במכון מחקר 'מוסדות - המדינה בראי הפעולה הביקורתית' בירושלים, ישנו ארכיון היסטורי, של תכתובות ומסמכים פנים וחוץ מוסדיים הקשורים לתחום הפער שבין המדינה והפעולה הביקורתית. אפשר למצוא שם פרוטוקולים של דיונים משפטיים בנושא זכויות יוצרים, תכתובות בנושא תיקצוב גורמי תרבות ופנאי של משרד החינוך או של גורמים פרטיים, ועוד כיוצא באלה. עוד אני שולף קלסר מאחד המדפים, והנה מופיע לפני מכתב מאגף הסביבה והניקיון של עיריית ת"א אל אגף הפיקוח. ה-17 באוקטובר 1979. מישהו שם מתאונן ומתריע על ההתרחשות הבלתי נסבלת שנפוצה בחודשים האחרונים באזורי מרכז העיר. על החתום - מאיר שלום, ראש האגף.
פניתי לארכיון העיתונות בבית אריאלה.
במקומון 'העיר' מה- 2 באוקטובר 1979, מצאתי אזכור לנושא בכתבתה של ענת גינצבורג "התערבות במרחב הציבורי - מהנכר אל הכרך המקומי". "האמנות הישראלית ממשיכה להתעדכן", פותחת גינצבורג, "ומביאה אלינו מחו"ל הקשרים חדשים בדבר הפעולה האמנותית במרחב החוץ מוזיאלי". בכתבתה סוקרת גינצבורג מספר אמנים ואירועים שהתרחשו באותה השנה, ומציגה בין היתר את הדבר הבא: "לוריה טוב הוא אמן השוהה שהות כפולה בארץ ובאירופה, ופועל תוך תקשורת ברורה עם 'אמנות הרחוב' ו'האקטיביזם הציבורי'". גינצבורג מספרת על החלטתו של טוב לפתוח בהצגת זוגות נעליים משומשות למרגלות ספסלים, ברחובות העיר המרכזיים שבאזור מגוריו. המוצג הראשון, זוג מגפי נשים, הונח על הארץ תחת ספסל. המגפיים פנו ממנו והלאה אל זוג מגפים נוסף שעמד למרגלותיו של ספסל מקביל מעבר לרחוב. בשלב הבא הציג טוב סדרה של כשבעה זוגות סנדלים לאורכן של שדרות בן ציון. הזוגות הונחו על הארץ, ספסל אחרי ספסל, במורד השדרה. חמישה זוגות נעלי ספורט נוספים הונחו ברחבת המזרקה שבכיכר דיזנגוף, באחד ממקבצי הספסלים המשושים - זוג יחיד בבסיס כל ספסל. וכך הלאה והלאה.
|