בסדרה של ה-BBC מוצגת תכנית בה 15 אנשים רזים הוכנסו למשך 4 שבועות לדיאטה עתירת קלוריות (כמה אלפי קלוריות ביום) מתוך מטרה לבחון מה יעלה בגורלם. חלק מהרזים שאכלו אלפי קלוריות עלו במשקל, אך להפתעת החוקרים אחוזי השומן שבגופם לא השתנו באופן משמעותי. חלק אחר עלה מעט במשקל באופן יחסי לכמות שאכלו, ושניים מהמשתתפים לא הצליחו לאכול את כמויות המזון שהוגשו להם היות וגופם פשוט התנגד. כל המשתתפים חזרו למשקלם כשבועיים שלושה לאחר סיום המחקר.

החוקרים הניחו שבדומה לתהליך הרזייה אקורדיוני של אדם הסובל מעודף משקל, המעלה את משקלו חזרה לנקודת שווי המשקל הגבוהה שלו, כך גם הרזה ששמן ייטה לחזור לנקודת שיווי המשקל הנמוכה שלו. 

בהנחיות התזונתיות של ה-USDA שפורסמו בשנת 2005 ותקפות גם לימינו כתוב: "עבור רוב המבוגרים הפחתה של 50 עד 100 קלוריות ליום יכולה למנוע עליה הדרגתית במשקל". עוד נאמר שם, שעל מנת לשמר את משקל הגוף בטווח התקין, יש לאזן את הקלוריות הנצרכות ממזון ומשקאות עם הקלוריות המבוזבזות. ההנחיות מתייחסות אלינו כאילו היינו מכונות, והעניין הוא שאנחנו לא. 

ורק כדי לסבר את אוזנכם, במשך שנה אחת הגבר הממוצע צורך כ-1,000,000 קק"ל והאישה הממוצעת כ-750,000 קק"ל.  עליה במשקל של 0.5 ק"ג במהלך השנה מייצגת אגירה של כ-3,500 קק"ל, או סטייה של פחות מ-0.5%. כלומר, שמירה על משקל גופנו בטווח של מספר קילוגרמים במשך שנים, דורשת מאיתנו התאמה מדויקת בין המזון הנצרך להוצאה האנרגטית של גופנו. מה שמסביר את העובדה שסטייה מטבולית או הורמונאלית אפילו קלה עלולה להוביל להשמנה. 

אני מזמינה אתכם לחוות את דעתכם על " תפיסה קצת אחרת על השמנה.