כתושב האזור הכרתי היטב את המבנה הישן ששימש ככל הנראה מרכז תרבות שכונתי (המכונה היום מתנ"ס) בשנות ה-60. מי שתכנן אותו התעלם לחלוטין מהאפיון הסביבתי של בנייני הטמפלרים ובנה מבנה מגושם וחסר אופי התקוע בגרונה של סביבתו. בשנות ה-90 שימש הבנין בית תזמורות הנוער ובתקופה הזו היה בשיא עליבותו, כפי שמעידות התמונות הבאות.

כשראיתי שוב את הבניין לאחר ששיפוצו הושלם נותרתי פעור פה... להרבה זמן. הבניין צופה בעץ וכוסה בגג רעפים. החזרה המונוטונית של החלונות המקיפים אותו התחלפה בצירופים מעניינים של משטחי עץ חמים, מרפסות, וחלונות הנתונים במסגרות מתכת.

ואין זה החוץ בלבד. בשונה מהחזות החיצונית החמה והמשתלבת במבנים הגרמניים שמסביב, פנים הבניין מעוצב בחדשנות ובגיוון המצופים ממכללה לאומנות מהמובילות בישראל.