או לידך? תחשוב על זה...
זה שאתה הסלבריקה הואלת בטובך לקרוא בבלוג שלי
וזה שעוד קראת את זה פעמיים
וגם עם הקפה וגם בלי הקפה....
נו - אני כבר יכול למות בשקט
אני את שלי עשיתי
כבוד.
אתה יודע, קראתי את זה פעם ראשונה בלי הקפה של הבוקר.
קראתי את זה פעם שנייה עם הקפה של הבוקר - וזה חלף דרכי בצורה שונה לגמרי
בוקר טוב פוצי!
מהסלבריקה...
אפשר גם לתת להתעקשות לחלוף וזה הכי קשה מהכללפעמים הוא מתעקש לא לתת לזה לחלוף
אבל אולי אם מתעקשים או לחילופין מרפים , זה מצליח
לתת... וזה יעזור?
לתת לזה לחלוף בינינו לבין עצמו
לא בדיוק...