כותרות TheMarker >
    ';

    מכתבים מהמרפסת

    לכבוד הגשם...

    3 תגובות   יום שבת, 31/10/09, 20:47

    הונדרטוואסר אמר פעם;

    "The lines I trace with my feet, walking to the museum, are more important than the lines I find there hung up on the walls"           Paris, 1953

    נזכרתי במשפט הזה בעקבות מהלך אירועי היום.

     

    נסעתי לפתיחת תערוכה במשכן האומנות של עין-חרוד.

     

    בשבילי, פתיחת תערוכה היא תמיד מעין טעות. אני באה לראות ואילו בפתיחה רוב האנשים באים להיראות. ההמולה, הדוחק, ערב רב של קולות, כל אלה גורמים לי תמיד לאיזה קושי.

    גם היום מצאתי את עצמי ברגע מסוים מרגישה שאי-אפשר יותר. צריכה אוויר, צריכה שקט.

     

    מצאתי לי כוס קפה ויצאתי לאחד מחצרות המבנה. התרחקתי מההמון, צועדת לתוך החצר, לתוך הטיפות. שאפתי, הקשבתי, שחררתי את העומס הזה, ואז הסתובבתי לחזור פנימה.

     

    בדלת עמד ילד.

    ילד קטן. בן 5, אולי 6.

    היה לו ראש מלא תלתלים בלונדיניים. כאלה שתמיד מעלים לי בראש את הנסיך הקטן. וזוג עיניים כחולות גדולות, בעלות מבט נוקב.

    בידיו החזיק כוס פלסטיק שקופה, מרים אותה באוויר. מנסה לתפוס את טפטוף המים. עמדתי מולו והסתכלתי, מוקסמת.

    אוסף הגשם. מחכה להרוות צימאונו.

    הוא קצת נבהל כששם לב אליי. קירב את הכוס לגוף, כדי לאפשר לי מעבר. אמרתי לו שהוא יכול להמשיך ולאסוף את הטיפות, אבל עד שלא עברתי הוא מיען. אחר כך הרים שוב את הכוס וחזר למלאכת האיסוף.

     

    זאת הייתה תמונה כל כך יפה. היא ריגשה אותי יותר מכל אלה שנתלו על הקירות (והייתה שם אסופה לא רעה בכלל). היא הזכירה לי את המשפט הזה של הונדרטוואסר. הזכירה לי שהאומנות בסופו של דבר באה לתעד רגעים קטנים של מציאות. בין אם היא מתעדת מחשבה או אירוע, האומנות מנסה להעביר חוויה של אחד אל אחרים. ולפעמים צריך לזכור לחפש את רגעי המציאות הזכים האלה ולא להסתפק בתיעודים.

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/11/09 22:56:


      כמו שהוא אמר, הצלחת להעביר רגע קטן של חוויה במציאות. נקי ויפה. זו אמנות :-)

        12/11/09 00:14:


      זאת הייתה תמונה כל כך יפה. היא ריגשה אותי יותר מכל אלה שנתלו על הקירות (והייתה שם אסופה לא רעה בכלל). היא הזכירה לי את המשפט הזה של הונדרטוואסר. הזכירה לי שהאומנות בסופו של דבר באה לתעד רגעים קטנים של מציאות. בין אם היא מתעדת מחשבה או אירוע, האומנות מנסה להעביר חוויה של אחד אל אחרים. ולפעמים צריך לזכור לחפש את רגעי המציאות הזכים האלה ולא להסתפק בתיעודים.

      מקסים ונכון כל כך אווה יקרה(:!

      האומנות היא חיקוי של החיים,ותמיד תהיה מוגבלת בלהעביר את הגודש החושי והנפשי בסיטואציות כאלה...

      בגלל זה יש בה לפעמים יותר מידי פאטוס ודרמטיות,כי היא מתוסכלת,מחסור היכולת...משהו תמיד הולך לאיבוד,במילים,ובציורים...(:

      אבל הנה,את,כתבת נפלא,וגם אנחנו היינו שם איתך...לשתי שניות, של איסוף טיפות גשם,של משחק של ילד ושל צביטה בלב...

      תענוג של פוסט.

      אהבתי מאוד!

        7/11/09 19:13:

      אוסף טיפות הגשם...

      איזה ביטוי מקסים...

      משום מה המילה אוסף/אספן/אספנות וכ"ד - תקועה לי בתודעה שמילה עם קונוטצייות שלילייות...

      אספן העצמות - סרט מחריד...

      אוספים (בכלל) - ישר מקפיצים לי את התודעה לדברים מעלי אבק, של אנשים אובססיביים...

      אפילו האוספים שהיו לנו בילדות :

      קופסאות גפרורים, מחזיקי מפתחות, אלבומי קלפים ותמונות, בולים, מפיות(לבנות), גלוייות וכ"ד

      אפילו הם נראים לי די הזויים...

      .

      והנה את בסיפור קטנטן...

      הצלחת להכניס לי אלמנט חיובי למושג האספנות...

      אגב - כשראיתי תמונה שכזו באינטרנט לפני איזה חודש או יותר...

      מיד הפכתי אותה לתמונת רקע של הכרטיס שלי (לפחות עד תום החורף)

      .

      תודה לך שהכנסת שבב חיובי לתוך המכונה העתיקה השלילית שלי...

      (-:

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      evab
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין