זעקת השעון המעורר , הזכיר לה שהיא מאחרת לעבודה שלה בסטודיו לעיצוב גרפי. היא שקלה ללחוץ על כפתור הסנוז ולגנוב עוד חמש דקות על חשבון ארוחת הבוקר, אבל הרעב המציק שינה את דעתה וגרם לה להשליך את השעון המנג'ס על הריצפה, שם בלם את נפילתו קטלוג של בנק הזרע.
גלית הרימה את גופה שנעשה רחב וכבד, ופתחה את התריסים של חלון חדרה. היא ניגשה לארון הבגדים כדי לבחור חצאית קיצית ליום העבודה, אבל בין הבגדים היא מצאה רק מכנסיי ג'ינס, חולצות פלנל, וטישירס עם שרוולים גזורים. " גלית! את קמה? הכנתי לך חביתה", אמא של גלית קראה לה מהמטבח. " "רק שניה", ענתה גלית והופתעה מהקול המחוספס שיצא מגרונה. "הכול בסדר, את נשמעת צרודה?", שאלה האמא. "אהא", ענתה גלית, תוך מאמץ להחליק את קולה החדש והחצצי. בחדר נשמע רעש מחריד, מנגינת רוק כבדה ששרטה את אוזניה של גלית. גלית ראתה שהרעש מגיע מהטלפון הסלולרי שלה. על הצג היה כתוב "עבודה". גלית החליטה לא לענות לשיחה כדי למנוע מבוסית שלה לשמוע את קולה המזויע. לא הרבה אחרי, צילצל הטלפון הביתי. "גליתי! מדברים מהמעבדה של ה מדפסות, מתי את מגיעה לעבודה?" |