כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    שירה

    0

    בַּמִּדְבָּר

    21 תגובות   יום שבת, 31/10/09, 09:53

     

    הַמִּדְבָּר מְדַבֵּר אֵלַי בִּשְׁתִיקָתוֹ

    וַאֲנִי עוֹצֵם עֵינַי,

    מִתְעַצֵּם דֶּרֶךְ הַחוֹלוֹת;

    דּוֹרֵךְ הֵיטֵב

    מַחְשָׁבוֹת עֲרֵבוֹת.

    עַל מַרְבָד לוֹהֵט מֵעֶרְגָּה

    אוֹרֵג חוּט שָּׁנִי בְּרָבִיד מְשֻׁבָּח.

    מְצֹעָף בַּשֶּׁמֶשׁ

    אֶל מוּל צְחוֹקוֹ שֶׁל בַּז

    הַמְּפַלֵּחַ אֶת הָאֲוִיר

    שֶׁלּוֹ שַׁיָּךְ –

    © כל הזכויות לתוכן יצירה זו שמורות לדן סטארס.

    דרג את התוכן:

      תגובות (21)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        6/6/13 00:21:
      עונג
        27/11/09 21:09:

      הַמִּדְבָּר מְדַבֵּר אֵלַי בִּשְׁתִיקָתוֹ

       

      אהבתי את השורה העצומה הזאת.

      ים החול הזה מנשק כל הבאים אליו,

      אומרים כי המתבוננים  בעפר המדבר רואים את השמיים.

       

        3/11/09 11:27:


      מקסים!

       

      *

        3/11/09 10:20:

      שיר אוירה מדברי ויפה.

      החולות, הלהט, הבז,

      כל אלה חלק ממנו.

       

      צרם לי הרביד, כאילו אינו שייך, מלאכותי, מול עצימת העיניים, תחושת העוצמה הטבעית.

       

      דפנה.

        2/11/09 21:24:


      הַמִּדְבָּר מְדַבֵּר אֵלַי בִּשְׁתִיקָתוֹ

      אהבתי :)

       

        2/11/09 12:24:

      מְצֹעָף בַּשֶּׁמֶשׁ

      אֶל מוּל צְחוֹקוֹ שֶׁל בַּז

      הַמְּפַלֵּחַ אֶת הָאֲוִיר

      שֶׁלּוֹ שַׁיָּךְ –

      ובכל זאת המדבר שייך לו

       

      תמיד בהוד קדומים חשים את התוך שלנן...

       

      אהבתי

       

      אשוב*

        2/11/09 10:17:


      הַמִּדְבָּר מְדַבֵּר אֵלַי בִּשְׁתִיקָתוֹ

       

       

      גם אלי

      המידבר

       

      ושורתך השותקת

      אפרת*

      שתקתי..

        1/11/09 23:47:


      תודה רבה לכם

      שבוע נפלא

        1/11/09 12:06:

      עַל מַרְבָד לוֹהֵט מֵעֶרְגָּה

      אוֹרֵג חוּט שָּׁנִי בְּרָבִיד מְשֻׁבָּח.

       

      קסומה כתיבתך בעיניי

        31/10/09 23:49:


      מאוד יפה ומדוייק..

       

      אהבתי את משחק המילים בסוף..

       

      " מפלח את האויר שלו שייך.."

        31/10/09 18:53:

      מאד  אוהבת את פראות נוף המדבר,

       והוא מדבר מתוך שתיקתו בעוצמה דמומה,, *

       ,

      עַל מַרְבָד לוֹהֵט מֵעֶרְגָּה

      אוֹרֵג חוּט שָּׁנִי בְּרָבִיד מְשֻׁבָּח.

      מְצֹעָף בַּשֶּׁמֶשׁ

      אֶל מוּל צְחוֹקוֹ שֶׁל בַּז

      הַמְּפַלֵּחַ אֶת הָאֲוִיר

      שֶׁלּוֹ שַׁיָּךְ –

      <קסם הדובר

          במידבר> 

        31/10/09 15:28:

      אֶל מוּל צְחוֹקוֹ שֶׁל בַּז

      הַמְּפַלֵּחַ אֶת הָאֲוִיר

      שֶׁלּוֹ שַׁיָּךְ –

      בשלושת השורות האלו

      כל אחד מבין משמעות אחרת

      אפשר לחוש בהן עוצמה

      אפשר לפרש כרוח שסוחפת אל עצמה

      ואני מבינה מהן את היכולת שלך לכתיבה

      מרגשת נעימה ומלאת עוצמה

      תודה לך דן שתהיה לך שבת קסומה.

        31/10/09 14:53:

      היה לי חמים ונעים בכפות הרגליים,

      והבז מעל כפפה על גב כף היד

      עפתי איתו

      תודה

        31/10/09 12:54:

      המדבר עבורי, הוא נוף קדמון

      נוף קרוב לבורא עולם

      בשקט אפשר לשמוע

      את הנפש

      לכן המדבר הוא המקום הנכון

      לשמוע

       

      יפה !

        31/10/09 12:46:

      הַמִּדְבָּר מְדַבֵּר אֵלַי בִּשְׁתִיקָתוֹ

      וַאֲנִי עוֹצֵם עֵינַי,

      מִתְעַצֵּם דֶּרֶךְ הַחוֹלוֹת;

      דּוֹרֵךְ הֵיטֵב

      מַחְשָׁבוֹת עֲרֵבוֹת.

      דן יקר,

      כתושבת הדרום כל חיי

      מתחברת מאוד ליפי תאורייך

      ליכולת להכיל את עוצמת המדבר...

      כתוב נפלא!

      תודה ויום נפלא.

      גרטה.

        31/10/09 12:12:

      תהיות חשתי במילותייך.

      צלילי מדבר קסומים העברת

      בין המילים.

      חולות נדודים, ותוהים.

      כתיבה משובחת, ומרגשת.

      הנגיעה בדימויים.

      תודה.

       
        31/10/09 12:10:

      בצחיחות מסנוורתחושים נשלחים מערגהחומדת טריטוריית מעוף השולט ברזי  הפז

      של האוהבים

        31/10/09 11:53:


      המדבר מדבר אלי בשתיקתו...

      יפה מאוד.*

        31/10/09 11:09:

      הַמִּדְבָּר מְדַבֵּר אֵלַי בִּשְׁתִיקָתוֹ

      וַאֲנִי עוֹצֵם עֵינַי,

      מִתְעַצֵּם דֶּרֶךְ הַחוֹלוֹת;

      דּוֹרֵךְ הֵיטֵב

      מַחְשָׁבוֹת עֲרֵבוֹת.

       

      מחשבות עריבות מתעצמות אל מול שתיקת המדבר

      למה לעצום עיניים ?

       

      אוהבת לקרוא בשיריך.

       

      בקר נפלא דן דן מתוק

      זהבית

       

      אשוב עם חידוש המלאי(-:

        31/10/09 10:46:

      דן,

       

      המעניין השיר הזה, הוא רגע/ שמא רווח ההתמצאות הדק,בו מתכנס הדובר

      לשם עריכת חשבון נפש.

      ועדיין קיימת ההכרה שלא הכל נתון ופתוח ,העימות תמיד שם.

      שיר המדבר על התעצמות מכוח האמת.

       

      תובנות יפות.

      תמצית השיר בעיניי:

       

      הַמִּדְבָּר מְדַבֵּר אֵלַי בִּשְׁתִיקָתוֹ

      אֶל מוּל צְחוֹקוֹ שֶׁל בַּז

      הַמְּפַלֵּחַ אֶת הָאֲוִיר

      שֶׁלּוֹ שַׁיָּךְ

        31/10/09 10:03:

      כתוב טוב ולטעמי יש צרך בעוד מזה.

      כאילו נגמר מהר ?

       

      ארכיון

      פרופיל

      דן סטארס
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין