| בבואי לסדר את ארון הבגדים אני פועל על פי כמה קווים מנחים המצווים עליי את המלאכה נאמנה. בין אם סתם בא לי לפני החורף, או בין אם סתם מדובר באו.סי.די שאין לי בכלל. ראשית אני מוודא שכל החלונות בחדר סגורים על מנת למנוע את חדירתו הכמעט אפשרית של גרגר אבק אחד קטן, שעלול להרוס את כל הסטריליות בזה התהליך. חובש כפפות מנתחים, אבל גם כאלה שמקרצפים איתם את האמבטיה באקונמיקה זה בסדר, ולו בלבד שתהיינה יבשות. אם חפצה נפשך בסידור שני ארונות בגדים או יותר, יש לפעול על פי אותם הכללים לכל ארון בנפרד. מיותר לציין שיש להתחשב גם בעונת השנה, ביום בשבוע, והאם מדובר באדם יחיד, זוג או משפחה, והאם כולם בבית בעת הסידור, הריכוז כאן הוא קריטי!
כמו שיש מטבח בשרי ומטבח חלבי, אז אצלי זה קצת דומה אבל רק עם ארונות בגדים. יש ארון מיוחד לקיץ, ארון לחורף, ארון לעונות מעבר, ארון הקודש שמאפסן את התפילין ושמיכות הפוך, שידה לגרביים, פיג'מה וגופיות ישנות בשביל הפיצוחים מול הטלויזיה, פס תלייה לחולצות שנתלו על לא עוול בכפם, ומתחתיו פס התלייה של המכנסיים. לא באמת ראיתי צורך להפריד בתלייה את מכנסי החורף מהקיץ, אבל תמיד אני נזכר בחיוך בכל אלה שניגשים למוכר בחנות הבגדים ומבקשים ממנו "אחי, אפשר למדוד מכנסיים קצר?" לאות סולידריות אני מערבב.
כשאני כבר כן מחליט לסדר את ארון הבגדים, קיימות שלוש אופציות לסידור אופטימלי. צבע הבגדים, המותג, או הפס הלבן של הדאורדורנט בתפר של בית השחי. בוודאות אני יכול להגיד שגם סודה כאוסטית לא מעלימה את הפס הזה. אולי באמת הגיע הזמן לעבור לדאורדורנט נטול אלומיניום, להפסיק לעשן וגם לשתות? אה, בינתיים אני רק נגמל קצת מהדיאט קולה. חמישה מדפים, שלושה טורים של בגדים בכל מדף וזה פתאום מזכיר טבלה צבעונית באקסל, כי ככה זה שאתה כבר מובטל כמעט חצי שנה. תוך כדי הסידור אני מתמלא סיפוק, העסיס של החיים פורץ החוצה ואני ממספר את כל החולצות במספר דו ספרתי, אם גם בטעות הסוללות של המצלמה טעונות במלואן, אני מצלם את הבגדים שאני עומד לתרום כדי שתהיה לי מזכרת.
אולי הדבר שכאב לי יותר מכל היתה הפרידה מכמה זוגות של מכנסיים ארוך (מצטער הייתי חייב) שכבר ממש גדולים עליי מפאת הדיאטה. מדובר בכמה ג'ינסים מן המעלה הראשונה ועוד כמה פריטים של בציר האופנה מלפני שנתיים, אוי והנה המכנסיים שהתחתנתי איתם, הללי למה הם עוד תלויות כאן? הכל כולל הכל הולך לשקית, שלימים תתקרב לדלת, ואולי בעוד איזה חודש אואיל בטובי להכניס לתא המטען באוטו ולשלשל אותם בנגררים האלה של בגדים לנזקקים. לימים גם מישהו יעשה תחקיר ויגלה שהנגררים האלה לא באמת תורמים את הבגדים אלה מוכרים אותם במחיר מופקע לנזקקים. העיקר התרומה!
כך מלאכת הסידור של כל הארונות בבית מגיעה לסיומה. יש לי מן קטע כזה לערוך לארונות ביקורת פתע, וזה ממש מרגש אותי לפתוח אותם כל איזו רבע שעה ולהתמלא בתחושת סיפוק בראותי את כל החיילים עומדים למסדר. אפילו את הקולבים שכבר לא בשימוש תליתי במקום המסומן של 'הסר לפני השימוש' וכבר צריך להחזיר אותם לגהצן שלי. ולא, אני לא מגהץ מגבות אבל אני כן מאלה שמקפלים את התחתונים, הנה זה יצא.
עמית |