(בעקבות פוסט של שמוליק מרחב - תודה שמוליק!)


קליפ מקסים, מרגש ומשפיע, כך אני חושבת ומקווה לפחות, לגבי גירוש הילדים המקסימים האלו שפשוט נולדו פה, מרגישים ישראלים, ואפילו, כמו שראו בכתבה שהיתה לאחרונה בטלוויזיה - שרים יובל המבולבל - תגידו, יש יותר ישראלי מזה?

אז כאן הם שרים אצלנו בחצר, מי לא מכיר את שירה הנפלא של נעמי שמר, המדבר באהבה וחום על ילדי כל העולם. אבל איך אנחנו מרגישים לגבי ילדי כל העולם, כאשר הם אצלנו בחצר האחורית?

מה שמביא אותי להעלות עוד סוגייה לגבי ביטוי דעות אישיות ברשתות חברתיות, ע"י אנשים שרוצים לקדם עסק.

לפני כמה זמן שיניתי את תמונת הפרופיל שלי בפייסבוק לתמונת ילד מהגר עבודה, בתור המחאה הקטנה ביותר שאני יכולה וחייבת לעשות. בעקבות כך, מישהו ייעץ לי לרכז את הפעילות בנושא הגירוש בפלטפורמות אחרות בפייסבוק, כי זה לא מקום מתאים, כי הלקוחות מגיעים לשם ואין לערבב תחומים?

עניתי לו כאמור שזה המעט שאני יכולה לעשות. ואני לא מתביישת בכך, להפך. היום נהפך מאוד פופולרי להביע דעות חברתיות (מישהו אמר אחריות חברתית?), בעלי עסקים תורמים, הופכים אקולוגיים ודומה שכבר לא מספיק רק לעשות עסקים. השאלה מה קורה שפועלים/מביעים דעות שנויות במחלקות? האם זה רע או טוב? מה יקרה שאביע כאן את דעותי הפוליטיות המדיניות? האם הלקוחות יברחו...

דעתי היא כזאת - זה המעט שאני יכולה לעשות. פעם הייתי מאוד פעילה, פוליטית, וגם חברתית. עם השנים והבורגנות לקחתי פסק זמן ואני עושה מחוות קטנות, כמו כאן עם הסרטון והתמונות, עם באנר באתר שלי שהיה לגלעד שליט וקישורים. זאת אני, זה מי שאני מאמינה. יש לי גם מיומנויות מקצועיות, שלא קשורות לדעותי הפוליטיות. ואם מישהו יבחר לא לקחת סדנת אפייה ארגונית, רק בגלל דעותי, אז אאלץ להצטער כמובן, אבל להודות לאל שיש לי עדיין עמוד שדרה (וכמובן גם את האפשרות הכלכלית לכך).

ומה אתכם? אתם מביעים את דעותיכם הפוליטיות, גם אם הן שנויות במחלוקת?

אשמח לשמוע