מִתּוֹךְ חָלָל שָׁחֹר: מְרַחֶפֶת לָהּ קֶרֶן הַכִּשּׁוּף עוֹטֶפֶת אֶת יֹפִי הַחֲלוֹם, כְּבָר לֹא חֲלוֹם אֶלָּא לְחָשׁ הָאַהֲבָה רוֹחֲשֹׁת עֲטוּפָה בְּגָלֵי הַזֹּהַר כֹּחַ לְחִישַׁת הָאֵשׁ, גֶּשֶׁר הַמֶּרְחָק יוֹקֵד אֶת מָג תחושתה, יוֹנֵק אֵלָיו אֶת חולשתה, מַעֲבִיר לָהּ תְּפִלָּתִי אֹפֶל הַחֲשֵׁכָה גְּלִימַת הַמַּגְיָה אוֹתָהּ עוֹטֶפֶת מילתי לָהּ לוֹחֶשֶׁת תשוקתה. |