כותרות TheMarker >
    ';

    משה גרימברג | ניהול אפקטיבי | nihul4u

    ג’ק וולטש, המנכ\"ל האגדי של GE , פיטר דרוקר אבי תורת הניהול המודרנית, הנרי פורד, תומס ג’ ווטסון , מייסד IBM ,ביל גייטס ופול אלן ממיקרוסופט,דויויד פקארד, מייסדי HP ,ג’ון סקאלי מפפסיקו ומאפל, לי איקוקה, מקרייזלר, רון באפט האגדי, וולט דיסני, סם וולטון מייסד וולמרט, אלי הורוביץ מטבע ,קי קרוק, מנהלה האגדי של רשת מקדונלד, אפי ארזי , מיסד סאייטקס ואפי, סטיב ג’ובס, מאפל, קן אולסון, מיסד אורקל, ווליאם מקנייט, מנהלה האגדי של 3M פיטר גרוב מאינטל , מיכאל שטראוס ,עמיקם כהן מפרטנר תקשורת , בני גאון מכור ורבים אחרים היו במהלך ההיסטוריה בעמדות ניהול ומנהיגות אשר הקרינו על דורות של מנהלים ומנהיגים בכל העולם.

    הם ידעו לסחוף אחריהם אלפי אנשים ויותר מכל הם ידעו להציב חזון , לחלום ולחתור למימושו. הם ידעו לרתום אליהם את האחרים ויחד הצליחו להגיע לפסגה עסקית. שמנו לעצמנו למטרה לנסות להבין ולשכפל ולהביא את כל הידע והניסיון שהצטבר בתחומי הניהול אצל המנהלים אשר השפיעו ושינו בדרכם את המציאות העסקית לאותה התקופה. כאלה שהיו בעלי חזון והשאירו חותם אישי בעולם ויצרו עולם טוב יותר ונתנו לכולנו תובנות ומוצרים שקידמו את האנושות שנות דור קדימה.

    במסגרת תוכניות פיתוח המנהלים וליווי ארגונים הנהלות וכוחות מכירה , אנו שומרים על עדכנות מקצועית ומובילים תהליכים אשר גורמים לכך שמנהלים וארגונים טובים מגיעים למימוש מלוא הפוטנציאל שלהם ומגיעים להיות מנהלים וארגונים טובים יותר.http://www.nihul4u.co.il/

    ארכיון

    תגובות (12)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS

    התנועה אל המטרה מחייבת טיפול בו זמני בכמה וכמה רבדים. אני מקבל את הערותיך, ושמח לקבל תגובות המעצימות את הרעיון הראשוני והבסיסי שהצגתי. שאפו לכל החברים המגיבים.

     

    משה גרימברג

      1/11/09 09:41:


    נקודה חשובה ודיון חושב התפתח כאן.

    אכן ישנם הבטים רבים לקיום האנושי

    גם החומרי (חיי רווחה ופיתוח קריירה) וגם הרוחני

    תפילתו של האדם לאלוהיו.

    אם מציגים לך מילדות שתפיסתו של ה' הינה בעד

    המלחמה והדם. תמיד ימצאו רבים שגם חיי רווחה לא יפתרו

    את הכעסים האש הפנימית להרוג ולרצוח  (ראה ערן בן לאדן).

    בכל מקרה רבות האפשרויות לגשר על האמונות המנטליות והתפיסות השונות

    וזה מתנהג כחוק הכלים השלובים. כלומר, הפתרונות צריכים לבוא בו זמנית בכמה

    מישורים מהם רוחניים (עיקור ממשי לרעיון האלימות בשם אללה).

    הוצאת הגזענות כולל האנטישמיות אל מחוץ לחוק בכל העולם.

    ספורט, תרבות, פרגון הדדי ולבסוף כלכלי.

    ברכות לחיים טובים על כולנו.

      1/11/09 07:47:

    אני איתך

     

    פיני

      31/10/09 23:12:


    משה ולכל החברים בדיון שלום רב.

    רציתי בתגובה קודם,  להעביר בקהילה  את הדיון בנושא

    לסביבה המקצועית יותר שלנו, ולא הצלחתי חבל

    מספר המשתתפים בדיון שלך משה ורמתם גבוהה

    על  בתשובתך לא מצאתי לצערי את שציפיתי

    היא לא גרמה לפן המקצועי לעלות על פני השט, שוב חבל.

    יתכן והמסר לא היה כתוב נכון או לא הובן גם זה קורה

    שבוע טוב לכולם

    עפרון רזי


    לדני ולאחרים,

    הפתרון אינו פשוט. לשאלתך דני האם יש מקומות בעולם שחוו שנאה והצליחו... לשקמה, נדמה לי כי יש לא מעט דוגמאות טובות למשל השטחים הגובלים בגבול צרפת גרמניה שם התושבים התחברו ללאום ושמו בצד את הלאומיות הקודמת. דוגמאות נוספות לא חסרות כמו גם דוגמאות אחרות בהן הלאומיות עדיין בועטת ומלהיטה יצרים.

     

    הדוגמא שנתתי וכמהו עוד עשרות מהווה אור בקצה המנהרה.... זה לא סוד כי היה ומיעוטים מבקשים זכויות ותקציבים עליהם לקחת חלק בכול החובות- לשלם מיסים ובעיקר מיסים מוניציפאלים בכדי להביא להשוואת התנאים. אין זה סוד כי יש קיפוח אך מנגד אין זה סוד כי רבים מתושבי המדינה הערבים מעדיפים ברוב המקרים לקטר מאשר לעשות מעשה.

     

    שבוע טוב

    משה גרימברג

      31/10/09 17:47:


    ברמה הבסיסית והלוגית אכן אתה צודק, שהכנסה טובה,  מעמד וכו' יכולים להניא אנשים מביצוע פעולות דיקליות.

    יחד עם זאת, לא בטוח שאמירה זו נגובה גם במחקרים אמפיריים שנעשו במקומות בהם היה חיכוך בין קבוצות אתניות שונות - האם שינוי במעמד הכלכלי הביא לשינוי בגישת הרדדיקלים ?

    ושוב, כפי שגם כתבו מגיבים לפני, ברור שהרוב במגזר הערבי הינו מתון ורוצה לחיות בשקט. אבל לצורך כך אנחנו צריכים להפנים ששויון הזדמניות ושוויון זכויות אינו רק סיסמא, ומרפאה אחת שנותנת מענה לכל האוכלוסיות לא תפתור את הבעיה.

     

    לא יתכן שבשנת 2009 תהינה רשויות מקומיות עם ביוב נוזל ברחובות, זבל נערם וכו'. ואם הרשות עצמה לא יכולה לתפקד, וראש ועדה קרואה הופך לראש ועדה קרועה, הרי המדינה חייבת להפקיע לפרק זמן את הנושאים הקריטיים כמו בייוב ופינוי אשפה.

    כמו כן לא יתכן שמורים ועובדים אחרים ברשויות אלו לא יקבלו שכר במשך חודשים רבים. גם כאן , המדינה חייבת לקחת זאת על עצמה 

    עלויות הטיפול ינוכו מתקציבים שמועברים לרשיות אלו

     

     בכל מקרה, הפוסט שלך הינו פוסט אופטימי וחשוב !

     

     

     


    הי משה,

     

    אני מסכים בהחלט שישנם ערביי ישראל שאנו יכולים

    בקלות להתחבר אליהם, לשוחח עימם ולהינות מחברתם

    כמו כל חבר או שכן ישראלי אחר.

     

    אני אשית נתקל בהם ומתקשר איתם כמעט מדי יום.

     

    הבעיה לדעתי אינה איתם, הבעיה היא שהמגזר הערבי

    כמו כל אוכלוסיה במדינות ערב גם המתונות שבהם ניתן

    להשפיע עליו ולהסית אותו לפסים שליליים ואלימים

    בקלות רבה, כל שמועה בלתי מבוססת או עלילת דם

    מעוררת יצרים בלתי ניתנים לשליטה (ראה את השמועות

    על המתרחש לכאורה בהר הבית או מסגד אל אקצא...).

     

    על כן לא משנה כמה הרוב הדומם הינו מתון ורציונאלי

    בד"כ בחיי היומיום, מספיקה דרשה אחת במסגד או

    נאום הסתה של חמאס בעזה או התלהמות מטהראן

    יכולים להצית מהומות אלימות בכל רחבי העולם המוסלמי

    ההולך וגדל מדי יום.

     

    אגב קראתי ב- CNN שהקונגרס האמריקאי עומד לאשר

    תקציב ענק ע"מ לנסות "לקנות" אנשי טאליבן שתמורת

    משכורות יחליפו צד, מדיניות שהצליחה חלקית בעירק

    אולם טוענים שם שבאפגניסטן זה לא יעבוד כי אפגאני

    ניתן אולי "לשכור" אך לא "לקנות" ושזה רק עניין של

    זמן עד שהוא יחזור לסורו.

     

    הבעיה היא מורכבת ורחבה, קשה להביא שגשוג

    לעולם המוסלמי הנחשל החי בעולם השלישי ומורגל

    לשלטון עריצים וכוהני דת קיצוניים עם אידיאולוגיה

    של ג'יהאד וטרור וערך חיי אדם ככליפת השום.

     

    עוד לא אבדה תקוותנו בניצחון הטוב, החכם והנאור

    אך אני לא רואה מה יצור שינוי בעולם המוסלמי

    מלבד מציאת מקורות אנרגייה חלופיים שישאירו

    את הנחשלות המוסלמית בארגז החול המדברי

    אך ללא משאבים לייצוא אידיאולוגיית טרור.

      31/10/09 16:54:
    התרגשתי לקרוא


    לפני 50 שנה הציעו תכנית החלוקה -התכנית לא התקבלה ולא יושמה

    מי יודע אולי אם אז הייתה מתקבלת  היה נמנע כל המצב שבו אנו נמצאים בו כיום

    למודלים וניתוחים סטטיסטיים חשיבות רבה, אבל לחיבור האנושי הפשוט הבא מהבטן כוח רב יותר לדעתי. אני מסכים ובטוח כי היה ונותנים לאנשים הפשוטים משני הצדדים לקבוע את גורלם ... מזמן הסיכסוך היה מאחורנו. נראה כי מנהיגים ולא פעם משני הצדדים נוח להם יותר לשמר את הסיכסוך מאשר להביאו לידי פתרון.

     

    תודה על המחמאות

    ושבת נפלאה לכולנו

      31/10/09 12:07:

    למשה שבת שלום

    אתה לא רק אופטימי אתה גם איש שווק לגמרי לא רע

    פעמים רבות אפשר לשמוע בפוסטים שלך ערכים

    אליהם אני מתחבר בקלות

    אולי זו הסיבה שאני מגיב.

    .

    באשר למודל שהצגת המדגיש את הקשר בין רווחה כלכלית

    לשלום באזור, שותפים לכך גם רבים נוספים.

    .

    ארשה לעצמי להביע תובנה שונה הנובעת מהצגת

    הגורמים המשפיעים - או "סוכנים-עצמאיים" לפי תורת

    "המערכות-המורכבות" - על היקף קשרי ההשפעה שביניהם

    לפי "תורת-הרשתות".

    בניסוי של מערכת יישומית שפותחה על ידינו (שותפי פיני

    יחזקאלי ואנכי) על בסיס התורות הללו, בדקנו את ההנחה שלך

    והיא אולי אחת ממגוון האפשרויות ולא בעלת הסיכויים

    הגבוהה שמביניהן.

    לפני שנעבור לתחושה בדבר המתרחש אצלנו, נציין

    שרבים במערכת הפוליטית, אינם יכולים להרשות לעצמם

    ,כפי הנראה, להתעמק במודלים לפיתוח האפשרויות, שהרי

    עמדותיהם קצרי המועד,הם הם הדבר החשוב,

    במקום שלארוך-טווח חשיבות,

    .

    נכון אמר המגיב שלפני, שצריך להתארגן. הוא רק

    לא ציין איך. בהקשר המדובר כאן, ל-"איך" כמשלים ל-"מה"

    חשיבות מכרעת.

    .

    לך משה כאופטימי ואיש שווק האתגר לחבר את האיך עם

    המה

    .

    להשתמע

    עפרון רזי

    המערכות-המורכבות

     

      31/10/09 11:29:

    התקווה תמיד קיימת והיא זקוקה לנו לפעולה משותפת ודינמית.

    תודה.

     

    עוד לא אבדה תקוותנו...

    12 תגובות   יום שבת, 31/10/09, 08:17

    בבסיסי אני אדם אופטימי, המאמין כי למדינה מגיע עתיד טוב יותר ושהשלום חייב להגיע לטובת האנשים החיים בפינת החמד ששמה ישראל ואף לאזור שבו אנו מממוקמים – המזרח התיכון. שבוע שעבר חוויתי חוויה אישית שנתנה לי אמונה כי הסיכוי לשלום ולדו קיום באזור לא פס מהעולם. הייתי אמור לבצע בדיקת אקו ומאמץ ולפיכך הציעו לי לבצע זאת במרפאת מומחים בשפרעם.

     בדקתי האם המומחים- מומחים? וקיבלתי החלטה להגיע לשם. בכניסתי למקום, גיליתי יהודים וערבים צעירים ומבוגרים מחכים לתורם. הרגשתי לחלוטין לא זר! הרגשתי כי אולי זאת המתכונת לדו קיום. הבדיקות בוצעו במהירות במקצועיות וכל הדרך לחיפה חשבתי עד כמה מודל זה הוא תחילתו של תהליך שלאורך שנים עשוי להביא את השינוי?   לכלכלה ולאיכות החיים יש כוח עצום שלא אחת מסוגל להתמודד בהצלחה עם פונדמנטליזם קשה ואכזרי.

    כשמתאבד פוטנציאלי צעיר עושה לעצמו חשבון מה הוא עשוי לאבד מול מה עשויים קרוביו ומשפחתו להשיג.. ואפילו הוא בגן עדן... נראה כי במצב הנוכחי החשבון נוטה לכיוון של "בוא ונתאבד". משרה והכנסה גבוה מהותית, בית ועתיד שקולים וגוברים על כל הסתה דתית. הדוגמא הטובה ביותר היא רמאללה שחווה שגשוג כלכלי שמצליח לתת לתושבים ולכפרי האזור לטעום את טעם ההצלחה.   

    גם מול שילובם של ערבי ישראל יש לשאוף ולהאיץ את התהליכים של השתלבותם בחברה כפרטנר כלכלי ומקצועי שווה. הדוגמא של מכון רפואי מקצועי היא התחלה מצוינת, ויש לחתור ולהרחיבה כולל בתמריצים כלכליים מצד המדינה ומוסדותיה .מוגש כחומר למחשבה לעצמנו. המשך שבת גשומה ונפלאה. משה גרימברג- ניהול אפקטיבי.

    דרג את התוכן: