כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    שפת האכילה

    בבלוג ננסה לבחון את השאלה האם השמנה זו מגפה אמיתית או יצירה מלאכותית של גורמים כלכליים מלאי אינטרסים? האם הרזיה היא תולדה של כוח רצון ומתוך זה האם ההשמנה היא תולדה של בחירה, או שעבור מרביתנו היא פשוט תולדה של גנטיקה המועצמת על ידי גורמים סביבתיים? הייתכן שבעצם הכרזת המלחמה על ההשמנה אנחנו דווקא מעצימים אותה? למה יתכן שהאובססיה שלנו עם המשקל דווקא פוגעת בבריאות שלנו?
    ננסה לבחון את תהליכי המדיקליזיה המכוונים את המידע המוגש לנו, את המיסטיפיקציה שיצרה הדיאטה סביב האכילה והמזון שאנחנו אוכלים אבל בעיקר לתת לכם עיניים ביקורתיות וראייה מערכתית חברתית קצת אחרת.

    אני מזמינה אתכם להקשות, לערער ולהציג זוויות הסתכלות נוספות. לעיתים יעוררו דבריי תרעומת, הרמת גבה, לעיתים ישמעו קצת איזוטרים, אבל הרי בשביל זה אני כותבת. כדי להשמיע, כדי לשמוע וכדי לשנות. ולו במעט.

    ארכיון

    האם אנחנו משמינים מרוב אוכל?

    7 תגובות   יום שבת, 31/10/09, 16:13

     

    בסדרה של ה-BBC מוצגת תכנית בה 15 אנשים רזים הוכנסו למשך 4 שבועות לדיאטה עתירת קלוריות (כמה אלפי קלוריות ביום) מתוך מטרה לבחון מה יעלה בגורלם. חלק מהרזים שאכלו אלפי קלוריות עלו במשקל, אך להפתעת החוקרים אחוזי השומן שבגופם לא השתנו באופן משמעותי. חלק אחר עלה מעט במשקל באופן יחסי לכמות שאכלו, ושניים מהמשתתפים לא הצליחו לאכול את כמויות המזון שהוגשו להם היות וגופם פשוט התנגד. כל המשתתפים חזרו למשקלם כשבועיים שלושה לאחר סיום המחקר.

    החוקרים הניחו שבדומה לתהליך הרזייה אקורדיוני של אדם הסובל מעודף משקל, המעלה את משקלו חזרה לנקודת שווי המשקל הגבוהה שלו, כך גם הרזה ששמן ייטה לחזור לנקודת שיווי המשקל הנמוכה שלו. 

     

    בהנחיות התזונתיות של ה-USDA שפורסמו בשנת 2005 ותקפות גם לימינו כתוב: "עבור רוב המבוגרים הפחתה של 50 עד 100 קלוריות ליום יכולה למנוע עליה הדרגתית במשקל". עוד נאמר שם, שעל מנת לשמר את משקל הגוף בטווח התקין, יש לאזן את הקלוריות הנצרכות ממזון ומשקאות עם הקלוריות המבוזבזות. ההנחיות מתייחסות אלינו כאילו היינו מכונות, והעניין הוא שאנחנו לא. 

    ורק כדי לסבר את אוזנכם, במשך שנה אחת הגבר הממוצע צורך כ-1,000,000 קק"ל והאישה הממוצעת כ-750,000 קק"ל.  עליה במשקל של 0.5 ק"ג במהלך השנה מייצגת אגירה של כ-3,500 קק"ל, או סטייה של פחות מ-0.5%. כלומר, שמירה על משקל גופנו בטווח של מספר קילוגרמים במשך שנים, דורשת מאיתנו התאמה מדויקת בין המזון הנצרך להוצאה האנרגטית של גופנו. מה שמסביר את העובדה שסטייה מטבולית או הורמונאלית אפילו קלה עלולה להוביל להשמנה. 

     

    אני מזמינה אתכם לחוות את דעתכם על " תפיסה קצת אחרת על השמנה.

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/11/09 11:24:

      עוד רחוקה הדרך להבנה של רזי הגוף האנושי

      כנראה האמת נמצאת אי שם מחוץ למחקר המדעי

      במקום שהאדם מחובר יותר להווייתו

      איזונים הורמונאליים דבר מרתק וקשה לתפיסה שכלית

      כל עוד לא נצליח לתפוס זאת

      נצטרך לחיות במאבק המיכאני של הקלוריות

      חג חיים שמח יום יום

      ממני באהבה

       

        1/11/09 00:24:

      ספורט ורק ספורט

       

      וכל השאר בלי אוכל מן הלבנים...........

        31/10/09 23:37:


      האם אנחנו משמינים מרוב אוכל?

      משמינים כאשר  מתקיימת  לאורך זמן

      צריכה של מזון בעל תכולת אנרגיה

       העולה על האנרגיה הנצרכת על ידי הגוף.

      העודפים נאגרים על ידי הגוף כשומן.

        31/10/09 22:48:


      צפיתי גם אני בסדרה,

      וכן בתכנית על "האדם השמן המזהיר" וכן עוד תכנית על המשקל שאיני זוכרת את שמה, כולן יחד ב- BBC.

      המסקנה המקצועית הייתה שכדי להפחית במשקל אדם שמן נמצא בעצם במצב של הרעבה עצמית מתמשכת ומאבק מתמיד.

      וזה מדכא עד מאוד.

      וזה משהו שאנשים רזים פשוט לעולם לא יבינו.

       

      הקישור שלך לא נפתח לצערי...

        31/10/09 21:43:


      בס"ד

      אדם אינו משמין ממה שהוא אוכל אלא ממה ש"אוכל" אותו.חבל על החוסר בתירגום הסרט

        31/10/09 20:14:


      למרות הכל ואף על פי כן, אני דבקה בדעתי שהכל נמצא בראש.

      אנשים רזים כבר יודעים לאזן את עצמם במודע או שלא במודע,

      משום שהם ממושמעים או מכירים את גופם ולא נוטים לזייף.

      אנשים שמנים, מלבד הגנטיקה שלהם, מוחם נשטף לאורך השנים

      בדימוי עצמי פגום שגורם להם להכשלה עצמית ולגישה "לוזרית" מול המשקל.

      הפתרון: לנצח את המוח ואת אלה הממעידים אותנו בסביבתנו.

       

        31/10/09 16:23:

      אז מה את אומרת למעשה ?

      לנהוג כמכונות או להימנע או לסטות באנושיות ולשאת בתוצאות ?

       

      שבוע בריא !

      EatingDialog Twitter

      פרופיל

      איילת קלטר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגיות

      EatingDialog Twitter